אולי היינונן: "האיראנים שיקרו ומשקרים"

שנה אחרי חשיפת ארכיון הגרעין של איראן, אולי היינונן, לשעבר סמנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מדבר לראשונה • בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא חושף פרטים חדשים מהחומר ואומר: "אני מאוכזב מתגובת הסוכנות"

לשידור הישיר:

ב-30  באפריל 2018 כינס רה"מ עיתונאים רבים מכלי תקשורת בכל העולם וחשף את ארכיון הגרעין של איראן, שהכיל ראיות מרשיעות לפעילות הגרעינית שלה. אולי היינונן היה בעבר מראשי הסוכנות הבינו בסוכנות לאנרגיה אטומית, ובראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות", רגע לפני שינאם בכנס של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בירושלים שיעסוק בתוצאות המבצע ההוא, מגלה שביקר בישראל כמה פעמים וקיבל גישה לחומר, אותו הוא מגדיר "רגיש ביותר"

"בחומר יש מידע סודי על איך מכינים נשק גרעיני", הוא אומר ומבהיר: "חייבים לאתר את הציוד וחומרי הגלם של פרויקט הגרעין ולהשמידם. הפריצה היא הישג חשוב של המוסד", מוסיף היינונן, שבחן בחודשים האחרונים במתקן ביטחוני מסווג את פירות המבצע החשאי בלב טהרן. "בחומר הזה, המתעד את המחקר והניסויים שעשו כדי לפתח פצצה, יש מידע פרוליפרציה )המתייחס לייצור נשק גרעיני, ר.ב.( רגיש מאוד, ולכן היינו חייבים לכתוב את המזכרים שלנו כך שלא יכללו חומרים שיתנו רעיונות לאנשים משוגעים".

וזה אולי משל לעניין כולו. בחומר יש 150 אלף מסמכים בעותקים פיזיים ובדיסקים, תמונות ודיאגרמות. בלי חומרי גלם. למרות זאת, היינונן ועמיתו דיוויד אולברייט, גם הוא לשעבר מראשי סבא"א, נזהרו כשכתבו את המסקנות וציטטו מהחומר. רבים חושבים שסודות ייצור נשק גרעיני נמצאים באינטרנט. העקרונות ידועים, אבל בין זה ובין היכולת לייצר יש עולם שלם של ידע, שרק מספר קטן של מדינות הצליחו לגשר עליו. האיראנים, וכאן הנקודה החשובה, היו קרובים מאוד. כל כך קרובים שהחומר שתיעד את פרויקט הגרעין הצבאי החשאי שלהם, "אמאד", זה שה־ מוסד גנב, כלל חלקים כל כך רגישים, שישראל אפילו לא יכלה לחלוק אותו עם אנשי המקצוע של המודיעין הגרמני. לגרמניה, תוצאה של מלחמת העולם השנייה, אסור לקבל ידע שעלול להוביל אותה לייצר פצצת אטום. ישראל שיווקה את תוצאות הפשיטה בטהרן באין־ספור פגישות בעולם וחלקה את המידע עם חברות מוכרות ומאושרות במועדון הגרעיני (ארה"ב, בריטניה וצרפת), אבל כשהגיעו לגרמניה אמרו להם הישראלים שהם "מצטערים מאוד" אבל לחלקים מסוימים מהחומר לא תינתן להם גישה. הכעס הגרמני הוא כמובן רק הערת שוליים. היינונן מגלה ש"אחרי פרסום גניבת הארכיון והעברתו לסבא"א ראיתי שרוב העולם מקבל אותו הזה יחסית באדישות. בהמשך הקיץ פנו אליי ולאולברייט והציעו לנו לבוא לישראל ולעבור על החומר, ועשינו את זה".

