השייח' יוסוף קרדאווי, נשיא האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, ערך בשבוע שעבר (7.05.13) ביקור ברצועת עזה בראש פמליה של 45 איש, ובהם בכירים בארגון. בעבר היה קרדאווי מועמד לראשות הנהגת תנועת האחים המוסלמים, וברבות השנים רכש לו מעמד של מנהיג רוחני לתנועה זו ולשלוחתה הפלסטינית חמאס.
קרדאווי זכה לקבלת פנים חמה במיוחד מהנהגת חמאס, שראתה בביקור אישור בעל משמעות מפי הסמכות הדתית הוותיקה והעליונה בעולם המוסלמי הסוני לשלטון חמאס ברצועת עזה, להיותו מייצג נאמן של העם הפלסטיני ולדרך הג'יהאד שהוא מאמץ לכיבושה של מדינת ישראל ולהפיכתה לחלק ממדינת פלסטין האסלאמית, שתהא בבוא היום אחת המחוזות של הח'ליפות האסלאמית, שבירתה ירושלים.
ביקורו של קרדאווי זכה לכיסוי נרחב באמצעי התקשורת של ממשלת חמאס, שחזרה והבליטה את ההתייצבות של "שייח' הג'יהאד" (כך כונה בפיו של ראש ממשלת חמאס איסמאעיל הנייה) לימינה.
הכותרת הראשית של היומון הרשמי של ממשלת חמאס "פלסטין" ב-10 במאי נוסחה ברוח קו זה: "קרדאווי קורא לפעול לשחרור אדמת פלסטין", וכותרת המשנה מתחתיה הביאה את הציטוט החשוב ביותר מדבריו: "לא נוותר לעולם על פלסטין ולעולם לא נכיר בישראל'".
בדברים שנשא במהלך ביקורו ברצועת עזה הציג קרדאווי את משנתו המדינית, שהיא מעין ציווי לעתיד (וגם מעין צוואה מפאת גילו המבוגר ואמירתו לא מכבר שימיו ספורים), שבו ההדגשים העיקריים הבאים:
- לפלסטינים זכות על אדמת פלסטין: "אנו עומדים לימין הפלסטינים ותומכים בסוגיה הצודקת ביותר על פני האדמה, שכן הפלסטינים סולקו בכוח הנשק מבתיהם על ידי היהודים ". קרדאווי שולל כל זיקה יהודית לארץ ישראל, ורואה ביהודים שהתיישבו בה זרים, שהשתלטו בכוח על אדמה לא להם. "אנחנו כאן, וכאן נישאר, לא נעזוב את אדמתנו ולא תהיה הגירה החל מהיום. נמות על אדמתנו או שננצח".
- לפלסטינים אין זכות לוותר על פלסטין: קרדאווי ציין, כי הפלסטינים הם בעלי הזכות על פלסטין, אך לצד זה הדגיש, כי אין לאיש מהם סמכות או היתר לוותר על זכותו ולקבל פיצוי כספי במקום אדמת המולדת. "האסלאם או השריעה אינם מתירים למכור חלק מהמולדת וזו מולדתנו השייכת לנו, והיא תישאר כך ואנו נשוב אליה". עוד ציין קרדאווי: "לעולם לא נוותר על הזכות (בפלסטין) ולעולם לא נכיר בישראל'". בכך, מטיל קרדאווי על הפלסטינים את האחריות הדתית לפעול לשחרור פלסטין בשם האומה האסלאמית – "בני פלסטין ועזה מייצגים את האומה הערבית והאסלאמית כולה" – ואוסר עליהם באיסור חמור לאמץ עמדות, שמשמעותן הכרה בשלטון זר כלשהו, יהודי או אחר, על אדמת פלסטין. משמעות הדברים אחת היא- סתימת הגולל על כל אפשרות של פשרה מדינית או הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל.
- האחדות היא המפתח לשחרור פלסטין: קרדאווי דיבר על חשיבותה העצומה בעיניו של האחדות כמכפיל כוח, שיכול להעניק למוסלמים את היכולת לגבור, לדבריו, גם על אלה שברשותם נשק גרעיני וכימי. האחדות, בעיניו, צריכה להתקיים בזירה הפנים פלסטינית, וגם בזירה הערבית-אסלאמית כדי להכשיר את התנאים הדרושים לכיבוש אסלאמי של כל שטח מדינת ישראל. "אנו רוצים לראות אומה מאוחדת שתיטול בכוח את זכויותיה על הארץ, ובראשן של זכויות אלה- פלסטין".
- הג'יהאד הינו יסוד מרכזי בשחרור פלסטין: האסטרטגיה היחידה לשחרור פלסטין, אמר קרדאווי, היא "הג'יהאד בדרכו של אללה". משמעות הדברים שלילת ההידברות המדינית והפשרה, והדבקות במאבק המזוין ברוח האסלאם. הוא שיבח את תושבי פלסטין ועזה שהניפו את דגל הג'יהאד וסירבו להורידו למרות הקשיים שעברו עליהם. "אני גאה להיות עזתי, שכן עזה מקיימת את תפקידה בג'יהאד, במאבק ובהגנה על מסגד אל-אקצה", אמר קרדאווי.
