דורי גולד

השגריר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, כיהן כשגריר ישראל באו"ם ושירת כיועצו המדיני של רה"מ בנימין נתניהו. דורי גולד מחזיק בתואר דוקטור ליחסים בינלאומיים וללימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ומחברם של רבי המכר: The Fight for Jerusalem: Radical Islam, the West, and the Future of the Holy City (Regnery, 2007); and The Rise of Nuclear Iran: How Tehran Defies the West

Publications by דורי גולד

מעבר לדיון על גלאי מתכות – השגריר לשעבר, ד”ר דורי גולד

נשיא המרכז הירושלמי, השגריר לשעבר ד”ר דורי גולד, מסכם את “אירועי הר הבית” והזילות בשמירת קדושת אתרי פולחן דתיים וחושף את שורש הבעיה: ההסתה והשקרים על “הסכנה לאל-אקצא”.

שמונה מיתוסים על “כיבוש” ירושלים

  סוגיית ירושלים היא רגישה במיוחד ונושא למחלוקת בכל משא-ומתן אזורי. סביב מאבק זה וזכותה של ישראל על ירושלים, מושמעים לעתים קרובות סילופים, חצאי-אמיתויות ושקרים. זאת למרות שמאז הקמת המדינה, ואף לפני כן, היו זכויותיה של ישראל לריבונות בירושלים מעוגנות

התפטרות שאבס – איתות ברור לאו”ם

התפטרותו של וויליאם שאבס מראשות הוועדה לחקירת מבצע “צוק איתן” חושפת שוב את אחד הפגמים המהותיים של מועצת זכויות האדם של האו”ם.

ישראל ובית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג

בחתימתה על אמנת רומא תותיר עצמה ההנהגה הפלסטינית חשופה לתביעות על פשעי מלחמה, הואיל והאוכלוסייה הישראלית האזרחית היא שהייתה על הכוונת של החמאס.

ישראל וסעודיה: האינטרסים יגשרו על התהום?

בעקבות הסכם ז’נבה התפרסמו בתקשורת הבינלאומית מאמרים רבים שהעריכו כי התפתחות זו עשויה ליצור בסיס לשותפות חדשה בין ישראל לסעודיה. במבט ראשון, לנוכח התפקיד ההיסטורי של סעודיה בסכסוך הערבי־ישראלי, רעיון זה נראה בלתי סביר.

למה לאיראן אין זכות להעשיר אורניום

ראש המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה מסביר למה לאיראן אין זכות להעשיר אורניום

איך העיתונות מסלפת דו”ח על איראן?

סוף השבוע האחרון פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) דו”ח מצב תקופתי ביחס לתוכנית הגרעין האיראנית. דו”ח זה משמעותי כיוון שהוא התפרסם סמוך לשיחות הגורליות שהתקיימו השבוע בז’נבה בין איראן למדינות ה־P5+1. מומחים רבים רצו לדעת אם האיראנים האטו את התוכנית שלהם במידה כלשהי, כמחווה של רצון טוב, לקראת המו”מ.

ההישג הישראלי בהחלטה 242

בשעה שהתקשורת עוסקת בהתפתחויות הצפויות בחודשים הקרובים בתהליך המדיני, ראוי לחזור ולבחון את הזכויות הבינלאומיות של ישראל בסכסוך עם הפלסטינים בנוגע לסטטוס העתידי של יהודה ושומרון.

מדוע עדיין מתווכחים על הצהרת בלפור?

בשנה שעברה, ביום השנה ה־95 להצהרת בלפור, פרסם השר הפלסטיני לשעבר, נביל שעת’, מאמר ב”דיילי טלגרף”, שבו תקף את בריטניה על הצהרת התמיכה המפורסמת בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. שעת’ כינה את ההצהרה, שפורסמה על ידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג’יימס בלפור ב־2 בנובמבר 1917, תחילתו של “האימפריאליזם הבריטי” בפלסטין.

מתקפת הנחמדות הראשונה של איראן

הצלחתה של מתקפת הנחמדות האיראנית הראשונה היתה תלויה בשני גורמים: איראנים מוכשרים, שידעו לנהל מערכת הונאה מתוחכמת, ופרשנים נאיביים במערב. יש לקוות כי הפעם, כאשר רוחאני נוקט מתקפת נחמדות, הצירוף המסוכן הזה לא יוביל שוב את ארה”ב ובעלות בריתה לאותן טעויות, בכל הקשור לפענוח הכוונות האיראניות האמיתיות, כפי שאירע בתחילת שלטון חומייני.

מתקפת הנחמדות של רוחאני

מאמציו של נשיא איראן, חסן רוחאני, לחולל תמורה בתפיסה המערבית כלפי איראן זכו לכינוי “מתקפת הנחמדות” בכלי התקשורת המובילים במערב. רוחאני בחר לפתוח את ביקורו באו”ם השבוע במאמר ב”וושינגטון פוסט”, שכותרתו “מדוע איראן מעוניינת בדיאלוג קונסטרוקטיבי”. רוחאני טען כי תוכנית האנרגיה הגרעינית של איראן נועדה לצורכי

מה על ישראל לעשות בעניין אירופה?

אין להתעלם מכך שלצורך המשך מערכת היחסים בין אירופה וישראל יידרש שיקום הרצון הטוב שהיה קיים בעבר, ושנפגע בעקבות המתיחות האחרונה.

הקאמבק של אלקאעידה

חזרתו של אלקאעידה לזירה מלמדת עד כמה הסביבה הביטחונית לאורך גבולות ישראל עלולה להשתנות במהירות. התברר כי שגה מי שמיהר להספיד את אלקאעידה במזה”ת. צריך להפנים את העובדה שהתפתחויות המתרחשות כיום רחוק מן העין, בעיראק ובסוריה, עלולות להשפיע גם על ישראל.

ארה”ב והאחים המוסלמים

אחד הסממנים הבולטים בהפיכה שהביאה להדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי היה הזעם בהפגנות כלפי ממשל אובאמה בשל תמיכתו לכאורה באחים המוסלמים. באחד מדיווחי CNN נראו המונים בכיכר תחריר כשהם אוחזים בשלטים שעליהם נכתב: “אובאמה, הפסק את התמיכה במשטר הפאשיסטי

המאבק המתחדש על בקעת הירדן

בחודשים האחרונים מתאמץ אבו מאזן לשכנע את מזכיר המדינה האמריקני, ג’ון קרי, ללחוץ על ישראל לקבל את קווי 1967 כבסיס לכל משא ומתן עתידי על גבולות, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב בתקיפות לקבל כל תנאי מוקדם לפתיחת השיחות

חסן רוחאני והגרעין האיראני

חסן רוחאני, המנצח בבחירות האיראניות לנשיאות שהתקיימו השבוע, אינו שחקן חדש בזירה. רוחאני כיהן כיועץ לביטחון לאומי במשך 16 שנים בין 1989 ל־2005, תחת הנשיאים רפסנג’אני וח’תאמי. במסגרת זו פעל כראש צוות המו”מ הגרעיני מטעם טהראן במהלך השיחות בין איראן למדינות ה־EU3

הפרוייקט הספווי

  בראיון ל”אלג’זירה” בחודש מאי הסביר מפקד צבא סוריה החופשית, הגנרל סלים אידריס, שהעתקת כוחות חיזבאללה מלבנון לסוריה, כדי להשתתף במלחמת האזרחים, היא חלק מתוכנית “ספווית” למזרח התיכון. לאחר שהמנהיג הסוני־מוסלמי רב ההשפעה, השייח’ יוסוף אל־קרדאווי, גינה לאחרונה את טהראן בגין פעולותיה

קיצם של הגבולות המוכרים במזרח התיכון

רוב הפרשנות המובילה על המשבר הסורי מסכימה כי חלק מגבולותיו העיקריים של המזרח התיכון המודרני, שנוצרו כתוצאה של הסכם סייקס־פיקו מ־1916, עומדים להשתנות מן היסוד, אם לא להימחק לחלוטין. בנאום שנשא שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטאולו, באמצע מרץ האחרון, הוא

האם כוחה של ארה”ב אכן דועך?

