התראות

סדקים בקואליציה הסונית מול איראן?

הניסיון של ארה"ב לגבש קואליציה סונית - ערבית נגד איראן, "נאט"ו ערבי" עלה על שרטון • נדמה כי כל מדינה בסופו של דבר מנסה להגן על האינטרסים שלה
שיתוף
הקואליציה הערבית - סונית נגד איראן מתפוררת? // צילום: : eipss-eg.org
הקואליציה הערבית - סונית נגד איראן מתפוררת? // צילום: : eipss-eg.org

עניינים

גורמים ערבים אמרו לאחרונה כי מצרים נסוגה מן התוכנית להקמת ברית ביטחונית מזרח תיכונית בחסות ארה"ב הידועה בכינוי "הנאט"ו הערבי". זו הייתה אמורה להיות תשובת המדינות הסוניות לאיום האיראני. מצרים הרשמית לא הגיבה, אבל הגורמים עלומי השם ידעו גם לומר כי היא הודיעה על כך לארה"ב ולסעודיה לפני הכנס שקיימו שתי המדינות האלה בריאד ב- 9 באפריל שאליו הוזמנו כל המשתתפות ובכללן קאטר ונועד לבחון כיצד לקדם את התוכנית. מצרים לא נכחה.

הנשיא סיסי שהגיע לוושינגטון לפגישה עם הנשיא טראמפ יומיים לאחר הכנס שוחח עם עמיתו האמריקאי על השת"פ האסטרטגי בין שתי המדינות – כך ע"פ הודעת הבית הלבן, אך לא הייתה בהודעה התייחסות לנושאים ספציפיים. לא ברור אם אכן מצרים פרשה מן התוכנית, אך נראה שלפחות בשלב זה יש לה אתגרים חשובים יותר.

התוכנית כוללת את שש מדינות המפרץ סעודיה, מדינת האמירויות, בחריין, כווית, קטאר ועומאן וגם את ירדן ומצרים. היא נועדה להקמת כוח ערבי משותף מול איראן והוגשה בזמנו לנשיא אובמה, אך הוא העדיף להמשיך במו"מ לחתימת הסכם הגרעין עם איראן והתעלם מהאינטרסים החיוניים של ערב הסעודית וישראל. ההסכם כידוע אינו מתייחס לחתרנות האיראנית באזור ולא למאמץ האיראני לבניית הטילים המסכנים לא רק את מדינות המזרח התיכון אלא גם את אירופה. יתרה מכך הוא הוא לא חייב את איראן לחסל את תכנית הגרעין ורק הקפיא אותה לעשר שנים.

התוכנית הוגשה מחדש לנשיא טראמפ כנראה לקראת או אחרי וועידת הפסגה הערבית – איסלאמית שהוא יזם שהתקיימה בריאד ב- 21 במאי 2017. גולת הכותרת בוועידה היה נאומו של טרמפ בו קרא למדינות האסלאם להיאבק בקיצוניות האיסלאמית, בארגוני הטרור האיסלאמיים ובחתרנות האיראנית. הוא הבטיח את תמיכת ארה"ב והודיע שחתם על הסכמי סחר והשקעות עם סעודיה בסכום של 350 מיליארד דולר הכוללים עסקת נשק של 110 מיליארד דולר לחיזוק ביטחונה. הקמת כוח צבאי ערבי משותף הייתה אמורה להטיל את האחריות על המאבק באיראן על מדינות ערב המאוימות ולמנוע שיגור חיילים אמריקאים פעם נוספת למזרח התיכון. במשך השנתיים האחרונות גיבשה ארה"ב בדיסקרטיות את התוכנית שהייתה אמורה להפוך לברית אסטרטגית ביטחונית, פוליטית וכלכלית בין חברותיה מול איראן בהובלת ארה"ב. יתרה מכך, ברית בסדר גודל כזה הייתה אמורה גם לשמש מחסום להשפעתן הגוברת של רוסיה וסין באזור – כך ע"פ סוכנות רויטרס שנחשפה למסמך סודי של הבית הלבן לפני שנה.

אלא שמן הרגע הראשון התעוררו בעיות. חילוקי הדעות בין המדינות גברו על המטרה שלשמה גובשה התוכנית. שבועיים לאחר הפסגה ב- 6 ביוני ניתקו סעודיה, מדינת האמירויות, בחריין ומצרים את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר והטילו עליה חרם מלא בטענה שהיא משתפת פעולה עם איראן ותומכת פוליטית ופיננסית בתנועת האחים המוסלמים ובארגוני הטרור האיסלאמי. הדברים היו ידועים והרעילו בשנים האחרונות את הקשרים בין קטאר למדינות המפרץ וגם עם מצרים שהכריזה על האחים תנועת טרור. בוועידה ב- 2016  התחייבה קטאר "לחזור לשורות", אך דבר זה לא קרה. לקטאר שת"פ ביטחוני וכלכלי עם איראן שחלק משדה נפט הגדול שלה נמצא מתחת למים הטריטוריאליים של איראן במפרץ. יש גם לקחת בחשבון שיחסי עומאן – איראן טובים והסולטאן קאבוס משמש כגורם מקשר בין מדינות המפרץ לאיראן בעיתות משבר. ספק רב אם עומאן תהיה מוכנה להשתתף בברית אסטרטגית נגד איראן ולהגביר את המתיחות עימה.

