התראות

איום הטרור בקנדה: תמונת מצב

תמונת המצב שעולה מהנתונים הנ"ל מאשרת כי איום הטרור בקנדה גבר בשנתיים האחרונות וסימניו בולטים בעליה במספר תושבי קנדה (כולל ילידי הארץ) הנכונים להשתלב בפעילות טרור, השואבת את השראתה ו/או הכוונתה מארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים. "יצוא" הטרוריסטים הקנדים (ההערכות נעות בין עשרות למאות) לזירות הג'יהאד השונות עלול להחמיר איום זה עם חזרתם למדינה לאחר שצברו ידע וניסיון רב, ולאור מערכת הקשרים שיצרו עם ארגוני הטרור.
שיתוף

עניינים

ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, ספג ביקורת חריפה על התבטאותו לפני כשנתיים לרגל ציון עשור לפיגועי ה-11 בספטמבר, כאשר אמר כי הטרור האסלאמי מהווה את האיום החמור ביותר לביטחונה הלאומי של קנדה. בראיון ל-CBC  אמר הרפר כי "קיימים מספר איומים ברמות שונות, ואולם אם מדברים על טרור, אזי מדובר באסלאמיזם. זה מעסיק את רשויות הביטחון באופן התכוף ביותר במונחים של איומי טרור מוחשיים".[1]

סקירת המודיעין השנתית של המשרד לביטחון הציבור משנת 2012 קבעה כי בשנת ההערכה לא בוצע פיגוע טרור בקנדה, ואולם הסבירות לפיגוע טרור במדינה גדלה בשנה האחרונה לאור השפעות חיצוניות קיצוניות, בעיקר של אלקאעידה ושלוחותיה, ויציאת צעירים קנדים לזירות הג'יהאד ברחבי העולם.[2]

ממשלת קנדה הקונסרבטיבית מואשמת על ידי אחדים ממתנגדיה באסלאמופוביה ובהעצמה מלאכותית של איום "הטרור האסלאמי" משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים. אלה טוענים כי הטרוריסטים המוסלמים אינם מייצגים את האסלאם האמיתי, מפרשים את האסלאם בדרך בלתי נכונה והם בגדר מיעוט שבמיעוט בקרב הציבור המוסלמי בקנדה.

עד כמה חמור איום הטרור שמקורו בגורמים אסלאמיים מקומיים בקנדה? האם מדובר בתופעה הולכת ומסלימה כפי שנטען על ידי הממשלה וגורמי הביטחון או בעשבים שוטים בודדים כפי שטוענים מבקרי הממשלה?

כדי לבחון שאלה זו ראוי ראשית להציג את העובדות שעליהן אין מחלוקת. מאז חודש יולי 2012 דווח על מספר מקרים בהם אזרחים קנדים היו מעורבים בטרור, נחשדו בפעילות טרור או הצטרפו לארגונים סמי צבאיים שחלקם מזוהים עם שלוחת ארגון אלקאעידה בסוריה.

להלן הפירוט המלא של הרשימה:

יולי 2012 – חסן אל-חאג' חסן (Hassan El Hajj Hassan), אזרח בעל אזרחות כפולה, קנדית ולבנונית, פעיל בשורות חיזבאללה, היה שותף לביצוע הפיגוע באוטובוס התיירים הישראלי בבולגריה.

יולי 2012 – וויליאם פלוטניקוב (William Plotnikov), צעיר קנדי בן 23 ממוצא רוסי, שהתאסלם והצטרף לארגון טרור בדגסטאן. נהרג בחילופי אש עם כוחות הביטחון הרוסיים.

נובמבר 2012 – חוסאם סמיר אל-המס (Hussam Samir al-Hams), קנדי ממוצא פלסטיני, התגייס לשורות גדודי אל-קסאם של חמאס ונהרג במהלך מבצע "עמוד ענן".

דצמבר 2012 – ארון יון (Aaron Yoon), תושב לונדון אונטריו, שהתאסלם עמד בקשר עם גורמים הקשורים לאלקאעידה וביקר במאלי. יון נעצר במאוריטניה בחשד לקשר לגורמי טרור.

ינואר 2013 – עלי מדלג' (Ali Medlej) וקריסטוס קטסירובס (Xristos Katsiroubas, נוצרי שהתאסלם), צעירים תושבי לונדון אונטריו, שהצטרפו לשורות אלקאעידה. נהרגו בפיגוע התאבדות באלג'יריה לאחר שהשתתפו ברצח של עשרות אזרחים. מוג'אהיד ריאן אנדרי, (Mujahid "Ryan" Enderi), חבר נוסף לחבורה זו מלונדון אונטריו, יצא איתם לחו"ל ומאז עקבותיו נעלמו.

פברואר 2013 – ג'מאל מוחמד עבד אל-קאדר (Jamal Muhammad Abdulkader), סטודנט ממונטריאול בן למשפחה כורדית מצפון סוריה, חבר לארגון ג'בהת אל-נוסרה, המזוהה עם אלקאעידה. נהרג בפיצוץ משאית תופת בלב דמשק.

