סעד עמרני, מומחה לטרור מהמשטרה הבלגית, שבשנים האחרונות עסוק במיגור קני המחבלים במדינה • ראיון עם האיש שמנסה להעיר את אירופה לפני הפיגוע הגדול הבא
"גם כאן, מדובר במישהו שהיה מתחת לרדאר, ונהיה קיצוני. הוא היה במאגר המידע כמו הרבה אנשים אחרים, אבל לצערנו אי אפשר לעקוב אחרי כולם. עבורם הוא לא היווה איום, וזה כנראה האתגר הכי גדול", מסביר סעד עמרני (49), יועץ מדיניות לעניינים מבצעיים למפכ"לית הבלגית, קתרין דה בול. עמרני הגיע לאחרונה לישראל ולקח חלק בכנס שערך המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בארגונה של חוקרת המרכז פיאמה נירנשטיין, ועסק ביחסי ישראל־אירופה.
במהלך שירותו במשטרה הפדרלית של בלגיה, שימש במספר תפקידי שטח פיקודיים, ובין השאר היה אחראי לכל הקשור לאכיפת הסדר הציבורי במדינה. כחלק מתפקיד זה, הוא נאלץ להתמודד עם מספר פיגועים, ובהם פיגוע הירי במוזיאון היהודי של בלגיה ב־2014, ושלושת פיגועי ההתאבדות שאירעו בבריסל ב־2016 שבהם נרצחו 34 בני אדם.
https://www.youtube.com/watch?v=8KG6afZo5Bs
כתוצאה מפיגועים אלה, החליטו בבלגיה על שינוי גישה בכל הנוגע לטיפול בטרור, משום שהרשויות הבינו, לדבריו, כי "אותם זאבים בודדים, כמו זה שפעל בפיגוע בצרפת, הם קשים לאיתור. אותו מחבל פעל באמצע שום מקום. השאלה היא איך מתמודדים עם פרופילים כאלה, לא טכנולוגיים, אלפים שמאמצים אידיאולוגיה סלפית כזו או אחרת. האם למדינה יש משאבים כדי לעקוב אחרי כולם? התשובה היא לא".
לפי עמרני, בן למהגרים מוסלמים ממרוקו, הבעיה המרכזית בכל הקשור להתמודדות עם הטרור באירופה, שלה החליטו לתת דגש בבלגיה, היא זו האידיאולוגית המביאה לקיטוב בחברה ולרדיקליזציה, ואת ההסבר לכך הוא מביא מניסיונו האישי.
"באופן אישי ומבחירה אני לא מתרגל או לומד את האסלאם. אמנם גדלתי במסורת המוסלמית, אבל עם ערכים של סובלנות וכבוד לדתות אחרות. מי שגדל כך, מפתח דרך אחרת לתקשר עם אנשים. במסגד הכי גדול בקזבלנקה מראים סמלים של נצרות ויהדות, מתוך כבוד. זו דוגמה שגם אידיאולוגיה ניתן לבסס על סובלנות וכבוד. האשמה היא לא באסלאם, הבעיה היא בהפצת דברי השנאה.
"כשמסתכלים על צעירים בחמאס או כאלה שגדלו בסביבה קיצונית, בין שזה בעזה או באירופה, רואים את אותה תוצאה", הוא מסביר. "אלה צעירים שמאמינים בשנאה, בחזון אלטרנטיבי לחברה שמקטב, כלומר 'אתם לא צריכים לעקוב אחר מסגרת החוק החברתית, אלא לאמץ פתרון קיצוני ולהעמיק באסלאם'.
"מי שגדל בגיל צעיר עם משפחתו ושומע שזה בסדר להרוג יהודים, נוצרים וגם מוסלמים רעים – אז זה מתכון לאסון. זה מה שקורה בסביבה של ישראל, הילדים גדלים לסביבה מלאה בשנאה. באשר ליום הנכבה ויום האדמה, אמנם אין קשר ישיר ביניהם לבין טרור על אדמת אירופה, אך נושאים מסוימים במזרח התיכון עשויים להוות זרז לרדיקליזציה ברחובות אירופה".
לדבריו, מפלגות ימין קיצוני באירופה שאומרות כי המהגרים המוסלמים אינם רצויים, מתדלקות עוד יותר את מטיפי השנאה. "כל אחד בטוח שהאחר לא שייך לחברה – זה כר פורה עבור דאעש ודומיו – לשכנע ילדים לבצע למשל פיגועי התאבדות. חייבים לוודא שאנחנו מגינים על ילדינו ומסייעים להם לבנות חסינות כדי להתנגד ל'תוכנה השלילית' – אותה אידיאולוגיה והטפה לשנאה, כי זה מכשול לשילוב באירופה. גם בישראל זה עשוי לעכב תהליכי שלום למיניהם".
