תרחיש "היום שאחרי" בסוריה

שעת ההכרעה בסוריה הולכת ומתקרבת. הכוחות המורדים מצויים בתנופה בשדה הקרב, והם זכו להישג משמעותי בסוף השבוע בכיבוש בסיס צבאי גדול בחאלב, ובו כמויות גדולות של אמצעי לחימה ותחמושת, ובהמשך הלחימה העזה בישובים העוטפים את עיר הבירה דמשק, כולל במחנה הפליטים אל-ירמוך.

משטרו של אסד מנהל קרב מאסף, והוא איבד הלכה למעשה את השליטה בחלקים נרחבים של המדינה, שעדיין נתונים תחת תקיפות אוויריות וארטילריה של כוחות הצבא הסורי, שנותרו עדיין נאמנים לשלטון. הוא עדיין שואב את כוחו מתמיכתה של העדה העלאווית, שבניה מהווים את עמוד השדרה של הצבא, ומהסיוע המדיני, הצבאי והכלכלי שהוא מקבל מרוסיה, איראן וחיזבאללה. השתיים האחרונות אף שלחו כוחות שסייעו בלחימה אם בייעוץ ואם בהשתתפות פעילה.

את תחושת הקץ המתקרבת והולכת ביטא לפני מספר ימים מיכאל בוגדנוב, סגן שר החוץ של רוסיה, אשר הכיר בעובדה, שמשטרו של אסד מאבד שליטה במדינה לקראת השתלטות אפשרית של הכוחות המורדים. במישור הרשמי רוסיה אינה משנה את מדיניותה, אך ניכר שאף היא נערכת לשמור על אינטרסיה בתרחיש של נפילת המשטר.

תפנית מדינית חלה בשבוע האחרון עם ההכרה האמריקנית ב"קואליציה הלאומית הסורית" כנציגה היחידה והבלעדית של העם הסורי. לארה"ב, למדינות המערב ולגוש המדינות הערביות והאסלאמיות התומכות במורדים, אינטרס לבנות מנהיגות לאומית, שתוכל לאחד את הכוחות המורדים תחת פיקודה ולשמש שלטון לגיטימי זמני על מנת להבטיח תקופת מעבר יציבה והמשך אחדותה הגאוגרפית והשלטונית של סוריה.

המשמעויות העיקריות לקראת שלב ההכרעה בסוריה הן כדלהלן:

משטרו של אסד איבד זה מכבר את הלגיטימציה לשלטונו, ולכל היותר יוכל לשרוד לתקופה נוספת באמצעות הפעלת כוח אש הולך וגדל, המכוון לגרום לאבדות גדולות בקרב המורדים והאוכלוסייה האזרחית התומכת בהם.

נפילת שטחים נרחבים של העיר חאלב לידי המורדים עשויה להביא לקריסה סופית של שליטת הצבא במרחב, ולהעניק תנופה לטיהור אזורים נוספים בצפון המדינה לקראת גיוס והתארגנות הכוחות לקראת הקרב המכריע על דמשק, אם המערכה המתקיימת בימים אלה לא תצליח להשיג פריצת דרך.

הצבא הסורי לא בחל בשימוש בארסנל אמצעי הלחימה הקיימים ברשותו, למעט הנשק הכימי, כדי לתקוף את הכוחות המורדים והאוכלוסייה האזרחית. המסרים התקיפים מארה"ב ומדיניות המערב בעניין זה מהווים גורם מרתיע, מתוך הבנה, שהתגובה לשימוש בנשק כימי תבוא לידי ביטוי בהתערבות צבאית מערבית, שתשים לה ליעד עליון ומיידי להפיל את המשטר.

במציאות הקיימת לא סביר, שמשטרו של אסד מעריך, כי שימוש בנשק כימי יכול להביא להחזרת המצב לקדמותו בסוריה גם אם יגרמו אבדות כבדות ביותר בקרב האוכלוסייה האזרחית. נראה, כי בתרחיש של נפילה קרובה של דמשק לידי המורדים יעדיף המשטר להעביר את עיקר הכוחות הנאמנים ששרדו ואת הנשק האסטרטגי, ובכללו הכימי, לאזור המובלעת העלאווית במערב המדינה, על מנת שישמשו גורם מרתיע מפני מעשי נקם וקלף פוליטי בהסדר העתידי בסוריה להבטחת מעמדה של העדה העלאווית.

