באיראן התקיימו ב-21 פברואר הבחירות למג'לס (פרלמנט) לאחר שמנגנוני הסינון של המשטר ניפו את מרבית המועמדים הרפורמיסטים. שר הפנים האיראני עבדאלרצ'א רחמני-פאצ'לי אמר כי אחוז ההצבעה עמד על 42.57 אחוז (24,512,404 קולות מתוך 57,918,000 בעלי זכות בחירה ) והוא הנמוך ביותר מאז ההכרזה על הקמתה של הרפובליקה האסלאמית ב-1979. בבחירות הקודמות (2016) עמד אחוז ההצבעה על 61.8 אחוזים. המועצה לשומרי החוקה המפקחת על כל תהליך הבחירות באיראן, פסלה לפני מספר שבועות את הכשרות של יותר מ-9,000 מועמדים רובם רפורמיסטים בשעה שיותר מ-7,100 מועמדים, רובם שמרנים או עצמאיים, הורשו להריץ מועמדות. מספר המושבים במג'לס האיראני עומד על 290, המייצגים 31 מחוזות בחירה.
רחמני-פאצ'לי אמר כי אחוז ההצבעה היה סביר בהתחשב בהתפרצות נגיף הקורונה באיראן (עד כה נמנו 12 מתים), מזג האוויר הגרוע, התנאים הפוליטיים, התרסקות מטוס הנוסעים האוקראיני והמחאות בנובמבר 2019. בבחירות זכו השמרנים בכל 30 המושבים המוקצים לטהראן כאשר ראש העירייה הקודם ובכיר משמרות המהפכה, מחמד באקר קליבאף, כבש את המקום הראשון. מכל מקום בכלי התקשורת באיראן מעטו להתייחס לתוצאות הבחירות והתייחסו בהרחבה לנגיף הקורונה.
Preliminary results show that the “hardliners” earned a landslide victory in the parliamentary elections. Is is also likely that Ghalibaf will be appointed as the head of parliament. This would be horrible for Iran’s enemies let’s just hope for a good president after Rouhani. pic.twitter.com/vwdFZNtL21
— Mahyar (@Mahyar01674117) February 22, 2020
החידה – מה אחוז ההצבעה האמיתי?
המשטר האיראני התעכב בפרסום נתוני הבחירות ודווח כי בפועל אחוז ההצבעה הינה נמוך אך יותר. התקשורת העצמאית הביעה ספק רב בנתונים שפורסמו ע"י סוכנות הידיעות "פארס" (הקרובות לאלה שפורסמו בסופו של דבר על ידי משרד הפנים) וטענה, כי מספר שעות לאחר תום ההצבעה, כתבים רבים בתוך המטה המרכזי של הבחירות במשרד הפנים, ראו נתונים שונים על כלל המצביעים. כתבים אלה אמרו כי לפי הנתונים שהם ראו פחות מ-30 אחוז בכלל איראן הלכו לקלפיות ומספר המשתתפים בבחירות בטהראן היה כ-20%. משרד המודיעין של משמרות המהפכה מספר כי כתבים שפרסמו נתונים אלה נדרשו לסגור את החשבונות שלהם בטוויטר ובאיסנטגרם.
ח'אמנהאי : האויב נהל תעמולה נגד ההשתתפות בבחירות
מנהיג איראן, ח'אמנהאי, הודה ( 23 פברואר) לתושבים שהגיעו לקלפיות למרות "התעמולה של האוייבים" סביב התפרצות נגיף הקורונה. ח'אמנהאי אמר "כי התעמולה השלילית החלה כבר לפני מספר חודשים אך הגיע לשיאה בימים האחרונים (ערב הבחירות)…בימים האחרונים שופרות התעמולה של האויבים ניצלה כל הזדמנות לרפות את ידי התושבים מלהגיע לקלפיות בתירוץ של נגיף (הקורנה)… (למרות זאת)…השתתפות המצביעים במחוז קום (בו התפרצה הקורונה) אפילו הייתה ניכרת למדי…האויבים מתייצבים אפילו נגד הבחירות באיראן הם אינם מעוניינים לראות התופעה של השתתפות התושבים בשם הדת ובשירות המהפכה כמציאות חיה וקיימת". ח'אמנהאי הוסיף, כי "בעוד בשרות האויב ניצבים מיליונים בחזית מול איראן, הרי שמולם חובה על מיליוני איראנים להיות נכונים להגן, לתקוף, להשיב מלחמה באמצעות תעמולה ובכל דרך אפשרית". לדברי מנהיג איראן הבחירות היוו "מבחן אלוהי גדול נוסף" שהעם האיראני עבר אותו גם הפעם בהצלחה[1].
