התראות

עבאס חשף את הפנים של הרש"פ

לאחר נאום עבאס השבוע שחזר בעצם אל שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני, אנו מבקשים לחזור אל ניתוחו של תא"ל במיל. יוסי קופרווסר אודות הנרטיב הפלסטיני
שיתוף
כינוס הועד הפועל של אש"ף // צילום: סוכנות מען
כינוס הועד הפועל של אש"ף // צילום: סוכנות מען

עניינים

לאחר נאום עבאס השבוע שחזר בעצם אל שורשי הסכסוך הישראלי פלסטיני, אנו מבקשים לחזור אל ניתוחו של תא"ל במיל. יוסי קופרווסר , חוקר בכיר במרכז הירושלמי לעינייני ציבור ומדינה, במסגרת מחקרו אודות סוגיית התשלום למחבלים. בנאומו בעצם הציג אבו מאזן את הדברים אותם טוען קופרווסר במאמרו. מוזמנים לקרוא:

 

על מנת להבין מדוע מממנת הרשות הפלסטינית את משכורות המחבלים ומחוקקת חוקים המחייבים אותה לעשות זאת, יש לרדת לעומקם של הנרטיב והאידאולוגיה הפלסטיניים. המטרה ארוכת הטווח של הפלסטינים היא להקים מדינה לעם הפלסטיני בכל פלסטין המנדטורית. הם שוללים את זכות היהודים להגדרה עצמית בחלק כלשהו של פלסטין, מאחר שלתפיסתם היהדות היא דת ולא לאום. מכיוון שהם מודעים לעוצמתה של ישראל ולעובדת היותה חברה באו"ם, הם אימצו מדיניות הטעיה הידועה בכינויה: “תיאוריית השלבים”, שהובילה אותם להכריז על עצמאות ב-1988 ולאמץ את הסכמי אוסלו ב-1993. מכיוון שהם לא ויתרו על שאיפתם למדינה בכל ארץ-ישראל המנדטורית, הם לא ויתרו על “המאבק” – שאופן ניהולו משתנה על פי הנסיבות – להשגת יעד זה, ומכאן היחס המיוחד למחבלים והרעפת דברי הלל עליהם. מנקודת מבטם של הפלסטינים מדובר כגיבורים המקריבים את עצמם מרצונם החופשי למען המטרה הלאומית והאסלאמית הנשגבת, והם ראויים לכן לפיצוי הולם מצד האומה. מכאן הצורך לתגמל אותם ולהפיץ בדרך זו את המסר לאחרים, כדי לעודדם ללכת בעקבות המחבלים ולהגשים את עצמם באמצעות התקפות טרור.

במאה השנים האחרונות פיתחו הפלסטינים את שבעת עמודי התווך של הנרטיב שלהם. ארבעה מהם הם בגדר תובנות היסטוריות. מתובנות אלו נובעים שלשה ציווים:

  1. היהודים אינם עם ולא אומה, אלא קבוצה של אנשים בעלי דת משותפת, שלא כמו הפלסטינים שהם אומה הראויה לזכות ההגדרה העצמית.

  2. ליהודים אין היסטוריה לאומית ריבונית בארץ-ישראל/פלסטין ולפיכך תביעתם להקמה מחדש של מדינת לאום יהודית בחבל ארץ זה היא מסולפת וחסרת בסיס. פלסטין כולה היא ארצו הבלעדית של העם הפלסטיני החי בה מקדמת דנא. זאת הסיבה שהפלסטינים מכחישים את ההיסטוריה של ממלכות ישראל ויהודה ואת קיומו של בית המקדש, שאותו הם מכנים “בית המקדש שעל קיומו לכאורה ישנה טענה כוזבת”. בהקשר זה הם הצליחו להעביר באונסק”ו לאחרונה החלטה המכחישה כל קשר בין היהודים לירושלים, ואף העלו הצעה לתבוע את בריטניה על הצהרת בלפור מ-1917.

  3. הציונים, ולא כל שכן המתנחלים, הם לשיטתם יצורים רודפי בצע, אכזריים, ערמומיים, גזענים, יהירים, השואפים לשלוט על העולם כולו והסיבה לכל הקשיים והאסונות בעולם. בקיצור: הפלסטינים מאמצים רבים מהסטראוטיפים, המאפיינים את האנטישמיות באירופה. זאת בתוספת למוטיבים עוינים ליהודים הלקוחים ממסורות אסלאמיות, כגון הטענה שהיהודים הם צאצאי חזירים וקופים, ושהם דחו את המסרים של האסלאם אשר ירדו מן השמים.

  4. היהודים הגיעו לפלסטין כי האירופים השתוקקו להיפטר מהם והקולוניאליזם כפה אותם על הפלסטינים. מכיוון שישראל נחשבת לראש גשר של המערב ותרבותו הקלוקלת בלב המזרח המוסלמי, הרי שהמאבק נגד קיומה הוא חלק מההגנה על האסלאם.

