התראות

האם תעלה מצרים על דרך המלך?

שיתוף

עניינים

 

משאל העם: אלסיסי מקבל לגיטימיות

מצרים צלחה בהצלחה את השלב הראשון של מפת הדרכים שהכין שר ההגנה עבד פתאח אלסיסי יחד עם ראשי השלטון הזמני החדש, לאחר הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי מן השלטון. תוצאות משאל העם על החוקה החדשה אכן מעניקות לאלסיסי את הלגיטימיות שהיה זקוק לה, לא רק במצרים, אלא גם במערב, שראה בסילוקם של האחים המוסלמים מן השלטון ונשיאם "הנבחר" מורסי הפיכה צבאית מגונה. תשובת ה"כן" לאלסיסי זכתה ב-98.1%. אמנם זוהי תוצאה יפה מאד, אבל גם בעייתית מאחר שמזכירה את ימי מובארק, קדאפי ואחרים, שפברקו לעצמם פופולריות מלאכותית באמצעות פרסום תוצאות דמיונות, שאינן מקובלות במדינות דמוקרטיות. אלא נראה שכאן המצב שונה לחלוטין. זו היתה יותר הצבעת אימון באלסיסי מאשר עבור החוקה, שממילא מרבית תושבי מצרים לא היו מסוגלים לקרוא אותה ובוודאי שלא להבינה. ראוי לציין כי מודבר בחוקה פחות אסלאמית ויותר דמוקרטית מאז תקופת סדאת ומובארק.

ה"כן" המאסיבי הוא למעשה קריאה לאלסיסי: אנא העמד את עצמך כמועמד לנשיאות ותקבל את קולותינו. במילים אחרות מצרים עברה שלוש שנים קשות של אי יציבות מאז סילוקו של מובארק, שאופיינו באלימות עם כ-3,000 הרוגים; כלכלה, שעיקר מקורותיה כגון התיירות נפגעו; אבטלה ובעיקר אובדן תקווה לממש את מטרות המהפכה להקמתו של שלטון דמוקרטי שיתרכז בשיקום המדינה. אלסיסי מצטייר כתקווה האחרונה. הוא מייצג את הצבא, המוערץ על ידי המצרים, שרואים בו את המוסד הלאומי היחיד המבטא את אחדותה של מצריםוהשומר על ביטחונה. זאת על אף כשלונה של המועצה הצבאית העליונה בניהול המדינה אחרי נפילתו של מובארק. המצרים רוצים ב"איש חזק" שיחזיר את היציבות לארצם ויטפל בבעיותיה הבוערות של מצרים לפני שתשקע באנרכיה.

האחים המוסלמים מחרימים את משאל העם

ברם, נראה כי המצב מורכב יותר וזה בוודאי מדאיג את אלסיסי. הוא קיווה שאחוז המשתתפים במשאל העם יעבור את ה-50%, ובכך הוא יוכיח את הבסיס הרחב שיש לו בציבור, אך בפועל קיבל רק 38.6%, שאמנם זהו מספר גבוה יותר מאשר ה- 32.9% שבאו להצביע במשאל העם על החוקה הקודמת שניסחו האחים המוסלמים, אשר רק השיגה 62% של הסכמה, אולם זה ניצחון הלוקה בחסר מסוים. הוא מבטא כנראה את החשש של חלקים בציבור מהפקדת השלטון בידי איש צבא (אף כי צפוי שאלסיסי יתפטר בטרם יגיש את מועמדותו כפי שקובע החוק) ויחזיר את המדינה לתקופת מובארק או קודמו נאצר.