יצוין, כי במהלך ההצבעה וכן בעת דבריו לעם האיראני לאחר הבחירות ח'אמנהאי, הורחק מספר מטרים מכל מגע עם אנשים אחרים, ומאות כתבים וצלמים כולל כתבים זרים שהגיעו אל ביתו, הושמו מאחורי סורגים במרחק ניכר וחסר תקדים ממנו.
[1] https://www.leader.ir/en/content/24269/Leader%E2%80%99s-speech-on-Election-Day
רוחאני : נדרשת אחדות
נשיא איראן, רוחאני, הנתון לאחרונה למתקפה מצד משמרות המהפכה והמחנה השמרני, קרא נוכח אחוז ההשתתפות הנמוך ותבוסתו של המחנה הרפורמיסטי לפרלמנט לאחדות : "הפרלמנט שייך לכולם , גם לאלו שלא הצביעו, ועל כולם לשתף עמו פעולה ועל המג'לס לשתף פעולה עם כל המוסדות באיראן".
ניתוח תוצאות הבחירות מראה כי רוב מוחלט של הזוכים במושבי הפרלמנט האיראני (ה-11 מאז יסוד המשטר האסלאמי) נמנים עם המחנה שמרני וחלקם מזוהים עם משמרות המהפכה, כולל מחמד באקר ק'אליבאף בכיר לשעבר במשמרות וראש העיר לשעבר של טהראן המקורב למנהיג (דודתו היא אשתו של ח'אמנאי). "כשרות" קאליבאף להריץ מועמדות לבחירות למג'לס אושרה ע"י מועצת שומרי החוקה, חרף דיווחים רבים על מעורבותו ומעורבות אשתו וילדיו במקרים רבים של שחיתויות ענק באיראן ובחו"ל בתקופה הארוכה בה כהן כראש העיר טהראן. ככל הנראה קאליבאף יזכה במושב יו"ר הפרלמנט בקדנציה שתתחיל מאמצע יוני השנה.
למרות שהשמרנים זכו ברוב המוחלט של המושבים מספר בודדים של רפורמיסטים, עצמאים ונשים גם זכו למושבים מטעם מחוזות שונים. לראשונה מאז קיום המשטר האסלאמי, אישה כורדית (עצמאית) בשם שיבא ק'אסמי פור זכתה במושב המג'לס (מהעיר מריואן במחוז כורדסתאן). כמו כן, לפחות 13 מהמושלים והשרים לשעבר בממשלות של מחמוד אחמדינג'אד, זכו במספר מושבים במחוזות שונים. אחמדינג'אד אומנם נחשב דמות שמרן אך הוא שמרן מסוג שונה שמאתגר תמיד את השמרנים הרגילים.
מסתמן כי ההכרעה על המועמדים הזוכים במושבים של מספר רב של ערים תיפול בסיבוב השני של הבחירות בעוד כחודשים כי המועמדים לא זכו ב-20 אחוז מכלל המצביעים בכל אחת מהערים.
יחד עם הבחירות לפרלמנט התקיימו בחירות ביניים על מספר מושבים במועצת המומחים , הבוחרת את המנהיג המשטר ומפקחת על כשירותו ופעילותו . כל הזוכים במושבים אלה הם אנשי דת קיצונים ביותר כמו האיתאללה מחמד יזדי ו האיתאללה מחמד תק'י מצבאח יזדי. ח'אמנהאי בן 80 ולאור מחלת הסרטן שלו, מתחזקת הדעה כי מועצת המומחים הנוכחית היא זו שתכריע ותקבע את זהות המנהיג העתידי. הסימנים מצביעים על כך כי האיתאללה אבראהים רייסי, שהתמנה לא מזמן לראש רשות השופטת הוא שייבחר כמנהיג העתידי לאחר מותו של ח'אמנאי. מכל מקום ח'אמנהאי מנסה עוד בחייו לעצב על פי חזונו ורוחו את המנגנונים שיקבעו את יורשו.
