התראות

מחאה באיראן: אין כסף למשאיות – יש כסף לטילים?

איראן ניצבת בפני איום על יציבותה עם כלכלה מתמוטטת, צנזורה מחמירה ואבטלה גואה – כשכל אלה מתנקזים לזעם ציבורי גובר שעלול להצית גל מחאה משמעותי
שיתוף
סקירת דיווחים הבוקר (24 ביולי 2025) באיראן

עניינים

איראן, מעצמה אזורית המונה 88 מיליון תושבים, ניצבת בפני קיץ לוהט ורב-ממדי המאיים לערער את יציבותה מכל עבר. שילוב קטלני של חקיקה דרקונית המגבילה חופש ביטוי, משבר מים וחשמל מחריף, כלכלה קורסת עם אינפלציה דו-ספרתית, ומתחים גיאופוליטיים סביב תוכנית הגרעין והאיומים על ישראל – כל אלה יוצרים סיר לחץ שעלול להתפוצץ בכל רגע.

המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון מביא את תמונת המצב המדויקת משיח התקשורת והרחוב באיראן – מהעיתונות הרפורמיסטית ועד המדיה הממסדית, מהקריאות לרפורמה כלכלית ועד לחשש הגובר ממנגנון הסנקציות הבינלאומי.

"תוכנית הציות": צנזורה בחסות חוק "המדיה הכוזבת"

הדיון הציבורי באיראן סוער במיוחד סביב הצעת חוק חדשה, המכונה על ידי מבקריה "תוכנית הציות", אשר מטרתה לכאורה להילחם ב"תוכן חדשותי כוזב" במרחב הווירטואלי. הצעת חוק זו, שאושרה לאחרונה על ידי ועדת המשפט של המג'לס, מעניקה לשופטים סמכות לגזור עונשים חמורים ביותר, החל ממאסר ממושך (עד עשר שנים) ועד עונש מוות, על מי ש"משבש את דעת הקהל". ההגדרה המעורפלת ל"חדשות כוזבות" והענישה חסרת התקדים עוררו ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם כמו IranWire ו-Radio Zamaneh, המזהירים מפני "שרשרת אחריות" שתפליל גם משתמשים שרק שיתפו פוסט ביקורתי. הצעת החוק נתפסת כפגיעה קשה בחופש הביטוי וכחוסר פרופורציה מובהק בין העבירה לעונש, כאשר עונשים על "ציוץ כוזב" עלולים לעלות על אלה של שוד מזוין או חטיפה. הציבור האיראני הגיב בזעם, וההאשטאג #نه_به_طرح_اطاعت ("לא לתוכנית הציות") צבר למעלה מ-12 מיליון צפיות תוך 48 שעות.

כלכלה בשפל: אינפלציה דוהרת ובריחת הון

הכלכלה האיראנית סובלת מפיגור ניכר מאז תחילת שנות ה-2000, כאשר נושאי הכלכלה והמחיה הפכו לנושא המרכזי במדינה. נתוני קרן המטבע הבינלאומית מצביעים על צמיחה אפסית לשנת 2025 וגירעון תקציבי של 6%-8% מהתוצר, לצד המשך בריחת הון משמעותית. שיעור האינפלציה חצה את רף ה-40%, והריאל האיראני קורס, כאשר שוויו בשוק החופשי עומד על 1,039,000 ריאל לדולר. הסיבות למצב העגום כוללות סנקציות חסרות תקדים, ירידת ערך הנפט ומיקוד המדינה בסוגיית הגרעין. התערבות ממשלתית מופרזת, יחד עם השפעתם של "מרוויחי סנקציות" – רשת סוחרים ויבואנים המקושרת למוסדות חצי-צבאיים המנצלת את הפער בין השער הרשמי לשער השוק – מחריפה את המשבר ומונעת כל פתיחה דיפלומטית.

הממשלה, בראשות הנשיא מסעוד פזישקיאן, הציבה בראש סדר העדיפויות הכלכלי את הביטחון התזונתי ואספקת מוצרי יסוד. הדבר כולל אגירת מלאי מספק למשך שישה חודשים וחלוקת כרטיסי קיצוב דיגיטליים. אולם, כלכלנים באופוזיציה מזהירים מפני "ונצואליזציה" – כלכלה בה מחיר הלחם מסובסד, אך בתי המרקחת ריקים. הנשיא פזישקיאן עצמו הודה כי הממשלה לבדה אינה יכולה לפתור את כל הבעיות וקרא לציבור לקחת חלק פעיל בפתרון סוגיות חברתיות.

בתחום המדיניות הפיסקלית, המטרה בזמן מלחמה היא לספק משאבים להוצאות הצבאיות הגבוהות ולשמור על לכידות חברתית באמצעות תמיכה במחיה ושירותים חיוניים. מדיניות מוניטרית, בניהול הבנק המרכזי, מתמקדת בשמירה על ערך המטבע הלאומי, שליטה באינפלציה והבטחת יציבות המערכת הבנקאית. הבנק המרכזי עשוי להקריב את עצמאותו כדי לממן את הוצאות הממשלה בזול, מה שעלול להוביל לחוסר יציבות אינפלציונית לאחר המלחמה.

