המשל הערבי אומר: "חזרה חלימה להליכותיה הישנות" ("עאדת חלימה לעאדאתהא אל-קדימה"). כלומר: אף אחד לא יכול להתנתק מאופיו הבסיסי, ואותה חלימה דמיונית, אחרי שניסתה להיטיב דרכיה, חזרה לשרך דרכיה כבעבר – וכך הדברים אמורים לצבא סוריה.
אחד מהסיבות לכישלון של צבא סוריה בלבנון היה ההתעסקות של מפקדי הצבא הבכירים בתעשיית הסמים בבקעת הלבנון. בין מפקדים ויחידיות נוצרו מתיחויות וכן מול מליציות לבנונית ומול הלבנונים בכלל.
אחרי שצבא סוריה חזר והשתלט על שטחים שגורש מהם בזמן מלחמת האזרחים מתברר ש"חלימה חזרה לשרך את דרכיה". שוב מפקדי הצבא הסורי מתעסקים בעניינים הראויים למאפיות, ולמעשה המערכה האמתית המתנהלת כעת בסוריה היא על טריטוריות של מאפיה, במתכונת חלוקת אזורי הפשע של שיקגו הישנה, זאת לא פחות מהמאבק על אזורי השפעה פוליטיים.
באחרונה, פורסם על קרבות בין שני אגפים בצבא סוריה. האגף הפרו איראני בפיקודו של אחיו של הנשיא, מאהר על-אסד, והאגף הפרו רוסי בפיקודו של "הנמר", סוהייל אל-חסן. כמובן חשוב לשים לב כי במקרים הללו ישנם אינטרסים רבים ושונים לפרסום המידע וייתכן כי ישנם גורמים בעיקר באופוזיציה הסורית המבקשים להפיץ "פייק ניוז".
קרב נוסף התרחש לפי אותם דיווחים באזור דרעא, בין שני אגפים של הדיוויזיה החמישית. אתר של האופוזיציה הסורית הסביר כי אגף אחד תמך בתכנית איראנית לרכישה של קרקעות באזור דרעא עבור גורמים איראניים על מנת לייצב השפעה איראנית קבועה בדרום סוריה, לבין אגף אחר בדיוויזיה החמישית המתנגד לכך.
גורמים ירדניים העוקבים אחר הנעשה בדרום סוריה אישרו באוזני את הידיעות האלה , והוסיפו כי מה שמגביר את המתיחות בתוך צבא סוריה היא החדירה של חיילים איראנים, או אנשי מיליציות שיעיות לתוך צבא סוריה עצמו. אותם גורמים יוצרים חיכוך ההולך ומתגבר אל מול החלק העלוואי בצבא הסורי.
מה שיותר חמור מבחינת העלווים הוא המסע האיראני לשיעיזציה של דרום סוריה. ההשתלטות על האדמות הוא לצורך איתור אתרי עלייה לרגל וייסוד מוסדות דת שיעים, חוסייניאת, בדרום המדינה. מהלך זה נעשה ממש בסמוך לגבול עם ירדן והיה בין נושאי השיחות של המלך עבדאללה בבגדאד באחרונה.
המתיחות הזו קשורה גם להודעה של ארה"ב כי היא תיסוג מאזור טנף וישנה תחרות עזה על השליטה במעבר זה.
מה שמתואר כרצון לסייע לאיראן לרכוש קרקעות בדרום סוריה, מסתיר מאחוריו מאבק על "שותפויות פשע" עם ממשלת איראן, כוחות "אל-קודס", או כנופיות פשע עיראקיות, או הכל ביחד.
מכאן, שגם הקרבות בין הדיוויזיות בצפון סוריה, לצד המאבק על עומק ההשפעה האיראנית, מסתיר מאחוריו גם מאבק על טריטוריות בדומה למאבק של כנופיות פשע.
לכך, יש להוסיף התנגדות גוברת של הממסד העלווי באזור החוף להשפעה האיראנית. המעקב אחר השיעיזציה בדרום סוריה מגביר את התנגדות הממסד הדתי לחדירה האיראנית. למעשה, העלווים המרוכזים בצפון סוריה הרחיקו את איראן מהשפעה של ממש בצפון המדינה.
מקורות סוריים הסבירו כי ההשפעה האיראנית היא דתית, והאסכולה "השנים עשרית" של איראן לא מקבלת את הגרסא העלווית, ורואה בה כפירה. לעומת איראן, ההשפעה הרוסית היא פוליטית, ולפיכך, הממסד הדתי העלווי מעדיף לקבל את ההגנה של רוסיה, שבסיסיה החשובים מרוכזים באזור העלווי, ומכאן שההסבר המקובל כי ה"נמר", סוהייל אל-חסן, מייצג את אזור החוף העלווי מול הממסד של אסד בדמשק, הנשען על איראן, יש לו על מה להסתמך.
אבל, יש לזכור כי גם הממסד של אסד מיוצג באזור החוף על ידי "השביחה" הידועה לשמצה, שהיא המיליציה האכזרית המחסלת את אויביו של אסד בחשאי. ולפני פרוץ המרד הסורי הייתה "סתם" כנופיית פשע שניהלה תחרות נגד כנופיות פשע עלוויות אחרות.
קשה להאמין, שדווקא עכשיו עם קריסת המשטר המרכזי, נעלמו הכנופיות העלוויות. ההפך הוא הנכון.
קריסת הממשלה המרכזית חיזקה את כנופיות הפשע בכל רחבי סוריה.
אם התרגלנו לעקוב אחר מפת אזורי ההשפעה הפוליטיות: אדום- אסד, ירוק – נוסרה, שחור – דאעש וכו'. האמת היא שהמפות האלה היו רק לצורך מעקב מינימלי אחרי התקדמות הקרבות. האמת היא שסוריה היא "חור שחור" אחד גדול והמפה האמיתית היא המתארת את חלוקת אזורי המאפיה תחת אידאולוגיה כזאת או אחרת.
