ראש ממשלת חמאס, אסמאעיל הניה, נשא נאום (19.10.13) במרכז רשאד אל-שווא בעזה, בו שטח את עמדות חמאס בנושאים השונים העומדים על הפרק, החל מהדבקות במאבק המזוין לשחרור פלסטין כולה, קריאה לאינתיפאדה שלישית ועבור דרך היחסים בזירה הפנים פלסטינית ויחסי חמאס עם מדינות ערביות, ובראשן מצרים וסוריה.
בנאומו התווה הניה את האסטרטגיה של חמאס, ארגון הטרור הפלסטיני הגדול ביותר ושלוחה של תנועת האחים המוסלמים, שהקים ישות מדינית ברצועת עזה, המעניקה חסות לשורה ארוכה של ארגוני טרור, ובהם ארגונים המזוהים אידיאולוגית עם אלקאעידה.
אחד היסודות החשובים בהשגת היעדים של חמאס הוא על פי הניה ההסתייעות של חמאס בארגוני זכויות האדם ובארגוני השמאל המערביים, אותם כינה "הליברלים", ואשר לדבריו מסייעים לעם הפלסטיני בהתמודדות עם ישראל בזירה המדינית, המשפטית וההסברתית.
"אנו שמים מבטחנו בתמיכה של הליברלים בעולם אשר מתנגדים לכיבוש ולעוול אשר גורמים הציונים לעמנו… ברכות לכל הוועדות, האישים, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם, אשר פעלו למען שבירת המצור מעל עזה והמאבק נגד הגדר וההתנחלות. כמו כן, אנו זוכרים אחדים מבין הליברלים של העולם אשר עמדו לימין ענייננו ונגד המלחמה הציונית נגד אדמתנו, והדבר משקף את המודעות של העמים לגבי צדקת ענייננו והיקף העוול והגזענות שנוקטת הישות הציונית נגד עמנו", אמר הניה.
ההישענות של ארגון הטרור על ארגוני זכויות האדם וארגוני השמאל לצד גורמים בזירה הבינלאומית הינה נדבך באסטרטגיה כוללת הרואה את הטרור ואת השימוש בכלים המדיניים אמצעים המשלימים זה את זה כל עוד הם משרתים את יעד העל המגולם באידאולוגיה האסלאמית של חמאס.
לדברי הניה, "ידוע בהכרח, כי מימוש פרויקט של שחרור לאומי על פי ניסיון העמים והאומות דורש שילוב בין מאבק לפעילות מדינית ודיפלומטית, וכי הפעילות המדיניות אינה פחות חשובה מהפעילות הצבאית הלוחמת, וכל היבט משלים את זולתו. ואולם הדבר מותנה בכך, שאין ניגוד בין המדיניות לבין המאבק, שפעילות המדיניות אינה מתבצעת בנפרד ואין מדובר בהתנהלות רשלנית או רחוקה מעקרונות היסוד של סוגיה זו".
על יסוד עקרונות אלה, התווה הניה את אסטרטגית חמאס, המושתתת על ניהול מערכה כוללת נגד ישראל, אשר לצד הג'יהאד מתקיים בה מאבק גם באפיקים המדיניים, המשפטיים, התקשורתיים והעממיים. אמצעים אלה, אשר החרם הוא אחד ההיבטים האופרטיביים לו מטיף הניה במסגרת זו, נועדו להתיש את כוחה של ישראל, את חוסנה הלאומי ואת כושר עמידתה, ובכך להקל על מאמצי הג'יהאד החותרים להביא בסופו של דבר לחורבנה של מדינת ישראל.
ובלשונו של הניה: "אנו קוראים לכוחות, לארגונים ולאישים הפלסטינים ללכד כוחות במישור הלאומי בהתמודדות עם הסכנות של המו"מ עם האויב וכל הסדר אפשרי עמו, ולבנות אסטרטגיה לאומית פלסטינית, ואסטרטגיה זו תכלול את דרכי הפעולה והאמצעים האפשריים ובכללם: המאבק המזוין, המאבק העממי, המאבק המדיני והדיפלומטי, ההסברתי, הציבורי והמשפטי והחרם האקדמי והדיפלומטי, והיא צריכה להתקיים בכל הזירות האזוריות והבינלאומיות".
בסיפא של נאומו התייחס ראש ממשלת חמאס להשלכות הקשות של מדיניות "היד הקשה" שנוקט שלטון ההפיכה הצבאית במצרים ביחס לרצועת עזה, ואשר באה לידי ביטוי בין היתר בהגבלת המעבר של אנשים וסחורות במעבר רפיח ובהריסת מאות מנהרות שאפשרו יבוא שוטף ממצרים בהיקף של למעלה ממיליארד דולר בשנה, ואשר היוו מקור הכנסה חשוב לממשלת חמאס.
