החלטתם של אזרחי שווייץ במשאל עם לאסור בניית צריחים במסגדים, צפויה לעורר דיון ציבורי באירופה בשאלת היחס למוסלמים ולאיסלאם. דיון כזה ישפיע על היהודים בכמה דרכים, שלא את כולן אפשר לנבא. אולם כבר עתה נשמעות הערכות בנושא ואפשר להפיק כמה לקחים.
מנקודת המבט של תולדות היהודים בשוויצריה, אין קל מלייחס את תוצאות המשאל לשנאת זרים. שווייץ הייתה המדינה הראשונה באירופה שאסרה לקיים שחיטה כשרה. כפי שלומדים מחקריו של ההיסטוריון השווייצרי סימון ארלנגר, אחרי מלחמת העולם השנייה נקטו השווייצרים במאמצים מיוחדים כדי להבטיח שפליטים יהודים מעטים ככל האפשר יישארו בארצם. נוסף על כל אלו, בשווייץ נרשם מספר משמעותי של תקריות אנטישמיות.
אפשר לומר שהמשאל בשווייץ הוא הצבעה על הסוגיה הלא נכונה במדינה הלא נכונה. כל עוד שלא יהיו קריאות המואזין ברמקולים, קשה להצדיק את האיסור על בניית צריחים. הרמקולים הקוראים לתפילה הם ההפרעה האמיתית לשלוותה של החברה. במחקרים בתחום איכות הסביבה, נשאלים נָטו להצביע על רעש כעל הזיהום הסביבתי המציק ביותר.
חלקים באוכלוסיה המוסלמית באירופה יוצרים בעיות מכמה סוגים. אחת הסוגיות המכאיבות היא ריבוי המוסלמים בקרב המשתתפים הפעילים באירועים אלימים. היהודים הם שוב אחד היעדים העיקריים של התוקפים הללו. אולם בצרפת, בבריטניה, בגרמניה, בבלגיה, בהולנד, בשוודיה, בנורווגיה, בדנמרק ובעוד מדינות אירופיות הבעיה גדולה בהרבה מכפי שהיא בשווייץ.
עוד בעיה מרכזית נוגעת לגורמים באוכלוסייה המוסלמית המבקשים להוציא קבוצות אחרות אל מחוץ למרחב הציבורי. זה מתבטא בראש ובראשונה נגד היהודים. בערים רבות באירופה נשמעות קריאות "מוות ליהודים" ונעשים ניסיונות לסלק סמלים יהודיים וישראליים מהמרחב הציבורי. אולם שווייץ, שוב, אינה המדינה העיקרית שהדבר קורה בה. זה קורה יותר בצרפת, בגרמניה, בשוודיה ועוד. מבחינה כלל חברתית בפאריס, למשל, ניכרים במיוחד ניסיונות מוסלמיים להשתלט על חלק מהמרחב הציבורי. מדי יום שישי מתקיימת באחד מרחובות העיר תפילת חוצות מוסלמית, שבמהלכה נמנע למעשה מאנשים אחרים להשתמש במדרכה.
אירופים רבים רואים ביהודים את התגלמותה של ההתנגדות למוסלמים. לפיכך, כאשר יהודים מבקשים לתמוך במוסלמים בלי הסתייגות, יש לכך תהודה ניכרת. הארגונים היהודיים הגדולים בשווייץ תקפו לאחרונה בכמה הזדמנויות את הרעיון לאסור בניית צריחים במסגדים. הם חוששים שהטלת הגבלות על ביטויים דתיים מרכזיים של דת אחת תפתח פתח להגבלת דתות אחרות. אלא שבהתייצבותם של ארגונים אלה למען אינטרסים מוסלמיים, בלי לקרוא באותה הזדמנות למוסלמים לפעול נגד האנטישמים הרבים שבתוכם, הם פועלים למעשה נגד עצמם. זו שגיאה חוזרת ונשנית אצל ארגונים יהודיים אירופיים.
לקח נוסף שכדאי לישראל וליהודים כאחד ללמוד מפרשת הצריחים הוא שפעולה חלוצית במדינה אחת נגד קבוצה נתונה מולידה במהירות חיקויים במדינות אחרות. מיד לאחר המשאל נשמעו בחוגי הימין והימין קיצוני בצרפת, באיטליה, בבלגיה, בהולנד, באוסטריה ובמדינות נוספות קריאות ללכת בעקבות שווייץ. מתברר שבימינו, יוזמה מפלָה במקום אחד גוררת אחריה יוזמות מקבילות במקומות נוספים.
לאחרונה נאבקו אקדמאים וארגונים יהודיים רבים נגד כוונתם של גורמים באוניברסיטת NTNU בטרונדהיים שבנורווגיה להפעיל חרם אקדמי נגד ישראל. פניתי לכמה זוכי פרס נובל שיגנו את היוזמה הפוגענית. אחד מהם השיב שמדובר באוניברסיטה לא מוכרת, ולכן אין סיבה לדאוג. מדען זה לא הבין שהצלחתה של יוזמת חרם בנורווגיה הייתה מובילה, יש לשער, ליוזמות דומות באוניברסיטאות ברחבי אירופה – כפי שמוכיח עתה, מכיוון אחר, המקרה השווייצרי.
ולקח אחרון מסיפור הצריחים: התנהגות בלתי מקובלת בחלקים של הקהילה המוסלמית סייעה לימין הקיצוני באירופה, וזה מסוכן ליהודים מבחינות רבות.
על יהודי אירופה לפקוח אפוא עין על הוויכוח המתלהט באירופה בנושא המוסלמים והאיסלאם, ולהפיק לקחים. הדבר עשוי לחסוך מהם באירועים עתידיים את הצורך לאלתר תגובות, ויפחית את הסיכויים שינקטו פעולות שגויות.