  יש שאלה המתעוררת במקומות שונים בעולם בנוגע למעמדה של ארה”ב, נוכח הימנעותה מנקיטת פעולה נגד הזוועה המתמשכת בסוריה. שאלה זאת מקבלת משנה תוקף לנוכח הדיווחים המצטברים על שימוש בנשק כימי על ידי משטרו של אסד נגד אזרחים חפים מפשע.

בר כוכבא: מודל לחיקוי או לגינוי?

אחד האירועים ההיסטוריים הקשורים לל”ג בעומר שיחול בשבוע הבא הוא מרד בר כוכבא. המרד, שהתרחש בשנים 135-132 לספירה, סימל את המאבק בשלטון האימפריה הרומית לשחרור לאומי בארץ ישראל. בשלבים המוקדמים של המרד הצליחו כוחותיו של שמעון בר כוכבא להביס יחידות

השעיר לעזעזאל של איראן

סבב השיחות האחרון בקזחסטן בין איראן למדינות ה־P5+1 (ארה”ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה), הסתיים לפני כשבוע בלא כלום. ראש צוות המו”מ של איראן, סעיד ג’לילי, ניסה לרמוז שישראל היא אחד הגורמים מאחורי הקלעים שמקשים על המו”מ הגרעיני. ג’לילי הסביר שהוא מאמין

כל ויתור מקרב את איראן לפצצה

  הדיווחים העיתונאיים שהגיעו מסבב השיחות האחרון בין המערב המיוצג על ידי מדינות ה־P5+1 לבין איראן, שנערך בקזחסטן, היו חיוביים באופן מעורר תמיהה. כותרת כתבה בנושא שהתפרסמה ב”וושינגטון פוסט” ב־27 בפברואר, הצהירה כי “שיחות הגרעין עם איראן הסתיימו בטון חיובי”. סעיד ג’לילי,

יחסי ישראל־ארה”ב ערב ביקור אובאמה

  סיפור דרמטי בעמוד הראשון של ה”ניו יורק טיימס” מ־8 בינואר 2013 סיפק הצצה נדירה לרמת שיתוף הפעולה המודיעיני בין ארה”ב לישראל. שני כתבים הידועים במהימנותם, דיוויד סנגר ואריק שמידט, סיפרו שלפני כמה חודשים התקבל בצה”ל דיווח מודיעיני מלוויין, ולפיו

המצב הפרדוקסאלי של ישראל

בשנים האחרונות גוברת בישראל ההכרה כי הסיכוי להגיע להסדר קבע מלא עם הפלסטינים הוא מזערי. כבר לא מדובר בעמדה אידיאולוגית המגיעה מחוגים מסוימים בישראל, אלא גם בעמדתם של אנשי מקצוע שהיו מעורבים בתהליך המדיני עצמו. פרופ’ איתמר רבינוביץ’, שכיהן כשגריר

מה פתאום מתעניינים במורשת הנשיא אייזנהאואר?

  אף שלזהותו של מזכיר ההגנה הבא של ארה”ב עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ישראל, יש לשמור מרחק מהדיון הפנים-אמריקני לגבי מועמדותו של הסנאטור לשעבר צ’אק הייגל לתפקיד. בה בעת, אי אפשר להתעלם מהיבט אחד של הסוגיה הנוגע להיסטוריה

ארה”ב צריכה להחליט

המשבר האמריקני האחרון עם הנשיא של האחים המוסלמים במצרים, מוחמד מורסי, התפרץ במלוא עוצמתו ב-14 בינואר 2013, כאשר התפרסם בעמוד הראשון של ה”ניו יורק טיימס” דו”ח, שלפיו שלוש שנים קודם לכן הוא השתמש בגלוי במוטיבים אנטישמיים לתיאור ה”ציונים” כ”מוצצי דם שתוקפים את

אירופה מול האיום הצפון אפריקאי

עם פתיחת המתקפה הצרפתית נגד הכוחות הג’יהאדיסטים במאלי, מדינה אפריקנית שלה גבול עם אלג’יריה, הצהיר מנהיג אחת משלוחותיה של אלקאעידה במגרב האסלאמי (AQIM) כי ארגונו “יתקוף בלב צרפת”. לאחרונה פעל הארגון נגד שגרירויות צרפתיות ונגד מתקן גז באלג’יריה, שבה נחטפו

לעשות סדר במזרח התיכון

  בשנת 1996 כינסה ממלכת ירדן פורום בינלאומי בארמון ההאשימיה ברבת עמון, בהשתתפות אורחים מרחבי המזרח התיכון וכן מדינאים נכבדים מחוץ לאזור. כמי שמונה באותה עת לתפקיד היועץ המדיני של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצאתי את עצמי מוזמן לאחד האירועים הללו. אחד

עבאס חושף את הצד הקיצוני

  ביום שישי האחרון, יום השנה להקמת פת”ח, נשא מחמוד עבאס (אבו מאזן) נאום שאולי מסמן נקודת מפנה ביחסים בין יו”ר הרשות הפלסטינית למדינת ישראל. עבאס השתמש ברטוריקה קיצונית שלא נקט עד כה, ודיבר על הצורך של הפלסטינים “לחדש את השבועה לשאהידים

התנחלויות אירופאיות: מקרה של מוסר כפול

מי שמעביר תחנות בין ערוצי הטלוויזיה בכבלים בוודאי כבר נתקל בתוכניות על גמלאים מבריטניה או ממדינות צפון אירופה אחרות, שמחפשים דרך לברוח מהקור ואף במחיר העתקת מגוריהם אל אחד מאתרי הנופש הידועים לאורך חופי הים התיכון. הבעיה העיקרית שניצבת בפניהם

התיאוריה התמוהה

מדי כמה שנים שבה ועולה התיאוריה, שלפיה יהודי אירופה הם למעשה צאצאי ממלכת הכוזרים, עם טורקי בעיקרו, שהמלך והאצולה שלו התגיירו בתחילת המאה השמינית. לפי המאמינים בתיאוריה זו, לאחר התמוטטות ממלכת כוזר במאה ה-13 נמלטה האוכלוסייה למזרח אירופה, והפכה לגרעין

אחרי היציאה מעיראק: ושוב החזית המזרחית?

נסיגת אחרוני החיילים האמריקנים מעיראק השבוע מעלה את השאלה מהו התפקיד שתמלא בגדד בחזית המזרחית של ישראל. היסטורית, עיראק היתה תמיד מדינת עימות. פעם אחר פעם, ותחת ממשלות שונות, שיגרה עיראק חיל משלוח שהורכב משליש סדר הכוחות היבשתי שלה למלחמות נגד ישראל. ב-1948 וב-1967

מירוץ הגרעין של איראן: לקראת סיבוב שני

בשלהי אוקטובר האחרון הסביר אהוד ברק בראיון ל”דיילי טלגרף” מדוע השתנתה רמת הדחיפות ביחס לסוגיה האיראנית. הסיבה, לדברי ברק, היא שאיראן החליטה להשתמש בשליש מהאורניום המועשר שלה למטרות אזרחיות, מה שמנע תקיפה בקיץ האחרון. למרות זאת, איראן עדיין ממשיכה בהתקדמותה לקראת היעד

הדור הבא של ארגון אלקאעידה

ב-3 בדצמבר פירסם ג’ובי ווריק, כתב ה”וושינגטון פוסט” המתמחה בענייני מודיעין, כתבה על התפשטותן של ההתקוממויות בסוריה למדינות שכנות. ווריק התמקד בעיקר בירדן. לפי ראיונות שערך, בחודש האחרון עצרו כוחות הביטחון הירדניים 11 אנשים, ובכך סיכלו פיגוע טרור מאסיבי שתוכנן

הדיפלומטיה הישראלית במציאות חד-צדדית

השמועה שהפיצה ההנהגה הפלסטינית במהלך החודשים האחרונים היתה כי מייד אחרי שדרוג מעמדה של המשלחת הפלסטינית באו”ם, יחדש אבו מאזן את המו”מ עם ישראל ויזנח את התנאים המוקדמים שהציב ב-2009: הסכמה ישראלית כי קווי 1967 יהיו הבסיס למו”מ והקפאת בנייה בהתנחלויות, כולל

