6/10/2010 7:01:56 PM
השינוי במדיניות ארה"ב כלפי האסלאם
מדיניותה של ארה"ב כלפי האסלאם שונתה עם כניסתו של הנשיא אובמה לבית הלבן ונראה שהיא עוברת ממאבק להכלה ובידוד למאמץ של פיוס. עוד השבוע קיבלנו תזכורת על המהפך האמריקאי. ריאן קרוקר, לשעבר שגריר ארה"ב בבגדאד )2007-2009( קרא בעדותו בפני וועדת החוץ של בית הנבחרים, לפתוח בדיאלוג עם חיזבאללה, המהווה לדבריו חלק מן המרקם הפוליטי-חברתי של לבנון. המו"מ עימו עשוי לדבריו לקדם את המדיניות האמריקאית במזרח התיכון. דוברי מחלקת המדינה נזעקו מייד להכחיש כי חל שינוי במדיניות האמריקאית. ג'פרי פלטמן, עוזר מזכירת המדינה לענייני המזרח התיכון, אמר שאין שינוי בעמדת ארה"ב והיא תבחן אותה מחדש רק אם יפרק חיזבאללה את המיליציה החמושה שלו, יפסיק את פעילותו הטרוריסטית ויהפוך לאחד מן המרכיבים הרגילים של המרקם החברתי-פוליטי בלבנון.
קרוקר אומנם עזב את שרות המדינה לפני זמן קצר ועקרונית דבריו אינם מחייבים את הממשל, אך כשגריר ארה"ב לשעבר ומבכירי מחלקת המדינה, דבריו בפני וועדה של הקונגרס קיבלו תהודה גדולה ויש מקום לסברה כי הם מבטאים הלכי רוח בממשלו של הנשיא אובמה.
ארה"ב תמנע משימוש במונח " איסלאם קיצוני ומיליטנטי"
רק לפני חודשיים, בתחילת אפריל, הודיע הבית הלבן כי ארה"ב תמנע משימוש במונח "איסלאם קיצוני ומיליטנטי" ותתייחס עובדתית למאבק בטרוריסטים של אלקאעידה, דהיינו מבלי שיתוארו במונחים דתיים. ימים ספורים לאחר מכן פורסם בתקשורת האמריקאית כי ג'ון ברנאן, סגן היועץ לענייני ביטחון של הבית הלבן והממונה על המאבק בטרור וביטחון פנים, הציג בנאום שנשא במכון למחקרים אסטרטגיים את הקיצוניים האסלאמיים כקורבנות של כוחות פוליטיים, כלכליים וחברתיים, והדגיש כי אין להגדיר את אלה הפועלים נגד ארה"ב במונחים דתיים. הוא גם אמר שאין לתאר את אוייבי ארה"ב כג'יהאדיסטים או אסלאמיסטים, מכיוון שהג'יהאד הוא מאבק קדוש ועקרון לגיטימי של האסלאם שכוונתו לטהר את האדם או את הקהילה, וכי אין שום קדושה, לגיטימיות או סממן אסלאמי בהרג אזרחים, ובכללם נשים וטף. בדבריו הוא פטר למעשה את כל הארגונים האסלאמים לסוגיהם הפועלים נגד המערב מכל הילה דתית, למרות שהם תובעים אותה ומדגישים ללא הרף כי פועלים להשלטת האסלאם בעולם. בכך הוא אימץ את עמדת התקשורת במדינות ערב והאסלאם, המסבירה את פיגועי הארגונים הקיצונים כתגובה ליחס המשפיל של המערב לאסלאם – נימוק שאינו אלא בדיה או המצאה הבאה לכסות על פשעי הקיצונים האסלאמיים. ברנאן גם התעלם מכך שהציבור במדינות ערב והאסלאם מעולם לא יצא בהפגנות נגד אותם ארגונים קיצונים ונראה שבסיסית יש שמחה בארצות האסלאם לכל פגיעה במדינות המערב. על דעותיו המעוותות של ברנאן ניתן להסיק גם מנאום קודם שלו באוניברסיטה של ניו יורק בחודש פברואר, שהתרכז ב"סובלנות" במדינות ערב והתייחס לירושלים בשמה הערבי – אלקודס.
