התראות

התפוצצות אוכלוסין ב"שכונות הלכודות" בירושלים

מחקר עדכני מעלה שב־15 השנים האחרונות שולש מספר התושבים הערבים בשכונות שמחוץ לגדר ההפרדה, ובהן שועפאט וכפר־עקב המקצינות והולכות. חוקר ירושלים נדב שרגאי: "אנחנו מתקדמים במהירות למצב המסוכן של 50 אחוז ערבים בירושלים"
שיתוף
התפוצצות האוכלוסיה בירושלים בעיה שיש לתת לה פתרון // צילום: מתוך סרטון
התפוצצות האוכלוסיה בירושלים בעיה שיש לתת לה פתרון // צילום: מתוך סרטון

תוכן העניינים

שואלים בשלום ירושלים? התשובה תקועה במל"ל. כבר חודשים נבחנות במטה לביטחון לאומי כמה תוכניות לשינויים בגבולותיה המוניציפליים של העיר. כל ההצעות מבקשות להתמודד עם הקו האדום הדמוגרפי שהבירה צועדת אליו בקצב מואץ: 60 אחוז יהודים לעומת 40 אחוז ערבים. לא ברור מתי תושלם עבודת המטה, שלפי כל קנה מידה עוסקת בסוגיה לאומית אסטרטגית דחופה. כל הכרעה תהיה כרוכה בצליחת מכשולים מדיניים, פוליטיים ובירוקרטיים, ולממשל טראמפ נותרו נכון לעכשיו שלוש שנים בלבד. מי ששם את ירושלים על ראש שמחתו חייב להאיץ את הקצב.

תוכנית אחת להתמודדות עם המשבר הדמוגרפי של ירושלים היא זו של השר ישראל כ"ץ, המציע להכפיף את יישובי עוטף ירושלים תחת כנפי הבירה וכך להקפיץ את מניין היהודים בה. המתנגדים העיקריים לתוכנית הם החרדים, שחוששים לאבד את היתרון האלקטורלי שיש להם בבירה. שתי תוכניות אחרות, האחת של ח"כ ענת ברקו והשנייה של השר לענייני ירושלים זאב אלקין, עוסקות בשכונות הערביות של ירושלים.

ד"ר ברקו מציעה להעביר את חלקן בתהליך הדרגתי לרשות הפלסטינית, וכך לגזור שלושה קופונים במכה אחת: גם לגרוף רווח מדיני מול הקהילה הבינלאומית, גם לשפר את המאזן הדמוגרפי בעיר, וגם להסיר מעלינו את האחריות להזנחה בחלקים נרחבים מהצד הערבי של העיר. תחת הממשלה הימנית הנוכחית לתוכנית אין היתכנות פוליטית.

את ההצעה השלישית מקדם כאמור השר אלקין, והיא מתמקדת ב"שכונות הלכודות" הערביות, ששייכות מוניציפלית לירושלים אך נמצאות מחוץ לגדר ההפרדה כבר 15 שנים. הכוונה היא בעיקר למחנה הפליטים שועפאט ולכפר־עָקֵב שבצפון העיר. "בפועל אלה אזורים חוץ־טריטוריאליים", אומר אלקין כבר שנים.

בספרו "אורשלים" ניסח את הדברים העיתונאי ניר חסון: "המשטרה הפסיקה אפוא לספק שירותי אבטחה ושיטור. השוטרים לא נכנסו אל השכונות אפילו במקרי רצח, לא כל שכן במקרים של קריאות מצוקה פשוטות יותר. בעקבות המשטרה נטשו כל שאר הרשויות הישראליות: העירייה, חברות התשתית, שירותי הכיבוי וההצלה, אמבולנסים, פקחי בנייה, מתכנני כבישים. כולם נשארו בצד השני של הגדר… לכולם, מראשי העיר ושרי הממשלה ועד אחרון התושבים במחנה הפליטים, היה ברור שישראל נטשה את האזור הזה לבלי שוב".

תוכנית אלקין מתבססת על מתווה שגיבש לפני כמה שנים נדב שרגאי, מומחה לענייני ירושלים וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. בלב המתווה הקמת שתי רשויות מקומיות עצמאיות לניהול השכונות, תוך השארתן בשטחה הריבוני של ישראל ובלי להזיז גבולות מדיניים. לפני שבועות אחדים השלים שרגאי גרסה מעודכנת של תוכניתו, והיא מתפרסמת כאן לראשונה. בין הגילויים החדשים נמצאים נתונים מבהילים על פיצוץ האוכלוסין בשכונות הלכודות, ועל הכאוס המשתולל בהן.

תחילה הדמוגרפיה. מאז הוקמה גדר ההפרדה סביב ירושלים בשנת 2003, מגלה המחקר, מספר התושבים הערבים בשכונות שמחוץ לגדר שילש את עצמו והגיע ל־140 אלף נפש, שהם כ־14 אחוזים מכלל תושבי ירושלים. לעומת הזינוק הבלתי נתפס הזה, בשכונות הערביות שבתוך הגדר עומד גידול האוכלוסין על 71 אחוזים – שיעור גבוה גם כן לפי כל קנה מידה, אך עדיין נמוך מ־300 אחוז.