ניהול שוק המט"ח חיוני ליציבות המאקרו-כלכלית, והוא כולל בקרות זמניות וחכמות על הון, דרישה מיצואנים להחזיר ולמכור אחוז מהכנסותיהם במט"ח בשוק המקומי, וניהול הביקוש למט"ח באמצעות הקצבה למוצרים אסטרטגיים. לצורך כך, מוצעת הקמת "ועדה עליונה לניהול מט"ח והון". הסנקציות שהוטלו על איראן, ופגעו קשות בכלכלתה, שיבשו את הקשרים עם מערכת הבנקאות הבינלאומית, הפחיתו את היצוא וגרמו לחסימת הכנסות ממט"ח. הן הובילו גם לירידה בהשקעות ופגעו ביכולת להשיג טכנולוגיה חדישה.

התוצאה היא האטה בצמיחה הכלכלית, תנודות במט"ח, אינפלציה גבוהה, ירידה בהכנסה לנפש ועלייה בעוני. קיימים גורמים, המכונים "מרוויחי סנקציות", אשר מנצלים את המצב לטובתם דרך פעילויות רנטה, ניצול מט"ח מועדף, יבוא לא מבוקר והברחות, והם מתנגדים לפתיחה דיפלומטית בשל האינטרסים שלהם בשמירה על המצב הקיים.

משבר מים וחשמל: ערים בחשיכה ובצורת קשה

טהראן וערים גדולות נוספות מתמודדות עם משבר מים וחשמל חמור, שהוביל להכרזה על ימי חופשה כדי לצמצם את הצריכה. נתונים מדאיגים מצביעים על כך ש-87% מנפח ארבעת הסכרים המזינים את הבירה ריק, ובחלקם ירד מפלס המים אל מתחת ל-14% מהקיבולת. גל חום של 52 מעלות צלזיוס החמיר את המצב, וחברת החשמל פרסמה לוח ניתוקים של 14-18 שעות ביום ברוב שכונות הבירה. תושבים מתעדים את הקושי ברשתות החברתיות, עם סרטוני DIY להתקנת משאבות ביתיות לצד ההאשטאג #NoLightNoWaterNoFuture.

הגורמים למשבר כוללים בצורת ממושכת, ירידה משמעותית במשקעים (כ-40% במחוז טהראן בשנה האחרונה) ושינויים בדפוסי הגשם. מומחים מבקרים בחריפות את מדיניות ניהול המים, במיוחד בתחום החקלאות, בה נצרכים 90% מהמים, לעיתים קרובות בשיטות לא יעילות של השקיה בהצפה. הנשיא פזישקיאן הדגיש את הצורך ב"חשיבה מחדש רצינית" וקרא להעביר את כל פרויקטי הפיתוח החדשים לחופים הדרומיים, כדי למנוע קריסה של המרכז.

תוכנית הגרעין: "נלחץ על ההדק אם ילחצו על שלנו"

בתוך כל המשברים הפנימיים, איראן ממשיכה לדבוק במדיניות גרעינית נוקשה. הנשיא פזישקיאן הבהיר כי הדיבורים על סיום תוכנית הגרעין הם "אשליה", והדגיש כי היכולת הגרעינית טמונה במוחות המדענים. הוא חזר על עמדת איראן בדבר המשך העשרת אורניום במסגרת החוק הבינלאומי ודחה טענות לפיתוח נשק גרעיני, אך במקביל איים כי איראן "מוכנה להכות שוב בעומק ישראל".

מותכי, חבר המג'לס, הזהיר כי הפעלת "מנגנון ההדק" (החזרת סנקציות האו"ם) תוביל להצבעה על יציאה מאמנת NPT (האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני). איראן טוענת כי מדינות ה-E3 (צרפת, גרמניה ובריטניה) לא עמדו בהתחייבויותיהן במסגרת הסכם הגרעין, ולכן חסר להן הלגיטימציה להפעיל את המנגנון. שיחות איסטנבול מול ה-E3 נתפסו על ידי איראן כהזדמנות להציג את עצמה כצד הנבגד.

תסיסה חברתית: מחאה כלכלית שזורה ברגש לאומי

למרות ניסיונות אויבים לזרוע פירוד, המלחמה בת 12 הימים מול ישראל תרמה באופן מפתיע לאחדות וסולידריות לאומית בקרב שכבות פוליטיות, דתיות וחברתיות שונות. עם זאת, שביתת נהגי המשאיות התחדשה בחודש יוני, ומשתקת כעת ב-163 ערים את הפעילות המסחרית, כאשר נהגים חוסמים תנועת סחורות. מצד אחד, אותם נהגים חזרו לעבודה בהתנדבות "למען החזית" בזמן הלחימה, מה שמוכיח עד כמה הרגש הלאומי והמחאה הכלכלית שזורים זה בזה . מצד שני, ברשתות החברתיות נפוץ סרטון בו פעיל מניף שלט: "אין כסף למשאיות – יש כסף לטילים?".

