יו"ר הרשות הפלסטינית, מנהיג אש"ף ותנועת פתח, מחמוד עבאס (אבו מאזן), המתהדר מעתה גם בתואר "נשיא מדינת פלסטין", מציג משנה מדינית קיצונית בנאומו לרגל יום השנה להקמת תנועת פתח. אבו מאזן נאם באמצעות הטלפון מרמאללה בפני קהל של אלפים שנאסף בכיכר אל-סראיא בעזה ביום שישי (4.1.13).
לנאומו של אבו ביום הקמת תנועת פתח חשיבות רבה, משום שהוא פונה באופן ישיר לפעילי התנועה המהווה את משענתה של הרשות הפלסטינית ושל העם הפלסטיני כולו. המסרים שביקש אבו מאזן להעביר בנאומו לאומה מבטאים יותר מכל התבטאות אחרת את החזון המדיני והלאומי שהוא מנחיל לעם הפלסטיני ומבקש ממנו לפעול על פיו.
בנאום זה נמנע אבו מאזן לחלוטין לדבר בזכות פשרה היסטורית עם ישראל, שתביא לסיום הסכסוך. הוא גם לא דיבר על נוסחה של שטחים תמורת שלום, ואף לא על הקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל, הכרה בישראל או בהיותה מדינת הלאום של העם היהודי.
תחת זאת בחר אבו מאזן לחזור ולהדגיש כי תנועת פתח לא השתנתה מיום הקמתה, שצוין בפיגוע הטרור הראשון שבוצע ב-1 בינואר 1965, ועד לימינו אלה, ולא שינתה את דרך המאבק, שעודנה מנחה את העם הפלסטיני. מילות המפתח בנאומו היו מימוש "החלומות" ו"היעדים הלאומיים", הווה אומר "הצדק ההיסטורי" כפי שהוא מתפרש בעיני הפלסטינים, שתרגומו לשפת המעשה על פי אבו מאזן הוא "הגשמת חלום השיבה" של מיליוני הפליטים הפלסטינים וצאצאיהם.
את המסר הבלתי מתפשר חיזק אבו מאזן בשבועה ללכת בדרך המאבק של המנהיגים הפלסטינים, ובהקשר זה הזכיר את המופתי של ירושלים חאג' אמין אל-חוסייני, שכרת ברית אסטרטגית עם גרמניה הנאצית, וראשי ארגוני טרור פלסטיניים אחרים האחראים באופן ישיר לרצח של אלפי אזרחים ישראליים, ובהם ח'ליל אל-ווזיר אבו ג'יהאד (פתח), השייח' אחמד יאסין (חמאס), עבד אל-עזיז אל-רנטיסי (חמאס), פתחי אל-שקאקי (הג'יהאד האסלאמי), ג'ורג' חבש (החזית העממית), אבו עלי מוסטפא (החזית העממית), אבו אל-עבאס (חזית השחרור הערבית) ועיז א-דין אל-קסאם (מנהיג מלחמת הג'יהאד נגד הישוב היהודי והבריטים בשנות ה-30 של המאה העשרים).
אבו מאזן נמנע מלשרטט קווים אדומים ל"מאבק הפלסטיני", מלגנות את הטרור או מלהוקיע את ארגוני ומנהיגי הטרור הפלסטיניים. כולם, כך על פי אבו מאזן, שותפים שווים וראויים במאבק הפלסטיני, והמצע הרעיוני שלהם – אם הוא טרוריסטי ו/או אסלאמי קיצוני – מהווה מקור השראה לעם הפלסטיני בהמשך חתירתו למימוש היעדים הלאומיים.
לא מדובר כאן רק באמירה מן השפה ולחוץ על סולידריות עם מנהיגים היסטוריים שעברו מן העולם. אבו מאזן רואה במורשת האחדות הלאומית עם ארגוני הטרור הפלסטיניים צו וחובה המוטלים עליו ועל העם הפלסטיני משום היותה מפתח ל"מימוש החלומות", אשר משמעותם היא חורבן מדינת ישראל.
