אסלאם חובק עולם
בעוד נמשכת התעצמות האסלאם בארה"ב ובאירופה, וארגוני הג'יהאד אינם מפסיקים לרגע את מאבקם האלים לכפות את שלטון אללה על העולם כולו, הנשיא אובמה מתמיד בנקיטת מדיניות של פיוס כלפי האסלאם למרות כשלונתיה הרצופים. הסופר האלג'ירי הליברלי בועלם סנסאל אמר השבוע (28.10) לשבועון הבלגי Le Vif כי הוא מבוהל מההתפתחות העוצמתית של האסלאם הרדיקלי האירופי בעשר השנים האחרונות. הוא הוסיף כי הדבר נובע הן מחולשתה של אירופה, שמשלימה עם התופעה, והן מהמאמץ של מדינות ערב ואסלאם והממסדים האסלאמיים שלהן למנוע את התבוללות המוסלמים באירופה והשתלבותם בחברה המערבית. זאת מתוך אמונה כי כך ניתן למנוע זליגה של מודרניזציה מהפזורה הערבית-מוסלמית במדינות המערב לעולם האסלאמי. לשם כך, מפעילים ארגוני האסלאם הרדיקלי אתרי אינטנט ומגייסים צעירים לדרך מחשבתם ולפעולות הטרור. מדינות ערב כגון סעודיה ונסיכויות המפרץ ממנות ישירות או באמצעות אנשי עסקים עשירים הקמת מסגדים ומרכזים אסלאמיים ברחבי היבשת. בארה"ב, שם המוסלמים עדיין מהווים מיעוט קטן יחסית, התפשטות האסלאם הרדיקלי בולטת פחות, אך נעשית באותה העוצמה כבאירופה. מאות ארגונים אסלאמיים פועלים להפצת האסלאם הרדיקלי בקרב הקהילות האסלאמיות ונאבקים במישור התקשורתי והמשפטי, מול כלי תקשורת או חוקרים המעיזים להביע דעה בקורתית על האסלאם ומאשימים אותם ב"אסלאמופוביה".
ניצול ערכי הדמוקרטיה למען ערעורה
במשפטים שנערכו בארה"ב ובאירופה נגד ארגונים ששימשו כחברות קש להעברת מימון לארגונים אסלאמים קיצוניים (2001 – בנק אלתקוה בשוויץ בהנהלת איש האחים המוסלמים שהעביר מימון לאלקאעדה. 2008 – קרן הארץ הקדושה בארה"ב, ששיגרה כספים לחמאס) נתגלו מסמכי יסוד של האחים המוסלמים המציגים את האסטרטגיה של התנועה במערב.
במסמכים אלה התברר, גם למי שלא רצה להאמין, כי תנועת האחים מתכננת השתלטות על אירופה וארה"ב באמצעות ערעור משטריהן מבפנים. לשם כך, נאמר באותם המסמכים, עליהם לנצל את ערכי הדמוקרטיה כדי למנוע את חשיפת מטרותיהם בתקשורת ובאקדמיה ולפעול לחדירה הדרגתית לכל זרועות הממשל. אמצעי תקשורת אמריקאים חשפו לאחרונה את השמות של פקידי ממשל מוסלמים המקורבים לאחים המוסלמים המעוסקים כיום בזרועות שונות של הממשל, ובכללן ארגוני ביטחון רגישים.
בתי ספר אסלאמים בארה"ב מתרבים והם מקבלים גם תלמידים מדתות אחרות, הנתונים במסגרת לימודיהם להטפה האסלאמית. לאחרונה אף התבשרנו כי אחד מבתי הספר היסודיים במנהטן החליט כי החל מהסמסטר הקרוב לימוד השפה הערבית יהיה חובה כמו מדעים ומוזיקה.