מכך נובעים 3 ציוויים:

  1. ההתנגדות לציונות (“מוקאוומה”) חייבת להיות מתמדת וההחלטה על דרכי הפעולה במסגרתה צריכה להיקבע בהתאם לחישובי עלות מול תועלת של כל דרך פעולה בזמן נתון. חלק מדרכי המאבק המומלצות כיום הן שלילת הלגיטימיות של ישראל (“דה-לגיטימציה”) ומסע החרם על ישראל (BDS). הרשות גם ממליצה על פעילות דיפלומטית שנועדה לכפות על ישראל פתרון שיתאים לדרישות הפלסטינים, ועל “מאבק עממי”, שביטויו הוא התקפות טרור שלא נעשה בהן שימוש בנשק חם, קרי: דקירות, דריסות, השלכת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים. הוויכוח עם חמאס הוא לא על העיקרון של הצורך במאבק מתמשך אלא על השאלה האם שימוש בנשק חם כחלק מהטרור הוא רצוי בשלב זה.21

  2. הפלסטינים חייבים לראות את עצמם כקורבנות הסכסוך, והם הקורבנות היחידים. מכיוון שכך, אין לתבוע מהם אחריות למעשיהם. הם אינם האחראים לכך שהם מוציאים את כספי הסיוע על התמיכה בטרור. שואת היהודים היתה נוראה, והיום הם מגנים אותה, אך הציונים הגזימו בחשיבותה ובהיקפה וניצלו אותה עד תום. השואה איננה מצדיקה את העוול שנגרם לפלסטינים, בעיקר נוכח הטענה הפלסטינית שהציונים נוקטים במדיניות אפרטהייד ומתנהגים כנאצים בעצמם.

  3. הפלסטינים חייבים להיות נאמנים לשאיפה לשליטה על פלסטין כולה גם אם היא איננה בת ביצוע בטווח הנראה לעין. כל חריגה כל חריגה ממחוייבות זו נחשבת בגידה מכיוון שהיא מצדיקה את הנרטיב הציוני.

כך ניתן להבין מדוע כה חשוב לרשות הפלסטינית לממן את המחבלים ואת משפחותיהם. לפי נרטיב זה אלו התוקפים את הציונות, לפני ואחרי הסכמי אוסלו, הם לוחמים וגיבורים, “שלקחו על עצמם בהתנדבות (כלומר: בלי גיוס רשמי) להיאבק למען המטרות של הפלסטינים” (כפי שנאמר בחוק הפלסטיני).

לפיכך, טעות לראות במבצעי ובמחוללי הטרור הפלסטיני “זאבים בודדים”. תשלום המשכורות ושטיפת המוח של ההסתה הפלסטינית הם בבחינת “תכנות מראש” (programming) של התודעה בציבור הפלסטיני בכלל, ובקרב הצעירים בפרט, לתמוך במאבק נגד הציונות וליטול בו חלק פעיל.

המפתח לקידום השלום טמון אפוא בשינוי תפיסות אלה של הפלסטינים.

על עוצמתה של תפיסה זו תעיד העובדה שגם ההנהגה הפלסטינית הפרגמטית מחויבת לנרטיב זה, ובכלל זה סלאם פייאד. פייאד, שהיה ראש ממשלה, שר אוצר ולפני כן כיהן בתפקיד בכיר בבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית, היה מעורב עמוקות בסיוע למחבלים עוד לפני שנחקק החוק של 2003. בשנים 2000-2002 הוא ניהל את הסניף הפלסטיני של הבנק הערבי, אשר נמצא אשם בבית-משפט אמריקני בהעברת תמיכה כספית למחבלים ולמשפחותיהם. לאחר מכן, כשר האוצר, היה מעורב בקידום החוקים הראשונים, ב-2003 וב-2004, וביישומם. מאוחר יותר, כראש ממשלה, היה מעורב ישירות, יחד עם אבו מאזן, בפרסום הצווים המנהליים בשנת 2010  2011-ווביישומם.

הפלסטינים לא טרחו להסתיר את התמיכה במחבלים ובמשפחותיהם אלא להיפך, היא יצאה אל הפועל בהליך חוקי מתאים, ובגאווה, וראש הממשלה הפלסטיני, ראמי חמדאללה, אף הכריז לא מכבר באירוע פומבי כי יגדיל את התמיכה במחבלים ובמשפחותיהם.22

יצוין עוד בהקשר זה, כי המונח הערבי “אסיר”, המתפרש בישראל ובקהילה הדיפלומטית כמחבל כלוא, משמעותו בערבית היא “שבוי מלחמה”. המונח בערבית עבור “אסיר” על פי המשמעות המוכרת בעברית הוא “סג'ין”. המינוח “אסיר” עולה בקנה אחד עם התפיסה הפלסטינית שה”אסירים” הם לוחמי חופש ולא טרוריסטים במאסר, ועל כן ראויים למשכורות נדיבות.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close