"הקואליציה הלאומית הסורית" זוכה אמנם להכרה בינלאומית ומציגה כלפי חוץ חזות מתונה של האופוזיציה הסורית, ואולם המציאות בסוריה מורכבת הרבה יותר. המנהיגות החדשה של האופוזיציה נתפסת ע"י הכוחות המורדים ככזו שנכפתה עליהם, והם מוכנים לכל היותר לקבלה כאמצעי לגיוס התמיכה הבינלאומית הנדרשת כדי להשלים את המאמץ להפלתו של המשטר וכגורם בעל תפקיד זמני בלבד.

גורמי הכוח הדומיננטיים בסוריה הם המסגרות הלוחמות שניהלו את הלחימה נגד המשטר מאז פרוץ המהפכה במרץ 2011. אלה, הזוכים לפופולריות נרחבת בציבור, עשויים לדרוש את חלקם בשלטון החדש ולהטביע עליו את חותמם בעיצובה של סוריה החדשה.

ניתוח המצע הרעיוני של הכוחות הלוחמים מלמד, כי מרביתם, אם לא כולם, נעים על ציר אסלאמיסטי, ג'יהאדיסטי וסלפי בדרגות שונות של להט אידאולוגי. המכנה המשותף לכולם הוא הרצון להקים את סוריה החדשה הנשלטת בידי הרוב המוסלמי סוני והמגדירה את עצמה בראש ובראשונה כמדינה אסלאמית.

ארגון "ג'בהת אל-נוסרה", המזוהה עם שלוחת אל-קאעידה העיראקית, נחשב לאחד הכוחות החזקים בקרב המורדים, והוא זוכה לאהדה עממית נרחבת הן בזכות הישגיו בשדה הקרב והן בסיוע שהוא מעניק לאוכלוסייה האזרחית. ימים ספורים לאחר החלטת ארה"ב להכלילו במסגרת רשימת ארגוני הטרור נערכו ברחבי סוריה אירועי תמיכה המוניים בארגון בשם כל הכוחות הלוחמים תחת הכותרת "אין טרור בסוריה, אלא הטרור של אסד". ההתייצבות המלאה לימין שלוחת ארגון אל-קאעידה כנגד ארה"ב והמערב עשויה לרמז על הכיוון העתידי של המהפכה הסורית, המגלה פתיחות ונכונות לאמץ את האסלאם כיסוד מרכזי של השלטון שיבוא במקומו של משטר אסד.

מתחת לפני השטח בסוריה פועלים שני כוחות אסלאמיים גדולים: האחים המוסלמים הנתמכים ע"י טורקיה, ו"חיזב אל-תחריר" המטיף להקמתה המיידית של ח'ליפות אסלאמית. רשמית, אין לתנועת האחים המוסלמים כוחות לוחמים הפועלים תחת שמה, ואולם נמסר כי חלק מהמסגרות צבאיות-למחצה שהוקמו במהלך השנתיים האחרונות מזוהות עם התנועה, וכי היא שולטת על כספי סיוע רבים המגיעים ממדינות המפרץ ובאמצעותם היא רוכשת השפעה בקרב כוחות המורדים. תפקידם של האחים המוסלמים עשוי להיות בולט וגלוי יותר לאחר השלמתה של המהפכה, והם ישאפו בסיוען של טורקיה ומצרים לאגד את כל הפלגים האסלאמיים תחת הנהגתם.

היעד העליון של המשטר החדש, ובתמיכתה של טורקיה, יהיה לשמר את אחדותה הגאוגרפית של המדינה ולמנוע את פיצולה על בסיס עדתי/ דתי (סוני, עלאווי, כורדי ודרוזי). עד עתה נמנעו הכוחות המורדים, למעט במעשי נקם נקודתיים, מלבצע מעשי טבח המוניים באוכלוסייה העלאווית, בניסיון להותיר פתח מילוט לקצינים ולחיילים העלאוויים, ובאמצעות עידודם לערוק, לזרז את התמוטטות הצבא. מידת הריסון לא בהכרח תישאר לאחר תפיסת השלטון בדמשק, ובקרב הכוחות המורדים קיימים קולות לא מעטים התומכים בפעולות נקם ושילם. אחד הפתרונות האפשריים למצב החדש עשוי להיות בסופו של דבר פדרציה סורית, המעניקה לקבוצות המיעוטים זכויות אוטונומיות מוגבלות.

המהפכה בסוריה שחקה עד מאוד את הצבא הסורי. הכוחות המורדים עוינים את ישראל, ופעילים בהם חוזרים על המסר בדבר המשך הג'יהאד מדמשק לשחרור ירושלים. בשלב הנוכחי כל מעייניהם ומשאביהם נתונים להפלתו של משטר אסד ולא לעבר ישראל.  לאחר נפילתה של דמשק עלול להיווצר פוטנציאל איום צבאי – טרוריסטי בתקופת המעבר, אשר תתאפיין באי יציבות שלטונית ובהיעדר שליטה מרכזית על כל הכוחות הלוחמים.