אנו מצוייים בתקופה של התעוררות אסלאמית המורגשת בכל רחבי העולם על רקע האכזבה מן המודרניזציה, שפסחה על האסלאם. רגשות של תסכול ממלאים את המוסלמים באשר הם. עקרונות השריעה שהם לומדים מן הגיל הרך נמצאים בעימות בוטה עם המציאות. בהתאם לשריעה, האסלאם הוא הדת האחרונה והנכונה ונגזר על היקום כולו להיות אסלאמי – אפילו האוקיאנוסים והחלל. תפיסה זו מתנגשת בפיגור החברתי, הכלכלי, והמדעי המייאש בו נמצאות מדינות ערב והאסלאם. מכאן ניתן אולי להבין את קיסמן של התנועות האסלאמיות הרדיקליות כגון אלקאעידה ודומיה, הטוענות כי רק החזרה לכללי החיים של תקופת מוחמד על פי השריעה יכולה להחזיר את העטרה ליושנה.
אובמה מתמיד במדיניות כושלת כלפי האסלאם
אובמה בחר להתעלם מעוצמתה של תופעה עולמית זו, שבשורשיה יסודות דתיים, פוליטיים, כלכליים ופסיכולגיים עמוקים ופתח, מיד עם השבעתו לנשיא, במתקפת פיוס מול האסלאם, שאף כי נכשלה לכל אורך דרכה עדיין משמשת כבסיס למדיניותו. המאמץ להגיע להבנה עם איראן על תוכניתה הגרעינית היא גילויה האחרון.
כבר בנאום ההשבעה שלו בינואר 2009 אמר אובמה כי האסלאם תרם לפיתוחה של ארה"ב ומנה את האסלאם לפני היהדות. חודשים ספורים לאחר מכן יצא לאנקרה ולקהיר כדי להציג את חזונו בפני מדינות האסלאם. ראוי לציון הקטע הבא מנאומו בקהיר ביוני 2009: "באתי לכאן, לקהיר, לחפש התחלה חדשה בין ארה"ב והמוסלמים ברחבי העולם, המבוססת על אינטרס הדדי וכבוד הדדי, ועל האמת שאמריקה והאסלאם אינם מנוגדים זה לזה ואינם צריכים להיות בתחרות. להפך הם חופפים וחולקים עקרונות משותפים של צדק וקידמה, סובלנות וכבוד לכל יצורי אנוש".
דמוקרטיה ואסלאם – מנוגדים בבסיסם
אלא שכל מוסלמי יודע שהדברים פשוט אינם נכונים. הדמוקרטיה והאסלאם מנוגדים זה לזה בבסיסם. גם מילים נעלות לא ישנו את המצב. דמוקרטיה מבוססת על בחירות לפרלמנט, האמון על התחיקה מעשה ידי אדם, בעוד השריעה קובעת חד משמעית כי אללה הוא המחוקק היחיד ואין לו שותפים. יתרה מכך, השריעה אף אוסרת על הקמת מפלגות פוליטיות שיתחרו בבחירות. זו הסיבה שתנועת האחים המוסלמים נמנעה מלהקים מפלגה עד לאחר נפילתו של מובארק. כאשר עשתה זאת זה היה במטרה לכבוש את השלטון "בדרך דמוקרטית" באין לה אפשרות אחרת. אלקאעידה, "השומרת על טהרת האסלאם", התנגדה להקמתה של מפלגת האחים המוסלמים. על כן, בסעודיה ובקטאר, בהן השלטון מושתת חוקי השריעה, אין פרלמנט אלא מועצת שורא, שהיא מוסד אסלאמי מייעץ לשליט והממונה על ידו. אמנם חלה התפתחות במדינות ערב והוקמו בתי נבחרים במרביתן, אך מדובר במשטרים דיקטטורים חילונים למחצה שהוקמו בהמשך להפיכות צבאיות והפרלמנטים משמשים אותם כעין חלון ראווה לשדר דמוקרטיה מול המערב.