להלן תרגום נאומו של אבו מאזן:
בשם אללה הרחמן והרחום, הו בני עמנו הפלסטיני הגיבור, הוא בני פתח הגיבורים, הו תושבי עזה הגיבורים.
השלום עליך, עזה החביבה, השלום עליך הו עזה של האשם [סבו של הנביא מוחמד], הו זו [רצועת עזה] המחבקת אל חיקך את המאבק לאורך ההיסטוריה המרה שלו וביטויו השונים. השלום עליך הו עזה, הו מי שנולד מרחמה, התאים הראשונים של התנועה החלוצית שלכם שהוקמו בשנת 1957, כשמונה שנים לפני שנוסדה ב-1 בינואר 1965. השלום עליך הו עזה, מפוצצת האינתיפאדה הראשונה.
שלום על נשמות החללים [שאהידים] שלך הו עזה, ושלום עליכם אתם המאמצים את הדרך הסבלנית והנאספים בכיכר אל-סראיא, כיכר החלל יאסר ערפאת, כדי לציין את יום השנה לתחילתה של המהפכה הפלסטינית. השלום לגיבורים אשר נשאו את הנטל והכאב כדי לשמור על האישיות הלאומית הפלסטינית. השלום על העומדים איתן נוכח המצור. השלום לכל אחות ואח בכם, כל בן ובת. לכולם אמסור את כל אהבתי מעומק הלב.
אחיי ואחיותיי, הכינוס ההמוני הזה מתקיים ביום ציון המהפכה שלהם, אשר החלה בתנאים הקשים ביותר. מצבנו ביום ההקמה [של ארגון פתח] היה קשה יותר בהשוואה למצבנו היום, שכן העולם לא הכיר בקיום של עמנו מחוץ למסגרת של הפליטות והאומללות, ולא הייתה לנו ישות ולא מדינה על מפת העולם המדינית, אשר הגדיר אותנו כבעיה של פליטים הזקוקים אך ורק לצדקה. ואולם, חוד החנית של העם הגאה הזה החליט לשנות את מהלך ההיסטוריה. המהפכה המודרנית שלכם הפכה את הבעיה של עמכם באמצעות ההקרבה, הנחישות והאמונה למציאות של מדינה שיש לה דגל משלה המונף באו"ם לצד דגלי שאר מדינות העולם.
תנועת פתח של אתמול היא תנועת פתח של היום. היא הוקמה למען פלסטין, ופלסטין נותרה המצפן שלה, והיא דבקה בעיקרון שאין עליו עוררין, והוא הנאמנות לבעיה הפלסטינית ועל פיו האחדות הלאומית היא היסוד עליו מתבססת הפעילות הלאומית הפלסטינית, והשמירה על הזהות הלאומית זוכה לעדיפות. אלמלא האחדות במסגרת אש"ף, הנציג הלגיטימי היחיד אשר לא יפוצל ולא יוחלף, לא היינו יכולים לעבור ממצב של אומללות ואוהל הפליטים למצב שבו הבעיה הפלסטינית היא החשובה ביותר בזירה הבינלאומית. בהקשר זה של מאבק הגיבורים הפכה הבעיה הפלסטינית סמל לשחרור, לקריאת תיגר ולמרידה בעוול ובעריצות בעולם כולו!
אני מברך אתכם, בני עמנו, המתקהלים בכיכר החלל יאסר ערפאת ביום הנפלא הזה לציון הקמת התנועה, אשר היה לרגע מכונן בדרך המאבק שלנו, המתהדר בהשבת האחדות הלאומית שאין לה תחליף להשגת יעדינו הלאומיים.
אני מברך אתכם ומחזק את ידיכם אחד אחד, שכן אתם רשמתם [על דפי ההיסטוריה] את האפוסים הנפלאים ביותר של הגבורה, הסבלנות והעמידה האיתנה, ונותרתם איתנים בלבכם גם כאשר גדלה מנת חלקם בפעולות הראויות לציון ובהקרבה לאורך הדרך הזו, כמו למשל עת הלכו ורבו שמות החללים ולוחות קבריהם הטהורים של מנהיגים, מנהלי מאבק ולוחמים, ילדים תמימים, אימהות ואחיות, שנפלו בדרך החירות ובכל תוקפנות ישראלית שגרמה עוול, ואשר לה הייתה נתונה הרצועה [רצועת עזה] היקרה שלנו!
