התראות

התגלית שנשכחה: בור המים מתקופת בית ראשון

מאז ומתמיד האמינו החוקרים כי מעיין הגיחון היה מקור המים היחידי של בית המקדש וירושלים • ממצאים שנחשפו לפי מספר שנים מוכיחים אולי אחרת
שיתוף
The underground reservoir dating back to the First Temple in Jerusalem found on the edge of the Temple Mount. (Israel Antiquities Authority, Vladimir Neychin)
The underground reservoir dating back to the First Temple in Jerusalem found on the edge of the Temple Mount. (Israel Antiquities Authority, Vladimir Neychin)

תוכן העניינים

במעמקי האדמה – למרגלות הפינה הדרומית של הכותל המערבי,  נסתר  מן העין ומידיעת רבים – חבוי בור מים נדיר שהשתמר בשלמותו מתקופת בית המקדש הראשון. רשות העתיקות חשפה אותו כבר לפני שבע שנים, אבל הגישה הקשה אליו עדיין אינה מאפשרת לציבור לבקר בו. הוא נעול ואינו כלול בתוכניות הסיורים השונות שעורכים אנשי עיר דוד ומורי הדרך באיזור, למרות שחשיבותו המחקרית והארכיאולוגית של הבור – שבממדיו מתקרב למאגר מים קטן – היא עצומה:

https://jcpa.org.il/article/%d7%9b%d7%9a-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%92%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%a1-%d7%91%d7%92%d7%93%d7%94/

גילוי הבור, מערער את התפישה המחקרית רבת השנים,  כי בימי הבית הראשון ירושלים התקיימה ממימי מעיין הגיחון בלבד. כבר חמשה עשורים שהארכיאולוגים מחפשים לשווא אישוש ארכיאולוגי לעדות ההיסטורית-מקראית, השזורה בנאומו של רבשקה, שר צבאו של סנחריב מלך אשור. רבשקה, שניסה לשכנע את חזקיהו מלך יהודה ואת תושבי ירושלים להיכנע, הבטיח לנצורים בירושלים, שאם רק ייכנעו – ישובו לאכול 'איש גפנו ואיש תאנתו', ואף לשתות 'איש מי בורו'. (ישעיהו ל"ו)

 

שנים ארוכות חיפשו הארכיאולוגים את בורות המים מנאומו של רבשקה, אך לשווא. מאגרי מים מימי בית שני התגלו לרוב, אך את אלו של ימי בית ראשון – כאילו בלעה האדמה. ההנחה הרווחת לפיכך הייתה כאמור, כי בימי הבית הראשון ירושלים התקיימה ממימי מעיין הגיחון בלבד. אלא שב-2012 נפל דבר:

 

במהלך ניקוי תעלת הניקוז ההרודיאנית ( שמתחת לרחוב ההרודיאני –'דרך עולי הרגל') – התעלה עולה מאיזור בריכת השילוח עד למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, – התגלה מאגר המים הסודי.

 

הארכיאולוג אלי שוקרון שיחד עם הארכיאולוג פרופ' רוני רייך, אחראי לרבות מהתגליות הארכיאולוגיות בעיר דוד, פיקח באותם ימים על קבוצת פועלים שעסקה בניקוי  שני מקוואות מתקופת בית שני – שאותם חוצה תעלת הניקוז ההרודיאנית. בשלב מסוים הבחין אחד הפועלים,  כי אחד מלוחות הריצוף של תעלת הניקוז מתנדנד. מבט מדוקדק יותר העלה, כי בנקודה זו – מתחת לריצוף המתנדנד של תעלת הניקוז –  מסתתר חלל.

 

למקום הובאו פנסים. האבן המתנדנדת הוסטה ממקומה, והפועלים האירו פנימה אל תוך חלל חשוך. בזהירות, באמצעות סולם, ירדו הפועלים ושוקרון אל קרקעית החלל ומצאו עצמם בתוך מאגר מים ציבורי חצוב בסלע ( שגדול בהרבה מבור מים רגיל) . המאגר  היה מצופה בטיח אוטם בצבע חום – צהבהב שאופייני לתקופת בית ראשון. בפעם הראשונה התגלה רמז לפתרון חידת המים של ימי בית ראשון בירושלים ובית המקדש.

