התראות

האם אזולאי תצליח לשנות את הגישה של אונסק"ו?

מי את אודראי אזולאי (45) שנבחרה לנשיאה החדשה של הארגון העוין את ישראל
שיתוף
אודרי אזולאי // מתוך עמוד הטוויטר הרשמי
אודרי אזולאי // מתוך עמוד הטוויטר הרשמי

תוכן העניינים

מינויה של הפוליטיקאית היהודיה-צרפתייה, אודרי אזולואי, בא על רקע ההתנגדות העזה והאיום של ארה"ב וישראל  לארגון והאיום לנטוש אותו. כתבת דיוקן על הנשיאה החדשה

רקע

הבחירה ברוב דחוק של אודרי אזולאי לעמוד בראש אונ"סקו התקבלה בהפתעה מוחלטת מאחר והמועמד הקאטרי היה צפוי לגרוף את רוב הקולות. מאבקי כוח בין הגושים הגאוגרפים המיוצגים בארגון, ובמיוחד התסכול של המעמדים הערביים שלא זכו לעולם לעמוד בראש אונס"קו מאפינים מאז ומתמיד את מערכות הבחירות הסוערות למנכ"לות. זכורה ב-1979 מעמודתו השערורייתית והכושלת של שר התרבות המצרי לשעבר, פארוק  חוסני, שטען ש"ישראל לא תרמה דבר לתרבות העולם" והוא אף קרא "לשרוף את כל הספרים בשפה העברית הנמצאים בספריית אלכסנדריה".

המעמד הקאטרי , עאבדלעזיז אל קאוורי, בן ה-69, היה בעבר שר התרבות בארצו והוא פעל במשך יותר משנתיים כדי לזכות בתפקיד הנכסף. הוא השקיע משאבים רבים ואף הבטיח לאזן את תקציב הארגון עם פרישתה  של ארה"ב. הקרע ומאבקי הכוח בעולם הערבי ובדידותה של קאטאר הובילו לכלשונו.

ארגון אונסק"ו הוקם בפאריס ב-1949 ועל פי התקנון, צרפת אינה יכולה להגיש מעמד משלה. עם זאת נציין כי צרפתי כבר כיהן בראש הארגון מ-1961 עד 1974 .

המועמדות של אודרי אזולאי הוגשה בחודש מרס האחרון והדבר עורר זעם רב בעולם הערבי כי היו ארבעה מועמדים מתוך שמונה שהיו נציגי ארצות ערב. באלגיריה קמה זעקה גדולה, אחיו ויועצו של הנשיא, סעיד בוטפליקה, דבר על "מרוקניזציה" של צרפת כי שלוש נשים ממוצא מרוקני מכהנות בממשלה בתפקידי מפתח. שגרירי ארצות ערב בפאריס הגישו מחאה דיפלומטית . נשיא המכון למורשת האיסלם, ג'ק לאנג,  יהודי במוצאו שהיה שר תרבות בצרפת, פרסם עצומה של 40 אנשי רוח מוסלמים המתנגדים לאדרי אזולאי והתומכים במעמד ערבי לכהונה הרמה.

בתום מאבקים דיפלומטים קשים, דילים ותככים ניצחה בסופו של דבר אזולאי הודות לתמיכתה של המעמדת המצרית, מושירה קאטאב. היה ברור מלכתיחלה שמצרים תתנגד נמרצות לקאטרי.

מי היא המנכ"לית היהודיה של אונ"סקו  אודרי אזולאי ? 

הרקע המשפחתי

אי אפשר להסביר ולהבין את עליתה המטוארית בממשל הצרפתי מבלי לדעת מראש  את הרקע המשפחתי וההשפעות של אביה, אנדרי אזולאי, ואמא קטיה בראמי, יהודיה ילידת מרוקו, אשת חינוך וסופרת.

