אלן בייקר

השגריר אלן בייקר, מנהל המכון לדיפלומטיה ציבורית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (ICA), שירת בתפקיד היועץ המשפטי וסמנכ"ל משרד החוץ, כיהן כשגריר ישראל בקנדה ומייצג את ישראל בוועידות בינ"ל ובמו"מ בתחומי המשפט הבינלאומי.

Publications by אלן בייקר

הפוליטיזציה של דיני הכיבוש והמקרה הישראלי

ברחבי העולם ישנם כ-40 סכסוכים המוגדרים כ”כיבוש” , אולם ישראל זוכה לתשומת הלב העולמית הגדולה ביותר

דעה: אין דבר כזה עסקת שבויים עם החמאס

עו”ד אלן בייקר מזהיר כי התייחסות לחמאס כגוף לגיטמי למו”מ אינו קביל במשפט הבינ”ל

היהודים: אחד העמים הילידים העתיקים ביותר בעולם

הצהרת בלפור והעמיוּת (peoplehood) היהודית

הסכנות שבנסיגה ישראלית חד-צדדית מהגדה המערבית וממזרח ירושלים

תקציר מנהלים: מפלגת העבודה אימצה את הנסיגה החד-צדדית מהגדה המערבית כאבן היסוד במצעה בחודש פברואר 2016. כיום, שתי המפלגות הגדולות בישראל תמימות דעים שמשא ומתן להסכם שלום עם הפלסטינים, המבוסס על העיקרון של שתי מדינות לשני עמים ואשר כרוך בוויתור

“פתרון שתי המדינות” – מה פירושו?

הרקע של הביטוי “פתרון שתי מדינות” וההיבטים המעשיים של יישומו במציאות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

אונסקו – סיפור התאבדות של ארגון בינלאומי

ניצול הפוליטי של אונסקו, חתר תחת עקרונות החוקה הפורמליים שלו עצמו, ובניסיון המובל לשכתב את ההיסטוריה ולהפיץ שקרים, פעל אונסקו הן בחריגה מסמכות חוקתו הוא, הן תוך הפרה של העקרונות המנחים את פעילותה של ועדת המורשת העולמית.
אונסקו אינו יכול עוד להחשב כסוכנות אובייקטיבית, אוניברסלית ומקצועית. אופיו הייחודי כזרוע התרבות והחינוך של האו”ם הושחת.
מסיבה זו, ארה”ב וישראל, כמו גם אומות אחראיות ורציניות שלא תמכו בהחלטות אלו, צריכות לנתק את קשריהן ולעזוב את אונסקו ולהשהות את דמי החברות בארגון.

עשר הנחות-יסוד מוטעות ושקריות לגבי ישראל

עשר הנחות-יסוד מוטעות ושקריות לגבי ישראל אלן בייקר עו”ד, שגריר (דימ’) ישראל מוצפת בהחלטות והצהרות בינלאומיות, “תכניות שלום” ועצות מממשלות, ארגונים בינלאומיים, מנהיגים, “מומחים” וגורמים שונים בעולם, כולל בקרב קהילות יהודיות, נוצריות ומוסלמיות. מרביתם מתבססים על הנחות-יסוד שהן מוטעות ושקריות,

האם תקיפות בסכין נחשבות מעשה טרור או לא?

בנסיון מסקרן, תוך שימוש בלוליינות משפטית ואפולוגטיקה, תמך ראש הממשלה השוודי סטפן לופבן בהאשמותיה האחרונות של שרת החוץ נגד ישראל בדבר “הוצאה להורג” של טרוריסטים שדקרו אזרחים ישראלים, בטענה כי תקיפות ע”י סכין לא יכולות באמת להיחשב כמעשה טרור. בנושא

כ”ט בנובמבר – משמעותה של ההחלטה ההיסטורית

כמה מילים על כ”ט בנובמבר, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל. מדובר בהחלטה היסטורית שביטאה את הדעת הרווחת אז בקרב רוב המדינות הרציניות באו״ם שהצביעו עבורה. ההחלטה ייסדה את רעיון

האם אבו-מאזן מבלף?

נראה שהדיווחים על כוונת מחמוד עבאס (אבו מאזן) להכריז באו”ם על ביטולם של הסכמי אוסלו, מהווה עוד אחד בשורה של “מעשי בלוף” המאפיינים את מדיניות החוץ של הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות. בתקופה בה תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית מרוכזת בענייני

לוחמה בטרור בכפוף לדין הבינ”ל

מתוך ראיון עם אלן בייקר, מומחה למשפט בינלאומי בעל ניסיון עשיר בשירות החוץ של ישראל, בתוכנית “הערכת מצב” ברשת ב’: פארלי שחר: קיימות מגבלות בינ”ל כשהולכים לפעול נגד טרור במדינה שאתה בקשרים עמה או במדינת אויב – אבל כיצד נגדיר את

הניצול לרעה של מוסדות הקהילה הבינלאומית על ידי הפלסטינים

המשבר במו”מ עם הפלסטינים, שבא בעקבות הודעת הפיוס עם חמאס והפנייה הפלסטינית החד-צדדית לאו”ם כדי להצטרף לאמנות בינלאומיות, הבליט ביתר שאת מספר שאלות בסיסיות ביחס למטרות האמיתיות של הפלסטינים והאופן שבו הם מנצלים לרעה את המנגנונים, הארגונים ומושגי היסוד של הקהילה הבינלאומית.

