יו"ר הפרלמנט הערבי, הגוף הפרלמנטרי של הליגה הערבית, עאדל בן עבדול רחמן אל-אסומי, פתח השבוע במתקפה דיפלומטית חריפה נגד המשא ומתן הגרעיני עם איראן. בהצהרה נדירה שפורסמה ב-6 ביוני, האשים אל-אסומי את המעצמות המערביות בהשתקת הקול הערבי בסוגיה שמשפיעה ישירות על עתידו של האזור.
"היעדרותן של מדינות ערב מהשיחות המתנהלות בווינה בנושא תוכנית הגרעין האיראנית אינה משרתת את האזור", הכריז אל-אסומי בראיון לעיתון "אשארק אל-אווסט" הסעודי. מאחורי המילים המדודות מסתתרת תסכול עמוק מהרגשה שהמזרח התיכון הערבי נותר מחוץ להחלטות הגורליות שיקבעו את עתידו.
עמדתו של יו"ר הפרלמנט הערבי מבוססת על הנחת יסוד פשוטה אך חזקה: מי שיושפע מההחלטה חייב להיות שותף בקבלתה. "להסדרים הנוכחיים בנוגע להסכם עם טהראן יהיו השלכות על ביטחונו ויציבותו של האזור", הזהיר. "לפיכך, המדינות הנוגעות בדבר, ובמיוחד מדינות המפרץ, חייבות להיות נוכחות".
הטיעון הזה משקף מציאות גיאופוליטית מורכבת שבה מדינות המפרץ הפרסי מוצאות את עצמן כנתונות להשפעה ישירה של המהלכים האיראניים, בין אם מדובר בתוכנית הגרעין ובין אם בפעילות האיראנית בסוריה, בעיראק, בלבנון ובתימן. מבחינתן של מדינות אלה, כל הסכם עם איראן שלא לוקח בחשבון את חששותיהן עלול לפגוע ביציבות האזורית.
אל-אסומי לא הסתפק בביקורת על ההדרה, אלא המשיך והאשים את הצדדים במשא ומתן – ארצות הברית והמדינות האירופיות – באימוץ "סטנדרטים כפולים". לטענתו, הצדדים המערביים לא כיבדו את מדינות ערב, שלדבריו "הקריבו קורבנות למען ביטחון האזור".
האשמה בסטנדרטים כפולים אינה מקרית. היא משקפת תחושה עמוקה במדינות ערב שהמערב מתייחס אליהן כאל שחקניות משניות, חרף היותן גורמים מרכזיים באזור ונושאות בנטל הביטחוני הכבד ביותר מפעילות איראן. מבחינתן, הן לא רק שותפות לקואליציות המערביות נגד הטרור והאסטרטגיות האמריקניות באזור, אלא גם עומדות בחזית המאבק נגד ההתפשטות האיראנית.
בנקודה מעניינת במיוחד, טען יו"ר הפרלמנט הערבי שהמצב הנוכחי "אינו משרת אף צד, לא האיראנים ולא האירופאים והאמריקאים". הערכה זו מצביעה על מבט מורכב יותר של הנהגה ערבית שמבינה שגם המעצמות המערביות נמצאות במבוי סתום במשא ומתן עם איראן.
"משא ומתן זה קשור לגורלן ולזכויותיהן של מדינות ערב", הדגיש אל-אסומי, "מכיוון שלתוכנית הגרעין יש השפעה על הביטחון, היציבות והאינטרסים של האזור כולו". בקביעה זו מתבטאת הבנה אסטרטגית שתוכנית הגרעין האיראנית אינה עניין דו-צדדי בין איראן למעצמות, אלא סוגיה אזורית שמחייבת גישה מקיפה.
במסגרת הדברים, לא שכח אל-אסומי לציין את התפקיד המיוחד של ערב הסעודית ומלכה סלמאן בן עבדול עזיז ב"תמיכה בעבודת הפרלמנט הערבי". הזכרה זו אינה מקרית – היא מבטאת את המקום המרכזי שתופסת הממלכה בהנהגה הערבית ובמאמצי התיאום המשותפים מול איראן.
"תפקידה של הממלכה ברמת המדינות הערביות והאסלאמיות מבקש להגן על מדינות ערב והמפרץ מפני השפעות שליליות על ביטחונן ויציבותן", הדגיש יו"ר הפרלמנט הערבי. הגדרה זו של התפקיד הסעודי משקפת את המעמד שרוכשת לעצמה ריאד כמדינה המובילה את המחנה הערבי-סוני מול איראן השיעית.
הביקורת הפומבית של הפרלמנט הערבי מעלה שאלות חשובות לגבי עתיד המשא ומתן עם איראן. האם המעצמות המערביות יוכלו להתעלם מהדרישה הערבית להשתתפות? האם הן מוכנות לסכן את היחסים עם בעלות בריתן האזוריות למען הסכם עם איראן?
מנגד, גם איראן נדרשת לשקול את עמדתה. הסכם שלא יקבל הכרה אזורית עלול להיות פחות יציב ופחות בר-קיימא. במיוחד כאשר מדובר במדינות שיש להן השפעה משמעותית על המסחר, האנרגיה והיציבות האזורית.
מאחורי ההצהרה של אל-אסומי עומדת דרישה ברורה לשינוי יסודי בגישה למשא ומתן הגרעיני. במקום לראות בו עניין בין-לאומי טהור, הוא קורא להכיר בו כסוגיה אזורית שמחייבת השתתפות של כל הגורמים המושפעים.
האם הקריאה הזו תיענה, יהיה תלוי במידה רבה בכוח הלחץ שיצליחו מדינות ערב להפעיל על בעלות בריתן המערביות, ובמידת הנכונות של איראן למשא ומתן מורחב יותר. בינתיים, המסר ברור: המזרח התיכון הערבי לא מתכוון לשבת בשקט בזמן שגורלו נקבע בוינה.