ארה"ב מנהלת דיאלוג עם מנהיגי האחים המוסלמים במצרים
מספר חודשים קודם לכן, בדצמבר 2009, אמרה גב' ניקול צ'פמאן, מנהלת מחלקת מצרים במחלקת המדינה, בראיון ליומון המצרי "אלמסרי אליום," כי ארה"ב מקיימת דיאלוג ופגישות עם מנהיגי האחים המוסלמים במצרים, אך סרבה לגלות את תוכן השיחות. המראיין הקשה ושאל: אם ארה"ב מקיימת קשרים עם האחים המוסלמים, מדוע אינה נועדת עם ח'אלד משעל, יו"ר חמאס? גב' צ'פמאן השיבה, כי "אנו עובדים עם כל המפלגות הפוליטיות ובכללן אלה המשתייכות לזרם האסלאמי הפוליטי בכל מדינות העולם. מבחינתנו, החשוב הוא שארגונים אלה לא יפעלו בדרך האלימות למימוש מטרותיהם הפוליטיות."
יוזכר שסמוך לראיון זה הודיעה ארה"ב כי היא מבטלת את האיסור שחל על טארק רמדאן להכנס לשטחה. טארק רמדאן, נכדו של חסן אלבנא, מייסד תנועת האחים המוסלמים, נחשב כנציגה הבכיר של התנועה באירופה ומקיים מערכת מסועפת של הטפה ויחסי ציבור לקידום האסלאם הקיצוני במערב. הממשל האמריקאי הקודם, שהבין את הסכנה הטמונה במטיף המנצל את הפתיחות והדמוקרטיה כדי לפעול לגיוס אוהדים למען האסלאם, אסר על כניסתו לארה"ב. עכשיו נראה שבהתאם למדיניות החדשה של הבית הלבן הותרה כניסתו. הוא משמש כיועץ לאסלאם באוניברסיטת נוטרדאם בארה"ב.
נראה שגב' צ'פמאן הייתה מבין הראשונים להודיע על מדיניות חדשה של ארה"ב: דבריה אושרו בהמשך על ידי הודעות הבית הלבן – הנשיא ויועצו.
האם ארה"ב תקיים דיאלוג עם חיזבאללה?
הבעייה היא שבמדיניות זו יש ניגודים חמורים ביותר. לגבי קריאתו של קרוקר לקיים דיאלוג עם חיזבאללה – האם נעלם ממנו כי חיזבאללה הוא יצור איראני, הוקם וממומן על ידי איראן ונמצא במעקב צמוד של משמרות המפכה, הדואגים לחימושו והמונעים כל סטייה במדיניותו כלפי ישראל והמערב? ארגון זה נוסד כדי להוות בסיס קדמי של איראן במזרח התיכון במטרה להשמיד את ישראל ולקדם את מטרות איראן באזור. האם ניתן לקיים עימו דיאלוג בתקווה שיישנה את עמדותיו? הארגון הודיע שלא יסכים בשום אופן לפירוק נשקו, יתנגד בכוח ויטיל את לבנון למלחמת אזרחים חדשה. הממשלה הבריטית הקודמת פתחה עימו בדיאלוג בטענה כי יש הבדל בין הזרוע הצבאית לזרוע האזרחית המיוצגת בפרלמנט ובממשלה בלבנון. אלא שהבריטים התעלמו מכך כי לחיזבאללה מנהיגות אחת בראשות נאסראללה והלה אינו חושב לשנות את ארגונו כדי להתאימו לראיה המערבית של דיאלוג, פשרה ושלום, אך שמח כי נעשה אובייקט לחיזור.
בהקשר זה צריך להזכיר את מדיניות הפתיחות של ארה"ב כלפי סוריה, שהייתה אמורה להביא לניתוקה מאיראן, להפסקת הסיוע שלה לחיזבאללה ולמיתון התערבותה בלבנון. כידוע, מדיניות זו נכשלה לחלוטין.
