על פי גורמים בכירים בפת"ח, ד"ר חנא נאצר ראש ועדת הבחירות המרכזית, שנשלח ע"י יו"ר הרש"פ לרצועת עזה לשיחות עם הפלגים הפלסטינים על אפשרות עריכת הבחירות, השיג פריצת דרך חשובה וקיבל את הסכמתם בכתב של כל הפלגים, כולל חמאס, לעריכת בחירות לפרלמנט בשלב הראשון ואחרי 3 חודשים לערוך בחירות לנשיאות ובחירות למל"פ.
בכמה פלגים פלסטינים יש כבר ניצוצות של אופטימיות כי יתכן ואם המהלך הזה יצליח הוא יוביל גם בהמשך לפיוס לאומי.
עפ"י גורמים ברצועה, תנועת חמאס הסכימה לעריכת בחירות לפרלמנט, תחילה מכיוון שהיא בטוחה בניצחונה כפי שניצחה בבחירות לפרלמנט ב-2006. גם מחמוד עבאס בטוח בניצחונו ותנועת פת"ח כבר הודיעה כי היא תריץ אותו כמועמד היחיד שלה בבחירות לנשיאות.
גם מצרים דחפה מאחורי הקלעים את פת"ח וחמאס להגיע להסכמה על נשוא הבחירות בדרך לפיוס לאומי.
האם לאינתיפאדה בלבנון נגד השחיתות והמצב הכלכלי הקשה והפגנות הענק בעיראק יש השפעה על הסכמת הפלגים הפלסטינים לעריכת בחירות?
כנראה שכן, פת"ח וחמאס כאחד חוששות מפני "אביב ערבי" שיזלוג לשטחי הגדה והרצועה. שלטונה של הרש"פ בגדה הוא רקוב ומושחת בדיוק כמו השלטון של חמאס ברצועת עזה. עדיף ליזום עכשיו בחירות כדי להקדים את הפיצוץ המתקרב שיכפה בחירות על הרש"פ וחמאס באמצעות הפגנות ענק.
בכיר חמאס אחמד יוסף הזהיר לפני שבוע את הנהגת חמאס כי הציבור הפלסטיני ברצועה עייף מ"צעדות השיבה" על גבול הרצועה, שניכשלו כישלון חרוץ ולא השיגו את היעדים שהוצבו להן, וכי קיים חשש שברצועה יחודשו ההפגנות הגדולות של תנועת "רוצים לחיות" (בידנא נעיש-בערבית) נגד המצב הכלכלי הקשה ונגד שלטון חמאס.
על פי גורמים ברצועה, תנועת חמאס חוששת גם מכך שבישראל תקום ממשלה חדשה בראשות יו"ר מפלגת "כחול לבן" בני גנץ שתשנה את כללי המשחק ותפעל להפלת שלטון חמאס ברצועה וריסוק התשתית הצבאית שלה ולכן היא רוצה בקיום בחירות כל עוד היא חזקה בשטח כדי לזכות בהן ולקבל לגיטימציה מחודשת לשלטונה.
סיבה נוספת היא שחמאס עשויה להחליט שהיא איננה משתתפת רשמית בבחירות, לאפשר למפלגה אחרת לנצח ולהקים ממשלה, מבלי לוותר על כוחה הצבאי, ואז תיאלץ ישראל להסיר את המצור בגלל הלחץ הבינלאומי שיופעל עליה.
בתרחיש כזה יש עוד יתרון לחמאס, היא לא תהייה עוד הריבון ברצועה באופן רשמי ולא תישא באחריות לירי של רקטות וטילים לעבר ישראל מצד הפלגים האחרים.
התשובה החיובית שהביא ד"ר חנא נאצר מתנועת חמאס ומשאר הפלגים להסכמה למתווה הבחירות מעוררת אופטימיות מסויימת בשטחים,עכשיו יש ציפיה שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יפרסם צו נשיאותי המורה על קיום הבחירות על פי המתווה שהוסכם עליו.
מה תעשה ישראל?
למעשה, קיום הבחירות בשטחים מותנה בהסכמתה של ממשלת ישראל. הממשלה הנוכחית תומכת ב "מדיניות הבידול" בין הגדה לרצועה ואיננה מעוניינת בהפלת שלטון חמאס ברצועה, האם תסכים לקיום בחירות שעלולות לאחד את הפלסטינים ושיביאו לפיוס לאומי?
השאלה השנייה נוגעת לירושלים, האם ישראל תאפשר לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות כפי עשתה ב-2006? כנראה שלא.
אז הביא הדבר לניצחון של חמאס בבחירות לפרלמנט, ישראל נכנעה בזמנו ללחץ של ממשל בוש והדבר התברר כטעות מרה.
אחמד מג'דלאני, חבר הועד הפועל של אש"פ אמר ב-31 באוקטובר לאמצעי התקשורת הפלסטינים כי "הכיבוש הישראלי הוא שיכשיל את הבחירות באמצעות האיסור על קיום בחירות במזרח ירושלים".
תנועת חמאס כידררה בהצלחה את הכדור בחזרה למגרשו של יו"ר הרש"פ ועכשיו היא דורשת לדעת מה יהיו חוק הבחירות ומנגנוני הבחירות עצמן.
בעיה נוספת היא השתתפות תנועת חמאס בבחירות, על פי הסכמי אוסלו אסור לארגון המוגדר כ"ארגון טרור" להשתתף בבחירות בשטחים, חמאס תקים כנראה מפלגה פוליטית תחת שם אחר שתתחרה בבחירות וישראל תצטרך להחליט האם למנוע את הבחירות בשטחי הגדה.
בשטחים יש קונסנזוס כי ללא השתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות אין לקיים אותן מכיוון שהדבר ייחשב כויתור על אחד "הקווים האדומים" החשובים ביותר של הפלסטינים , יתכן שזו היא התוכנית של מחמוד עבאס ועליה הוא בונה כדי להמשיך ולהישאר על כיסאו ולתת לישראל "להוציא עבורו את הערמונים מן האש", בכך שתאסור על תושבי מזרח ירושלים את ההשתתפות בבחירות.
בקרב הכוחות הפוליטיים הפועלים שטחים יש אווירה אופטימית, הכדור עבר עכשיו למגרש של יו"ר הרש"פ ובימים הקרובים נדע לאן פני הדברים, כמובן שבסופו של דבר קיום הבחירות תלוי בהסכמתה של ישראל להשתתפות תושבי מזרח ירושלים בבחירות.