בעקבות הביקורים כתבו המומחים מזכרים על משמעות החומר. היום (חמישי) יתקיים במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כנס בהשתתפות היינונן ושגרירי מדינות רבות. הכנס יעמוד בסימן "מה ניתן ללמוד מחשיפת ארכיון הגרעין של איראן?", ובו יציג היינונן את מסקנותיו. זהו הישג חשוב לישראל – שני מומחים בלתי תלויים, שלא קשורים לישראל, קובעים שמדובר במסמכים אותנטיים המשקפים פרויקט איראני סודי ומוכחש, שמטרתו ייצור פצצות גרעין והתאמתן לטילי שיהאב. אולברייט מגלה כי חלק מהחומר לא היה לו חדש, והוא נחשף בחשאיות לקטעים ממנו עוד כשהיה בסבא"א: "ב־2005 סוכנויות מודיעין של כמה מדינות (הוא מסרב לענות האם ישראל בהן – ר.ב.) העבירו לסבא"א חלקים מהחומר. בעקבותיו באנו בזמנו בשורת דרישות לאיראנים, שכולן סוכמו תחת הכותרת military possible )PMD dimensions – ") אלו ראשי תיבות זהירים ודיפלומטיים מאוד שניסח ראש הסוכנות והבוס של היינונן בזמנו, מוחמד אל ברדעי, של זוויות צבאיות אפשריות. כלומר, החלקים בתוכנית הגרעין האיראנית שזו מסתירה ומכחישה את עצם קיומם. אז למה לא עשיתם יותר בזמנו? " עשינו הרבה. דרשנו תשובות, בדיקות וסיורים באתרים חשודים. ב־2008 נסענו עם אל ברדעי לטהרן. הוא נפגש עם חמינאי, שהבטיח שיעזרו לנו לפתור את הבעיות. הוא כמובן לא פתר כלום. האיראנים שיקרו אז, והם משקרים גם היום. "מעבר לכך – מה שהיה לנו אז הוא חומר מסווג ביותר שלא יכולנו להציג את כולו לעולם, ובעיקר – הוא היה רק נגיעות ולא התמונה כולה. "מה שהתגלה לנו מעיון בחומרים האלה הוא שהפרויקט היה גדול ומתקדם יותר ממה שחשבנו. גילינו כי המטרה החדה והמוצהרת שלו הייתה לייצר בשלב הראשון 5 פצצות אטום במשקל 10 קילוטון כל אחת. כלומר – פרויקט עם סוף ברור. לא מחקר בניסיון להתקרב לנשק. נשק של ממש". איראן חתמה על הסכם הגרעין JCPOA)) בקיץ 2015 .קיומו של ההסכם הותנה בכך שסבא"א תגיד כי התשובות שקיבלה ממנה על "ההיבטים הצבאיים האפשריים" )PMD )מניחות את דעתה. בסוף 2015 הודיעה הסוכנות, כמה מפתיע, שההכחשות האיראניות מספקות אותה. היינונן מותח ביקורת חריפה על הסוכנות: "לא הייתי מרוצה מהעמדה שלה. חשבתי שמדובר בצעד פוליטי שנובע מלחץ לסגור את התיק של ה־PMD .החומר שהמוסד הביא הוא עוד הוכחה שאיראן שיקרה. בסבא"א הבטיחו לבדוק את הנושא אבל זה לא קרה. הם ויתרו על כל העניין."

https://jcpa.org.il/article/%d7%94%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%95%d7%93-%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a1%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%90%d7%95%d7%aa/

היינונן אומר כי גם בחומר הזה יש חלקים חסרים. כל מערך ההמרה של עוגה צהובה, החומר בו מעורב האורניום לגז אורניום ועוד לא ברורים. "ב־2003 האיראנים החליטו לעצור את התוכנית אבל לא לפרק אותה. הם הפכו חלקים ממנה לגלויים, אבל אפשר לתרץ אותם כקשורים למחקר גרעיני לגיטימי, ואת החלקים שאי ־ אפשר להסביר אלא בניסיון לפתח נשק הסתירו, שמו בהמתנה ואגרו את הניירת במקום אחד, את חומרי הגלם במקום אחר, ואת האנשים העבירו לאתרים גרעיניים כדי שימשיכו בעבודתם וישמרו על כשירות. "העובדה שהם שמרו על כל המידע וחומרי הגלם מדאיגה מאוד, וכך גם התגובה הפושרת של סבא"א לפעולת המוסד. הבעיה היא שבזמן שסבא"א לא עושה שום דבר, איראן, שרימתה אותנו כל הזמן, יכולה להזיז את הציוד. הם עשו את זה לנו בעבר ואין שום סיבה שלא יעשו זאת שוב". ראשיתו של מבצע המוסד בקיץ 2015 ,לאחר חתימת הסכם הגרעין. במסגרתו איראן נטלה על עצמה אמצעי פיקוח חריפים ביותר מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית )סבא"א(, וידעו כי הם צפויים לביקור פקחים באתרי הגרעין שלהם. הם יכלו כמובן להשמיד את המסמכים שתיעדו את הניסויים וההכנות, אם היו כנים בטענתם כי אינם מעוניינים כלל בנשק גרעיני. אבל הם לא היו כנים. אז הם כינסו, אספו וקוששו מכל רחבי איראן את כל המסמכים, הצילומים והתקליטורים של פרויקט 'אמאד' – שם הקוד שהעניקו לנתיב הצבאי הסודי שהקימו בדרך לפצצה. הם העבירו את כולם למחסן אליו היו יודעים רק קומץ אנשים באיראן. בפברואר 2016 נודע למוסד על האוצר. שנתיים המבצע תוכנן ועבר שינויים, עד שבשלה ההיתכנות המבצעית שלו. לדברי ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, "חשיפת הארכיונים על ידי ישראל מוכיחה כי בסיסו של הסכם הגרעין פגום וחסר בסיס. המגבלות היו מוגבלות בזמן כמו קופסת חלב שעומד לפוג תוקפה. גם ההנחה העומדת בבסיס ההסכם, כי הוא יוביל את איראן להיות מדינה יותר מתונה, קרסה במהירות" המוסד קיבל לאחרונה את פרס ביטחון ישראל על המבצע והוא יחולק במעמד כמה ממפקדיו, ראש המוסד יוסי כהן וראש הממשלה בנימין נתניהו, בידי נשיא המדינה ראובן ריבלין, במעונו ב־2 ביולי.

פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב- 06.06.19 ע"י רונן ברגמן