מחאה באיראן: אין כסף למשאיות – יש כסף לטילים?

איראן, מעצמה אזורית המונה 88 מיליון תושבים, ניצבת בפני קיץ לוהט ורב-ממדי המאיים לערער את יציבותה מכל עבר. שילוב קטלני של חקיקה דרקונית המגבילה חופש ביטוי, משבר מים וחשמל מחריף, כלכלה קורסת עם אינפלציה דו-ספרתית, ומתחים גיאופוליטיים סביב תוכנית הגרעין והאיומים על ישראל – כל אלה יוצרים סיר לחץ שעלול להתפוצץ בכל רגע.

המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא את תמונת המצב המדויקת משיח התקשורת והרחוב באיראן – מהעיתונות הרפורמיסטית ועד המדיה הממסדית, מהקריאות לרפורמה כלכלית ועד לחשש הגובר ממנגנון הסנקציות הבינלאומי.

"תוכנית הציות": צנזורה בחסות חוק "המדיה הכוזבת"

הדיון הציבורי באיראן סוער במיוחד סביב הצעת חוק חדשה, המכונה על ידי מבקריה "תוכנית הציות", אשר מטרתה לכאורה להילחם ב"תוכן חדשותי כוזב" במרחב הווירטואלי. הצעת חוק זו, שאושרה לאחרונה על ידי ועדת המשפט של המג'לס, מעניקה לשופטים סמכות לגזור עונשים חמורים ביותר, החל ממאסר ממושך (עד עשר שנים) ועד עונש מוות, על מי ש"משבש את דעת הקהל". ההגדרה המעורפלת ל"חדשות כוזבות" והענישה חסרת התקדים עוררו ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם כמו IranWire ו-Radio Zamaneh, המזהירים מפני "שרשרת אחריות" שתפליל גם משתמשים שרק שיתפו פוסט ביקורתי. הצעת החוק נתפסת כפגיעה קשה בחופש הביטוי וכחוסר פרופורציה מובהק בין העבירה לעונש, כאשר עונשים על "ציוץ כוזב" עלולים לעלות על אלה של שוד מזוין או חטיפה. הציבור האיראני הגיב בזעם, וההאשטאג #نه_به_طرح_اطاعت ("לא לתוכנית הציות") צבר למעלה מ-12 מיליון צפיות תוך 48 שעות.

כלכלה בשפל: אינפלציה דוהרת ובריחת הון

הכלכלה האיראנית סובלת מפיגור ניכר מאז תחילת שנות ה-2000, כאשר נושאי הכלכלה והמחיה הפכו לנושא המרכזי במדינה. נתוני קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על צמיחה אפסית לשנת 2025 וגירעון תקציבי של 6%-8% מהתוצר, לצד המשך בריחת הון משמעותית. שיעור האינפלציה חצה את רף ה-40%, והריאל האיראני קורס, כאשר שוויו בשוק החופשי עומד על 1,039,000 ריאל לדולר. הסיבות למצב העגום כוללות סנקציות חסרות תקדים, ירידת ערך הנפט ומיקוד המדינה בסוגיית הגרעין. התערבות ממשלתית מופרזת, יחד עם השפעתם של "מרוויחי סנקציות" – רשת סוחרים ויבואנים המקושרת למוסדות חצי-צבאיים המנצלת את הפער בין השער הרשמי לשער השוק – מחריפה את המשבר ומונעת כל פתיחה דיפלומטית.

הממשלה, בראשות הנשיא מסעוד פזישקיאן, הציבה בראש סדר העדיפויות הכלכלי את הביטחון התזונתי ואספקת מוצרי יסוד. הדבר כולל אגירת מלאי מספק למשך שישה חודשים וחלוקת כרטיסי קיצוב דיגיטליים. אולם, כלכלנים באופוזיציה מזהירים מפני "ונצואליזציה" – כלכלה בה מחיר הלחם מסובסד, אך בתי המרקחת ריקים. הנשיא פזישקיאן עצמו הודה כי הממשלה לבדה אינה יכולה לפתור את כל הבעיות וקרא לציבור לקחת חלק פעיל בפתרון סוגיות חברתיות.

בתחום המדיניות הפיסקלית, המטרה בזמן מלחמה היא לספק משאבים להוצאות הצבאיות הגבוהות ולשמור על לכידות חברתית באמצעות תמיכה במחיה ושירותים חיוניים. מדיניות מוניטרית, בניהול הבנק המרכזי, מתמקדת בשמירה על ערך המטבע הלאומי, שליטה באינפלציה והבטחת יציבות המערכת הבנקאית. הבנק המרכזי עשוי להקריב את עצמאותו כדי לממן את הוצאות הממשלה בזול, מה שעלול להוביל לחוסר יציבות אינפלציונית לאחר המלחמה.