האם ארגון בלתי לגאלי מצרי יכול להיות בן שיח של ארה"ב?
באשר לאחים המוסלמים – האם ניתן לשכוח כי מייסדם, חסן אלבנא והתיאולוג המרכזי שלהם, סייד קוטוב, יצקו את הבסיס הדתי האידאולוגי לאסלאם הרדיקלי המודרני המשמש את אלקאעידה ובנותיה ומעניק להם את הצידוק להרוג מוסלמים ולא מוסלמים, נשים וילדים כדי לכפות את האסלאם בכוח? "האסלאם הקיצוני" שהבית הלבן רוצה למחוק מן הז'רגון הפוליטי, מקורו באחים המוסלמים המסכנים את מצרים מזה 80 שנה והנרדפים על ידי כל המשטרים של מצרים. שרותי הביטחון של המלך פארוק הרגו את אלבנא. נאצר הוציא את הארגון מחוץ לחוק והוציא להורג את מנהיגיו, כולל את סייד קוטוב. סאדאת אומנם נתן להם לפעול, אך לא החזיר להם את הלגליות והם הרגוהו. מבארק ממשיך להכות בהם, כי הם מסכנים את יציבותה של מצרים. סיסמתם לא נשתנתה: "האסלאם הוא הפתרון". האם ארגון בלתי לגאלי מצרי יכול להיות בן שיח של ארה"ב?
מדיניות הפיוס של אובמה
מדיניות זו של פיוס, למרות היותה נוגדת את המציאות האסלאמית, היא המשך הגיוני של פעולותיו הראשונות של הנשיא אובמה עם הגיעו לשלטון. כבר בנאום ההשבעה שלו הזכיר את האסלאם לפני היהדות וקבע כי האסלאם תרם לבנייתה של ארה"ב (מתי ואיך?) וכי בארה"ב חיים תשעה מליון מוסלמים, בשעה שידוע כי מספרם נע בין שנים וחצי מיליון לשלושה. הוא המשיך בדרך זו כאשר נתן את ראיונו הראשון ל"אלערביה," ערוץ סעודי ידוע, וטס באופן מיוחד לטורקיה ולאחר מכן למצרים כדי לשאת שם את נאומיו הפייסנים כלפי האסלאם. בנאומים אלה הוא הדגיש, כי ארה"ב והאסלאם חולקים עקרונות של צדק וקידמה, סבלנות וכבוד לכל בני האדם. ובכן, קטיעת אברים, הריגת הומוסקסואלים, מעמד נחות לאישה ועטיפתה בצעיף או בניקאב, גזר דין מוות על המרת דת – אלה הם ערכי צדק, קידמה כבוד וסובלנות? ומי הם נציגי האסלאם? הטאליבאן, אחמדינג'אד או השייח' אלעלוולקי, שהסית את מייג'ור נידאל מאלכ חסן לרצוח חיילים אמריקאים?
מדיניות פייסניות זו לוותה גם בהפעלת לחץ קשה על ישראל וחריגה מעמדות אמריקאיות מסורתיות. הדרישה לקיים שיחות עקיפות עם הפלסטינים ולהקפאת ההתנחלויות – כולל גידול טבעי ובירושלים – היא חריגה בוטה של מדיניות ארה"ב. היא העמידה את ישראל במצב נחות מול הפלסטינים ושברה את האיזון שנוצר ביחסי ישראל-פלסטינים מאז אוסלו: קיום מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים. אבו מאזן אימץ מיד את המדיניות האמריקאית החדשה ועימו העולם הערבי כולו. ישראל לא תוכל לעמוד בתנאים אלה ויש להניח שהשיחות לא תתקדמנה וכי רה"מ נתניהו יצטרך לבטל את הקפאת הבנייה לפחות חלקית, כדי לאפשר את המשך החיים הנורמליים בהתנחלויות ובירושלים.