יש גם להזכיר כי האחים המוסלמים ובני בריתם "אלגמעה אלאסלאמיה" והמפלגות "אלווטן" ו"אלווסט" קראו להחרמת הבחירות במקום להשתתף בתהליך הפוליטי ולדחוק את תומכיהם להצביע נגד. בכך הם צמצמו במידה מסויימת את אחוז המשתתפים בהצבעה. מטרתם היתה להוכיח כי לאלסיסי אין בסיס ציבורי כה רחב כפי שמצטייר בתקשורת המצרית. נראה שבכך הם טעו טעות חמורה, שכן אלסיסי השיג רוב מוחץ של 98.1% והם הרחיקו את עצמם מן הזירה הפוליטית הלגיטימית, והפסידו בגדול. לו היו משתתפים בתהליך היו כנראה זוכים בתמיכת של כ-20-25%, מה שהיה יכול להראות את כוחם ולהכינם לקראת הבחירות לפרלמנט מול המפלגות הלא אסלאמיות, שעדין מפוצלות. ראוי לצין כי המחנה האסלאמי היה מפולג גם כן, מאחר שמפלגת "אלנור" הסלפית, שזכתה בבחירות לפרלמנט בשנת 2012 ב-23% מן הקולות יחד עם תנועת האם שלה "אלדעווה אלסלפיה", נתנו הסכמתן לחוקה החדשה וקראו להצביע עבור אישורה. עמדתן נבעה מתוך עוינות כלפי האחים המוסלמים, שבזמן שלטונם התעלמו מהן ונישלו אותן מעמדת מפתח בממשלה.

ניצחון אלסיסי: המבחן האמיתי

המסקנה המתבקשת מחישובים אלה היא כי אלסיסי וחבריו זכו אמנם בניצחון משמעותי, אך הם נמצאים בתקופת מבחן. אלסיסי יגיש כנראה את מועמדותו לנשיאות ויבחר ברוב גדול, אך הוא יודע כי בריתו עם הציבור היא זמנית ועל תנאי. אם לא יוכיח הלכה למעשה שהוא מקדיש את מרצו לטיפול בתחלואיה של מצרים ויגלוש לעבר דיקטטורה צבאית כבעבר, צפוי שהעם ירד מחדש לרחובות ומצרים תשקע באנרכיה.

האחים ממשיכים ומסלימים את מאבקם האלים

מבחינת הביטחון הפנימי, נראה כי האחים המוסלמים ימשיכו במאבקם נגד השלטון החדש, אך הוא יגווע עם הזמן. הם מסרבים בעקשנות להודות בכשלונם, אפילו עכשיו אחרי שהתפרסמו תוצאות משאל העם, שהעבירו את הלגיטימיות, שאותה הם מייחסים לעצמם, לשלטון הזמני החדש. הפסקת המאבק עבורם כמוה כהעלמותם אחרי 85 שנים של מאבק עיקש. ככל שמתמעטים מספר הפעילים שהם מצליחים לגיייס להפגנותיהם, גדלה אלימותם והם אף משתמשים בנשק חם, מה שמביא לתגובה באש חיה של כוחות הביטחון ועלייה במספר ההרוגים.

גם הארגונים הג'יהאדים-סלפים ימשיכו את הפיגועים במיטב המסורת של האסלאם הרדיקלי. אמנם יש בכך הפרעה להחזרת היציבות וההתרכזות בנושא הכלכלי-חברתי, אך יש להניח כי מגמות אלה יצטמצמו. ראוי להזכיר כי כל תקופת מובארק הייתה מלווה גם כן בפיגועים של אירגונים אסלאמים רדיקלים למיניהם. נזכיר רק את פיגוע הדמים בלוקסור, אשר גבה 57 קורבנות.

לאחים המוסלמים נקרתה הזדמנות היסטורית להגיע לשלטון והם פגעו בעצמם. בהתאם לספר חדש שיצא לאחרונה במצרים "אנתחאר אלחואן" (התאבדות האחים המוסלמים מאת עמאר עלי חסן), אין להם אלא להלין על עצמם. הם התאבדו. במקום לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שניתנה להם ולהקדיש את עצמם לפיתוחה של מצרים הם פעלו למונופוליזצייה של השלטון, לניטרול כל הכוחות הפוליטים בזירה, להשתלט על האדמיניסטרציה והיו בדרכם להקים דיקטטורה אסלאמית עד שהעם הבין זאת והדיחם. הציבור נתן להם אפילו אפשרות אחרונה כאשר תנועת "תמרוד" ביקשה כי מורסי יתפטר ויקיים בחירות חדשות. מורסי דחה אופציה זו והודח. בתוניסיה, לעומת זאת, מפלגת ה"נהדה" של האחים המוסלמים, שגרמה להתעוררות האסלאם הרדיקלי ולמשבר פוליטי חמור, הסכימה – אם כי באי רצון בולט ולאחר הפגנות סוערות – להעביר את השלטון לממשלת טכנוקרטים והיא שומרת על אופציה לחזור לשלטון בבחירות הבאות.