אזולאי האב, בן 76, נולד במוגדור שבמרוקו למשפחה יהודית ממוצא ברברי.  בצעירותו הגר לצרפת , למד עיתונאות ומינהל עסקים, ועבד במשך שנים רבות עד 1991 , בבנק פאריסאי  PARISBASכמנהל מחלקת המזה"ת והמגרב. כבר ב-1974 הוא היה פעיל מאוד לקרוב לבבות בין יהודים וערבים והקים עיתון ועמותה IDENTITE ET DIALOGUEשפעלה למען הקמתה של מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל. הוא קשר קשרים הדוקים עם מלך מרוקו חסאן השני והפך ברבות הימים ליועצו האישי. הוא היה מעורב בין היתר בשיחות החשיות שהתקיימו במרוקו ושהובילו לבקורו ההסטורי של סאדאת בירושלים. נזכור כי למלך מרוקו התואר "שומר המקומות הקדושים לאיסלם". הוא פעל למען הקהילה היהודית המקומית ואפשר בקורים של ישראלים בארצו. נזכיר גם כי ב-1994 נפתחה במרוקו נציגות דיפלומטית, משרד אינטרסים של ישראל, אך הוא נסגר בספטמבר 2000 בעקבות האנתיפאדה השניה. נציין כי  אחרי הסכמי אוסלו, סייע אדרי אזולאי  לארגן בקזבלנקה ועידה כלכלית בה השתתף שמעון פרס ועשרות אנשי עסקים ישראלים. עוד נזכיר כי בהלווית המלך חסאן השני שהתקימה בראבט ב-25 ביולי 1999 השתתפו רוה"מ אהוד ברק  ושה"ח דוד לוי.

למלך המכהן כיום במרוקו, מוחמד ה-6, אין היום  לא את הכריזמה ולא את ההשפעה שהיו לאביו חסאן השני ותרומתו לתהליך השלום כמעט אפסית.

לאזלואי משפחה ענפה בארץ והוא ביקר כאן לעיתים קרובות. היה מאוד מקורב לשמעון פרס, ארגן עבורו ועבור משלחות ישראליות בקורים חשאיים וגלויים וכן כנסים. הוא גם חבר בדריקטריון של מרכז פרס לשלום השוכן ביפו.

  אודרי אזולאי – קורות חיים

היא בת 45, נולדה בפאריס ואינה בעלת דרכון מרוקאי. היא נשואה לפקיד בכיר בממשל הצרפתי FRANCOIS XAVIER LABARRAQUE ולהם שני ילדים.

אודריי אזולאי בוגרת בית הספר היוקרתי ENA למנהל שבו לומדת רוב הצמרת הפוליטית והדיפלומטית הצרפתית. בראיון שהעניקה ב-14 בפבואר 2016 לעיתון הצרפתי JDD היא טענה שבבית ספר יוקרתי זה, היא גילתה לראשונה את " האנטשמיות של צרפת הישנה". היא ציינה כי היא רואה בסימון וויל, נצולת שואה, מורה דרך ומודל לחקוי הודות ליהודתה ומאבקה נגד האנטישמיות , ולמען  זכויות הנשים.

 יש לאזולאי גם דיפלומה במינהל עסקים מאוניברסיטת LANCASTER  הבריטית. היא נסתה בתחילת דרכה לעבוד בהמלצת אביה בבנק פאריסי אך עזבה כעבור שנה והיא מונתה לנהל את המרכז הלאומי לקולנוע. כך הכירה את המי ומי בחברה התרבותית הצרפתית. היא התידדה עם השחקנית JULIE GAYET  שהפכה ברבות הימים לפלגשתו של הנשיא פרנסוא הולנד. הודות לחברות אינטימית זו היא מונתה לשרת התרבות של צרפת בינואר2016 ,היא כהנה בתפקיד זה עד בחירתו של מקרון לנשיאות במאי 2017.

ישראל ואונס"קו      

ישראל הצטרפה לאונס"קו ב-16 בספטמבר 1949 אך בלי כל שייכות לאזור גיאוגרפי מוגדר. בארץ גם קיים ועד ישראלי למען אונסק"ו בראשות שר החינוך. אחרי מלחמת יום הכיפורים, משבר הנפט, ובעקבות נתוק היחסים הדיפלומטים של הגוש הקומוניסטי [להוציא את רומניה] וכן של רוב מדינות אפריקה, הפכה ישראל ל"שק החבטות" של ארגוני האו"מ.

