התראות

דרום סודאן יוצאת לעצמאות

שיתוף

תוכן העניינים


 

דרום סודן עומדת להכריז על עצמאותה

ב-9 ביולי תכריז דרום סודאן על עצמאותה. הדבר יקרה אחרי שתי מלחמות עקובות מדם עם הצפון, שנמשכו לסרוגין מ-1955 עד 2005, ושבמהלכן נהרגו כשניים וחצי מיליון אנשים ומיליונים רבים נאלצו לברוח מבתיהם והפכו לפליטים. כמה אלפים מהם אף הגיעו לישראל דרך מצרים. המלחמות ארעו על רקע התנגדות תושבי הדרום הנוצרים ואלה המחזיקים בדתות אפריקאיות מסורתיות להשלטת השריעה המוסלמית על ידי הממשל המרכזי בח'רטום.

יהיה זה יום של שמחה גדוש בטקסים, תפילות, קונצרטים ומופעי ספורט. 3500 נכבדים מרחבי העולם הוזמנו להשתתף. מצפים לבואם של 30 נשיאים וראשי ממשלות מיבשת אפריקה ונציגים רמי דרג ממדינות רבות בעולם. גם נשיא סודאן עומר אלבשיר הבטיח להגיע ויהיה אורח הכבוד לצידו של מזכ"ל האו"ם. שניהם אמורים לשאת את הנאומים המרכזיים.

שם המדינה החדשה – הרפובליקה של דרום סודאן

המדינה החדשה תקרא הרפובליקה של דרום סודאן. בירתה תהיה העיר ג'ובא שהייתה עד עכשיו בירת האזור. יהיה זה משטר נשיאותי והנשיא יבחר לתקופה של ארבע שנים. כל שפות ילידי המקום תחשבנה שפות לאומיות, אך האנגלית תהיה השפה הרשמית ובכך היא תתפוס את מקומה של הערבית. הרפובליקה של דרום סודאן תהיה המדינה מספר 54 ביבשת אפריקה והחברה ה-193 באו"ם. אוכלוסייתה מונה כ-9 מיליון נפש. היא מורכבת מכ-200 קבוצות אתניות, שהדומיננטית מבניהן הם הדינקה שמונים כשלושה מיליון איש.

דרכה של דרום סודאן לעצמאות היתה כאמור ארוכה ומלאה בסבל במשך חמישה עשורים. רק ב -2005 הבין  נשיא סודאן אלבשיר שצבאו אינו מסוגל להכריע את התנועה העממית לשחרור סודאן והסכים לחתום על הסכם שלום. בהתאם להסכם הוענקה לדרום סודאן אוטונומיה והוחלט כי ב-9 בינואר 2011, דהיינו אחרי חמש שנות אוטונומיה, יתקיים באזור משאל עם ותושביו יחליטו אם רצונם להמשיך באוטונומיה או להיפרד מסודאן ולהקים מדינה עצמאית. באזור הוקם ממשל מקומי שבראשו מונה נשיא שכיהן גם כראש הממשלה של האזור וגם כסגן נשיא סודאן. ג'ון גראנג, ראש התנועה האגדי של התנועה לשחרור דרום סודאן שהביא את הניצחון לתנועתו ושאמור היה לאייש את התפקידים האלה, נהרג בתאונת הליקופטר ימים ספורים לפני שההסכם נכנס לתוקפו. במקומו מונה סגנו, סלווה קיר, שכיהן כנשיא האוטונומיה ומ-9 ביולי יהיה נשיאה הראשון של המדינה העצמאית. ברפרנדום שהתקיים במועד הנ"ל הצביעו תושבי הדרום ברוב מכריע של 98.83% למען העצמאות.