בסיני, הארגונים הג'יהאדים-סלפים יוסיפו לבצע פיגועים, אך נראה שגם כאן סביר שהצבא המצרי יצמצם אותם למינימום. בחודשים האחרונים הצבא המצרי הכניס לשטח כוחות מוגברים בהסכמת ישראל, הם פועלים  במרץ והצליחו לפגוע במאות מחבלים ולצמצם את פעולותיהם. בהתאם להצהרות של מקורות ביטחוניים מצרים השלטון החדש יפעל אף לסילוקו של חמאס מעזה, המואשם בסיוע לאירגוני גוני הטרור ופגיעה בביטחון מצרי.

אופק חדש למצרים?

השלב הבא של מפת הדרכים המצרית הוא קיום בחירות תוך שישה חודשים לנשיאות ולפרלמנט. ההנחה היא שהבחירות לנשיאות תהיינה הראשונות. בחירתו הכמעט ודאית של אלסיסי לנשיא תהיה גורם חשוב בייצוב הזירה המצרית ועידוד המפלגות הלא אסלאמיות להתאחד ולהקים גוש חוסם מול המפלגות האסלאמיות לקראת הבחירות לפרלמנט.

למצרים צפויים איפוא חודשים לא קלים, שיהיו מלווים בהפגנות אלימות ובפיגועים, אך התחושה היא כי השלטון החדש הזמני, בסיוע אלסיסי, יוכל לנווט את המדינה עד להקמתו של משטר נבחר חדש אשר אמור להתרכז בפיתוחה של מצרים וגם לשמור על חירויות האזרחים. תהא זאת שעת מבחן גדולה למצרים ושליטיה החדשים.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am
המרכז הירושלמי
‏האם צרפת באמת יכולה להכריז על הקמת מדינה פלסטינית? ‏

הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון על הכרה במדינה פלסטינית עוררה תגובות חריפות. השגריר לשעבר עו"ד אלן בייקר וסא"ל (במיל') מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, טוענים כי המהלך מנוגד למשפט הבינלאומי ולחתימות ההסכמים בין ישראל לאש"ף. "ההנהגה הפלסטינית לא עומדת באף אחד מהקריטריונים הבסיסיים להכרה במדינה", כתבו בדו"ח משפטי, "ביניהם גבולות מוגדרים, שלטון מתפקד ויכולת לקיים יחסים דיפלומטיים". הם גם מזכירים כי ההכרה במדינה פלסטינית מחוץ למו"מ ישיר פוגעת בתוקף של הסכמי אוסלו.

הירש לא חסך ביקורת גם כלפי ישראל: "אנחנו יכולים להתלונן על מקרון, אבל קודם כל נדרשת הצהרה ברורה מהממשלה – יהודה ושומרון הם שלנו, ולא תקום לעולם מדינת טרור ממערב לירדן". לדבריו, סירובה של ישראל לנקוט בצעדים משמעותיים בשטח הוא זה שמאפשר למהלכים החד-צדדיים לפרוח. השניים מזהירים כי גם אם למהלך אין תוקף משפטי מיידי, הוא יעניק רוח גבית לחמאס, יפגע בסיכוי לעסקת חטופים, ועלול להביא להפסקת מימון אונר”א – שכן "מדינה אינה זכאית לסיוע לפליטים". לדבריהם, מדובר בהצגה דיפלומטית ריקה, שמאיימת על יציבות האזור.

 
10:31am

Close