התראות

ח'אמנהאי: להערך להעשרת אורניום במידה ונזדקק לו

המנהיג העליון של איראן נשא נאום תיאולוגי בעיקרו אולם התייחס גם לסוגיות הבוערות של הפרק • השהתה את יישום הפרוטוקול הנוסף • הEU3 : "צעד מסוכן"
שיתוף
עלי ח'אמנהאי, בנאום השבוע אודות הסכם הגרעין
עלי ח'אמנהאי, בנאום השבוע אודות הסכם הגרעין

עניינים

מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי , המשיך להסלים את התבטאויותיו סביב התקדמות איראן בתוכנית הגרעין באופן העלול לקרבה לקיצור זמן הפריצה קדימה במידה ותחליט על הצטיידות בנשק גרעיני ומגביר בכך את הלחץ על ממשל ביידן.

במקביל, הפסיקה איראן את יישום הפרוטוקול הנוסף המצמצם, ובמידה רבה את יכולות הפיקוח על תוכני הגרעין של איראן ועל פעילויות גרעיניות אחרות בשטחה. גרמניה, צרפת ובריטניה ( (EU3 הגדירו, בהודעה משותפת שפרסמו, את המהלך כ"מסוכן מאד" ומגביל בצורה משמעותית את יכולת הפיקוח עת פעילות איראן בתחום הגרעין".

ה"הפתעה האסטרטגית" של חמאס

בנאום שרובו נשא אופי תיאולוגי במהלך בפגישה עם מועצת המומחים (הגוף המפקח על פעילות המנהיג ובוחר את המנהיג הבא) הדגיש   ח'אמנהאי, כי ממשלת איראן תמשיך ליישם את החלטת הממשלה לשחוק במחויבות איראן להסכם הגרעין (נעשיר אורניום גם לששים אחוז אם תצטרך) וחזר על עמדתו כי האסלאם אוסר על ייצור נשק גרעיני.

עלי ח'אמנהאי, בנאום השבוע אודות הסכם הגרעין מקור: https://www.leader.ir/fa/pictures/album/2370/grid?img=68386_345.jpg
עלי ח'אמנהאי, בנאום השבוע אודות הסכם הגרעין מקור: https://www.leader.ir/fa/pictures/album/2370/grid?img=68386_345.jpg

ח'אמנהאי אמר כי  "איראן נחושה לפתח את יכולותיה הגרעיניות כך שיעלו בקנה אחד עם צרכיה. מסיבה זו אחוז ההעשרה לא יוגבל לעשרים אחוז ואנו ננקוט בכל פעולה שתידרש…ולדוגמא לצורך פיתוח דלקים גרעיניים ( پیشران هسته‌ای  Nuclear propellants ) ופעילויות אחרות אנו אפילו נגדיל את ההעשרה לששים אחוז".

אשר להפסקת שיתוף הפעולה של איראן עם הפרוטוקול הנוסף אמר ח'אמנהאי "המג'לס אשר את החוק תשחוק איראן בהדרגה את התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין ועד אתמול (21 פבר) הממשלה עשתה פעלה בהתאם. בעזרת אללה היא תמשיך ליישם את (שאר מרכיבי) החוק (הפסקת פעילות הפיקוח במסגרת הפרוטוקול הנוסף) מחר (23 פבר')…החוק הוא חוק טוב ולכן יש לבצעו הלכה למעשה בצורה הטובה ביותר".

 

ח'אמנהאי תאר את התייחסותן של ארה"ב וה 3EU כלפי  הפחתת מחויבותה של איראן להסכם הגרעין  כמתנשאות, לא כנות ושגויות "מהיום הראשון (לחתימת ההסכם) ולאורך זמן רב איראן בהתחייבויותיה בהתאם להלכה האסלאמית. הצד אשר לא עמד בהתחייבויותיו מהיום הראשון הן מדינות אלה ועל כן להן צריך להטיף ולשאול שאלות…מאחר וארה"ב ומדינות אחרות פרשו מהסכם הגרעין, הרי שעל פי הקוראן גם איראן היתה צריכה לפרוש, אך ממשלת איראן המכובדת לא חדלה ממחויבויותיה להסכם ורק שחקה מהן בהדרגה…כמובן שדרך פעולה זו של הממשלה הפיכה אך גם על הצד השני לחזור למחויבויותיו".