נפילתו של אסד, בן בריתה הקרוב של טהראן, תהווה מכה קשה לאינטרסים האיראניים במזה"ת, והיא עשויה לגרום לגלי זעזוע נוספים שיחלישו עוד יותר את ההשפעה האיראנית. בעיקר אמורים הדברים בזירה הלבנונית, בה הכוחות האסלאמיים הסוניים כבר מתארגנים ליום שאחרי בתביעה לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי והצבאי הפנים לבנוני, שכיום מעניק לחיזבאללה דומיננטיות. נפילת  המשענת הסורית משמעותה סבירות לפרוץ עימותים אלימים עד כדי מלחמת אזרחים בלבנון בין הכוחות הסוניים הרדיקליים לבין חיזבאללה.

איראן, רוסיה וסין מוגדרת כיום ע"י הכוחות המורדים כשותפות לפשע בתמיכתן המלאה במשטרו של אסד. שיקום היחסים אפשרי בהחלט בטווח הארוך יותר. לרוסיה עניין רב לשמר את השפעתה בסוריה, והיא עשויה לעשות שימוש בקלף של "הגליית" אסד והצמרת הסורית בתרחיש של נפילה קרובה של המשטר בניסיון לסלול נתיבות לליבם של המורדים. העוינות עם איראן נשענת עם על יסודות אידאולוגיים, אך תנועת האחים המוסלמים הוכיחה שהיא רואה ביחסים עם טהראן חשיבות אסטרטגית עליונה גם בעת שבוצעו מעשי הטבח בסוריה, משום האינטרס המשותף נגד ההשפעה המערבית במזה"ת ובבניית חזית נגד ישראל. שיקולים אלה עשויים להנחות את המשטר החדש בדמשק.

גורמי הכוח הבולטים במחנה המורדים:

• ג'בהת אל-נוסרה לאהל אל-שאם (חזית הסיוע לתושבי סוריה הגדולה) – ארגון אסלאמי המזוהה עם אל-קאעידה ובפיקודו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני. הרחיב בשנה האחרונה את שורותיו והיקף פעולותיו, הכוללים פיגועי התאבדות. ארה"ב מתכוונת להכלילו ברשימת ארגוני הטרור.
• חטיבת סקור אל-שאם (ניצי סוריה הגדולה) – ארגון אסלאמי בפיקודו של אחמד עיסא אל-שיח', הפעיל בעיקר בצפון סוריה. פועל במבנה צבאי היררכי ומאגד תחת פיקודו 9 גדודים הפועלים בגזרות שונות.
• גדודי אחראר אל-שאם (בני החורין של סוריה הגדולה) – ארגון אסלאמי סלפי הפועל בצפון סוריה, באזור דמשק וכפריה ובדרום המדינה. היעד המוצהר החלת שלטון השריעה בסוריה.
• חטיבת אל-תווחיד (ייחוד שם אללה) – ארגון אסלאמי בפיקודו של עבד אל-קאדר אל-סאלח. פעיל בעיקר באזור חלב, מזוהה עם האחים המוסלמים.
• תג'מוע אנסאר אל-אסלאם (איגוד תומכי האסלאם) – ארגון אסלאמי סלפי הדוגל בהקמת ח'ליפות, הוקם באוגוסט 2012, מאגד תחת כנפיו קבוצות חמושות הפעילות בעיקר באזור דמשק.
• גדודי אל-פארוק – ארגון אסאלמי סלפי, פועל בצפון ובמרכז סוריה.
• שני ארגוני גג לתיאום בין הכוחות הלוחמים הוקמו בשנה האחרונה בסוריה: חזית המורדים בסוריה והחזית לשחרור סוריה שבדומיננטיות הארגונים האסלאמיים.

בתחילת דצמבר 2012 הוקמה הנהגה צבאית משותפת לכוחות המורדים בפיקודו של תא"ל סלים אידריס. חברי המטה הצבאי נמנים על הקצונה הבכירה של צבא סוריה שערקו למורדים. חמישה אזורי פיקוד נקבעו תחת שליטת ההנהגה הצבאית החדשה. הקו האידאולוגי המוצהר: זהות סורית אסלאמית, כיבוד זכויות האדם ומיעוטים. לא כל הכוחות המורדים מקבלים את מרותה של ההנהגה הצבאית החדשה.