אפריל 2013 – שיהאב אסרייר (Chihab Esseghaier), תושב מונטריאול ממוצא תוניסאי, וראיד ג'אסר (Raed Jaser), תושב מרקהם יליד כווית וממוצא פלסטיני, נעצרו בחשד שתכננו לפוצץ את רכבת VIA על גשר ניאגרה בדרכה לארה"ב. אחמד עבאסי (Ahmed Abbasi), אזרח תוניסיה ששהה בקנדה בין השנים 2010-12, נעצר בארה"ב בחשד שהיה מעורב במזימה לפיצוץ הרכבת.

אפריל 2013 – מהד עלי דורי (Mahad Ali Dhore), צעיר קנדי בן 25 ממוצא סומלי, שלמד באוניברסיטת יורק. הצטרף לשורות ארגון אל-שבאב, המזוהה עם אלקאעידה. נהרג בעת שהשתתף בפיגוע טרור.

מאי 2013 – אדם בלתי מזוהה, וככל הנראה תושב קנדה, נהרג בסוריה בעת הכנות לביצוע פיגוע טרור, במסגרת התארגנות הקשורה לקבוצה המזוהה עם אלקאעידה.

יוני 2013 – דמייאן קליירמוט (Damian Clairmont), צעיר קנדי תושב קלגרי שהתאסלם, הצטרף לשורות גדוד המהגרים בסוריה, הקשור לארגון אלקאעידה, ובמסגרתו משתתף בלחימה נגד משטר אסד.

יולי 2013 – ג'ון סטוארט נוטאל (John Stewart Nuttall) ואמנדה מארי קורודי, (Amanda Marie Korody), בני זוג מהעיר סורי בבריטיש קולומביה שהתאסלמו. נעצרו בחשד שתכננו לבצע פיגוע בבניין הפרלמנט בויקטוריה.

יולי 2013 – גבר בלתי מזוהה, ייתכן תושב קנדה, צולם חמוש בעיר חומס בסוריה ונוטל חלק בפעילות הצבאית של הכוחות המורדים.

ספטמבר 2013 – עומר שפיק חמאמי (Omar Shafik Hammami), המכונה אבו מנסור אל-אמריקי (Abu Mansoor Al-Amriki), אזרח ארה"ב שחי מספר שנים בקנדה ונישא לתושבת קנדה (ואח"כ התגרש ממנה). הצטרף לשורות ארגון אל-שבאב בסומליה, המזוהה עם אלקאעידה, ונרצח במסגרת מאבקי כוח פנימיים.

ספטמבר 2013 – עלי מוחמד דירי (Mohammed Ali Dirie) תושב טורונטו ממוצא סומלי, הצטרף לשורות ארגון ג'בהת אל-נוסרה בסוריה, המזוהה עם אלקאעידה, ונהרג בפעולה מבצעית. דירי הורשע במעורבות בהתארגנות הטרור, שנחשפה בטורונטו בשנת 2006, וריצה עונש מאסר ממושך.

ברשימה זו נמצאים 15 אזרחים קנדים או תושבי קבע בקנדה, שניים נוספים שהתגוררו בקנדה במשך מספר שנים ושני אזרחים בלתי מזוהים, אשר ייתכן וגם הם אזרחים קנדים. חמישה מבין האזרחים הקנדים הינם נוצרים שהתאסלמו (36%), כאשר על פי החשד שניים מהם תכננו לבצע פיגוע בקנדה, אחד ביצע פיגוע התאבדות באלג'יריה, אחד החשוד בקשר עם ארגון אלקאעידה וחשוד נוסף שהצטרף לארגון מורדים בסוריה המזוהה עם אל-קאעידה.

עיקר המעורבות של פעילי הטרור הקנדים מצאה את ביטויה בזירות הג'יהאד הפעילות ברחבי העולם: סוריה, צפון אפריקה וסומליה, וכנגד יעדים ישראליים (עזה, בולגריה). בשנה החולפת תוכננו שני פיגועי טרור גדולים בקנדה, האחד – ברכבת הנוסעת לארה"ב, והשני -בבניין הפרלמנט בויקטוריה BC. ברובם המכריע של המקרים מדובר בארגונים אסלאמיים סוניים ורק אחד קשור לארגון חיזבאללה השיעי.

תמונת המצב שעולה מהנתונים הנ"ל מאשרת כי איום הטרור בקנדה גבר בשנתיים האחרונות וסימניו בולטים בעליה במספר תושבי קנדה (כולל ילידי הארץ) הנכונים להשתלב בפעילות טרור, השואבת את השראתה ו/או הכוונתה מארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים. "יצוא" הטרוריסטים הקנדים (ההערכות נעות בין עשרות למאות) לזירות הג'יהאד השונות עלול להחמיר איום זה עם חזרתם למדינה לאחר שצברו ידע וניסיון רב, ולאור מערכת הקשרים שיצרו עם ארגוני הטרור.

הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה


[1] https://www.cbc.ca/news/politics/harper-says-islamicism-biggest-threat-to-canada-1.1048280

[2] https://www.publicsafety.gc.ca/cnt/rsrcs/pblctns/trrrst-thrt-cnd/index-eng.aspx

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close