ערפאת והמדינה היהודית: מספר הבהרות

מספר נקודת מתוך המאמר באתר באנגלית: ב-13 במרץ, 2014, הודיע מזכיר המדינה האמריקני, ג’ון קרי, לקונגרס כי הוא רואה בדרישה העקרונית של ישראל להכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי “טעות”. הוא הוסיף כי ב-1988 וב-2004 אישר המנהיג הפלסטיני המנוח, יאסר

עשר הנחות בסיסיות על ישראל ותהליך השלום

1. אין כזה מושג “השטחים הפלסטיניים”. שטחי יהודה ושומרון מעולם לא נקבעו ככאלה, בשום מסמך, הסכם או החלטה בינלאומית מחייבת. מעמדם הסופי הינו נושא מוסכם שנמצא עדיין במו”מ, ואין זה ראוי לשפוט אותו מראש באמצעות הצהרות או אמירות פוליטיות. 2. השטחים נמצאים תחת

האיחוד האירופי – צביעות, עוינות וחד צדדיות בוטה

פרסום ההנחיות של נציבות האיחוד האירופי ב-30 ביוני 2013, בדבר זכאותם של גופים ישראלים לשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, הוא שיאה של יוזמה מדינית אינטנסיבית אותה מובילה הנציגה העליונה לענייני חוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון. היוזמה מכוונת נגד היישובים

הבסיס המשפטי לזכויותיה של ישראל בשטחים השנויים במחלוקת

  1. עם נטילת השליטה על ידי ישראל באזור ב-1967, תקנות האג מ-1907 בדבר לוחמה ביבשה ואמנת ג’נבה הרביעית (1949) לא נחשבו כחלות בשטחי הגדה המערבית (יהודה ושומרון), מכיוון שממלכת ירדן עד ל-1967 מעולם לא הייתה ריבון חוקי באיזור, ולכן ישראל לא נטלה את

הפנייה הפלסטינית לאו״ם: מה שהיה הוא שיהיה

אין זה נכון לומר כי שדרוג מעמדם של הפלסטינים למעמד מדינה לא-חברה באו”ם בהכרח יאפשר להם להגיש תביעות נגד ישראלים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. עצם ההחלטה הפוליטית, שכנראה תתקבל ברוב האוטומטי, לא תהפוך את הפלסטינים למדינה מלבד בחדרי העצרת בה

הסתה לטרור

לעיון בתוכניית הכנס – לחץ כאן הסתה של ציבור מסוים – בין אם היא נעשית במוסדות דתיים, דרךמערכת חינוכית בגני ילדים; בתי ספר; אוניברסיטאות ומכללות, באמצעות מנגנון פוליטי מדיני או פרטי, ולאחרונה אף הסתה ומניפולציה של הקהל הרחב דרך אמצעי המדיה

הגימיק של אבו מאזן: מה יקרה עכשיו באו”ם?

נאומו של אבו מאזן בעצרת האו”ם וודאי לא כוון לציבור הישראלי. הנאום נועד לסבר את אוזני הרוב האוטומטי של נציגי המדינות שישבו באולם העצרת הכללית ושהריעו לו בכל הזדמנות, בצורה מוגזמת ולעיתים אף מלאכותית, במיוחד בפרץ מחיאות הכפיים בהזכירו את השם יאסר

זיכרון מן העבר: לקראת ועידת דרבן ה-3

בשנת 2001, ועידת דרבן העולמית נגד גזענות נוצלה לרעה על ידי מוסלמים, ערבים, מדינות אנטי-ישראליות וארגונים לא-ממשלתיים אנטי-ישראליים, כדי לבודד את ישראל, במה שהפך לפסטיבל שנאה אנטישמי ואנטי-ישראלי, שיכתים לעד את שמה של “ועידת דרבן”. ככזו, הועידה נכשלה בהתמודדות עם

ההתנחלויות: סילוף אמנת ז’נבה והסכמי אוסלו

בסדרה של הסכמים בין ישראל לפלסטינים בין השנים 1993 ו-1999 שעודם בתוקף, מוגדר משטר מיוחד המסדיר את כל הסוגיות בין הצדדים, כולל ההתנחלויות. הפלסטינים אינם יכולים להיעזר באמנת ז’נבה במטרה לעקוף הסכמים קודמים שיש להם הכרה בינלאומית.

מדוע לא להצטרף לבית הדין הבינלאומי בהאג

בימים האחרונים נשמעו קולות בישראל התומכים בהצטרפותה לבית הדין הבינלאומי בהאג. אך למרבה הצער, צעד כזה יכול לפגוע בישראל הרבה יותר מאשר להועיל לה. אמנם, החוקה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהתקבלה ביולי 1998 ברומא, נוסחה על ידי וועידה בינלאומית

פרדוקס של עשיית שלום: כיצד התוכנית החד צדדית להקמת מדינה של פיאד מערערת את היסודות המשפטיים של הדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית

תקציר מתוך המאמר A Paradox of Peacemaking: How Fayyad’s Unilateral Statehood Plan Undermines the Legal Foundations of Israeli-Palestinian Diplomacy ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, פרסם באוגוסט 2009 תוכנית להכרזה חד צדדית על הקמת מדינה לאחר תהליך בן שנתיים של בניית מוסדות