ניהול שוק המט"ח חיוני ליציבות המאקרו-כלכלית, והוא כולל בקרות זמניות וחכמות על הון, דרישה מיצואנים להחזיר ולמכור אחוז מהכנסותיהם במט"ח בשוק המקומי, וניהול הביקוש למט"ח באמצעות הקצבה למוצרים אסטרטגיים. לצורך כך, מוצעת הקמת "ועדה עליונה לניהול מט"ח והון". הסנקציות שהוטלו על איראן, ופגעו קשות בכלכלתה, שיבשו את הקשרים עם מערכת הבנקאות הבינלאומית, הפחיתו את היצוא וגרמו לחסימת הכנסות ממט"ח. הן הובילו גם לירידה בהשקעות ופגעו ביכולת להשיג טכנולוגיה חדישה.

התוצאה היא האטה בצמיחה הכלכלית, תנודות במט"ח, אינפלציה גבוהה, ירידה בהכנסה לנפש ועלייה בעוני. קיימים גורמים, המכונים "מרוויחי סנקציות", אשר מנצלים את המצב לטובתם דרך פעילויות רנטה, ניצול מט"ח מועדף, יבוא לא מבוקר והברחות, והם מתנגדים לפתיחה דיפלומטית בשל האינטרסים שלהם בשמירה על המצב הקיים.

משבר מים וחשמל: ערים בחשיכה ובצורת קשה

טהראן וערים גדולות נוספות מתמודדות עם משבר מים וחשמל חמור, שהוביל להכרזה על ימי חופשה כדי לצמצם את הצריכה. נתונים מדאיגים מצביעים על כך ש-87% מנפח ארבעת הסכרים המזינים את הבירה ריק, ובחלקם ירד מפלס המים אל מתחת ל-14% מהקיבולת. גל חום של 52 מעלות צלזיוס החמיר את המצב, וחברת החשמל פרסמה לוח ניתוקים של 14-18 שעות ביום ברוב שכונות הבירה. תושבים מתעדים את הקושי ברשתות החברתיות, עם סרטוני DIY להתקנת משאבות ביתיות לצד ההאשטאג #NoLightNoWaterNoFuture.

הגורמים למשבר כוללים בצורת ממושכת, ירידה משמעותית במשקעים (כ-40% במחוז טהראן בשנה האחרונה) ושינויים בדפוסי הגשם. מומחים מבקרים בחריפות את מדיניות ניהול המים, במיוחד בתחום החקלאות, בה נצרכים 90% מהמים, לעיתים קרובות בשיטות לא יעילות של השקיה בהצפה. הנשיא פזישקיאן הדגיש את הצורך ב"חשיבה מחדש רצינית" וקרא להעביר את כל פרויקטי הפיתוח החדשים לחופים הדרומיים, כדי למנוע קריסה של המרכז.

תוכנית הגרעין: "נלחץ על ההדק אם ילחצו על שלנו"

בתוך כל המשברים הפנימיים, איראן ממשיכה לדבוק במדיניות גרעינית נוקשה. הנשיא פזישקיאן הבהיר כי הדיבורים על סיום תוכנית הגרעין הם "אשליה", והדגיש כי היכולת הגרעינית טמונה במוחות המדענים. הוא חזר על עמדת איראן בדבר המשך העשרת אורניום במסגרת החוק הבינלאומי ודחה טענות לפיתוח נשק גרעיני, אך במקביל איים כי איראן "מוכנה להכות שוב בעומק ישראל".

מותכי, חבר המג'לס, הזהיר כי הפעלת "מנגנון ההדק" (החזרת סנקציות האו"ם) תוביל להצבעה על יציאה מאמנת NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני). איראן טוענת כי מדינות ה-E3 (צרפת, גרמניה ובריטניה) לא עמדו בהתחייבויותיהן במסגרת הסכם הגרעין, ולכן חסר להן הלגיטימציה להפעיל את המנגנון. שיחות איסטנבול מול ה-E3 נתפסו על ידי איראן כהזדמנות להציג את עצמה כצד הנבגד.

תסיסה חברתית: מחאה כלכלית שזורה ברגש לאומי

למרות ניסיונות אויבים לזרוע פירוד, המלחמה בת 12 הימים מול ישראל תרמה באופן מפתיע לאחדות וסולידריות לאומית בקרב שכבות פוליטיות, דתיות וחברתיות שונות. עם זאת, שביתת נהגי המשאיות התחדשה בחודש יוני, ומשתקת כעת ב-163 ערים את הפעילות המסחרית, כאשר נהגים חוסמים תנועת סחורות. מצד אחד, אותם נהגים חזרו לעבודה בהתנדבות "למען החזית" בזמן הלחימה, מה שמוכיח עד כמה הרגש הלאומי והמחאה הכלכלית שזורים זה בזה . מצד שני, ברשתות החברתיות נפוץ סרטון בו פעיל מניף שלט: "אין כסף למשאיות – יש כסף לטילים?".