ח'אמנהאי הוסיף, כי הרטוריקה המתנשאת הגבירה את השנאה למערב בקרב העם האיראני ו"במוקד של כל זה ניצב ליצן הציונות העולמית ששב וטוען כי לא יתיר לאיראן לייצר נשק גרעיני. יש לומר לו בפה שאם איראן תרצה לבנות נשק כזה, הוא וגדולים ממנו לא יוכלו למנוע זאת…מה שמונע מאיראן לייצר נשק גרעיני הם העקרונות והאידאולוגיה של האסלאם האוסרים לבנות כל נשק – גרעיני או כימי – המשמש להרג המונים מקרב האזרחים הפשוטים".

ח'אמנהאי התייחס לשימוש של נשק גרעיני במלחמת העולם השנייה נגד יפן ולהרג וההרס שגרם ואמר כי "הרג אזרחים וחפים מפשע היא דרכו של המערב, אך לא דרך האסלאם, ולכן איראן אפילו לא חושבת לייצר נשק כזה".

ח'אמנהאי הוסיף, כי הסכם עם לוחות זמנים מוגדרים נחתם, אם הם יכבדו אותו, אנו נכבד אותו על פי אותו לוח זמנים. אך על המערב להבין כי איננו מעוניינים בייצור נשק גרעיני. בהתייחסו לכוונת ארה"ב להרחיב בהמשך את השיח עם איראן גם לגבי טילים בליסטים אמר ח'אמנהאי כי "סוגיית הנשק הגרעיני מהווה רק תירוץ עבור המערב המתנגד גם לזה שלאיראן יהיה נשק רגיל, שכן רצונם להפשיט את איראן מכל הבט של כוח".

מנהיג איראן הבהיר כי "הפקת אנרגיה מכורים גרעיניים תהווה את אחד ממקורות האנרגיה החשובים עבור איראן בשנים הקרובות נוכח היותה נקיה, בריאה וזולה יותר…עלינו להיערך לכך כבר עתה להעשרת אורניום לו נזדקק בבוא היום…המערב רוצה שאיראן תמשיך להיות תלויה בהם, כך שבבוא היום בו היא תזדקק לאנרגיה גרעינית הם יוכלו למנף צורך זה של איראן כדי לכפות עליה את צרכיהם…בדיוק כמו המשחקים שלהם עם מחירי הנפט".

ח'אמנהאי הדגיש, כי איראן לא תיסוג בה בסוגיית הגרעין, כפי שלא נסוגה גם בסוגיות אחרות. היא תמשיך להתקדם בעוצמה מוחלטת לכיוון שיביא לה את מירב התועלת."

בלבנון מאשימים: "ספינה של האויב" גרמה לכתם הנפט

"הכדור בידי ארה"ב"

במקביל, אמר (23 פברואר)  עלי רביעי דובר הממשלה, כי איראן מקדמת בברכה את יוזמתו של האחראי על מדיניות החוץ באיחוד, ג'וזף בורל, לשמר את מסגרת הסכם הגרעין ובכלל זאת קיום סבב שיחות א-פורמלי בקרב החתומות על הסכם הגרעין ובכלל זאת ארה"ב

רביעי הוסיף, כי נוכח העובדה כי ארה"ב טרם חזרה למסגרת הסכם הגרעין, היא לא יכולה להוות חלק ממנו ולכן הציעו האירופאים  לקיים פגישה בלתי רשמית עם ארה"ב כ"אורחת" במעמד משקיף כפי שמאפשר ההסכם.

עם זאת, "הדבר תלוי בהשתכנעות איראנית כי השיחות יסייעו לארה"ב לעמוד בכל התחייבויותיה או לא". רביעי הבהיר, כי הכדור נמצא בידי ארה"ב ולא בידי איראן בכל הקשור לחידוש מחויבויותיה וכי ארה"ב היא זו שצריכה לשוב ולכבד את הנורמות הבינלאומיות…"ברגע שארצות הברית תפגין רצון טוב, תיישם את החלטה 2231 ותסיר את כל הסנקציות, איראן לא תאבד אף רגע ותנקוט בצעד תואם"[1].