אכן מיעוט הידיעות שפורסמו בתקשורת בשנתיים האחרונות הצביע על כך כי ארה"ב נתקלת במכשולים לקידום התוכנית. ארה"ב התכוונה לקיים מפגש פסגה של כל המדינות המשתתפות בינואר האחרון כדי לאשר את התוכנית, אך דחתה אותה על רקע חילוקי הדעות. על כך התווסף מוקד של מתיחות בין מצרים לארה"ב על רקע כוונתה של מצרים לרכוש את מטוסי הקרב הרוסים החדשים אס יו 35. ימים ספורים לפני הגעתו של סיסי לבית הלבן אמר שר החוץ פומפאו בדיון בוועדת המשנה להקצבות של בית הנבחרים, על תקציב משרד החוץ, בתשובה לשאלה, כי "הבהרנו למצרים כי אם תרכוש את המטוסים האלה היא צפויה לסנקציות ע"פ החוק".

בהתאם לגורמים הערבים המוזכרים לעיל שפורסמו בתקשורת רק אחרי הכנס שהתקיים בסודיות גמורה בריאד ב- 9 באפריל מצרים נסוגה מהשתתפותה בתוכנית, מאחר ש"היו לה ספקות ברצינותה של היוזמה שעדין לא הגיעה לכלל מסמך מפורט ומתוך חשש שהיא תגביר את המתיחות עם איראן". נאמר גם כי מצרים חוששת כי הנשיא טראמפ לא יבחר לכהונה נוספת וכי יורשו יתכחש לתוכנית. נראה שמאחורי טענות אלה שקשה לקבלן מסתתרים האינטרסים והאתגרים החשובים של מצרים. הנשיא סיסי עסוק ביותר בקידום הכלכלה, במאבק במדינה האיסלאמית בצפון סיני, בשמירה על היציבות של ארצו ובביסוס מעמדו על רקע השינויים בחוקה שהוא מקדם. איראן אינה מהווה איום מידי. היא רחוקה גיאוגרפית וגם נמנעת מלתקוף את מצרים כפי שהיא עושה לגבי מדינות המפרץ. אין סיבה למצרים בעת הנוכחית להגביר את  המתיחות עם איראן אפילו אם בעתיד הרחוק היא מהווה איום עליה. בנוסף כל עוד קטאר לא ניתקה את קשריה עם "האחים המוסלמים" יתקשה סיסי לתאם מדיניות עם מנהיגיה במישור האסטרטגי. יוזכר שמצרים לא הייתה פעילה בקואליציה שהקימה ארה"ב למאבק במדינה האיסלאמית ולא בקואליציה שיזמה סעודיה להילחם בחות'ים בתימן. לגבי מצרים האיומים הקרובים בלוב, בסודאן ובאתיופיה חשובים יותר.

סיסי מודאג ממלחמת האזרחים בלוב שאינה נגמרת, שממנה מוברחים לסיני אמצעי לחימה וטילים ע"י הארגונים האיסלאמיים. הוא משתף פעולה, לשמירה על הגבול המשותף והארוך בין שתי המדינות, עם גנרל הפתר, מפקד הצבא הלאומי הלובי והמושל דה פקטו של מזרח לוב. גם המתרחש בסודאן מהווה מקור לחששות. הפגנות ההמונים שם והדחתו של הנשיא בשיר אינה מבשרת טובות למדינות האזור. באתיופיה הולכת ומסתיימת בנייתו של סכר "התחייה" על יובל של הנילוס הכחול המסכן את אספקת המים למצרים ובינתיים אין באופק פתרון לסכסוך בין שתי במדינות.

נראה שהקשרים המגוונים שהקימה מצרים עם רוסיה בעקבות התקררות היחסים עם הנשיא אובמה שהקפיא חלק מן הסיוע הצבאי למצרים וביטל את התמרונים המשותפים של שתי הצבאות, מקשים על חזרת האינטימיות בין שתי המדינות.

אובמה חזר ודחה את כל בקשותיו של סיסי להמשך הקשרים האסטרטגיים בין המדינות בעקבות הדחתו מן השלטון של הנשיא מורסי, איש "האחים המוסלמים". סיסי, בצר לו פנה לרוסיה, שקפצה על ההזדמנות לחזור לתפקיד משמעותי במצרים. היא הסכימה לספק לו נשק, הליקופטרים ומטוסים, לערוך תמרונים משותפים של כוחות הצנחנים של שני הצבאות, לממן בצורה נדיבה הקמתם של ארבעה כורים גרעיניים בדבעה מערבית לאלכסנדריה, ומשתתפת בהקמת פרוייקט תעשייתי גדול ליד תעלת סואץ. יוזכר גם כי מצרים התירה לרוסים להעביר דרכה כוחות מיוחדים של רוסיה לגבול עם לוב למטרות מודיעין ויעוץ לגנרל הפתר. מצרים נאלצת איפוא לתמרן בין שתי מעצמות העל כדי לקדם את האינטרסים שלה ולכך יש כנראה מחיר.

עם כל זאת למצרים יש אינטרס עליון להמשיך לשתף פעולה עם סעודיה ומדינות המפרץ שהן בנות בריתה הטבעיות והמסייעות לה רבות בתחום הכלכלי ובמאבק נגד "האחים המוסלמים". האינטרס שלה הוא גם בוודאי לשמור על יחסיה עם ארה"ב שם מתגוררת קהילה מצרית גדולה ושממנה היא מעוניינת להמשיך לקבל סיוע צבאי ואזרחי, השקעות וטכנולוגיה שרוסיה אינה יכולה לספק לה.

נראה אם כן שהקואליציה הסונית אומנם לא התפתחה לברית אסטרטגית ביטחונית פוליטית על בסיס הסכם מפורט חתום, אך לכל חברותיה יש אינטרס זהה לעמוד מול האיום האיראני וארה"ב תצטרך להתמודד עם מצב מורכב זה ולמצוא את הדרך לעבודה משותפת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close