התראות

לא אבו מאזן; הבעיה היא הנרטיב

תא"ל במיל. יוסי קופרווסר עונה למנהיג הרש"פ
שיתוף
אבו מאזן // מתוך: עמוד הפייסבוק הרשמי
אבו מאזן // מתוך: עמוד הפייסבוק הרשמי

תוכן העניינים

דבריו המקוממים של אבו מאזן על היהודים עוררו תדהמה וזעזוע ברחבי העולם, עד כי אפילו "הניו יורק טיימס" קרא לו לעזוב את תפקידו. המנהיג הפלסטיני חצה בעיני העולם המערבי, וכמובן בעיני היהודים, את הקו האדום ואיבד כתוצאה מכך את הלגיטימיות שלו כבר שיח (באמת?! האם הוא יפסיק מעתה לבקר בבירות המערב ולהתקבל שם בחיבוקים ונשיקות? האם חברי כנסת, אישי ציבור ועיתונאים יהודים יפסיקו לחלות את פניו? נחכה ונראה…).

אבל הפרשה חושפת את ההתעלמות של רבים במערב ובישראל מהעמדות של אבו מאזן ושל הפלסטינים בכלל. ב-1977 פרסם אבו מאזן את ספרו "הציונות – התחלה וסוף". בספר זה, שלא תורגם מערבית מעולם, ונכתב בעקבות החלטת עצרת האו"ם הקובעת שהציונות היא גזענות ואחרי שהפלסטינים אימצו את "תורת השלבים", הוא מסביר באריכות את כל מה שהוא חוזר עליו, בפומבי, כמשנה סדורה בשנים האחרונות. על פי הספר, הציונות נכפתה על היהודים על ידי הקולוניאליסטים, שחייבו את היהודים בניגוד לרצונם לראות עצמם כעם ולהגר לפלסטין. כדי להשיג יעד זה עסקה הציונות בהחרפת המצוקות של היהודים, באירופה ובארצות ערב, במגמה לשכנעם להגר (אחד המאמצים, אותו ניתח אבו מאזן בספר המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, היה הסיוע לנאצים). לשיטתו, הדרך להביא לקיצה של הציונות היא על ידי שיתוף פעולה עם היהודים ברחבי העולם ועם היהודים ממדינות ערב, ובעיקר מעיראק, הסובלים בישראל מקיפוח ואפליה, כדי לשכנעם לחזור לארצות מוצאם, בהן נהנו מיחס טוב. אבו מאזן אף תרגם תפיסה זו לתוכנית פעולה והקים מנגנון ליישומה בראשות מחמד מדני, מבין התועמלנים הבולטים שלו מול החברה הישראלית.

נוכח הקריאות שנשמעו להחלפתו של אבו מאזן בעקבות התבטאויותיו, חשוב להדגיש כי דבריו לא משקפים רק את דעתו האישית. הם מחוברים לאמנה הפלסטינית, ומהווים בסיס לנרטיב הפלסטיני שמחייב כל פלסטיני באשר הוא. על פי 7 העקרונות של ה"פייק-נרטיב" הזה, החסר כל קשר להיסטוריה: אין עם יהודי והיהודים הם רק עדה דתית ולכן אין להם זכות למדינת לאום (לכן, גם ההתנצלות שפרסם אבו מאזן על דבריו היא בפני בני הדת היהודית ולא בפני העם היהודי); ליהודים אין קשר היסטורי ריבוני לפלסטין ולכן אין בסיס לתביעתם לשוב אליה, בעוד שהפלסטינים כצאצאי הכנענים הם העם הילידי היחיד כאן; היהודים הם יצורים בלתי נסבלים, ולכן רצו הקולוניאליסטים האירופים להיפטר מהם והמציאו את הציונות, שבאותה הזדמנות הייתה אמורה לבנות מגן נגד התחזקות הערבים והאסלאם, זהו עוול שאין להשלים עמו כלפי הפלסטינים; המאבק נגד הציונות הוא יסוד הזהות הפלסטינית וכל סוגי המאבק הם לגיטימיים (לכן הרשות הפלסטינית משלמת משכורות לכל המחבלים האסורים בישראל ולמשפחות החללים שמתו במסגרת המאבק בציונות), גם אם דרך המאבק המועדפת עשויה להשתנות מעת לעת בהתאם לשיקולי עלות תועלת (אבו מאזן סבור משום כך, שכעת אין זה מועיל להשתמש בנשק חם או אפילו בסוגים מסוימים של נשק קר, במסגרת המאבק האלים, אף כי אלה כלים לגיטימיים בראייתו); הפלסטינים הם הקורבנות היחידים של הסכסוך ועליהם לבצר מעמד זה, למשל באמצעות הנצחת הפליטות וחיזוק תודעת הנכבה, וכקורבנות אין לדרוש מהם לגלות אחריות; המאבק הפלסטיני הוא לאומי ודתי בעת ובעונה אחת ואין להפריד בין השניים; והמאבק הוא על כל שטחה של פלסטין, גם אם ניתן לקבוע יעדי ביניים.

ההסתה היא המאמץ להנחיל נראטיב זה לתודעת הפלסטינים, והדה-לגיטימציה נגד ישראל שמובילים הפלסטינים בזירה הבינ"ל היא המערכה להנחיל נרטיב זה לדעת הקהל העולמית.
המסקנה היא שכדי ליצור אפשרות לקידום השלום המיוחל, לא צריך להחליף את אבו מאזן, אלא את הנרטיב הפלסטיני, וזה כמובן הרבה יותר קשה. אבו מאזן היה יכול לנסות לשנות את הנרטיב, מתוקף מעמדו כאחרון האבות המייסדים של הפת"ח, אך הוא מסרב לעשות זאת ומעדיף להעמיק את מחויבותו לנרטיב על ידי קישורו, ובצדק, למופתי חאג' אמין אלחסיני.

"צעדת השיבה" בעזה וארועי "יום הנכבה" הצפויים בשבוע הבא הם ביטויים של המחויבות הפלסטינית ליעד ארוך הטווח של הבאת קיצה של הציונות. מי שחושב שבתנאים אלה ניתן לקדם שלום ושדי בהצגת תכנית כלשהיא ובהטפת מוסר לפלסטינים (כפי שחלק מהבכירים האמריקנים נוהגים גם כיום) כדי לאפשר התקדמות, דבק בהתעלמות מהבעיה. עם זאת, ההקפדה של אבו מאזן לשוב ולשנן בפני שומעיו את שיעורי ההיסטוריה שלו משקפת את חששו שהמהלכים האחרונים של האמריקנים (העברת השגרירות לירושלים תוך הכרה בה כבירת ישראל, קיצוץ הסיוע לאונר"א, התנית הסיוע לרשות הפלסטינית בהפסקת תשלום המשכורות למחבלים) והסעודים (הצהרות יורש העצר, מחמד בן סלמאן, ופתיחת המרחב האווירי הסעודי לטיסות לישראל) יוצרים לחץ גובר על הנרטיב הזה, וממחישים את המחיר שהפלסטינים עלולים לשלם עבור הדבקות בו.

 

פורסם לראשונה בישראל היום.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close