 

השהיית הפרוטוקול הנוסף תגביל משמעותית את יכולת הפיקוח על תוכנית הגרעין

תגובת ה E-3 לצעדים של איראן; ח'אמנהאי: נעשיר גם ל-60 אחוז אם נצטרך
תגובת ה E-3 לצעדים של איראן; ח'אמנהאי: נעשיר גם ל-60 אחוז אם נצטרך

הEU3 פרסמו (23 פבר')  הודעה משותפת שהביעה "צער רב" על השהיית הפיקוח במסגרת הפרוטוקול הנוסף  וצעדי השקיפות שנקבעו במסגרת הסכם הגרעין וקבעה כי פעולותיה של איראן מהוות הפרה נוספת של התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין ומפחיתות באופן משמעותי את יכולת הפיקוח של סבא"א.

ההודעה קבעה כי שלוש המדינות מאוחדות בהדגשתן את "האופי המסוכן של ההחלטה (האיראנית), תגביל באופן משמעותי את יכולת הגישה של סבא"א לאתרים ואת יכולתה של הסוכנות להבטיח את המידע הנחוץ לה לצורך פעילות הפיקוח. כמו כן נאמר כי החלטת איראן תגביל את יכולתה של סבא"א לנטר ולאשר את תוכנית הגרעין של איראן ופעילות גרעיניות קשורות אחרות, כפי שנקבע בהחלטה "2231.  ההודעה גם הביעה תמיכה מלאה בפעילותם של מנכ"ל ומזכירות הסוכנות ומאמציהם הנמשכים לעקוב אחרי תוכנית הגרעין של איראן על פי הסכם הגרעין, כפי שהדבר בה לידי ביטוי במהל ביקורו האחרון (20-21 פבר') מנכ"ל הארגון באיראן.

בריטניה, צרפת וגרמניה הזכירו גם את ההסכם הזמני בין סבא"א לאיראן, שנחתם במהלך ביקור מנכ"ל הארגון באיראן, ולפיו תתאפשר "גישה למידע מסוים" (בנושא תוכנית הגרעין האיראנית) לפרק זמן של שלושה חודשים. לסיכום, האיצו שלוש המדינות באיראן לעצור ולהחזיר לאחור את כל הצעדים שנקטה להפחית את שקיפותה של תוכנית הגרעין ולאפשר שת"פ מלא עם סבא"א וקבעו כי "מטרתנו נותרה לשמור על מסגרת הסכם הגרעין ולתמוך במאמצים הדיפלומטיים למצוא פתרון במסגרת מו"מ לחזרתן של ארה"ב ואיראן לציות מלא להתחייבויותיהן במסגרת הסכם הגרעין"[2].

יו"ר המג'לס מחמד באקר קאליבף
יו"ר המג'לס מחמד באקר קאליבף

בתוך כך נמשך הוויכוח בין הרשות המחוקקת (מג'לס) לבין הרשות המבצעת (הממשלה) סביב יישומו, הלכה למעשה, של השלב האחרון של  חוק "הצעדים האסטרטגיים להסרת הסנקציות. יו"ר המג'לס מחמד באקר קאליבף אמר כי הפסקת הפיקוח במסגרת הפרוטוקול הנוסף מהווה את יישום הסעיף האחרון בחוק[3]  וכי תוכנית הגרעין הפכה ל"אסימון החושב ביותר בדרך להסרת הסנקציות.

שגריר איראן באו"ם, כאט'ם ע'ריבאבאדי כי כל הצעדים בהם נקטה הממשלה היו במסגרת החוק.

הסיכום אליו הגיעו בסופו של דבר מנכ"ל סבא"א והארגון האיראני לאנרגיה אטומית על המשך חלק מהפיקוח גרר זעם רב בשורות כמה מחברי המג'לס, שקראו להפסקה מוחלטת של הפיקוח ועורר ושב ועורר מחלוקת בין המג'לס לממשלה.

לחץ גובר על ממשל ביידן

בסיכומו של דבר כלל הדוברים האיראנים ממשיכים להציג קו בלתי מתפשר ובמוקדו קריאה להסרת כל הסנקציות מצד ארה"ב כתנאי למשא ומתן.

במקביל, היא ממשיכה לשחוק בהדרגה את ליבת התחייבויותיה במסגרת הסכם הגרעין והולכת ומקצרת בהתמדה את הזמן הפריצה לייצור די חומר בקיעה לנשק גרעיני.

חלון הזמנים שסמנה, במסגרת ההסכם עם סבא"א להמשך חלק מהפיקוח, צפוי להסגר בתוך שלושה חודשים וגם בתוכו יכולה איראן להמשיך ולהפר את התחייבויותיה ולבצע פעולות בתחום הגרעין הרחק מעיניה הבוחנות של סבא"א.