אחים ואחיות, עמנו הפלסטיני כולו חי תחת כיבוש ומצור, בעוד עינינו וליבנו מכוונים לעבר אל-קודס [ירושלים], הנתונה לקמפיין התנחלות אדיר, במסגרתו הכובשים מתחרים בזמן וסוברים שהוא הזדמנות עבורם. בנסיבות אלה, על כולנו חלה החובה – פלסטינים ושאינם פלסטינים, ערבים ומוסלמים, ואתנו הליברלים בעולם – לאחד את מאמצינו, ליבנו ונחישותנו להצלת אל-קודס, עיר הבירה הנצחית שלנו, וזאת באמצעות מתן אמצעים לעמידה איתנה ולמרכיביה, ותמיכה בבני העיר ישרי הדרך מוסלמים ונוצרים.
ולגבי עזה, האדמה הפלסטינית הראשונה ממנה יצאו הצבא והמתנחלים, אנו מקדישים את מעניינינו לסיום המצור המוטל עליה, כדי שתהיה עזה חופשית ומשוחררת וקשורה בכל שאר חלקי מולדתנו.
ביום ציון ההקמה [של פתח] אנו מחדשים בלב נאמן את השבועה לשאהידים הגיבורים ללכת בדרכו של השאהיד, האח, אבו-עמאר וחבריו, אחיו, המנהיגים מכל הכוחות הלוחמים: אבו ג'יהאד, אבו איאד, עבד אל-פתאח חמוד, אבו עלי איאד, אבו סברי סידם, אבו יוסוף אל-נג'אר, כמאל עדוואן, כמאל נאסר, אבו אל-ווליד סעד סאיל, פייסל חוסייני, אבו אל-הול, אבו אל-מונד'יר, אבו אל-סעיד, אחמד יאסין, עבד אל-עזיז אל-רנטיסי, איסמאעיל אבו שנב, פתחי אל-שיקאקי, ג'ורג' חבש, עומר אל-קאסם, מאג'ד אבו שראר, סולימאן אל-נג'אב, בשיר אל-בררותי, האני אל-חסן, אבו עלי מוסטפא, אבו אל-עבאס, סמיר רושה, אבו אל-עבד ח'טאב, ועשרות אלפי החללים הגיבורים. כאן חובה להזכיר את החלוצים הראשונים: המופתי של פלסטין, חאג' אמין אל-חוסייני, אחמד אל-שוקיירי, יחיא חמודה, עיז א-דין אל-קסאם. אלה הותירו על צווארנו ובמצפוננו את צוואתם להמשיך בדרך ולפעול מאוחדים, ואין מנוס מאחדות כדי להשיג את היעדים הלאומיים ומימוש הניצחון.
ברכות לאסירות ולאסירים הגיבורים שלנו, וברכה לכל בני עמנו במולדת ובפזורה ובכל מקום בו הפלסטינים הסכימו על החלומות, היעדים המאוחדים ומימוש חלום השיבה [של הפליטים]. בעתיד הקרוב, בעזרת אללה, נגשים את האחדות שלנו בדרך לסיום הכיבוש כדי שדגל מדינת פלסטין יונף על כנסיות אל-קודס וצריחי המסגדים, כפי שחזר ושנה מנהיגנו החלל הנצחי יאסר ערפאת בכל הזדמנות, ואנו, בעזרת אללה ובנחישות עמנו ובתמיכה של הידידים והאחים והעולם החופשי, נגשים את יעדינו, ונחגוג ביום הציון הבא של המהפכה שהחלה, כדי להגשים את הניצחון. והניצחון יבוא, יבוא, יבוא. בעזרת אללה ניפגש איתכם בעזה הגאה בזמן קרוב מאוד.
לעיון במסמך המקורי לחץ כאן
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