באו”ם לא ייסדנו את מדינת היהודים

שהחלטה מספר 181, הידועה גם כ”תוכנית החלוקה”, התקבלה בעצרת הכללית של האו”ם ב-29 בנובמבר 1947, היא סמלה ניצחון מוסרי אדיר עבור העם היהודי במסגרת מאמציו להכרה בזכותו למדינה יהודית. אך האם נכונה הטענה, שנשמעת לא מעט בשנים האחרונות, שישראל חבה

כיצד מסתיימות מלחמות

בימים שבהם הדיון הציבורי בישראל מתמקד בשאלה אם הפסקת האש תביא עימה פתרון לטווח הארוך, כדאי להציץ בספר הקלאסי מתחום היחסים הבינלאומיים, “כל מלחמה חייבת להסתיים”. מחבר הספר, פרד איקליי, היה תת-מזכיר ההגנה האמריקני במימשל רייגן וכן פרופ’ במכון הטכנולוגי

הכוח נמצא בידי האיחוד האירופי

הנשיא ברק אובאמה ביקש בצדק ממחמוד עבאס, הלוא הוא אבו מאזן, שלא לנסות לשדרג את מעמדה של המשלחת הפלסטינית בעצרת הכללית של האו”ם לסטטוס של מדינה משקיפה במהלך חודש נובמבר. בהצעת ההחלטה שהמשלחת הפלסטינית הפיצה נטען כי “הבסיס” לגבולות המדינה

הכהונה השנייה של אובמה: ומה עכשיו?

בחירתו מחדש של הנשיא אובמה העלתה את השאלה באיזה אופן יתנהלו יחסי ישראל-ארה”ב במהלך כהונתו השנייה. מה שהעיב על יחסיו עם ישראל במהלך הכהונה הראשונה היה הפערים הרעיוניים העצומים בין ירושלים לוושינגטון בנושאי מפתח במזרח התיכון. אובמה החל את כהונתו

הנאום האחרון של רבין בכנסת

בשבוע שעבר צויין בישראל יום השנה ה-17 להירצחו של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין. בכמה אירועים לזכרו התייחסו נואמים שונים להיכרות האישית שלהם עם רבין המנוח וניסו לתאר את מורשתו. עמדותיו המדיניות נודעו כבר בנאומו האחרון בכנסת. חודש אחד בדיוק

האם קיים הסכם סודי בין ארה”ב לאיראן?

באחת הכתבות התמוהות ביותר שנגעו ליחסי ארה”ב-איראן, דיווח ה”ניו-ורק טיימס” ב-20 באוקטובר כי וושינגטון וטהראן הגיעו להסכמה על ניהול מו”מ ישיר על תוכנית הגרעין האיראנית. המקורות לידיעה, על פי העיתון, היו “גורמים רשמיים בממשל אובאמה”. הם הוסיפו, שהדבר היחיד שהאיראנים

לקחי בנגאזי חורגים מגבולות לוב

ההתנקשות בשגריר האמריקני בלוב, ג’יי כריסטופר סטיבנס, ובשלושה אזרחים אמריקנים נוספים, הפכה למרכזו של ויכוח פוליטי סוער בארה”ב, ואף מצאה את דרכה לעימות הנשיאותי בין הנשיא ברק אובאמה והמושל מיט רומני. אך לאירוע בבנגאזי יש השלכות משמעותיות החורגות הרבה מעבר

המערך המשתנה של המעצמות במזרח התיכון

האירועים בשבועיים האחרונים במזרח התיכון המחישו פעם נוספת את התמורות המהותיות שעוברות על האזור ומשנות לחלוטין את מערך הכוחות המעצב אותו. בהקשר זה נזכיר את הארטילריה הטורקית שהשיבה אש לעבר צפון סוריה לאחר ירי המרגמות לשטחה, שקטל משפחה ובה חמש נפשות. בהמשך,

השקר כשיטה דיפלומטית

לפני כשבועיים צוטט בעיתון “אל-חיאת” ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית באיראן, פריידון עבאסי, בהודאה נדירה שלפיה הממשל באיראן סיפק מידע כוזב במטרה להגן על תוכנית הגרעין. כדי להצדיק את מדיניות השקרים לקהילה הבינלאומית האשים עבאסי את סוכנות הביון הבריטית, ה-MI-6, בריגול

הגול העצמי של הרשות הפלסטינית

יו”ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הצהיר בסוף השבוע על כוונתו להוציא לפועל את התוכנית לבקש הכרה במדינה פלסטינית בישיבת העצרת הכללית של האו”ם, אך עדיין לא ברור כיצד מהלך זה יתבצע, לאור כישלונם של הפלסטינים בשנה שעברה להתקבל כמדינה חברה

מקורותיו של הזעם המוסלמי

הגל האחרון של המחאה האנטי-אמריקנית, שפרץ במזרח התיכון והגיע עד סידני שבאוסטרליה לווה בנחשול נוסף של מאמרים בעיתונות הבינלאומית שמנסים להסביר את מקורותיו של הזעם האסלאמי. כלפי חוץ הזעם נוצר עקב הסרט האנטי-אסלאמי על מוחמד, “תמימות המוסלמים”, שהופק בארה”ב והועלה

ירושלים והפוליטיקה האמריקנית

אור הזרקורים הופנה בשבוע שעבר לעבר כינוס המפלגה הדמוקרטית בשארלוט שבצפון קרוליינה על רקע הוויכוח שהתגלע בשאלת ניסוח מצע המפלגה בנוגע למעמד ירושלים. בניגוד למצע בשלוש מערכות הבחירות הקודמות לנשיאות, בנוסח המקורי של המצע שגובש השנה הושמטה במתכוון ההתייחסות לירושלים

מסדאם לאיראן: לקחי הארכיון העיראקי

בעוד ישראל מתמקדת, באופן טבעי, בהשלכות הצפויות מאיראן גרעינית, קיימת דוגמה אחרת להתגרענות הזוכה לבחינה מחדש בשנה האחרונה – עיראק של סדאם חוסיין. הדבר נובע מכך שבמהלך מלחמת עיראק ב-2003 שם צבא ארה”ב את ידו על מסמכים ועל הקלטות של אלפי שעות דיונים מסווגים

הסכנות שבאיראן על סף התגרענות

כפי שנאמר בעבר, ההבדל המהותי בין ישראל לארה”ב בנוגע לאיראן, נעוץ בכך שוושינגטון יכולה להמתין זמן רב יותר עד שתגדיר את המציאות ככזו שאינה מותירה ברירה אלא להפעיל כוח צבאי אמריקני לחיסול תוכנית הגרעין. יש סיבות רבות לכך שארה”ב מרשה

החיבוק בין מורסי ואחמדינג’אד, לאן?

בהמשך לחיבוק שהעניק נשיא מצרים מוחמד מורסי לנשיא האיראני אחמדינג’אד בפסגת ארגון המדינות האסלאמיות במכה, מדווחים מקורות במשרד הנשיא המצרי שבכוונת מורסי לבקר בטהראן בפסגת המדינות הבלתי מזדהות בסוף החודש. הביקור יהיה הביקור הראשון של נשיא מצרי באיראן מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.

האם ארה”ב תפעל נגד איראן?

בדיון הציבורי הפנימי בישראל בשאלת האיום האיראני יש הנחה רווחת, ולפיה אם המשא ומתן והסנקציות יגיעו למבוי סתום שאין עליו עוררין, ארה”ב תהרוס את מתקני הגרעין האיראניים. אך האם יש ממש בהנחה זו? נכון שהנשיא אובאמה הבהיר בנאומו בוועידת איפא”ק בחודש

ובינתיים, מה קורה עם ירדן?