כפועל יוצא הולך וגובר הלחץ על ממשל ביידן מצד מנכ"ל סבא"א, מדינות אירופה, הלובי האיראני בארה"ב וגורמים מקרב הממשל המעוניינים לקדם את החזרה למסגרת ההסכם. בינתיים ממשיכה איראן גם את הלחץ באפיקים אחרים ובמהלך השבוע האחרון בוצעו שלושה פיגועים נגד אינטרסים אמריקניים בעיראק ללא תגובה אמריקנית.

[1] https://www.irna.ir/news/84240517/%D8%B1%D8%A8%DB%8C%D8%B9%DB%8C-%D8%AA%D8%AD%D8%AA-%D8%AA%D8%A7%D8%AB%DB%8C%D8%B1-%D9%81%D8%B6%D8%A7%DB%8C-%D8%A7%D8%AD%D8%B3%D8%A7%D8%B3%D8%A7%D8%AA%DB%8C-%D9%82%D8%B1%D8%A7%D8%B1-%D9%86%D8%AE%D9%88%D8%A7%D9%87%DB%8C%D9%85-%DA%AF%D8%B1%D9%81%D8%AA

[2] https://www.gov.uk/government/news/e3-foreign-ministers-statement-on-the-jcpoa-23-february-2021

[3] https://twitter.com/mb_ghalibaf/status/1364313213416972300

 

https://english.khamenei.ir/news/8386/Iran-to-increase-uranium-enrichment-to-60-if-needed-Imam-Khamenei  ; https://farsi.khamenei.ir/speech-content?id=47396

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am
המרכז הירושלמי
אם לא נכריע בעזה — ניכנס למלכודת בינלאומית
יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מצביע על סכנה אסטרטגית ביוזמה הסעודית-צרפתית להקמת מדינה פלסטינית. "התקשורת הערבית בקושי מדווחת על כך", טוען בן מנחם. לדבריו, "סעודיה דוחפת את זה כבר שנה, גם בזירה הערבית וגם במערב, וזה צריך להדליק לנו אור אדום. אף אחד ביו"ש או עזה לא מאמין שזה באמת יקרה, ממש כמו ההכרזה של ערפאת ב-1988". מבחינתו, הפתרון ברור: "ישראל צריכה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ולהרחיב את ההתיישבות בלי להתמהמה".

בעניין רצועת עזה, בן מנחם נחרץ: "הטלת מצור רק תכניס את ישראל למצור מדיני חמור יותר. אין מנוס מהכרעה צבאית — כיבוש מלא של הרצועה וטיהור השטח ממחבלים". עם זאת, הוא מדגיש שיש לפעול גם בזירות אחרות: "הובטח שנחסל את הנהגת חמאס בחו"ל — בפועל כמעט ולא קרה כלום. נכון שיש מגבלות בטורקיה ובקטאר, אבל כל הנהגת חמאס עושה גם עסקים, והמוסד יודע לצוד אותם במדינות אחרות". בן מנחם חותם בקריאה חד-משמעית: "ישראל צריכה ללחוץ על ארה"ב לפעול להקפאת המיליארדים שזורמים לחמאס".

10:27am
המרכז הירושלמי
חוקרת מצרית: "מצרים חוששת מהפליטים בעזה יותר ממלחמה עם ישראל"

בעוד עזה מתפוררת מבפנים ומסעירה את הזירה הבינלאומית, מצרים שומרת על שקט מתוח בגבול הדרומי. דליה זיאדה, חוקרת מצרית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, חושפת כי מאחורי התמיכה הפומבית של קהיר בפלסטינים, שולט פחד עמוק מהצפת סיני בפליטים, או גרוע מכך, בלוחמים חמושים מחמאס. לדבריה, "מצרים רואה בעזה איום ביטחוני ממשי, לא מתוך חמלה אלא מתוך אסטרטגיה קרה שמעדיפה יציבות פנימית על סולידריות ערבית".

בישראל גוברת הדאגה מהתמרונים המצריים, במיוחד על רקע הדיווחים על התחמשות מצרית מוגברת ותיאום עם סין ורוסיה. זיאדה מצביעה על שינוי אסטרטגי עמוק: "קהיר מתרחקת מהבריתות המערביות, ובראשן ארה״ב, ומתקרבת לגוש המזרחי. זה כבר לא רק איום אזורי, אלא שינוי כללי המשחק בזירה הדיפלומטית של המזרח התיכון".

1:01pm

Close