טרור "לואו קוסט"
כדי להתמודד בבלגיה עם אותה "תוכנה שלילית" מסביר עמרני כי לא די בנטרול טרוריסטים, "כי זה כמו לנקות את הרצפה ממים, כשהברז עדיין פועל. חייבים להתמודד עם אלה שמתדלקים את דברי השנאה והאידיאולוגיה בכלים מודרניים. בפרלמנט הבלגי יש לכך הסכמה מקצה לקצה".
עמרני מציין כי "לבלגיה יש באופן יחסי באירופה את הכמות הגדולה ביותר של לוחמים זרים שהצטרפו לקבוצות טרור, פר קפיטה, ובהן דאעש. כ־800 אזרחי בלגיה הצטרפו בשנים האחרונות לארגוני טרור.
"העובדה שדאעש הורג מוסלמים היא טעות אסטרטגית ענקית. סעד עמרני
"מנגד, מאז 2015 נכנסו לבלגיה קרוב ל־40 אלף פליטים. זה מספר שמתקבל על הדעת משום שאפשר להתמודד עימו בצורה הגיונית. המספרים כן משנים פה. ברגע שאתה מוצף, אתה בצרה".
בדבריו מתייחס עמרני גם לעיר מולנבק, שהתפרסמה כמקום מקלט לקיצונים אסלאמים, ובה מתגוררות כמה קהילות מהגרים. תושבים שיצאו ממולנבק היו מעורבים בין השאר בפיגועים המרכזיים שאירעו בבלגיה, וגם בפיגועי נובמבר 2015 בפריז.
"בזכות תוכנית שהופעלה במקום, מולנבק היא תופעה מקומית, לא לאומית. מתבצעת שם, ובעוד שלושה מחוזות, אכיפת חוק גם בתחומי סחר בסמים, אמל"ח וזיוף מסמכים, כי זו המגמה החדשה – טרור 'לואו קוסט'.
"בדקנו שם ובמחוזות אחרים 11 אלף ארגונים שעשויים להיות רלוונטיים לטרור, פיתחנו תוכנית כלכלית, ביצענו מעצרים ומיפינו את האזור. זה מפעיל לחץ, וזה עובד. החלק השני בפתרון הוא אידיאולוגי, וחלקים נוספים הם שיתוף המידע וטיפול במצב הסוציו־אקונומי.
"חשוב גם לבנות גשרים שונים לקהילות שונות. יש להבין את הדנ"א של הקהילה שאליה אתה פונה, יש לכך חשיבות מהמעלה הראשונה".
מתי נוצרה הזדמנות לבניית גשרים אלה?
"כאשר דאעש החל להרוג מוסלמים. זו טעות אסטרטגית ענקית. ברגע שאתה מבין שאתה כמוסלמי בקהילות אלה מהווה מטרה פוטנציאלית, זו התחלה של משהו. זו הזדמנות לגורמי אכיפת החוק".
עוד הוא מוסיף כי "ההתמחות של בלגיה היא בזיהוי האידיאולוגיה, בניגוד למדינות אחרות באירופה שמתקשות בכך. שללנו את הרישיון של המסגד הגדול ביותר בבריסל, שמומן על ידי מדינה זרה במזרח התיכון, ומימן דברי שנאה במשך עשורים. אם תלך למסגד הזה תשמע דברים ותראה ספרים – שמפרשים הרג יהודים כדבר תקין. אנחנו לא רוצים לראות דברים כאלה בבלגיה.
"יש לנו את מספר ההעמדות לדין והנידונים למאסר הגבוה באירופה. בבלגיה, אנשים שחוזרים מסוריה הולכים לכלא. במדינות אחרות זה לא כך, לא מכניסים אותם למאגרי המידע הרלוונטיים, והם נותרים עם דרכון נקי. על פניו הם יכולים להגיע אפילו לעשות חג בישראל".
איך זה קורה?
"בגלל נאיביות, רצון לשמור על תקינות פוליטית ולשלב אנשים באוכלוסייה בכל מחיר. מדינות באירופה עם גישה חברתית יותר מדי מפותחת – ישלמו על כך מחיר כבד בקרוב מאוד. למעשה, הן כבר משלמות מחיר".