בשבועות האחרונים מופנית תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית, בהקשר של ההתקוממויות בעולם הערבי, למצרים ולסוריה. אולם דווקא ירדן היא זו שיציבותה הפנימית תשפיע על ישראל בצורה הישירה ביותר. ראשית, קו הגבול הבינלאומי הארוך ביותר של ישראל הוא עם ירדן. למרות גל הפגנות

רומני, אובאמה ועתידה של ירושלים

האירוע שהכין את הקרקע לקראת ביקורו של המושל מיט רומני בישראל היה חילופי הדברים הסוערים בין דוברו של הנשיא אובאמה, ג’יי קרני, ובין כמה עיתונאים בחדר התדרוכים של הבית הלבן; קרני סירב להשיב על שאלותיהם החוזרות ונשנות בנוגע למדיניותה של

הגיע הזמן שאירופה תתעורר

במהלך פשיטה בעמאן בשנת 2004 סיכלו כוחות הביטחון הירדניים מזימה של אלקאעידה לתקוף את מטה המודיעין הירדני, את משרד ראש הממשלה ואת שגרירות ארה”ב באמצעות נשק כימי. טונות של חומרים כימיים, שמקורם כנראה בסוריה, נתפסו בה. גורמים רשמיים ירדניים העריכו

מילון מושגים: “כיבוש” הוא קביעה פוליטית, לא משפטית

אף שהוועדה בראשות השופט אדמונד לוי התבקשה לחבר דו”ח בעניין המאחזים הלא מאושרים, נראה שמה שנגע ב”עצב החשוף” של מבקרי הדו”ח בשבועיים האחרונים היה דווקא השאלה העקרונית יותר שנגעה לאופן שבו הוועדה התייחסה לנרטיב של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הדבר בלט באופן

איראן: הכירו בזכותנו להעשיר

הטיעון המרכזי שהעלו הנציגים האיראנים במסגרת השיחות עם משלחת ה”חמש פלוס אחת” במוסקבה בחודש שעבר, היה שעל פי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני משנת 1968 (NPT), יש להם זכות חוקית להעשיר אורניום. על פי ה”ניו יורק טיימס”, ה”חמש פלוס אחת”

מורשתו המדינית של יצחק שמיר

יצחק שמיר כיהן בתפקיד ראש הממשלה בתקופות המדיניות הקשות ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל. הוא נכנס לתפקידו לאחר מלחמת לבנון (1982) ותחילתה של האינתיפאדה (1987), בתקופה שבה מסך הטלוויזיה הפך לראשונה לגורם דומיננטי שהשפיע על מעמדה של ישראל בדעת הקהל העולמית והביא

מורסי ועתידו של הסכם השלום

כאשר הנשיא הנבחר של מצרים, ד”ר מוחמד מורסי, הציג במהלך השנה שעברה את עמדותיו בעניין הסכם השלום הישראלי-מצרי מ-1979, היה ברור שהוא נקרע בין שני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, כאשר כיוון את דבריו לאוזניים מערביות, הוא דיבר על הצורך של מצרים לכבד

למה לוב כן וסוריה לא?

כל מי שצופה בזוועות המבוצעות על ידי בשאר אסד בארצו, מתחיל לתהות מדוע המערב מסרב להתערב כדי לשים לכך קץ, כפי שהתערב בשנה שעברה בלוב. השאלה מקבלת משנה תוקף כשנזכרים שההתערבות בלוב באה לאחר שכוחות קדאפי התקדמו לעבר מעוז המרד,

היחס הכפול לאחים המוסלמים במצרים

עוד קודם שיצאה הכרזה רשמית על ניצחונו של מועמד האחים המוסלמים במירוץ לנשיאות מצרים, מוחמד מורסי, כבר החלו רבים ברחבי המזרח התיכון לנסות לנתח את ההשלכות של הניצחון האיסלאמיסטי במדינה הערבית החשובה והמשפיעה ביותר. במערב, קשה להאמין ששרי החוץ הוכו בתדהמה, שכן

סוריה והשחיקה במעמדו של האו”ם

המשבר בסוריה הוא השלישי בסדרה של ניסיונות כושלים של האו”ם למנוע טבח מתמשך ב-20 השנים האחרונות. חוסר היכולת של האו”ם להתערב בזמן במשברים ברואנדה ובבוסניה, גרם לפרשנים רבים להאשים את הארגון בפשיטת רגל בשל כישלונו בהשגת אחת המטרות המרכזיות שלשמן

איראן מנצלת את המשא ומתן

הדו”ח התקופתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) מתאר את מצבה העדכני של תוכנית הגרעין האיראני. ממצאי הדו”ח האחרון מ-25 במאי מפתיעים בחומרתם, בעת שבה המערב והמשטר האיראני נמצאים במו”מ מתוח. כזכור, מה שהוביל לסבב השיחות הנוכחי הוא סידרת הסנקציות

איך המערב יכול להאמין להבטחות מטהראן?

הנעימה הנשמעת בימים אלו בבירות המערב היא כי הפעם האיראנים משדרים רצינות. דיפלומטים מערביים מציינים כי איראן הגיעה לשיחות מול נציגי פורום החמש פלוס אחת (חמש המדינות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה) ללא תנאים מוקדמים, והביעה נכונות לשוחח על תוכנית הגרעין, במקום להתחמק

נפילת “חומת ברלין” של הנפט

בשנת 1945 החליט הנשיא פרנקלין רוזוולט להיפגש עם עבד אל-עזיז, מלך סעודיה, על סיפונה של משחתת אמריקנית במצרים. הרקע למפגש הלא שגרתי היה שינוי קיצוני בשוק הנפט העולמי. וושינגטון היתה מודעת לכך שבשל הצורך לספק דלק לבעלות הברית במלחמת העולם

מטאבה עד אולמרט: מיתוס השלום “שהוחמץ”

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, התראיין ביום שישי שעבר על ידי כריסטינה אמנפור מרשת ה-CNN וניסה ליצור את הרושם שהוא עמד על סף הסכם שלום היסטורי עם אבו מאזן ב-2008, וההזדמנות הוחמצה רק בגלל ההתערבות של גורמים מארה”ב שהביאו מימון רב כדי

הבומרנג הדיפלומטי של רוסיה

עיון באטלס מגלה שמבין המדינות שיישאו וייתנו עם איראן ב-23 במאי בבגדד, רוסיה היא זו שתושפע באופן הישיר ביותר מאיראן בעלת נשק גרעיני. עם זאת, באופן אירוני רוסיה היא בעלת הברית המשמעותית ביותר בעבור טהראן, וזה מתבטא בכך שהיא מסייעת לה להדוף

השסע הסוני־שיעי והקשר לישראל

כעת כבר ברור כשמש שהציר המרכזי של הסכסוך במזרח התיכון אינו הסכסוך הישראלי-ערבי, אלא זה שבתוך האסלאם עצמו בין הסונים לשיעים. מאבק זה עומד מאחורי הקלעים של מרחץ הדמים בסוריה בין המשטר העלאווי, הנתמך על ידיאיראן השיעית מצד אחד, ובין הרוב

פתווה מורגנה: הונאה גרעינית

כאשר מזכירת המדינה הילארי קלינטון הודיעה שמתקיימות שיחות השבוע בין החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו”ם וגרמניה ובין איראן, היא התייחסה גם לאופן שבו עלה רעיון השיחות. היא סיפרה שקיבלה דיווח מראש הממשלה הטורקי ארדואן ומשר החוץ שלו דבוטוגלו על

בגדאד עברה לידיים איראניות

התסכול של איראן מטורקיה, כמתווך אפשרי מול המערב, הלך והתגבר בשבוע שעבר והיא החלה לחפש מקומות חלופיים לשיחות בעניין הגרעין. אחד המקומות שצף ועלה הוא העיר בגדאד. נראה שמאז שארה”ב השלימה את נסיגת הכוחות שלה בסוף 2011, איראן מרגישה יותר ויותר בנוח מבחינה דיפלומטית

האסלאמיסטים: בין טולוז לקהיר

בשבוע שעבר עצרו כוחות הביטחון של צרפת 19 פעילים אסלאמים רדיקאלים. המעצרים התבצעו גם בטולוז, שבה רצח מוסלמי את הרב יונתן סנדלר ושלושה תלמידים יהודים. הנשיא סרקוזי הסביר בנחרצות את המעצרים ואמר כי “הם קשורים לרדיקאליזם אסלאמיסטי”. ממשלת צרפת הציעה

חוקיותם של הסיכולים הממוקדים

בעשור האחרון ספגה ישראל ביקורת מתמשכת על מדיניות הסיכול הממוקד שהיא מפעילה נגד מנהיגי חמאס, הג’יהאד האסלאמי וארגוני טרור אחרים. לאחר חיסול השייח’ אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנתיסי, שתכננו את התקפות חמאס נגד אזרחים ישראלים באינתיפאדה השנייה, דרש מזכ”ל האו”ם קופי אנאן

למה לוב כן וסוריה לא?