הנשיא פזישקיאן קרא ל"דיאלוג עם כל הפלגים, כולל האופוזיציה" – גישה חדשה בניהול הפוליטי באיראן. אולם, שמרנים במועצה לאבטחת המהפכה טענו שאין לו סמכות לכך, ודרשו ממנו "לטפל קודם בלחם ובמים".

פליטים אפגנים: אורחים בלתי רצויים תחת איום גירוש

מצבם של הפליטים האפגנים באיראן, במיוחד במשהד, מודגש כבעיה מתמשכת. למעלה מ-600 אלף אפגנים גורשו מאז מרץ, לעיתים בקצב של 30 אלף איש ביום – נתון שמשרד הפנים מציג כ"הכרחי לביטחון הלאומי". תחקירים חשפו משפחות בהן הילדים נולדו בטהראן אך מוחזרים לארץ שלא הכירו מעולם. למרות קמפיין של סוכנות הידיעות תסנים שניסה לצבוע את הגירושים כ"הומניטריים", דיווחים עצמאיים מצביעים על כך שרבים משאירים מאחור חסכונות וציוד. באופוזיציה טוענים כי מדובר בצעד הרתעתי נגד מחאות פנימיות.

שיקום מתחם מגורים לאקדמאים – סמל למחדל

מתחם המגורים "סרוו אקדמאים" בשכונת סעאדת אבאד, שנפגע קשות בפ"פיצוץ בלון גז", הפך לסמל לסחבת ולמחדל. בלוק אחד חודש, אך בלוק אחר דורש שיפוץ מקיף שמוערך ב-400 מיליארד טומאן וב-3 שנים. הדיירים מתלוננים על עיבוד איטי של תביעות ביטוח, היעדר דיור חלופי וגניבת רכוש מדירות שנפגעו. הסיוע הכספי שניתן נתפס כבלתי מספק.

משבר תעסוקה: חלום AI לצד אבטלה גואה

תוכנית "Silicon Persia" שואפת להזרים 115 מיליון דולר למחקר בינה מלאכותית, במטרה "להציב את איראן בטופ 10 העולמי עד 2032". איראן אף חשפה אבטיפוס למערכת AI לאומית, הכוללת יישומים צבאיים. אולם, מחקרים בינלאומיים צופים פגיעה בכ-20% ממשרות הבסיס במשק עד 2030, בעיקר משרות בעלות מיומנויות נמוכות ושכר מינימום כמו נהגי משאיות, קופאים ועובדי מזון מהיר. במדינה בה אבטלת הצעירים עוברת את רף ה-25%, התאחדות העובדים מזהירה מפני "גל מחאה אוטומטי" שעלול לפרוץ בעקבות כך.

רשימת מקורות

• 1. گاه. (2025, 24 ביולי). نسخه دخل و خرج جنگی [גיליון מס' 317]. گاه.

  2. אירנא (IRNA). ایحه مقابله با محتوای خبری خلاف واقع. אתר IRNA.

  3. אירנא (IRNA). آیا برای برخورد با اخبار جعلی خلأ قانونی وجود دارد. אתר IRNA.

  4. אירנא (IRNA). אש במגדל 12 קומות בסעאדת אבאד. אתר IRNA.

  5. אסרא איראניאן. (2025, 21 ביולי). شام در دام سازش. עיתון عصر ایرانیان.

  6. אסיה. (2025, 24 ביולי). تغییر ساختار حکمرانی اقتصادی؛ انتخابی ناگزیر. עיתון آسیا.

  7. איראן אינטרנשיונל. IMF: Iran Facing Soaring Inflation. אתר Iran International.

  8. פארס ניוז (Fars News). جدول خاموشی احتمالی پایتخت. אתר Fars.

  9. פארס ניוז (Fars News). שמעו פיצוצי צפון טהראן. אתר Fars.

  10. פרס טי וי (Press TV). Iran rejects EU call to negotiate termination of nuclear program. אתר Press TV.

  11. קייהאן (Kayhan). Pezeshkian: We Are Fully Ready for Any New War. אתר Kayhan.ir.

  12. רדיו פרדה (Radio Farda). آژیر قرمز سدهای تهران. אתר رادیو فردا.

  13. רדיו פרדה (Radio Farda). اعتصاب کم‌سابقهٔ رانندگان کامیون. אתר רادیו فردا.

  14. ספיישל יוראסיה (Special Eurasia). Silicon Persia: Iran’s AI Aspirations. אתר Special Eurasia.

  15. סוהב סהל. (2025, 24 ביולי). בראיה אזורית וכלכלית של جنگ و رسانه. עיתון Sobh-e-Sahel.

  16. שארג'. تحلیل سیاسی و اقتصادی جنگ ۱۲ روزه. עיתון Shargh.

  17. תסנים (Tasnim News). بررسی میدانی درباره بدرفتاری با مهاجرین افغان. אתר Tasnim.

  18. תסנים (Tasnim News). قدردانی اتباع افغان از ایرانی‌ها במעבר میلک. אתר Tasnim.