בעקבות האירועים במדינות ערב, שבתחילה כונו "האביב הערבי" הודחו כמה מן הדיקטטורים והתקיימו בחירות, אך הם העלו לשלטון בטוניסיה ובמצרים דווקא את האחים המוסלמים, שהמערב מתאמץ לכנותם "מפלגות אסלאמיות מתונות". זאת למרות שתנועת האחים המוסלמים היא אשר הניחה את היסודות להתפרצות האסלאם הרדיקלי במאה ה- 20 וממנה הסתעפו ארגוני הג'יהאד השונים, כאשר מטרתה הינה הקמת ח'ליפות חדשה.
יתרה מכך אובמה דיבר בנאומו על העקרונות הנעלים המקשרים בין הדמוקרטיה לאסלאם כגון צדק, קידמה, כבוד וסובלנות בעוד האסלאם דוגל בעליונותו על פני הדתות האחרות, קובע מעמד נחות לאישה, מחייב עונש מוות על המרת דת, ומיישם עונשים גופניים אכזריים. שוב, אכן הייתה התקדמות במדינות ערב והשריעה אינה מופעלת בשלמותה. עם זאת העקרונות הבסיסים של האסלאם לא השתנו ובשלב זה אין מי שיעיז להציע פרשנות מקלה. פרשנות המבוססת על ההגיון (בערבית אג'תיהאד) המתבקשת על רקע השינויים שחלו בחברה האנושית במשך הזמן במטרה להתאים את חוקי השריעה לתקופה המודרנית אסורה מאז המאה ה-11 אחרי דיונים רבים שהתקיימו על הנושא במשך מאות שנים. יצוין גם שברבות ממדינות ערב רוב האזרחים דוגלים עדין ביישום השריעה במינונים שונים.
מכבסת מילים בחסות אובמה
מדיניות הפיוס של אובמה מול האסלאם כללה אף שינוי סמנטי חשוב. באפריל 2010 הודיע הבית הלבן כי ארה"ב תמנע משימוש במונח "אסלאם קיצוני" ו"מיליטנטי" ותפסיק להתייחס למחבלים של ארגוני האסלאם הרדיקלים במונחי דת. בהמשך הודיע ג'ון ברנן, סגן היועץ לענייני ביטחון והממונה על המאבק בטרור בבית הלבן (מכהן כיום כראש ה- CIA), כי אין לתאר את אויבי ארה"ב כג'יהאדיסיטים או אסלאמיסטים מכיוון שהג'יהאד הוא מאבק קדוש ועקרון לגיטימי של האסלאם, שכוונתו לטהר את האדם או את הקהילייה. באופן מעשי, הממשל האמריקאי חדל מלהשתמש במונחים "ג'יהאד", "אסלאמי", ו"שריעה" בהתייחסותיו לטרור האסלאמי, אף כי ארגוני הטרור האסלאמיים מודיעים יום ולילה כי הם פועלים בשם האסלאם. הנחיות מתאימות הוצאו במדריך לארגוני המודיעין והלוחמה בטרור וספרי ההדרכה שונו בהתאם.
אובמה אף הציע לקיים דיאלוג עם הטליבאן באפגניסטאן, ארגון הנחשב לקיצוני ביותר מבין ארגוני הג'יהאד. אותו ארגון שגרם לחורבנה של אפגניסטאן ואחד מביטויו הידועים היה להרוס את פסלי הבודהא בארצו על בסיס העקרון של השריעה, שאין לקדש שום גורם אנושי או מצבה כי בכך מפחית האדם את אמונתו באללה. ההצעה לדיאלוג נתקבלה בעולם, ובמיוחד אצל נשיא אפגניסטאן, כביטוי של חולשה והדיאלוג נכשל לפני שהתחיל, למרות שקטאר הסכימה שהארגון יפתח משרד בדוחא, שמעולם לא אויש.
