התראות

אחרי הבחירות בחמאס: סינוואר במבחן

החבישה של גורמי חוץ כגון קטאר, מצרים ואפילו איראן בבחירות הפנימיות בחמאס מציבות בפני המנהיג שנבחר שוב אפשרות אחת - להביא קבלות
שיתוף

תוכן העניינים

סינוואר כבר לא לבד. הבחירות להנהגת חמאס עזה הצמיחו לו משום מקום טוען לכתר, ניזאר עוודאללה שלא היה כי הוא מתמודד על התפקיד. בסבב ההצבעה הראשון הוא ניצח  את מי שנחשב האיש החזק של עזה, על חודם של קולות בודדים, והדיח אותו מן ההנהגה. אולם נדרשו עוד שנים או שלושה סבבים נוספים, לא ברור כמה, עד שסינוואר הוכרז כמנצח, בקושי.

על מה המאבק? יחיא סינוואר הוא חריג בגלריית המנהיגים של חמאס שקדמו לו – הוא לא בוגר "האחים המוסלמים", אלא בוגר בתי הכלא של ישראל. כלומר ההתייחסות שלו היא יותר כלפי עזה, ופחות כלפי החזון של "האחים המוסלמים" לח'ליפות איסלאמית חובקת עולם.

נקודת המפנה הייתה כאשר הוא, בעצה אחת עם מצרים, גרמו ליציאת המנהיג הקודם של עזה, איסמאעיל הנייה, מן הרצועה וחסימת דרכו לשוב חזרה. פירוש הצעד הזה הוא התחזקות האינטרסים הפנימיים של עזה על פני האינטרסים של חזון "האחים המוסלמים".

סינוואר התקרב למצרים ולמוחמד דחלאן, ומכאן לאמירויות, ומהלך זה לא יכול היה להתקבל על דעת קטאר ו"האחים המוסלמים" היושבים בדוחה, ונראה כי הדברים הגיעו לידי משבר כאשר קטאר הצליחה להביא לידי הסכם שעל פיו גז ישראלי ממאגר לוויתן יספק אנרגיה לעזה.

ההסכם הזה הביא לידי מערבולת כאשר מצרים מצד אחד, שהיא אשר רוצה לספק את הגז לעזה, ו"האחים המוסלמים" שלא מוכנים לשמוע על עסקה שישראל היא צד לה, למרות שקטאר היא הכתובת אליה, ומבחינתם בעסקה הזאת סינוואר עבר קו אדום.

על רגישות המעורבות של קטאר בעסקה, ובבחישה מאחורי הקלעים של הבחירות אפשר ללמוד מן מכך שהשליח הקטארי לעזה, מוחמד אל-עמאדי, מיהר להסתלק מעזה אחרי ספירת הקולות הראשונה, אבל על פי מקורותינו הוא חזר לעזה אחר כך, ככל הנראה אחרי שפייסו אותו.

השאלה היא כעת, האם תמשיך קטאר בסיוע לעזה, או אחרי כישלונה תחדל מכך, או תעמיד תנאים לסינוואר. אני מאמין שהיא תמשיך, שכן ל"אחים המוסלמים" קשה לוותר על עזה, והם חייבים מידה גדולה של השפעה בתוכה, ביחוד שכעת הם הציבו את עוודאללה בחזית ההנהגה העזתית וחייבו את סינוואר להקשיב לו.

לשום מנהיג בעזה לא כדאי להסתכסך עם קטאר, שהיא כעת צינור החמצן הדקיק שמאפשרת לעזה לשמור את ה"ראש מעל המים".

על פי מקורותינו ברמאללה עסקת הגז עם ישראל לא מתה, אלא מדובר עכשיו שהגז הישראלי יסופק "בינתיים" עד שיונחו התשתיות לאספקת הגז ממצרים, וחיבור החשמל של עזה לרשת החשמל המצרית.   זאת פשרה פוליטית ולא כלכלית, כי ברגע שיונחו הצינורות ממאגר לוויתן הם יהיו שם לתמיד.

סינוואר יעדיף את ישראל ולא את מצרים כי ישראל הוכיחה שהיא משתמשת בתשתיות שלה, גם לא בקרבות ככלי לחץ, בעוד שאין ביטחון כזה באספקה ממצרים. סיני גם חשופה לטרור של הבדאווים, ועסקת הגז הגדולה של מצרים עם ירדן נפלה בגלל פגיעה מתמשכת בצינורות הגז.

הכישלון הגדול של סינוואר היה, זוה ככל הנראה מה שחשף אותו לסכנת ההדחה, שכל הציפיות של תושבי עזה שמצבם האישי ישתפר – לא מומשו. ההסדרה עם ישראל נתקעה בגלל עמדות לא הגיוניות של חמאס בעסקת חילופי אסירים וגופות החיילים, אבל עסקת הגז של קטאר יכולה להיות ראשיתה של עסקה בהמשך.  דווקא בעניין הגז סינוואר וקטאר קרובים, כי הוא מעוניין בעסקה, כמו קטאר, אבל מצרים מתנגדת.

כעת יש לסינוואר אופוזיציה בעזה. הוא נפטר מהנייה, וקיבל את עוודאללה. הרקע שלו לא מבשר טובות. הוא שייך לאגף "האחים המוסלמים", יצק מים על ידיו של שיח' יאסין ומקורב להנייה. העובדה שהידיעה הראשונה אודות תוצאות הבחירות פורסמה בערוץ "אל מידיאן", המקורבת לחיזבאללה מעידה אולי על הבחישה האיראנית בתהליך.

הרגע של סינוואר להכרעות

אשר לפיוס הפלסטיני, סינוואר ימשיך להיות "אדיש" לגבי הבחירות, אבל יחזק בעזה את אגף דחלאן. בעניין זה הוא יהיה חלוק על קטאר המעוניינת בבחירות כדי להכניס את אנשיה, חאלד משעל וסאלח עארורי לגדה.

לא ישראל, לא ירדן ולא אבו מאזן רוצים לראות אותם בגדה. אם יש בחמאס אנשים המקורבים לאיראן הם אלה, יחד עם אנשי האחים בעזה,  פתחי חמאד ומחמוד א-זהאר, שגם הם איתגרו את סינוואר – אבל כשלו. מה מידת קרבתו של עוודאללה לאיראן ? לא ברור. עד כמה יקבל הוראות מהנייה, גם לא ברור , אבל הוא שייך לאותה קבוצה של הנייה – דור המייסדים עם אחמד יאסין, כלומר: ",האחים המוסלמים".

כדי לרצות את האגף של עוודאללה, נשמע הרבה רטוריקה על הבחירות מפיו של סינוואר, אבל עצם העובדה שהוא מחזיר לעזה את אנשי דחלאן מעידה שהוא ידבר בעד, אבל יעשה נגד.

על  מנת לממש את ההבטחות להסדרה עם ישראל, סינוואר יאלץ לקבל החלטה מנהיגותית. האם יעשה זאת, או ידשדש בעמדות הבלתי אפשריות של חמאס היום? ימים יגידו.

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close