הבחירות למג'לס נערכו בזמן רגיש ומורכב מאד מבחינת יחסי החוץ של איראן, ובעיקר הן הראשונות לאחר פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן והטלתן מחדש של הסנקציות עליה. הן התקיימו לאחר גלי המחאה התוכפים באיראן בשנה האחרונה – בעקבות העלאת המיסוי על הדלק ולאחר הפלת המטוס האוקראיני – ובצילן המתארך של הסנקציות על איראן והידלדלות הקופה הציבורית. ביום בהן התקיימו הבחירות אף ניחתה על איראן מכה נוספת לאחר Financial Action Task Force (FATF) הנלחם במימון טרור הכניס את איראן לרשימה השחורה לאחר שזו לא אשרה את החוקים נגד הלבנת הון ומימון טרור כך שיעלו בקנה אחד עם מדדי של ה –FATF . ההחלטה הביאה לפיחות ניכר בשער המטבע האיראני מול הדולר והוא עומד עתה על 154 אלף ריאל לדולר (לפני חודשיים הוא עמד על 1300 אלף ולפני שנתיים על 40 אלף).
יצויין, כי המג'לס אשר את החוקים, אך אלה נדחו על ידי מועצת שומרי החוקה השמרנית. נשיא איראן אמר כי הכנסתה של איראן לרשימה השחורה תשמש תירוץ נוסף ל"צעדים לא אנושיים וסנקציות נוספות נגד איראן" וכי יש לראות באלה שלא אשרו את הצעות הממשלה (רמז עבה למועצת שומרי החוקה) כאחראים למצב אליו נקלעה איראן. שמרנים ומבקריה של הממשלה טענו מצידם, כי דווקא אישור החוקים יחשוף את איראן לעוד סנקציות.
תוצאות הבחירות לפרלמנט צפויות להצר עוד את מרחב התמרון המוגבל ממילא של הנשיא רוחאני, שאמור לסיים בשנה הבאה את תקופת כהונתו השנייה מבלי שהצליח לממש אף אחת מהבטחותיו לבוחריו, שתלו בו תקוות גבוהות לשינוי. יתירה מזאת, תוצאות הבחירות סותמות את הגולל על שינוי רפורמיסטי מבפנים ונראה, כי דרכם של הרפורמיסטים, לפחות בערוצים המעטים שעוד אפשר להם המשטר, נקלעה למבוי סתום. הן גם מעגנות את ציווינו השמרני של המשטר ואת הנתק הגובר בין העם האיראני לבין המשטר, דווקא בעת בה ניצב המשטר בפני אתגרים עצומים מבית מחוץ המאיימים על שרידותו.
המג'לס, שאמנם אינו משפיע כמעט על מדיניות החוץ של איראן, ייאלץ להתמודד עם "כלכלת ההתנגדות" מבית מדרשו של המנהיג ח'אמנהאי ויידרש לצעדי צנע לא פופולריים העשויים לגרור גל הפגנות המוניות נוסף. סוגיות רבות באיראן נותרו ללא מענה ובהן השביתות במגזרי הפועלים השונים באיראן, שכר המורים כשברקע הקופה האיראנית הולכת ומתרוקנת וההכנסות מתמעטת גם בגין ההאטה בסין יבואנית נפט גדולה מאיראן בשל משבר נגיף הקורונה.
מחוץ- ונוכח המשבר המעמיק בין איראן ובין אירופה סביב "החייאת" הסכם הגרעין עשוי המג'לס לנסות לכפות על הממשלה נסיגה מהסכם הגרעין אם יבחר במסגרת העימות מול המערב לאמץ החלטה כזו, שבכל מקרה תהיה למנהיג ח'אמנהאי, השפעה מכרעת על קבלתה. מכל מקום נשיא איראן, שב והבהיר (22 פבר') במסגרת פגישה עם שה"ח ההולנדי, כי "כולם צריכים להגן על הסכם הגרעין ואיראן עדין לא סתמה את הגולל על השיחות עם האיחוד האירופי בסוגיה זו. שר החוץ האוסטרי Alexander Schallenberg המבקר אף הוא באיראן נפגש עם הנשיא רוחאני ושה"ח ט'ריף לשיחות בנושא עתיד הסכם הגרעין.
אתגרים אלה עתידים להעמיק את הנתק בין המשטר האיראני לעם האיראני, שהצביע ברגלים ומביע חוסר אמון גובר והולך בשיטה האסלאמית ובמשטר האסלאמי.