עדיין לא נחתם הסכם על חלוקת ההכנסות מנפט

דרום סודאן מימשה איפוא את שאיפותיה והפכה לעצמאית, אך מצפים לה ימים לא קלים. המדינה אינה מפותחת ו-98 אחוז מתקציבה מבוסס על הכנסות מהנפט. עיקר רזרבות הנפט נמצאות דווקא בדרום ואחד מתנאי ההסכם היה כי שתי המדינות תגבשנה הסכם על חלוקת ההכנסות, שכן ללא הנפט תפגע קשות כלכלתה של צפון סודאן. אלא שעדיין לא נחתם הסכם על חלוקת ההכנסות עם צפון סודאן ונראה שבענין זה עוד צפויים עימותים. גם סימון הגבול בין המדינה החדשה לצפון עדיין לא בוצע ומצויים על התוואי הוירטואלי סיבות רבות למחלוקות. אחת מהן היא בעיית אזור אביי העשיר בנפט והשוכן על הגבול בין הדרום לצפון. בהתאם להסכם השלום אמור היה להתקיים שם משאל עם נפרד סמוך למשאל העם בדרום, אך בשל העדר הסכמה על רשימת המצביעים הוא נדחה. בחודשים האחרונים התנהלו שם קרבות לאחר שצבא הצפון חדר לאזור בניגוד להסכם השלום וגרש את התנועה לשחרור דרום סודאן ואת המינהל המקומי שהקימה. רק בשבוע שעבר הצליחו מדינות אפריקה לאחר מאמצים רבים, במהלך הפיסגה של האיחוד האפריקאי שהתקיימה במלאבו בירת גינאה המשוונית ובסיוע תיווך של בריטניה, להחתים את ממשלות סודאן ודרום סודאן על הסכם לפרוז האזור. אתיופיה התנדבה לשגר כוח של 4200 חיילים לשמירת השלום ומועצת הביטחון אישרה את הצבתם. זה אינו אלא פתרון זמני וספק אם חילוקי הדעות יבואו על פתרונם בקרוב.

סכסוך נוסף נתגלע רק בימים האחרונים בדרום קורדופן, אזור השוכן גם הוא על הגבול הבלתי מסומן בין שתי המדינות. שם התחילו בחודש יוני קרבות בין צבא סודאן לבין אלמנטים של תנועת השחרור של דרום סודאן שניהלו את השטח בזמן המלחמה וסרבו להתפנות בהתאם להסכם השלום. במהלך הקרבות באביי ובקורדופן נהרגו כבר 1800 אנשים.

האם תוקם דמוקרטיה אמיתית?

גם בתוך דרום סודאן נמשכים סכסוכים אלימים בין קבוצות אתניות שונות ונמסר על קרבות ספורדיים בתשעה מתוך עשרת המחוזות של הדרום. נראה שהבעייה המרכזית המדאיגה רבים היא האם התנועה העממית לשחרור דרום סודאן, השלטת במדינה והמחזיקה בצבא, תקים דמוקרטיה אמיתית ותאפשר חילופי שלטון. או אולי תושבי דרום סודאן ימצאו את עצמם בדיקטטורה אפריקאית כפי שאירע במרבית מדינות היבשת, שם מנהיגי תנועות השחרור סרבו לקבל את כללי הדמוקרטיה ומצאו דרכים עקלקלות להישאר בשלטון – מה שהביא לשחיתות ופגע אנושות בפיתוח הכלכלי.

גם צפון סודאן נמצאת במצוקה. היא הובסה ונאלצה להיכנע לצבא השחרור של דרום סודאן ולהסכים לניתוק של שליש משטחה בו מצויים המקורות העיקריים של כלכלתה. אומנם הנשיא בשיר הסכים, כאמור לעיל, לבוא לטקס הכרזת העצמאות, אך הוא רחוק מלהיות מרוצה מן המצב שאליו הוא נדחק בלית ברירה. הבעיות המרכזיות בין שתי המדינות עדיין לא באו על פתרונן וקיים פוטנציאל לחידוש המלחמה. הקרבות בדרפור שבמזרח המדינה עדיין נמשכים ומאות אלפי אנשים נהרגו או הפכו לפליטים. על רקע זה הואשם בשיר עצמו בביצוע רצח עם על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי שהוציא נגדו צו מעצר – מה שלא מונע משליט זה מלהסתובב בעולם באין מפריע. השבוע אף חזר מביקור בסין, שאינה חתומה על אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי ואינה מחוייבת לכן במעצרו. בנוסף, תנועות אסלאמיות כגון האחים המוסלמים וקבוצות סלפיות בסודאן ובעולם הערבי הביעו התנגדות לקריעת חלקים מסודאן לטובת מדינה לא מוסלמית מאחר שיש כאן פגיעה בוטה בעקרון ששטחים שנכבשו על ידי האסלאם ישאר לתמיד כהקדש אסלאמי. (עיקרון זה תופס גם לגבי ישראל אצל חוגים אלה).