הנשיא פזישקיאן קרא ל"דיאלוג עם כל הפלגים, כולל האופוזיציה" – גישה חדשה בניהול הפוליטי באיראן. אולם, שמרנים במועצה לאבטחת המהפכה טענו שאין לו סמכות לכך, ודרשו ממנו "לטפל קודם בלחם ובמים".

פליטים אפגנים: אורחים בלתי רצויים תחת איום גירוש

מצבם של הפליטים האפגנים באיראן, במיוחד במשהד, מודגש כבעיה מתמשכת. למעלה מ-600 אלף אפגנים גורשו מאז מרץ, לעיתים בקצב של 30 אלף איש ביום – נתון שמשרד הפנים מציג כ"הכרחי לביטחון הלאומי". תחקירים חשפו משפחות בהן הילדים נולדו בטהראן אך מוחזרים לארץ שלא הכירו מעולם. למרות קמפיין של סוכנות הידיעות תסנים שניסה לצבוע את הגירושים כ"הומניטריים", דיווחים עצמאיים מצביעים על כך שרבים משאירים מאחור חסכונות וציוד. באופוזיציה טוענים כי מדובר בצעד הרתעתי נגד מחאות פנימיות.

שיקום מתחם מגורים לאקדמאים – סמל למחדל

מתחם המגורים "סרוו אקדמאים" בשכונת סעאדת אבאד, שנפגע קשות בפ"פיצוץ בלון גז", הפך לסמל לסחבת ולמחדל. בלוק אחד חודש, אך בלוק אחר דורש שיפוץ מקיף שמוערך ב-400 מיליארד טומאן וב-3 שנים. הדיירים מתלוננים על עיבוד איטי של תביעות ביטוח, היעדר דיור חלופי וגניבת רכוש מדירות שנפגעו. הסיוע הכספי שניתן נתפס כבלתי מספק.

 

משבר תעסוקה: חלום AI לצד אבטלה גואה

תוכנית "Silicon Persia" שואפת להזרים 115 מיליון דולר למחקר בינה מלאכותית, במטרה "להציב את איראן בטופ 10 העולמי עד 2032". איראן אף חשפה אבטיפוס למערכת AI לאומית, הכוללת יישומים צבאיים. אולם, מחקרים בינלאומיים צופים פגיעה בכ-20% ממשרות הבסיס במשק עד 2030, בעיקר משרות בעלות מיומנויות נמוכות ושכר מינימום כמו נהגי משאיות, קופאים ועובדי מזון מהיר. במדינה בה אבטלת הצעירים עוברת את רף ה-25%, התאחדות העובדים מזהירה מפני "גל מחאה אוטומטי" שעלול לפרוץ בעקבות כך.

רשימת מקורות

    1. گاه. (2025, 24 ביולי). نسخه دخل و خرج جنگی [גיליון מס' 317]. گاه.

    2. אירנא (IRNA). ایحه مقابله با محتوای خبری خلاف واقع. אתר IRNA.

    3. אירנא (IRNA). آیا برای برخورد با اخبار جعلی خلأ قانونی وجود دارد. אתר IRNA.

    4. אירנא (IRNA). אש במגדל 12 קומות בסעאדת אבאד. אתר IRNA.

    5. אסרא איראניאן. (2025, 21 ביולי). شام در دام سازش. עיתון عصر ایرانیان.

    6. אסיה. (2025, 24 ביולי). تغییر ساختار حکمرانی اقتصادی؛ انتخابی ناگزیر. עיתון آسیا.

    7. איראן אינטרנשיונל. IMF: Iran Facing Soaring Inflation. אתר Iran International.

    8. פארס ניוז (Fars News). جدول خاموشی احتمالی پایتخت. אתר Fars.

    9. פארס ניוז (Fars News). שמעו פיצוצי צפון טהראן. אתר Fars.

    10. פרס טי וי (Press TV). Iran rejects EU call to negotiate termination of nuclear program. אתר Press TV.

    11. קייהאן (Kayhan). Pezeshkian: We Are Fully Ready for Any New War. אתר Kayhan.ir.

    12. רדיו פרדה (Radio Farda). آژیر قرمز سدهای تهران. אתר رادیو فردا.

    13. רדיו פרדה (Radio Farda). اعتصاب کم‌سابقهٔ رانندگان کامیون. אתר רادیו فردا.

    14. ספיישל יוראסיה (Special Eurasia). Silicon Persia: Iran’s AI Aspirations. אתר Special Eurasia.

    15. סוהב סהל. (2025, 24 ביולי). בראיה אזורית וכלכלית של جنگ و رسانه. עיתון Sobh-e-Sahel.

    16. שארג'. تحلیل سیاسی و اقتصادی جنگ ۱۲ روزه. עיתון Shargh.

    17. תסנים (Tasnim News). بررسی میدانی درباره بدرفتاری با مهاجرین افغان. אתר Tasnim.

    18. תסנים (Tasnim News). قدردانی اتباع افغان از ایرانی‌ها במעבר میلک. אתר Tasnim.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close