הצטרפותה של ארה"ב להודעת הקונצנזוס בוועידה התקופתית של ההסכם לאי הפצה של נשק גרעיני שנערכה בחודש שעבר, שקראה לישראל להצטרף להסכם וקבעה כי בעוד שנתיים תכונס וועידה מיוחדת לדון בכך, היא אחת מהמכות החמורות שהנחית הנשיא אובמה על ישראל. מהלך זה משמעותו נקיטת עמדת מפוייסת כלפי מדינות ערב והאסלאם, כולל איראן, והתעלמות מוחלטת ממצבה של ישראל מול איראן, חיזבאאלה וחמאס, המצהירים חדשות לבקרים כי הם חותרים להשמיד את ישראל, ומן העולם הערבי המעמיד לישראל תנאים למו"מ שמשמעותם גם הם השמדת ישראל.
עמדות ארה"ב מחזקות את אויבי ישראל
עמדות אלה מחזקות את אויבי ישראל וללא ספק הקלו על רה"מ ארדואן לפגוע בישראל בפרשת המשט על ידי יצירתה של פרובוקציה מחושבת וההשתלחות הבלתי פוסקת בישראל במטרה לגייס את העולם הערבי-אסלאמי וגופי שמאל מערביים. תגובתו של הנשיא אובמה הייתה חמורה מבחינת ישראל. הנשיא אובמה התקשר לארדואן והביע את תנחומיו על "הרג אזרחי טורקיה השלווים," בשעה שידע היטב כי מדובר בקבוצת מחבלים אסלאמים שיצרה פרובוקציה, יתכן בסיוע ממשלת תורכיה. יתרה מכך, ארה"ב נתנה את אישורה לכינוסה המהיר של מועבי"ט שעות ספרות לאחר האירוע בים והסכימה לגינוי פעולת צה"ל ולקריאה להסרת הסגר מעל עזה.
ניתן להעריך כי מדינות הפיוס של אובמה כלפי האסלאם נכשלה. לא רק ששום מדינה או ארגון לא שינו כהוא זה את מדיניותם כלפי ישראל וארה"ב, אלא להפך, הקיצוניות בעולם הערבי-אסלאמי גברה והדרישות מישראל הוקצנו, כמו גם הצפייה שארה"ב תמשיך ללחוץ על ישראל ותשיג ממנה ויתורים מחוץ לשולחן הדיונים.
אובמה מוסיף להצהיר כי לא ישבור את הקשרים המיוחדים בין ארה"ב לישראל
ארה"ב היא המשענת הפוליטית והביטחונית המרכזית של ישראל. המדיניות האמריקאית מבוססת על הבנה של חלקים גדולים של העם בארה"ב למצבה של ישראל ועל יהדות ארה"ב שיצרו כוחות פולטיים רבי עוצמה פרו ישראלים כפי אנו רואים בקונגרס ובתקשורת. כוחות אלה קיימים ומוסיפים להביע את תמיכתם בישראל. עם זאת, הסמכות המבצעת נמצאת בבית הלבן והיא שינתה את עמדותיה. שנה וחצי של מאמצי פיוס כלפי האסלאם והפעלת לחצים קשים על ישראל היא מציאות שאין להתעלם מנה. עם זאת, הנשיא אובמה מוסיף להצהיר על תמיכתו המלאה בביטחונה של ישראל וכי איש, לדבריו, לא יוכל לשבור את הקשרים המיוחדים בין ארה"ב לישראל. השאלה היא כיצד יתפתחו הדברים. האם מילים לחוד ומעשים לחוד? המצב הנוכחי הוא כבר חמור דיו, מחליש את ישראל, מרחיק את הסיכויים לשלום עם הפלסטינים ועלול להביא לנפילתה של ממשלת ישראל. אלא שהמבחן הגדול עדיין לפנינו. מה יחליט הנשיא אובמה אם וכאשר הסנקציות על איראן לא יביאו לתוצאה המקווה, דהיינו להפסקת העשרת האורניום ויצור נשק גרעיני? האם יפעל אובמה לסילוק האיום בכוח או ישאיר את ישראל לבדה במערכה?
למאמר באנגלית כפי שפורסם ב-YNET לחצ/י כאן
הבלוג לעיל משקף את דעת הכותב בלבד ואיננו מהווה עמדה רשמית של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