חשוב לא פחות לומר שהקפיצה הדמוגרפית בשכונות הלכודות מתרחשת משום שהן נעדרות משילות. בהיעדר שליטה ופיקוח נבנים בהן בצפיפות עצומה, בניגוד לחוק, מגדלים בני עשר ו־12 קומות. תקן הבנייה והשירותים נמוך מאוד, וכולל אספקה קצובה של מים, לעיתים פעמיים בשבוע בלבד, תשתיות ביוב ומים שמתערבבות זו בזו, וכמובן דרכים צרות שלא עומדות בעומס. "התנאים בשכונות האלה הורידו את מחירי הדירות שם ל־400 אלף שקל או פחות, מה שהופך אותן לאבן שואבת גם לתושבים מיהודה ושומרון וגם לתושבים משכונות אחרות של ירושלים. גם בשכונות האלה וגם בערים הפלסטיניות, מחירי הדירות בדרך כלל גבוהים בהרבה".

לפי ההערכות, כותב שרגאי, 30־40 אחוזים מדיירי השכונות הלכודות אינם ירושלמים אלא תושבי יהודה ושומרון. בהיעדר משילות אין מי שיבלום את נהירתם לירושלים ואין מי שיעצור את הצטרפותם למרשם האוכלוסין הישראלי. "בין האוכלוסיות מתחולל תהליך מיזוג", כותב שרגאי. "הם מקימים משפחות, וילדי הזוגות זכאים על פי החוק הישראלי לתעודת תושב ירושלמי".

כנגד הגידול העצום באוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה היהודית מוסיפה להצטמצם. שיעור הילודה הגבוה בקרב הערבים בצירוף מאזן הגירה שלילי של האוכלוסייה היהודית – יותר מ־400 אלף יהודים עזבו את העיר בשלושת העשורים האחרונים – הקטינו בהדרגה את הרוב היהודי, והוא עומד כיום על כ־59 אחוז בלבד. "אנחנו מתקדמים במהירות למצב המסוכן של 50 אחוז ערבים בירושלים", מתריע שרגאי.

הביקורת הציבורית על הזנחת השכונות הלכודות דחפה לאחרונה את עיריית ירושלים לנקוט כמה פעולות שיזכירו לתושבים שהם משתייכים אליה. ראש העיר ניר ברקת מתנגד לכל התוכניות ששואפות "להיפטר" מהשכונות, ונראה שהחשש מקידומן הביא לשיפור בפינוי האשפה ולהקמת נקודת משטרה שאמורה לתת מענה לתלונות שגרתיות של אזרחים. "הן תקציבי העירייה והן תקציבי הממשלה גדלו… חברת 'הגיחון' העמיקה מאוד את פעילותה במחנה הפליטים שועפאט ושיפרה את השירות לתושביו", מדווח שרגאי.

גם מערכת הביטחון משנה בעצם הימים האלה את תפיסת הפעולה שלה באזור. עם זאת, לדעת שרגאי "השינויים אלה הם בבחינת 'טיפה בים', לאחר הזנחה של כיובל שנים. אין דרך להדביק את הפערים העצומים זולת הקמת רשויות מוניציפליות נפרדות. השכונות שמעבר לגדר הפכו לפצצת זמן דמוגרפית ולבועה מובהקת של מצוקה, פשע וטרור. בגל הטרור של השנים האחרונות רואים מעורבות גבוהה פי כמה של תושבי השכונות האלה. מה שלא נעשה במשך 50 שנה בידי עיריית ירושלים לא יוכל להיעשות כיום".

"חברת 'הגיחון' העמיקה מאוד את פעילותה במחנה הפליטים שועפאט ושיפרה את השירות לתושביו".

ההתנגדות לתוכנית שרגאי מגיעה מהימין הפוליטי, שכולל גם לא מעט אנשי ירושלים מוערכים כמו אריה קינג ודויד'לה בארי. הם ואחרים חוששים ממשמעותה המדינית של התוכנית. שרגאי ואלקין משיבים לחששות, וטוענים שדווקא ישיבה בחיבוק בידיים בשעה שהאורות האדומים מהבהבים מסכנת את הבירה. "זו בשום אופן לא חלוקה של ירושלים וזה גם לא ייתפס כחלוקה כזו", אומר שרגאי, שחיבר ספר עב כרס שכותרתו "אשליית החלוקה". "אני מבהיר בתוכנית שרק התחום המוניציפלי משתנה, ולא הריבונות. ישראל נשארת שם במלוא ריבונותה, ולמעשה במידה גדולה בהרבה מכפי שהיא ריבונית כיום. לא פחות חשוב, דווקא התוכנית היא החסם בפני האפשרות של העברת השכונות לרשות הפלסטינית".

גם השר אלקין איתן בדעתו לקדם את התוכנית, על אף השיפור המסוים בתפקוד העירייה. "הדאגה העיקרית שלי היא דמוגרפית. הקמת רשויות מוניציפליות נפרדות היא הערובה לשמר את הרוב היהודי ואת אחדות ירושלים. אם לא נאמץ את התוכנית הזו יבואו מתווים מסוכנים כמו אלה של אהוד ברק, חיים רמון וביל קלינטון. אלה התוכניות המסוכנות".

  • התכנית המלאה תתפרסם בקרוב

 

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close