The underground reservoir dating back to the First Temple in Jerusalem found on the edge of the Temple Mount. (Israel Antiquities Authority, Vladimir Neychin)
The underground reservoir dating back to the First Temple in Jerusalem found on the edge of the Temple Mount. (Israel Antiquities Authority, Vladimir Neychin)

גם היום, שבע שנים אחרי, שוקרון מניח,  שאם רק יחפשו – ימצאו עוד בורות דומים מאותה התקופה. התיאורים המקראיים מספר מלכים של מעשה בניית המקדש על ידי שלמה מתעדים את 'ים הנחושת' – מיכל מים ענק עשוי נחושת שהוצב בחצר המקדש הראשון ואת עשר הכיורים, שקיבולת כולם יחד במושגי ימינו מגיעה לכ-120 אלף ליטר.

 

הארכיאולוג ד"ר צביקה צוק ופרופ' שמואל אביצור שעסקו כל אחד בנפרד  בענייני המים של ירושלים  העלו לאחר חישובים שונים, כי לבית המקדש הראשון נדרשה כמות של כמה עשרות אלפי מ"ק מים ליום לצרכים שונים ומגוונים.

 

אלא שהמרחק בין מעיין הגיחון להר הבית הוא כ-800 מטרים. כדי להוביל  מ"ק אחד בלבד של מים (1000 ליטרים) דרושים 13 מסעות חמור, שיכול לשאת בכל פעם כ-75 ליטר מים. יוצא אפוא, שכדי למלא בור של 100 מ"ק דרושים 1,300 מסעות חמור. התיאוריה  שלאורך שנים גרסה, ש'על הגיחון לבדו' חייתה ירושלים בימי הבית הראשון, לא ממש עומדת במבחן החישוב הזה, אבל באין ממצאים אחרים, היא שרדה שנים רבות.

 

בור המים מתקופת הבית הראשון, סדק, שלא לומר ערער את התיאוריה הזאת. הגילוי המסעיר, שפורסם על ידי רשות העתיקות ואנשי עיר דוד לפני כשבע שנים, נשכח עם השנים. ירושלים עודה ממתינה לגילוי בורות נוספים מתקופת הבית הראשון, שיאששו ההיסק, ש'לא על הגיחון לבדו', חייתה העיר באותם הימים.

Charles Warren’s exploration: “Fallen Voussoirs of Robinson’s Arch. Jerusalem” (Palestine Exploration Fund, painting by W. Simpson, 1869)
Charles Warren’s exploration: “Fallen Voussoirs of Robinson’s Arch. Jerusalem” (Palestine Exploration Fund, painting by W. Simpson, 1869)

גובה המאגר שבו ביקרתי לאחרונה הוא 4.5 מ'. רוחבו כ-5.5 מ' ואורכו כ-12 מ'. בתקרתו קבועים שני פתחים. האחד ראשי, שדרכו שאבו את המים. השני – משמש כיום כפתח כניסה למאגר, באמצעות סולם ברזל ארוך, שיורד עד קרקעיתו. קיבולתו המשוערת היא כ-250 מ"ק מים.

 

בורות דומים, שאפשרו תיארוך של הבור למרגלות הר הבית, התגלו בשנות ה-90 של המאה הקודמת בתל באר שבע ובתל בית שמש. כמו המאגר הזה, גם המאגרים בערים ההן אינם סימטריים וממרכזיהם מסתעפים תאים וחדרים נוספים. גם המאגר שלמרגלות הר הבית הוא 'מסתעף', יתכן שאף מזרחה אל מתחת למתחם הר הבית של היום, עד לאיזור שמתחת למוזיאון האסלאם, אולם חלק זה חסום, ולא ניתן כמובן להגיע אליו.

Map prepared by Jerusalem engineer and explorer Ermete Pierotti and published in 1888 posthumously.2
Map prepared by Jerusalem engineer and explorer Ermete Pierotti and published in 1888 posthumously.2

יצויין, כי בהר הבית עצמו, באיזור שלישראל אין תוכניות לחפור בו, מופו עד היום ( בעיקר על ידי צ'רלס וורן במאה ה-19) 49 בורות ו-42 תעלות שהובילו אליהם מים. לפני שנים אחדות הגה ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, שייח ראאד סלאח רעיון לייבא את מימי מעייין הזמזם הקדוש ממכה, כדי לרומם עוד יותר את מעמדו של הר הבית בעבור המוסלמים ואולי גם את מעמדו שלו. ישראל וירדן הצליחו לטרפד את תוכניתו.

 

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close