מצרים עוקבת מקרוב אחרי המתרחש בדרום סודאן שכן הנילוס הלבן העובר בשטחה מהווה כ-20% מסך מימי הנילוס המגיעים אליה. במצב הנוכחי של מחלוקת עם מדינות אפריקה של מעלה הנהר על חלוקת המים   זקוקה מצרים לרצון טוב ושת"פ מצד דרום סודאן. מספר משלחות מצריות כבר ביקרו שם והבטיחו סיוע בתחום החקלאות.

הרפובליקה של דרום סודאן וישראל

אשר ליחסים עם ישראל – במהלך השנה האחרונה נשמעו מספר הצהרות מצד גורמי שלטון כי היחסים עם ישראל יהיו בהחלט על סדר היום של המדינה החדשה כאשר תקום. מנכ"ל משרד ההסברה של דרום סודאן, שהתיחס להתקפות התקשורת הערבית על כוונתה של דרום סודאן להקים יחסים עם ישראל, אמר (אלשרק אלאווסט 15.1.2011) שלדרום סודאן אין אויבים וכי היא תקים יחסים עם כל המדינות בהתאם לאינטרסים שלה. הוא הוסיף כי תושבי דרום סודאן אינם ערבים ומדינתם לא תצטרף לליגה הערבית. עורך היומון הדרום סודאני "The Citizen" אמר שאין ספק כי דרום סודאן תכונן יחסים דיפלומטים עם ישראל שיהיו בעיקר בעלי אופי כלכלי וכי דרום סודאון תבקש לנצל את המומחיות הישראלית בתחום ניהול המים. סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, מז'וק וואלדן שנשאל לגבי היחסים עם ישראל אמר לאחרונה ל"סודאן טריביון" (30/6), כי בשלב ראשון תקים דרום סודאן יחסים דיפלומטיים עם מדינות האזור הגובלות בה.

הרפובליקה של דרום סודאן עומדת לצאת לעצמאות על רקע של סכסוכים מורכבים עם מדינת האם שעדיין לא נמצא להם פתרון. גם הזירה הפנימית עדיין לא שקטה ורבים צופים בחשדנות למהלכיה של התנועה לשחרור סודאן שכל מנגנוני השלטון נמצאים בידיה. יהיה עליה לעמול קשות כדי להשיג את אימון אזרחיה, למצוא פתרונות לבעיות סבוכות ולהניח יסודות לכלכלה שתוכל לענות לציפיות של תושבי המדינה שנלחמו במשך שנים רבות להשגת עצמאותם. אלה אינם תנאי התחלה קלים. נאחל למדינה החדשה שתתגבר על הקשיים ותדע לתפוס את מקומה בין מדינות אפריקה ובקהילייה הבינלאומית.

תגובות
1. עצמאות דרום סודן
סטפן קרנצדורף מרכז (12/07/2011 20:24:41)

שיתוף

תמכו בנו

הירשמו ל-Daily Alert

ה-Daily Alert הידוע – תקציר חדשות ישראל, מופק על ידי המרכז הירושלמי מאז 2002, ומציע קישורים לכתבות נבחרות בנושא ישראל מתוך מקורות תקשורת מובילים באנגלית ובעברית.

עוד בנושא

הישאר מעודכן, תמיד

קבל את החדשות, התובנות והעדכונים העדכניים ביותר ישירות לתיבת הדואר הנכנס שלך — תהיה הראשון לדעת!

 

הירשם ל-Jerusalem Issue Briefs

תמצית חדשות ישראל יוצאת לאור בכל יום ראשון, שלישי וחמישי.