- היעד הסופי- מדינה אסלאמית: קרדאווי קרא למוסלמים לקיים את הצדק האלוהי, לכונן חברה מוסלמית ולאחר מכן אומה מוסלמית. השבת הזכויות בפלסטין הינה, לדבריו, חלק מהחתירה להחזיר את ארצות המוסלמים לתקופת האסלאם כפי שהיה בתחילת דרכו, בהתאם לשליחותו של הנביא מוחמד והבאים אחריו.
דר' מרוואן אבו ראס, נשיא התאחדות חכמי הדת של פלסטין, גוף המזוהה עם חמאס, אמר בנאום לכבודו של קרדאווי באוניברסיטה האסלאמית, כי הפלסטינים רואים עצמם את ממשיכי דרכו. "אנו תלמידי קרדאווי. למדנו ממנו את דרך המלך ("ווסטייה" – דרך האמצע), את דרך הכוח בנוגע להשבת הזכויות ואת דרך העוצמה בהתייחס לאיסור לקיים ביקור ב(מסגד) אל-אקצה כשהוא נתון תחת כיבוש ומותנה באישור ממנו. למדנו ממנו את חשיבות הכוח בתמיכה בהתנגדות הפלסטינית ובפעולות ההקרבה העצמית (ההתאבדות)".
בתקופת אינתיפאדת אל-אקצה פרסם קרדאווי פסק הלכה, המתיר את ביצוע פיגועי ההתאבדות והריגת אזרחים ישראלים. הוא עמד בראש ארגון "קואליציית החסד", שגייס מיליוני דולרים עבור מוסדות וארגונים הקשורים לחמאס, וחלק לא מבוטל של כספים אלה הועברו לתמיכה בטרוריסטים פלסטינים העצורים בישראל, למשפחות של טרוריסטים שנהרגו, כולל מבצעי פיגועי התאבדות ולתמיכה בפעילות ה"דעווה" של חמאס, המטמיעה את ערכי הג'יהאד בחברה הפלסטינית.
לביקורו של קרדאווי, גדול הפוסקים בעולם המוסלמי הסוני, משמעות רבה עבור תנועת חמאס, הזוכה ללגיטימציה חשובה נוספת לשלטונה, והוא מבטא את הכוח העדיף של דרך הג'יהאד של חמאס על פני דרך המו"מ המדיני, אותה מייצג "נשיא פלסטין" מחמוד עבאס.
הרוח הגבית של קרדאויי חיונית עבור חמאס גם במערכה ארוכת הטווח שהיא מנהלת נגד הרשות הפלסטינית בשטחי הגדה המערבית, ואשר תכליתה להביא להשלמת ההשתלטות על מוסדות הרשות ומוסדות אש"ף, ולזכות במעמד המוכר בינלאומית כנציג הבלעדי של העם הפלסטיני. במערב, כולל בקרב גורמים המקורבים לממשל אובמה בארה"ב, היו שתיארו את קרדאווי כמייצג האסלאם הפוליטי והמתון. תפיסה זו שימשה לצורך הכשרת תנועת האחים המוסלמים כבעלת ברית עבור ארה"ב במקומם של המשטרים הוותיקים, שנפלו במהפכות שזכו לכינוי "האביב הערבי".
הדברים שנשא קרדאווי בעזה בשבוע שעבר, אינם שונים במהותם מדבריו בעבר, והם מציגים את מהותה של ה"ווסטיה" (דרך המלך), כפי שהיא, הווה אומר: תפיסה ברורה וסדורה להחלת שלטון אסלאמי דתי בכל המדינות המוסלמיות, ואימוץ הג'יהאד כדרך פעולה למימוש המטרות המדיניות-דתיות. תפיסה זו דומה במהותה לזו של אלקאעידה, ושונה ממנה בשלבי המימוש.
מעבר לכך, קרדאווי התמקד בדבריו בשחרור פלסטין, אך במקביל רמז למחוייבות האסלאמית גם לשחרורה של ספרד מהכיבוש הנוצרי, שכן הכלל שאין לאיש סמכות לוותר על אדמה אסלאמית חל גם עליה (וגם על השטחים עד שערי וינה). לפני כעשור פרסם קרדאווי פסק הלכה (פתווה) על כיבושה ההדרגתי של כל יבשת אירופה באמצעות ההטפה לאסלאם (דעווה) והגורם הדמוגרפי, בדרך ליישומה של נבואתו של מוחמד על כיבוש הערים קוסטנטינופול (איסטנבול), ירושלים ורומיה (רומא בירת איטליה) כתנאי להופעת ה'מהדי', המשיח המוסלמי.
ובשולי הדברים- קרדאווי נכנס לרצועת עזה עם פמלייתו דרך מעבר רפיח. ראש ממשלת חמאס, שקיבל את פניו התפאר, כי לא היה צורך ואין צורך באישור ישראלי, וקרדאווי הגיע לרצועת עזה כמו שהגיעו אליה "הכובשים המנצחים" (בימי כיבושי האסלאם). ביקורו של קרדאווי, כמו גם של משלחת בחרינית רמת דרג שהגיעה במקביל לעזה, ועוד מאות משלחות ומבקרים אחרים מחו"ל, חוזרים ומדגישים את העובדה הפשוטה, ולפיה הגבול בין רצועת עזה למצרים פתוח הלכה למעשה, וכי אין ולא קיים "מצור" על עזה.