כל מי שצופה בזוועות המבוצעות על ידי בשאר אסד בארצו, מתחיל לתהות מדוע המערב מסרב להתערב כדי לשים לכך קץ, כפי שהתערב בשנה שעברה בלוב. השאלה מקבלת משנה תוקף כשנזכרים שההתערבות בלוב באה לאחר שכוחות קדאפי התקדמו לעבר מעוז המרד,

מכת מנע נגד איראן: מדיניות ממשל אובמה

במהלך הנאום שנשא באיפא”ק ב-4 במרץ השנה, יצר הנשיא ברק אובאמה את הרושם כי הוא יהיה מוכן להפעיל כוח צבאי אם הסנקציות על איראן ייכשלו. הוא שלל את התפיסה המצדדת במדיניות של הרתעה בלבד, בהדגישו כי הממשל האמריקני חותר למנוע השגת נשק

הכוונות האמיתיות של איראן

המועמד הרפובליקני לנשיאות, חבר הקונגרס רון פול, שוב יצא מגדרו כדי להגן על האיראנים. בראיון ל-CNN ב-3 בפברואר התנגד פול לקביעה שמחמוד אחמדינג’אד קרא “למחוק את ישראל” בנאומו המפורסם שנשא ב-26 באוקטובר 2005. פול טען כי אחמדינג’אד צוטט לא נכון.

אבו מאזן: ראש הקמפיין להכחשת בית המקדש

בנאום שנשא בכנס “להגנת ירושלים” בקטאר ב-26 בפברואר חידש יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, את המתקפה הפלסטינית השוללת את הזיקה ההיסטורית של היהודים לירושלים. את השימוש באסטרטגיה הדיפלומטית הזאת החל קודמו בתפקיד, יאסר ערפאת, שבפיסגת קמפ דיוויד ביולי 2000 עירער

המחיר של תג מחיר

מדי כמה שבועות מופיע דיווח חדש המעורר זעם בקרב ישראלים על כתובות נאצה שרוססו על קיר מסגד או כנסייה. לדוגמא, ביום שלישי שעבר רוססה כתובת על קירות כנסייה בירושלים. לא מדובר במקרה חריג, שכן ב-7 בפברואר רוססו כתובות בגנות הנצרות

האם הסנקציות ישפיעו על התנהגותה של איראן?

הסנקציות החדשות שמציעים ארה”ב והאיחוד האירופי נגד תוכנית הגרעין של איראן לא מנעו מהנשיא מחמוד אחמדינג’אד להתריס בשבת האחרונה: “בימים הקרובים נהיה עדים לפתיחתם ולהפעלתם של פרויקטים גרעיניים חדשים באיראן”.ביום השנה ה-33 למהפכה האיסלאמית הוא המשיך והכריז: “העולם צריך לדעת כי למרות

הרוסים והסינים: שהאו”ם יעמוד בצד

תגובתה החריפה של סוזן רייס, שגרירת ארה”ב באו”ם, כלפי הווטו הרוסי והסיני על הצעת ההחלטה לגינוי סוריה, התקבלה בעיני רבים כשובה של המלחמה הקרה. הצבעתן של רוסיה וסין באה בעקבות הסלמה דרמטית של העימותים בעיר הסורית חומס, שבה נוספו 300

הפלשתינים והמו”מ: המירדף אחר תירוצים

בשבוע האחרון פורסמה במעריב כתבת שער על שיחות ישראליות-פלסטיניות, ובה נאמר שישראל מתכוונת לוותר על דרישתה לריבונות בבקעת הירדן והיא מוכנה להסתפק ב”סידורי ביטחון”. לשכת ראש הממשלה הכחישה את הסיפור ואמרה כי הוא מתבסס על הדלפות מסולפות מהשיחות. הפלסטינים אמרו

איראן והשליטה במיצרי הורמוז

מיצרי הורמוז, שרוחבם 45 ק”מ, הם הנתיב החשוב ביותר לתנועת נפט עבור שוקי המערב והמזרח הרחוק. כ-17 מיליון חביות נפט, שהן כ-20% מכלל הנפט הנסחר בעולם, עוברות שם מדי יום. למרות זאת, ב-28 בדצמבר 2011, הכריז מפקד הצי הימי האיראני,

מהשפעות האביב הערבי: חמאס שוב לא מתבייש

בשבועיים האחרונים, ארה”ב היתה קרובה מתמיד לניהול מו”מ עם טליבאן כחלק ממאמצי ממשל אובאמה להביא לסיום המעורבות הצבאית האמריקנית באפגניסטן. לצורך כך פותח טליבאן משרד בקטאר. הממשל החל בהתוויית מדיניות חדשה זו לפני שנה, כאשר הכריז כי הוא מוכן לנהל

מלחמת ההישרדות של העלאווים

היומון הסעודי “א-שרק אל-אווסט” פירסם בשבוע שעבר מאמר של פרשן ירדני שהציג שאלה חשובה: כיצד קרה שבשאר אסד עדיין בשלטון לאחר כמעט שנה של מהומות נגד משטרו, בעוד מקביליו במצרים ובתוניסיה הודחו בתוך שבועות ספורים? לטענת הפרשן, ההבדל המשמעותי נעוץ

נשק אמריקני לערבים: ומה עם “היתרון האיכותי”?

בשבוע שעבר התבשרנו על סידרה של מכירות נשק רחבות היקף למדינות ערב, שתוכננו על ידי ממשל אובאמה. דובר על עיסקה בהיקף של 29.4 מיליארד דולר מול ערב הסעודית, שכללה מכירה של 84 מטוסי קרב מסוג F-15S ושדרוג של 70 מטוסים

איראן: גרעינית, ולא רציונלית

אחת השאלות הקשות ביותר שבהן יצטרך המערב להכריע בשנה הקרובה היא אם התנהגותה של איראן מושפעת בעיקר משיקולים רציונאליים או מתפיסות אידיאולוגיות-דתיות. זו השאלה הראשונה שתעמוד לפתחם של מקבלי ההחלטות, בעיקר אם איראן תחצה את הרף הגרעיני בשנה הקרובה, כפי שהעריך שר ההגנה האמריקני

אחרי היציאה מעיראק: ושוב החזית המזרחית?

נסיגת אחרוני החיילים האמריקנים מעיראק השבוע מעלה את השאלה מהו התפקיד שתמלא בגדד בחזית המזרחית של ישראל. היסטורית, עיראק היתה תמיד מדינת עימות. פעם אחר פעם, ותחת ממשלות שונות, שיגרה עיראק חיל משלוח שהורכב משליש סדר הכוחות היבשתי שלה למלחמות נגד ישראל. ב-1948 וב-1967

פיצוצים מסתוריים ומדיניות המערב

מאז ה-12 בנובמבר חוותה איראן שלושה פיצוצים מסתוריים במתקני גרעין. השבוע הופנתה תשומת הלב לפיצוץ במתקן הגרעין ליד איספהאן. מייד לאחר הפיצוץ התפרסמו דיווחים סותרים בנוגע לפגיעה במתקני הגרעין. השבוע פירסם המכון הוושינגטוני למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) השוואה בין צילומי לוויין של

הגרעין האיראני ואנחנו: המשוואה השקרית

שבוע שעבר רואיין זביגנייב בז’ז’ינסקי, לשעבר היועץ לביטחון לאומי בממשל הנשיא ג’ימי קרטר, בתוכנית בוקר ברשת הטלוויזיה האמריקנית MSNBC ונשאל בנושא איראן. התוכנית “Morning Joe” לא זוכה לרייטינג גבוה בדרך כלל, אך קהל הצופים שלה הוא איכותי ומורכב ממעצבי דעת

לסעודים נמאס מהאחים המוסלמים

בשנה שאחרי ה-11 בספטמבר עברה גישת הסעודים כלפי האחים המוסלמים שינוי משמעותי. ב-2002 אמר שר הפנים הסעודי, הנסיך נאיף בן עבד אל-עזיז, את הדברים הבאים: “הענקנו תמיכה גדולה מדי לארגון הזה. האחים המוסלמים הרסו את העולם הערבי”. ההערה היא בעלת חשיבות. השנה נאיף התקדם