ארה"ב והאחים המוסלמים
אולם נראה כי כישלונו הגדול ביותר של אובמה הוא דווקא במצרים, שם עשתה ארה"ב מאמץ גדול לתמוך באחים המוסלמים. הניו יורק טיימס דיווח עוד ב- 4 בפברואר 2011, ימים ספורים לפני נפילתו של מובארק, כי ברור לבית הלבן, שרצה בסילוקו של מובארק, כי הממשלה הבאה תכלול את האחים המוסלמים. שרת החוץ של אובמה, הילארי קלינטון, הודיעה בכנס בבודפשט ב- 30 ביוני 2011 כי ארה"ב החליטה להרחיב את קשריה עם האחים המוסלמים. היא אמרה כי בהתחשב בהתפתחויות בזירה הפוליטית במצרים יש לארה"ב אינטרס לקיים דיאלוג עם כל הכוחות הפוליטים הדוגלים בשלום והמחויבים לאי אלימות לקראת הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, ולכן "אנו מקבלים בברכה דיאלוג עם חברי האחים המוסלמים הרוצים לדבר עימנו".
לארה"ב היו קשרים עם תנועת האחים המוסלמים עוד לפני כן. הייתה גם אפיזודה מעניינת בשנות החמישים כאשר ה-CIA סבר שיוכל לגייס את תנועת האחים המוסלמים נגד ברית המועצות "הכופרת" והנשיא אייזנהאור קיבל במשרדו משלחת של האחים בראשות סעיד רמדאן, מזכירו של חסן אל בנא, מייסד התנועה. בדצמבר 2009 אמרה גב' ניקול שמפיין, מנהלת מחלקת מצריםבמחלקת המדינה, בראיון לאלמסרי אליום כי ארה"ב מקיימת דיאלוג עם האחים במצרים, אך סרבה לגלות את תוכן השיחות. נראה שבאותה עת היו אלה שיחות ספורדיות שלא הובילו לדיאלוג משמעותי. מכל מקום, אחרי נפילת מובארק אובמה שם את יהבו על האחים המוסלמים, כנראה מתוך אמונה כי הם מהווים כוח פוליטי משמעותי בחברה המצרית והערבית וכביטוי נוסף לרצונו לפייס את האסלאם ולפתוח דף חדש. נראה כי אובמה גם התרשם מכוחם של האחים המוסלמים בחודשים הראשונים שלאחרי הנפילת מובארק, ומכך שהמועצה הצבאית העליונה ניהלה איתם דיאלוג אינטימי.
הקשר בין ארה"ב לאחים המוסלמים הפך לגלוי ולחלק מהדיאלוג של ארה"ב עם "מצרים החדשה" לאחר הכרזתה הנ"ל של הילארי קלינטון. בעקבות דבריה התרבו הידיעות בתקשורת המצרית על תמיכה פוליטית ואף כספית של אובמה באחים המוסלמים.
לאחר היבחרו של מורסי לנשיאות חיזקה שגרירת ארה"ב בקהיר, אן פטרסון, אמונה זו במספר הצהרות תמיכה במורסי שגרמו לתגובה שלילית בציבור המצרי. ביטוי לכעס ששרר בציבור ניתן בעת ביקורה של הילארי קלינטון במצרים ביולי 2012. לא רק שמכוניתה הותקפה בעגבניות והמפגינים נפנפו בשלטים המגנים את תמיכת ארה"ב באחים המוסלמים, אלא מספר פעילים מהתנועות המהפכניות של הצעירים שיזמו את ההפגנות נגד מובארק סירבו להפגש עימה. הממשל האמריקאי הביע תמיכה בנשיא מורסי, והתעלם מצעדיו להקמת דיקטטורה אסלאמית, למרות ההתנגדות שהלכה וגברה נגדו בציבור. השגרירה אן פטרסון אף הביעה זלזול באופוזיציה ימים ספורים לפני ההפגנות הגדולות של ה- 30 ביוני ומעצרו של מורסי על ידי הצבא ב- 3 ביולי.