התראות

המרכז הירושלמי
הגיע הזמן להכריע את חמאס, ולהכריע גם את שקרי האו"ם

 

בעקבות הודעת דובר צה"ל בערבית על פינוי שכונת זייתון הבוקר, סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, חוקר ב-JCFA, מברך על המהלך ואומר: "חיכינו לזה הרבה זמן – זה מה שצריך כדי להכריע את חמאס. מי שחשב שהחטופים ישתחררו במו"מ טעה. צריך לפעול בכוח, ולהציל כמה שיותר חיים". לדבריו, מדובר במבחן משילות למדינה כולה: "האם זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה?" הוא מצפה שהקבינט יקבל החלטה אמיצה, ושהצבא יעמיד תוכניות ריאליות למימוש הכרעה צבאית בעזה.

לגבי ההכרה במדינה פלסטינית, הירש טוען כי אין לכך משמעות מעשית – זו מניפולציה שמשרתת את הטרור בלבד. הוא תוקף את ההתנהלות מול צרפת: "יש להם קונסוליה בירושלים. אם הם יכירו במדינה פלסטינית, שילכו לרמאללה או לעזה". הירש מציע לממשלה לעבור מהסברה לתקיפה תודעתית יזומה, במיוחד מול שקרי האו"ם. "חיכינו לחשיפת קמפיין ההרעבה במקום להוביל נרטיב אמיתי בעצמנו. כל יום צריך לפרסם את האמת, זה נשק קריטי לא פחות מהלחימה בשטח".

 הראיון המלא

11:32am
המרכז הירושלמי
סיוע לעזה? נשק בידיים של חמאס

"חמאס לא מנסה להאכיל את עמו – הוא מקריב אותו עבור ניצחונות תודעתיים", כותבת ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריה, הקהילה הבינלאומית משחקת לידיים של ארגון טרור שמנצל כל משאית סיוע: "87% מהסיוע שנשלח לעזה נבזז בידי חמאס", היא מציינת, "התוצאה: רעב מבוים, אזרחים מותקפים על ידי חמושים, וכל זאת כשהתקשורת מאשימה דווקא את ישראל".

נירנשטיין מצביעה על האבסורד: "כשהאו״ם יצביע על מדינה פלסטינית, החטופים יישארו בעזה, והסיוע ימשיך להיגנב". מבחינתה, העולם לא רק עיוור למציאות, אלא גם משתף פעולה עם האויב: "המנהיגים שואלים למה חמאס לא רוצה לנהל מו״מ? כי הם לא חייבים. כל ויתור וכל משאית הם צעד נוסף להרס ישראל". זו, לדבריה, לא מדיניות סיוע, זו התאבדות מוסרית של המערב.

3:46pm
המרכז הירושלמי
המלחמה בעזה נמרחת – ובסוף חמאס יכריז על ניצחון

"כל יום שחולף ולא כבשנו את הרצועה – פועל לרעתנו", מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, ישראל מתנהלת מול חמאס בצורה שגויה הן צבאית והן מדינית כבר שנתיים: "אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, כמו עם חיזבאללה. אלה ארגונים ג’יהאדיסטים – הם לעולם לא יתפרקו מנשק". לדעתו, אסון נוסף הוא זה שיטלטל את ההנהגה לפעולה, בדיוק כפי שהיה בפיגוע במלון פארק לפני מבצע חומת מגן.

בן מנחם מצביע גם על תסכול אמריקאי גובר: "הממשל ידידותי מאוד לישראל, אבל קטאר מוליכה אותו שולל, מבטיחה עסקאות תוך שבועיים שאין להן בסיס". מול חזון ההכרעה, הוא שולל לחלוטין צעדי ביניים כמו כתר או מצור: "זה יהיה בומרנג וייגמר בכך שהם יכריזו על ניצחון, כשאנחנו ניגרר למלחמת חורף קשה יותר". המסקנה שלו חדה: "חייבים לצאת למבצע, למחוק את חמאס ולשים סוף לאשליות. זה או אנחנו או הם".

 
3:46pm
המרכז הירושלמי
חשיפה לצפון: האם חזבאללה נערך מחדש?

למרות הרטוריקה המרגיעה, כי המצב הביטחוני הוא מהטובים בעשורים האחרונים, בפועל כבר בנובמבר 2024 חזבאללה הפר את הסכם הפסקת האש. "אני חושב שזו הרגעה, אם אתה קורא לעומק את דבריו של אלוף פיקוד הצפון", מסביר, אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, בראיון לחדשות 13.