לקראת כ”ט בנובמבר: נזכרו בתוכנית החלוקה

מי שחושב כי החלטה 181 של העצרת הכללית של האו”ם – תוכנית החלוקה – מכ”ט בנובמבר 1947 היא עניין להיסטוריונים בלבד, אינו ער לתפקיד שהחלטה זו עדיין משחקת בתהליכים מדיניים בשנים האחרונות. כשגריר ישראל באו”ם ב-1999, הייתי צריך להתמודד עם

צביעות המערב ביחס לכורדיסטן

בשבוע שעבר פירסם העיתון “א-שרק אל-אווסט” הנמצא בבעלות סעודית, שהכורדים בצפון עיראק, שפורמלית עדיין נמצאים תחת השלטון המרכזי בבגדד, צפויים להכריז על עצמאותם. הערכה זו אינה מופרזת לאור ההתפתחויות האזוריות. ראשית, הנסיגה האמריקנית מעיראק תסלק מתווך חיוני שמנע משברים בין

החיפוש של סבא”א אחר “האקדח המעשן”

הדו”ח הדרמטי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא”א) של האו”ם מגיע אחרי שנים שבהן הסוכנות נמנעה מלומר במפורש שאיראן מנסה לפתח נשק גרעיני. מאז שנת 2002 – אז נחשפה לראשונה בפני הציבור תוכנית הגרעין האיראנית – גברו והלכו החשדות כי

למה נזקקה איראן לג’יהאד האסלאמי?

ישראלים העוקבים אחר ההסלמה בדרום ודאי שמו לב לכך שדיווחים רבים התייחסו לכך שמאחורי הירי עומד הגי’האד האסלאמי. כ-40 רקטות ופצמ”רים נורו על ידי הארגון במשך יומיים. הסבב הנוכחי של האלימות החל ביום רביעי, 26 באוקטובר. זהו גם יום השנה

מירוץ הגרעין של איראן: בארה”ב עדיין מתווכחים

ב-18 באוקטובר הופיעה כותרת דרמטית בשער העיתון “וושינגטון פוסט”, ולפיה תוכנית הגרעין האיראנית מתעכבת. המאמר הראשי ציין בפסקה הפותחת שנוסף על התקפת הסייבר שפגעה במתקנים האיראניים בשנה שעברה, הצנטריפוגות להעשרת אורניום ישנות, מתפקדות בצורה לקויה וזקוקות לחלקי חילוף שאינם בנמצא.

דילמה איראנית: מה עושים ביום שאחרי אסד

האו”ם דיווח בשבוע שעבר שלפחות 2,900 בני אדם נהרגו בהתקוממות בסוריה מאז חודש מרץ האחרון. בעוד שחלק מהקהילה הבינלאומית התמקדה בפגיעה העצומה בחיי אדם, שאותה ספגה האוכלוסייה האזרחית הסורית, פרשנים פוליטיים בעולם הערבי בחנו גם את ההשלכות של המרד בסוריה

אבו מאזן נחשף: רוצה עימות

אבו מאזן אמנם זכה לתשואות באו”ם אחרי נאומו בעצרת הכללית, אך בחוץ נמתחה עליו ביקורת על ידי דמויות משפיעות על מדיניות החוץ האמריקנית. לדוגמה, ריצ’רד האס, יו”ר המועצה ליחסי חוץ, אמר שנאומו היה “נוקשה ומאכזב מאוד”. אליאנה רוס-לאטינן, יו”ר הוועדה

הניסיון המר של ישראל עם כוחות בינלאומיים

הרעיון להציב כוחות בינלאומיים באיו”ש מועלה תדיר ע”י גורמים דיפלומטיים שונים כמענה לדרישות הביטחון של ישראל במסגרת הסדר אפשרי ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים. בעיקר אמורים הדברים בתרחיש בו ייסוג צה”ל מהאזורים האסטרטגיים של איו”ש, דוגמת בקעת הירדן. בתחילת כהונת ממשל אובמה הציע היועץ

בעיה עולמית: ארדואן מסתבך

ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, עושה שימוש ברטוריקה אנטי-ישראלית על מנת לחזק את כוחה של טורקיה כמעצמה חדשה בעולם הערבי. אך בה בשעה, המדיניות הניאו-עות’מאנית מעוררת תגובות בקרב מדינות אחרות שעלולות ליצור לו בעיות רציניות בעתיד. ארדואן אינו מאיים

האם ישראל מבודדת?

“המתקפה על ישראל היתה כוללת, ותחושת המצור גורפת. אירופה היתה תמיד משענת קנה רצוץ, וכך גם עתה. ארה”ב למרות מה שנראה היה לעיתים קרובות כרכרוכיות מצידו של הממשל, היתה ונותרה עוגן התמיכה המכריע לבטחונה של ישראל, כמו גם ליכולתה לשרוד

ישראל-טורקיה: מה אכפת למערב?

מתחת לפני השטח, גוברים חששות המערב מפני הכיוון הכללי של מדיניות החוץ הטורקית תחת ראש הממשלה טאיפ ארדואן ומפלגתו, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP). במברק חשוב מאוד של מחלקת המדינה של ארה”ב מ-2004, שנחשף על ידי ה”וויקיליקס” ותואר בעבר בטור זה,

להגיב בבסיסי הטרור? כבר לא כל כך פשוט

למרות ההצדקה לפעולת תגמול בעקבות מתקפת הטרור ב-18 באוגוסט לאורך הגבול עם מצרים, שגבתה את חייהם של שמונה ישראלים, היו לממשלת ישראל כמה סיבות לבחור דווקא במדיניות של איפוק. המצב הפוליטי בתוך מצרים הוא שברירי מאז נפילתו של מובארק, והמדינה מונהגת על

אלקאעידה מגיע לגבול ישראל

בשיא המלחמה בעיראק, הצליח המודיעין האמריקני לשים את ידו על מכתב סודי מהתאריך 9 ביולי 2005 ושנכתב על ידי איימן אל-זוואהיירי, אז סגנו של בן לאדן, לאבו מוסאב אל-זרקאווי ראש אלקאעדה בעיראק. זוואהיירי התקדם מאז ולאחר חיסולו של בן לאדן הפך להיות ראש אלקאעדה.

“רק 22 אחוזים?” הבלוף של סאיב עריקאת

כפי שציינתי בעבר בטור זה, המנהיגות הפלסטינית יודעת היטב כי אין בכוחה להשיג חברות באו”ם על ידי פנייה למועצת הביטחון בספטמבר הקרוב, היות שהיא עתידה להיתקל בווטו אמריקני. הפלסטינים גם מודעים לעובדה שלהחלטותיה של העצרת הכללית של האו”ם אין תוקף

הכרה קודם-זמנה: פוטנציאל לאלימות

נכון לעכשיו, נראה שהפלסטינים בגדה המערבית אינם מעוניינים באינתיפאדה שלישית. לפי דו”ח של הבנק העולמי מאפריל צמחה כלכלת הגדה בכמעט שמונה אחוזים ב-2010. אמנם נכון שהצמיחה הכלכלית בולטת בעיקר בערים בתחום בניית מלונות ופתיחת מסעדות שהיטיבו במיוחד עם סקטור מצומצם,

שיתוף הפעולה הסודי של איראן עם אלקאעדה נחשף – המשמעויות עבור ישראל

ימים אלו, בהם ארה”ב עומדת לציין עשור למתקפת 9/11, מהווים עיתוי הולם להחלטתה של וושינגטון בשבוע שעבר לחשוף את היחסים הקרובים שבין אל-קאעידה ואיראן. דו”ח הוועדת החקירה של אירועי ה-11 בספטמבר, הזכיר מספר פעמים את שיתוף הפעולה בין השתיים, אך

הקרב על סקרי דעת הקהל בקרב הקהילה היהודית האמריקאית

  שורה של סקרי דעת קהל שנערכו בקרב הקהילה היהודית, פורסמו במהלך חודש יולי ועוררו דיון סוער. הסקר הראשון פורסם ב-5 ביולי ביומון הוושינגטוני The Hill על ידי דיק מוריס, האסטרטג לשעבר של הנשיא ביל קלינטון, שבשנים האחרונות הפך למבקר חריף של