הניה ציין, כי "ההריסה הנמשכת של המנהרות על ידי מצרים בעת האחרונה גרמה למחסור חריף במוצרי המזון, הדלק וחומרי הבניה, ומצב זה מחזיר את התמונה הישנה של המצור ומגדיל את המחסור בתרופות, במוצרי מזון ובדברים הנדרשים בחיי היומיום אשר מהם סבלה רצועת עזה בשנת 2007, ובכלל זה אין סדירות של פתיחת מעבר רפיח, והגיע הדבר לידי כך שנמנעה כניסת שיירות הנושאות סיוע של מזון ותרופות על ידי מתנגדי המצור בני עמי העולם בכללותם, דבר שגרם לסבל של אלפים מבני עזה".
רצועת עזה גובלת בדרומה עם מצרים ולישראל אין כל שליטה או השפעה על גבול זה. השלטון הצבאי במצרים, שהדיח את הנשיא מורסי ומשטר האחים המוסלמים, בן בריתו העיקרי של חמאס, מפעיל לחץ על ממשלת חמאס באמצעות הגברת הפיקוח במעברי הגבול הרשמיים והבלתי רשמיים וצמצום היצוא המצרי לרצועה, כדי להניא אותה מלסייע לאחים המוסלמים או לארגונים האסלאמיים הקיצוניים הפועלים בסיני.
ראש ממשלת חמאס מודה בפה מלא, כי מדיניות "המצור" המצרית פוגעת באספקת מזון, תרופות וציוד נדרש אחר לרצועת עזה, אך מיד לאחר מכן ובאותה נשימה הוא בוחר להאשים באחריות על ה"מצור" על עזה את ישראל.
"לאור התפתחות שלילית זו אנו מדגישים כדלהלן", אמר הניה. "אנו מטילים על הכיבוש הישראלי את האחריות המלאה למצור הזה ולהשלכותיו ואנו רושמים לפנינו הפרה של החוקים הבינלאומיים, דבר שמהווה פשע נגד האנושות, ואנו קוראים לפתוח מחדש את כל המעברים ולהכניס את כל הצרכים של הרצועה, ובפרט חומרי הבנייה וחומרי הגלם בהתאם לחוק הבינלאומי". כלומר, חמאס, המצדד במאבק סכום אפס נגד ישראל ודוגל בחרם על ישראל, דורש מישראל להכניס לרצועת עזה סחורות ישראליות.
הניה גם מצא לנכון להפנות קריאה נוספת לארגוני השמאל המערביים לסייע לחמאס בעניין זה, לא מול מצרים שצמצמה את היצוא לרצועת עזה, אלא מול ישראל, אותה הציג הניה כאויב שחמאס חותרת ללא פשרות להשמידו. "אנו קוראים לעמנו ולבני אומתנו ולליברלים בעולם, באירופה ובמקומות אחרים האוהדים אותנו להמשיך בפעילויות לשבירת המצור ולהרחיבן", אמר הניה שגם פנה בבקשה ל"ארגוני זכויות האדם, ארגוני החברה האזרחית והליברלים בעולם לגנות את המצור הציוני על עזה" וציין, "אנו קוראים לכל מי שיכול להגיש תביעות משפטיות לבית המשפט הפלילי הבינלאומי נגד הכיבוש הישראלי בגין פשעי המלחמה נגד עמנו הפלסטיני חסר הישע".
בהקשר לרצח העם בסוריה ולמעשי הטבח ההמוניים המתרחשים בעולם הערבי בשנים האחרונות (עיראק, לוב, מצרים ועוד) לא דרש ראמ"מ חמאס את סיוע ארגוני השמאל וארגוני זכויות האדם. לדידו, מדובר ב"עניינים פנימיים" של כל מדינה ומדינה. "איננו מתערבים בעניינים כלשהם של מדינה כלשהי ולא ננקוט עמדה לגבי אירועים, התרחשות, מחלוקת או סכסוך בה, שכן זה ענייניה הפנימיים של כל מדינה. וכלל זה חל על עמדתנו לגבי המתרחש בסוריה, מצרים, לבנון ושאר המדינות הערביות והאסלאמיות, וההיסטוריה לא תזכור את חמאס או את הממשלה [ממשלת חמאס] כמי שהתערבה בעניינים הפנימיים של מדינה כלשהי".
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