החוקר מדגיש כי "הגבול בין סוריה ללבנון הוא פרוץ – יש 136 מעברים בלתי חוקיים, שחלקם נשלטים בשלט רחוק בידי כוחות עוינים". באמצעות אותם מעברים זורמות סחורות אסורות, ודרכם מצליחה איראן להעביר אמצעי לחימה לחזבאללה. כך הארגון מתחזק ומתחמש מחדש, למרות המאמצים לבלום אותו.

חזבאללה מסרב להתפרק מנשקו, וממשלת לבנון מתקשה או אינה מעוניינת לפעול נגדו. ההתעצמות הזו, בצד הגבול הצפוני של ישראל, מחייבת בחינה מחודשת של האיום ושל ההיערכות מולו. לדבריו, "השליח האמריקאי עצמו הודיע שנכשל בכפיית פירוק חזבאללה מנשקו".

12:15pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (מיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון: "מי שחשב שסיימנו עם חיזבאללה, פשוט טעה וזה יתפוצץ לו בפרצוף. את המידע סיפק השליח האמריקאי שאמר שנכשל במאמציו לגרום לארגון להתפרק מנשקו".

לדבריו, "איראן מנצלת את הגבול הפרוץ בין סוריה ללבנון כדי להעביר נשק וכספים והוא משלים את ההיערכות שלו לקראת עימות מול ישראל". נריה מסביר כי כעת, ישראל עוקבת ב-7 עיניים ומחסלת פעילים בדרום לבנון. "אני נזכר במשפט שרבין היה אומר תמיד שהעולם ישפוט אותנו לפי המעשים ולא על פי הדיבורים. מה שחסר זה מעשה, לקחת אחריות, לקחת יוזמה ולהחליט על התארגנות מחדש", הוא מסכם.

2:30pm
המרכז הירושלמי
ישראל במצור מדיני – ומה מתכנן הקבינט?

ישראל לכודה בלחץ מדיני ובינלאומי הולך ומחמיר, מזהיר יוני בן מנחם, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. לדבריו, "ישראל לא מכריעה את המלחמה, גם בגלל טעויות שלנו וגם בגלל הקמפיין השקרי שמופעל נגדה". בן מנחם מצביע על כך שאפילו הנשיא טראמפ, שתומך בישראל, מאותת ש"ישראל היא זו שצריכה להחליט". הוא מעריך שמתבשל מהלך אסטרטגי, אולי צבאי, אבל לא רואה את צה"ל כובש את עזה כולה או מגייס לסבבי מילואים נוספים. "הכנסת מזון לרצועה היא לא מהלך הומניטרי, זו עזרה לאויב", הוא טוען.

הדאגה המרכזית היא מה שמתרחש בזירה המדינית, בעיקר מול ארה"ב, שעד כה מונעת מהלומות מדיניות באו"ם באמצעות וטו. בן מנחם מדגיש את הצורך בהכרעה מהירה וברורה: "לא ייתכן שזה נמשך שנתיים. המטרה לא ברורה. החיילים שואלים – מה עכשיו?" לדבריו, צה"ל מסוגל לכבוש את הרצועה ולחלץ את החטופים, אך ללא הכרעה מדינית – אין מוצא. "זו כבר החלטה מוסרית. או שמסיימים עם זה, או שמוותרים לחמאס – וגם אז לא נקבל את כל החטופים", הוא מסכם.

2:20pm
המרכז הירושלמי
איראן-ישראל: בין הפסקת האש לסערה הבאה

יוני בן מנחם מדגיש כי הפסקת האש בין ישראל לאיראן אינה אלא הפוגה זמנית, בעוד שני הצדדים נערכים לעימות הבא. לדבריו, "איראן עדיין מסוגלת לשגר מטח מהיר של מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל, כפי שעשתה באפריל 2024" – אך מהלך כזה, הוא מציין, "יהיה מסוכן מאוד מבחינתה, כיוון שישראל תגיב בעוצמה מוחצת בשטחה של איראן". בן מנחם מצביע על כך שהעימות בין המדינות נמצא בשלב ביניים, שבו ההרתעה ההדדית שברירית וכל טעות עלולה להצית מחדש את הלחימה.