פרויקט הגרעין האיראני בתאוצה

תשומת הלב של ארה”ב ובעלות בריתה במערב הופנתה בתקופה האחרונה לעבר המהפכות ברחבי העולם הערבי. כתוצאה מכך איראן התרחקה מאור הזרקורים, אבל נראה שהיא דווקא האיצה בתקופה האחרונה מרכיבים חשובים בתוכנית הגרעין שלה. ב-11 ביולי התייחס לנושא שר החוץ הבריטי, ויליאם הייג, במאמר

לקחים מדרום סודאן

  לעיתים קיים פיתוי לבחון התפתחויות משמעותיות בזירה הבינלאומית, כמו עצמאותה של דרום סודאן, בפריזמה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לדוגמא, במאמר המערכת של עיתון “הארץ” מיום ראשון האחרון נכתב ברוח זו שישראל חייבת להפנים שחלוקה לשתי מדינות, בתמיכה של הקהילה הבינלאומית, היא

צונאמי או סערה? המגמות המסתמנות בתוכניות הפלסטיניות לקראת ספטמבר

מחמוד עבאס ניצב בפני שלוש אפשרויות לקראת ספטמבר, הזמן בו הוא צפוי לבקש מהקהילה הבינלאומית תמיכה רשמית בהקמת מדינה פלסטינית. ראשית, הוא יכול לאמץ את דרך הפעולה בה נקטו רוב המדינות החדשות שלא פנו תחילה לאו”ם ולהכריז על מדינה מלשכתו

טורקיה וישראל – התקרבות מחודשת?

לאחר שנתיים של יחסים מתוחים, בוחנת עתה ישראל את האפשרות להתקרבות מחודשת לטורקיה. בעבר היתה טורקיה בעלת ברית אסטרטגית של ישראל וחשיבותה נבעה גם מחברותה בנאט”ו. אין לזלזל במעמדה האסטרטגי: אוכלוסייתה מונה כיום כ-80 מיליון איש, מעט פחות מצירוף אוכלוסיותיהן של

הדרישה שלא היתה: כיצד הכניסה עצמה ישראל לדיון על חילופי שטחים?

ב-19 במאי 2011, כשהתייחס לראשונה הנשיא ברק אובמה לקווי 1967 כבסיס למשא ומתן עתידי ישראלי-פלסטיני, הוא הבליט במיוחד את הרעיון של “חילופי שטחים” מוסכמים בין שני הצדדים. אמנם בנוסף הוא הזכיר ששני הצדדים זכאים ל”גבולות בטוחים ומוכרים”, אבל חילופי השטחים

האם לישראל יש אינטרס בנפילתו של אסד?

לפני כחודש נפוצה שמועה חדשה בוושינגטון, שישראל לא רוצה לראות את אסד נופל. מבקריה של ישראל אף טענו שהסיבה שממשל אובמה לא לוחץ על סוריה באותו האופן שבו הוא לחץ על לוב היא בגלל ישראל. בפועל, ישראל הייתה זהירה במיוחד שלא להביע

44 שנים אחרי – מלחמת ששת הימים עדיין משפיעה על זכויותיה המשפטיות של ישראל לגבולות בני הגנה

  44 שנים חלפו השבוע מאז מלחמת ששת הימים, אולם היא משפיעה עד ימינו אנו על זכויותיה המשפטיות של ישראל ודרישתה לגבולות בני-הגנה שיחליפו את קווי 67′ השבריריים מהן היא הותקפה. נציגים ישראליים ציינו תמיד את העובדה שלפני 67′ רוחבה

הדיון הפנים-אמריקאי על קווי 1967

  הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי, שקווי 1967 אינם בני-הגנה, הולידה מבול של מאמרים שבחנו את השאלה הזאת. וויליאם ב. קוואנדט, ששירת במועצה לביטחון לאומי תחת הנשיא ג’ימי קרטר, טען ב”פוליטיקו” ב-25 במאי, כי “כדאי לשים

האם “האביב הערבי” הופך לסתיו?

תמונות המחאות ההמוניות בתוניסיה וקהיר שהגיעו לאירופה וארה”ב, הפיחו בלב רבים את התקווה שהנה, סוף סוף השאיפה לדמוקרטיה הגיעה לעולם הערבי. בעשורים קודמים התפתחו משטרים דמוקרטיים בדרום אמריקה ובעיקר במדינות שהיו חלק מהגוש הסובייטי. התחושה שהתקבלה היתה שהחל מומנטום לטובת

מה החמאס באמת רוצה

מאז נחתם הסכם הפיוס בין הפתח לחמאס בקהיר ב-4 במאי, דומה כי ההנחה לפיה הוסר הלחץ מעל ישראל היא מובנת מאליה. הדבר נכון לקונגרס האמריקני, אך בקרב אליטות אירופיות רבות, ואפילו בקרב בכירי ממשל אמריקני לשעבר, לא קיימת דחיה מוחלטת

ברשות ובסמכות? האו”ם והמדינה הפלסטינית

הדיון הציבורי המתקיים בימים אלו בישראל בעניין יוזמת הפלסטינים לזכות להכרה באו”ם במדינה מבוסס על קונספציה שגויה באופן מהותי. הדיון מושתת על הנחת יסוד, ולפיה בסמכות העצרת הכללית של האו”ם להכריז על הקמתן של מדינות חדשות. ייתכן שהמקור לטעות הנפוצה

איראן אז, מצרים היום: ארה”ב חוזרת על הטעות?

בתחילת שנת 1979 ניצב הנשיא ג’ימי קרטר מול משבר באיראן, הדומה באופן מפליא לסיטואציה שבה נמצא כיום הנשיא אובמה. הפגנות המוניות גדשו את רחובות הבירה טהרן בקריאה לסלק את שלטון השאה באיראן, שהייתה בעלת בריתה המרכזית של ארה”ב במפרץ הפרסי.

תרגיל ההסחה של בן לאדן

השבוע שלף אוסמה בן לאדן את הטענה הישנה, לפיה ישראל היא הסיבה לכך שאלקאעדה נלחמת בארה”ב. בקלטת שמע ששודרה באל-ג’זירה ב-24 בינואר, נטל בן לאדן נטל אחריות על ניסיון הפיגוע במטוס הנוסעים ליד דטרויט בחודש שעבר והוסיף: “ההתקפות שלנו נגדכם ימשיכו כל עוד תימשך

להניף מחדש את דגל זכויות האדם

ישראל מוצאת את עצמה במידה גוברת והולכת בעמדת מגננה ביחס לנושא זכויות אדם – בין שמדובר בדו”ח האחרון של ארגון אמנסטי או בדו”חות או”ם, כמו הדו”ח שפרסמה הוועדה בראשות השופט גולדסטון. לאחרונה דווח על קבוצות “זכויות אדם טורקיות,” שפעלו בניסיון

מיטשל כמשל לציפיות האמריקניות מהתהליך המדיני

  בשבוע שעבר עסקו פרשנים ישראליים בראיון שהעניק הסנטור ג’ורג’ מיטשל, השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון, לרשת PBS  האמריקנית. בראיון, כך טענו רבים, איים מיטשל להפעיל לחץ על ישראל באמצעות קיצוץ בערבויות. האמת היא שמיטשל לא יזם את הנושא ובסך

לאן נעלמה בקעת הירדן?