הממשל האמריקאי נתן להבין מהר מאד כי הוא אינו מרוצה ממעצרו של מורסי, אך נמנע מלקבוע כי מעצרו מהווה הפיכה צבאית, מה שהיה מחייב אותו להפסיק לחלוטין את הסיוע למצרים. עם זאת, לאחר מספר שבועות של היסוסים החליט אובמה על מהלך חלקי: עיכוב חלק מן הסיוע הצבאי הדרוש כל כך למצרים, הנאבקת במהלכי ההתשה של האחים המוסלמים ובטרור האסלאמי בסיני. מצרים ראתה בהחלטה זו עלבון ופגיעה בבת ברית נאמנה לאורך עשרות שנים. התוצאה הייתה שדעת הקהל המצרית הגבירה את רגשותיה האנטי אמריקאיים וממשלת מצרים נאלצת להישען על סעודיה ומדינות המפרץ לגבי סיוע כלכלי, ואף רמזה כי תשקול רכישת נשק ברוסיה ובסין. נראה כי גם ביקורו של שר החוץ ג'ון קרי השבוע בשמונה מדינות באזור, לא יוכל לתקן את אובדן האמון בארה"ב אצל רבות ממדינות ערב.
מדיניות ארה"ב במזה"ת: הגבירה אי היציבות האזורית
נראה כי ממשל אובמה פעל נגד האינטרסים שלו. המשטר החדש במצרים נאבק באחים המוסלמים המייצגים את האסלאם הרדיקלי – מה שאמור להיות אינטרס אמריקאי – והוא גם מעונין להקים יחסי קירבה עם המערב, אשר מפנה לו כתף קרה. ללא ספק, המדיניות האמריקאית במקרה זה הגבירה את אי היציבות באזור כאשר בנות בריתה כגון סעודיה ומדינותה מפרץ מתקשות להבין את כוונותיה. לכל זאת יש להוסיף כמובן את חוסר ההחלטיות של אובמה מול סוריה.
יש להניח כי המהלך הבא של אובמה בכיוון פיוס האסלאם יהיה הסכם רופף עם איראן בעניין תוכנית הגרעין שלה, שלא ימנע ממנה את הגישה לחימוש אטומי ושלא ישביע את רצונן של ישראל, סעודיה ומדינות המפרץ וגם לא את מצרים וטורקיה. סביר כי בעקבות הסכם כזה יתחיל מירוץ גרעיני במזה"ת, שיסכן לא רק את האזור אלא את העולם כולו.
ניתן לומר כי אובמה, שרצה לפתוח דף חדש עם מדינות האסלאם – מהלך שהיה בלתי אפשרי מלכתחילה על רקע תפיסת העולם של האסלאם – התמיד בניסיונותיו במשך כל שנות כהונתו, גרם לגל אנטי אמריקאי נוסף במזה"ת, פגע בבנות בריתו הקרובות באזור, וכל זאת תוך המתנה ל"פשרה" שתושג עם איראן העלולה לגלגל את האזור למלחמה כוללת. השאלה הנותרת היא מה הם מניעיו האמיתיים של אובמה. האם הוא מבטא את הרתיעה של ציבור בוחריו להרפתקאות צבאיות נוספות אחרי ההסתבכויות בעיראק ובאפגניסטאן? האם הוא באמת סבור כי ניתן להידבר עם מדינות ערב והאסלאם ולהגיע לפשרות באמצעות מדיניות של פיוס ודיפלומטיה שישנו את תדמית ארה"ב שהמוסלמים בנו לעצמם? האם ירדה חשיבותו האסטרטגית של המזה"ת לאחר שארה"ב התחילה להפיק נפט וגז מפצלי שמן ופחתה תלותה במקורות הנפט באזור ואינה חשה יותר בצורך להשקיע בהבטחת דרכי ההספקה של הנפט? אלה שאלות כבדות משקל שאין להן עדין תשובה.