12:12pm
המרכז הירושלמי
הטבח הבא כבר מתוכנן – והמערב מממן אותו בשתיקה

מאות אזרחים דרוזים נטבחו לאחרונה בסווידא, כולל נשים וילדים, בפשיטה אכזרית של כוחות הביטחון במדינה – שמורכבים בפועל ממיליציות סלפיות-ג'יהאדיסטיות. משטר א-שרע, שמיתג את עצמו כ"ממשל סורי חדש", הוא למעשה גלגול מודרני של דאע"ש, בשיתוף פעולה עם לוחמים זרים ובחסות סעודיה וארה"ב.

דליה זיאדה, חוקרת במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, כותבת כי הטיהור האתני נגד הדרוזים והעלווים נעשה בגלוי, והמערב לא רק שותק – הוא משתף פעולה. "מאות מיליוני דולרים מוזרמים להשקעות במשטר הדמים הזה, שמבצע הוצאות להורג, ביזה והשמדת קהילות שלמות בשם הסדר. השלטון הג'יהאדיסטי הזה הוא איום עולמי".

12:10pm
המרכז הירושלמי
הפסקת האש קרסה: חיזבאללה נערך למלחמה עם ישראל

אל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר כי חיזבאללה בלבנון אינו עוצר, אלא נערך למלחמה. "המצב בלבנון חוצה את קו הסכנה", הוא אומר. לדבריו, הארגון לא רק שמסרב להתפרק מנשקו, אלא אף "מגביר את אחיזתו במוסדות המדינה, בעוד וושינגטון מתעסקת בטקטיקות דיפלומטיות חסרות שיניים".

נריה טוען כי אין עוד זמן למשחקים: "חיזבאללה לא משחק על זמן – הוא מנצל אותו". לדבריו, בזמן ששליחים אמריקאים ממשיכים לקרוא להידברות, חיזבאללה משלים מהלכים לקראת עימות עתידי. "ישראל תיאלץ להגיב", הוא מעריך, "ובמוקדם או במאוחר, המזרח התיכון יתלקח שוב".

 
12:19pm
המרכז הירושלמי
הסיוע ההומניטרי נוחת בידי חמאס, לא בידי העם

ד"ר פיאמה נירנשטיין, חוקרת ב-JCFA, מתארת תמונה עגומה של המתרחש בעזה: "כל משלוח סיוע מגיע לידי חמאס – לא לידי האזרחים". לדבריה, מדובר באסטרטגיה ברורה של הארגון: שימוש במזון ובתרופות כמנוף לשליטה, כפייה ויצירת נאמנות. "הסיוע ההומניטרי הפך לנשק", היא כותבת, ומבהירה כי "זו לא תוצאה שולית של המלחמה, אלא לב שלטונו של חמאס".

9:37am
המרכז הירושלמי
הזירה הבאה: סערה טורקית בים התיכון

אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מזהיר מהמהלכים האחרונים של טורקיה בזירה הלובית, שמצביעים על שינוי אסטרטגי במדיניות אנקרה. לדבריו, טורקיה שעד כה הסתמכה על קשרים בלעדיים עם ממשלת טריפולי, בוחנת כעת שיתוף פעולה גם עם הגורמים המזרחיים בלוב – בראשותו של ח'ליפה חפטר. "היעד הוא להבטיח לעצמה נתח נאה מתקציבי השיקום של לוב", הסביר.

9:34am
המרכז הירושלמי
אין דרך חזרה – צריך לסיים את העבודה בעזה

"הגענו לנקודה שצריך פשוט לסיים את העבודה", מסביר קולונל ג'ון ספנסר, חוקר לוחמה אורבנית ועמית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. במילים חדות וברורות, הוא טוען כי הפסקת אש לפני תבוסה מוחלטת של חמאס תהיה לא פחות ממתכון לעוד טבח: "כל פתרון שמותיר את חמאס בעמדת כוח – אפילו חלקית – יבטיח רק סבב דמים נוסף", כותב ספנסר במאמר מיוחד. לדבריו, אין טעם בדיונים הומניטריים אם הטרור ממשיך להחזיק בגרון של מיליוני אזרחים.

11:13am

Close