ב- 1974 היא הוצאה מארגון אונס"קו בגלל חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בהר הבית. אחרי מאבקים דיפלומטים קשים ופעילות הסברתיית ענפה, בין היתר בכנס ענק בפאריס, בהשתתפות אנשי רוח ומדע יהודים ופרסי נובל, ואחרי איומים של ארה"ב להפסיק את המימון, שבה ישראל לשורות הארגון.  אך מאז ועד היום לא סבלה נחת מהפוליטזציה ומסע ההכפשה והדיזינפורמציה של מדינות ערב ובמיוחד הפלשתינים, וכן מהסטיה המוחלטת של יעודי הארגון שמטרותיו  נועדו "למען הנחלת רגש של כבוד כלפי הצדק, שלטון החוק וחרויות האדם על פי אמנת ותקנות האו"מ."

ב- 31 באוקטובר 2011 התקבלה הרשות הפלשתינית כחברה מלאה באונס"קו. 107 מדינות הצביעו בעד ו-14 התנגדו ובראשן ארה"ב וישראל שהחליטו להשהות את תקציבן לארגון. נציין בהקשר למנויה של אודריי אזולאי, כי צרפת הצביעה בעד הפלשתינים, בנגוד למדינות אחרות באירופה שנמנעו, וזאת בהתערבותו האישית של הנשיא סרקוזי שהיה נחשב לידיד גדול של ישראל.

בשנתיים האחרונות גברו ההחלטות האנטי-ישראליות וביניהן ההחלטה של ה-16 באפריל 2016  שאינה קיימת כל זיקה בין היהודים להר הבית ולכותל. ב-2 במאי 2017 ישראל הוגדרה ככוח כבוש בירושלים וב-7 ביולי 2017 הוגדרה מערת המכפלה בחברון כאתר מורשת מוסלמית.

יש לציין כי לאחר התגובות החריפות של ישראל ושל ארה"ב , פרסמה המנכ"לית, היוצאת, אירנה בוקובה, הודעה אישית בו היא כן מכירה את הזיקה היהודית לירושלים ולחברון.  הדבר לא השפיע לשנות ולבטל את ההחלטות ההזויות שהתקבלו על ידי ועד הפועל של הארגון והן נחשבות עדיין בתוקף. יש גם לתמוה כי שרת התרבות של צרפת דאז , אודרי אזולאי, וגם גורמים רשמיים בממשלת צרפת לא ראו לנכון להתקומם ולגנות בפה מלא ובפומבי את ההחלטות או לנסות לתקנן.

אודרי אזולאי אמורה להכנס רשמית לתפיקדה ב-10 בנובמבר 2017 אחרי אשרור כל 195 המדינות במסגרת הצבעה באספה הכללית.

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון היא תכנס לתפקידה כאשר הארגון במשבר אמון ותקציבי עמוק ואחרי שישראל וארה"ב  הודיעו על פרישה. האם היא תצליח לנווט את אונסק"ו לדרך חדשה?  קשה מאוד להאמין.  האם ליהדותה תהיה השפעה, בהחלט אך לא בנושאים פוליטיים שאין לה שליטה עליהם. אמנם מתוקף תפקידה היא אחראית על סדר היום ועל הנושאים שיועלו, אולם בגלל אילוצים, מחלוקות, והסערה שקדמה לבחירתה, היא תיצרך להפעיל את כל כשוריה הדיפלומטים, למנוע פוליטיזציה, ולנהל את הארגון בזהירות רבה. ברור לכל כי  האבא, אנדרי, ימשיך להשפיע עליה משלט רחוק, במיוחד בכל הקשור לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

אין ספק כי דף חדש נפתח באונס"קו עם ההחלטה של ארה"ב לפרוש, ומנויה של אודריי אזולאי. על ישראל לבחון היטב את צעדיה. יש לה את כל הכלים הדרושים, את הידע, ואת המורשת עתיקת היומין, כדי לשתף פעולה ולתרום לשגשוגו של ארגון החינוך, התרבות, והמדע של האו"מ.

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close