בשבוע שעבר, במהלך נאום בכנס השגרירים, הסביר בנימין נתניהו את עמדתו ביחס לסידורי ביטחון האפקטיביים שיש ליצור במקרה של הסדר שלום עם הפלסטינים. הוא הדגיש את הנקודה, לפיה על מנת לשמור על הפירוז של הגדה המערבית הכרחי שצה”ל ישמור על נוכחות צבאית לאורך

האם החמאס יכול לשמש פרטנר לגיטימי עבור המערב

ישנה סבירות גבוהה לכך שבחודשים הקרובים יפעלו גורמים שונים בבריטניה, אירופה ואפילו בארה”ב במשנה מרץ במאמץ להביא לשילובו של החמאס בתהליך המדיני. השלב הראשוני של יוזמה זו עשוי לבוא לידי ביטוי בקריאה לפתיחה בדו-שיח ישיר עם החמאס. הצהרה ברוח זו הושמעה כבר ביולי

ההשפעה הגלובאלית של דו”ח גולדסטון

  למרות שנדמה שהסערה התקשורתית סביב דו”ח גולדסטון דעכה, תהיה זאת טעות לחשוב שהנושא ירד מהפרק. ב-5 בנובמבר, 2009, העבירה עצרת האו”ם הכללית החלטה התומכת בדו”ח ברוב של 114 תומכים מול 18 מתנגדים (ו-44 נמנעים). ההחלטה קראה לישראל ולפלסטינים לנהל

האמונה האמריקנית השגויה בדיפלומטיית הלינקייג’

לפני הבחירות ב-2008 נהגו יועציו של ברק אובמה להדגיש בפני עמיתיהם הישראלים ששיקול דומיננטי בגישתם לתהליך המדיני יהיה הצורך לשלול מנשיא איראן אחמדינג’אד את ה”קלף הפלסטיני”, דהיינו את השימוש בסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לקדם את ההשפעה של איראן ברחבי העולם הערבי. בכך הם הכינו את

ההחלטה האירופית על ירושלים –מתכון בטוח לפגיעה בשיחות השלום

היוזמה השוודית להכרה אירופית במזרח ירושלים כבירתה של מדינה פלסטינית איננה הפעם הראשונה בה ישראל עדה לניסיון אירופי לערער את המעמד של בירתה. לפני עשר שנים, ב-4 במאי 1999, עמד הסכם הביניים של אוסלו לפוג והרשות הפלסטינית בהנהגתו של יאסר

החלטת מועצת הביטחון 242: ההישג הדיפלומטי הכביר שישראל עלולה לאבד

ב-22 בנובמבר ציינו מעט אנשים את התאריך שבו לפני קצת יותר מ-42 שנים השיגה מדינת ישראל את מה שניתן לכנות כאחד מההישגים הדיפלומטיים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה. בהחלטה שנזקפת במידה רבה לזכותו של שר החוץ דאז, אבא אבן, קיבלה מועצת

כשלונה של וושינגטון למנוע את מירוץ ההתחמשות האיראני

הבעיה החמורה ביותר שמולה ניצבת ישראל ביחס לממשל אובמה איננה סוגיית הבנייה במזרח ירושלים, אלא התמודדותה עם האתגר האיראני. מאז כניסת אובמה לתפקידו, איראןהייתה אמורה להיות הדוגמה הבולטת למדיניות ה”הידברות” עם אויבים לשעבר. במקום להציב תנאים מוקדמים לטהראן, כפי שעשה ממשל

הזירה המדינית החדשה: לגיטימציה לעצם הקיום

השבוע פורסם אחד המאמרים החשובים והמפתיעים ביותר על התהליך המדיני. המאמר ראוי לתשומת לב מיוחדת בשל עברם של שני הכותבים. הראשון, חוסיין אגה, המקורב מזה שנים רבות לאבו מאזן, היה ציר מרכזי בכמה מהמשאים ומתנים הרגישים ביותר ב-15 השנים האחרונות.

מה קרה לדד-ליין האמריקני על איראן?

ההצעה החדשה של איראן למערב לא פתחה פתח למו”מ רציני על הנושא הגרעיני, אלא יצרה ניסוחים מעורפלים לאג’נדה של שיחות עתידיות. ביולי, כאשר ארגון ה-G8 הכריז שפתיחת העצרת הכללית של האו”ם “תהווה הזדמנות לבחון את המצב באיראן,” רוב המשקיפים הבינלאומיים הבינו שחודש

העדכונים האחרונים לגבי תכנית הגרעין האיראנית: הוויכוח על משמעויותיה

פרשנים רמי-דרג בארה”ב נוטים להפחית ממימדי האיום האיראני כדי להשפיע על ממשל אובאמה להסתפק בדו-שיח מדיני עם איראן, מבלי לנקוט במדיניות קשוחה כדי לעצור את התוכנית הגרעינית. ברור שלמדינת ישראל יש הרבה עבודה לעשות כדי להסביר את ההשלכות ההרסניות שיהיו

המדיניות האמריקאית בנושא ההתנחלויות

התמקדותו הנוכחית של ממשל אובאמה בהתנחלויות – לרבות הגידול הטבעי – מעוררת שאלות. אם ארצות הברית מודאגת מהאפשרות שישראל תקטין את השטח המיועד לפלסטינים, הרי שהיא יכולה להמשיך ולדבוק בקווי היסוד השקטים שהנחו את ממשל בוש ואת ממשלת שרון.  בנאומו

זכויותיה הנשכחות של ישראל בירושלים

הביטוי “כולנו יודעים איך ייראה ההסדר הסופי” שגור בפי רבים, אבל אין זה אומר שישראל צריכה להיות כבולה לפרוטוקולים של מו”מ שנכשל. על מנת להגן על ירושלים, חייבת הדיפלומטיה הישראלית להציב מחדש את איחודה של העיר כמטרה לאומית ברורה, ולא

הגנה על רמת הגולן

במכתב תגובה למערכת Foreign Affairs על כתבתם של ריצ’רד האס ומרטין אינדיק, שוללים ד”ר דורי גולד ותא”ל (מיל.) שמעון שפירא את הטענה בדבר הסכמת ממשלת נתניהו לנסיגה ישראלית מלאה מהגולן ומסבירים את הסיכונים הטמונים בויתור על קו הגנה חיוני זה עבור

האם אבו מאזן יחזור לעזה על טנק ישראלי?

בשיחות על ההסדרים של “היום שאחרי” מועלות אפשרויות של החלפת החמאס באבו מאזן והצבת כוחות בינלאומיים בציר פילדלפי. אך המציאות כבר הוכיחה את חוסר יעילותן של חלופות אלו ושבכל הקשור לביטחון ישראל אין תחליף לצה”ל. ההסדרים של “היום שאחרי”                           למרות

המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל

ספרו של ד”ר דורי גולד, המערכה על ירושלים: האתגר המדיני של ישראל (ידיעות -ספרי חמד), הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של ספרו The Fight for Jerusalem, שראה אור לראשונה בארה”ב במהלך 2007. הגרסה האנגלית של הספר זכתה להדים רבים והספר הגיע למקום שלישי ברשימת רבי המכר של הוושינגטון פוסט לספרי עיון בפברואר 2007.

נקודות המחלוקת במו”מ עם סוריה

ישראל וסוריה חידשו בשבוע שעבר את הדיאלוג הדיפלומטי ביניהן אחרי הפסקה בת שמונה שנים. עם זאת, מנהלי המו”מ יגלו בקרוב שישנן שלוש סוגיות שלא ייפתרו בקלות: שרטוט קו גבול מוסכם, הסדרי ביטחון והברית הסורית-איראנית. על אף ההתקדמות בתחום הטכנולוגיה הצבאית,

זרקאווי וישראל: איום חדש מהג’יהאד העולמי שיערער את היציבות בחזית המזרחית?

אם מנגנוני מדינה כלשהי נמצאים בתהליך של בנייה, אל-קאעידה משתדלת לערער את יציבותם על-ידי חיזוק ההתקוממות נגד השלטון.

דילמת אמריקה בעניין החמאס: להפיץ דמוקרטיה או להילחם בטרור?

ממשל הנשיא ג’ורג’ ו’ בוש לא הסכים, במשך תקופה מסוימת, עם עמדתה של ישראל לפיה יש למנוע את השתתפות החמאס בבחירות הקרבות לפרלמנט הפלשתינאי.

לוליינות משפטית: הפלשתינאים טוענים כי רצועת עזה עדיין “שטח כבוש”, גם אחרי נסיגת ישראל

דוברים פלשתינאים ניצלו את ההתמרמרות עקב החיים תחת כיבוש ישראלי כטיעון המרכזי נגד מדיניותה של ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה אך גם עם נסיגת ישראל מעזה ממשיכים דוברים רשמיים לטעון שעזה נשארה “שטח כבוש”.