עבור לתוכן העמוד
Menu

המשבר של דאעש מורגש גם בסיני

דאעש על סניפיו במזרח התיכון מנסה להתארגן מחדש • ארוגני הטרור במצרים סופגים מכות לא פשוטות

הולך ומתברר שפעילותו של מה שמכונה מחוז המדינה האסלאמית בסיני, לשעבר “אנצאר בית אלמקדס”, הולכת ומצטמצמת על רקע חילוקי דעות בתוך הארגון ולחצים של כוחות חיצוניים עוינים. בהתאם למחקר שפורסם בדצמבר האחרון ב”אלאהראם וויקלי” פחתו התקפות הטרור במצרים בהדרגה מ- 2015 שנת השיא, שבמהלכה התרחשו 594 אירועים, לכדי מחצית בשנים 2016/7.

מדובר עדין במספר לא מבוטל של התקפות, אך נראה שהארגון נמצא במשבר הנובע מצרופן של כמה התפתחויות. בראש ובראשונה זו כמובן פעילותו ההולכת וגוברת של הצבא המצרי ובמיוחד הצלחתו להרוג את מנהיג הארגון, אבו אנאס אל אנצארי, במאי 2016. אל אנצארי הוחלף ע"י אבו האג'ר אל השמי, שהוא כנראה קצין לשעבר בצבא העיראקי.

בעקבות מינויו גדל מספר הלא-מצרים בהנהגה ובין הלוחמים. עדות לכך הם שמות ההרוגים בעימותים עם צבא מצרים שביניהם נמצאו גם עריקים מ"עז אלדין אלקאסאם", הזרוע הצבאית של חמאס, שברחו מרצועת עזה, על רקע אידאולוגי, שעיקרו אבדן האימון בחמאס, מנקודת מבטם כמובן, על חוסר נחישותו מול ישראל ומול הרשות הפלסטינית.

הגברת כוחם של הלא מצרים הביאה בעקבותיה שינוי באסטרטגיה של "אנצאר בית אלמקדס", שחדל להתחשב במרקם השבטי בצפון סיני ולא היסס לתקוף אזרחים ובכללם בדאווים תושבי המקום, שבחלקם גילו בעבר אהדה לארגון. זאת בהתאם לקו הבסיסי של המדינה האסלאמית המוכרת – גם כ"דעא"ש" – להפעיל את מלוא האכזריות למטרת הפחדה עד להשגת היעד המרכזי – השלטת שלטון האסלאם על בסיס השריעה והקמת הח'ליפות.
דוגמה בולטת ליישום האסטרטגיה הייתה ההתקפה הברוטלית ב-24 בנובמבר בשנה שעברה על מסגד אלרודה – המשמש כמרכז סופי ידוע – בביר אל עבד ביום שישי, הוא יום התפילה הקולקטיבי באסלאם שבמהלכה נרצחו 309 אזרחים.

התנהגות זו הוליכה לשינוי מדיניותו של שבט התרבין הגדול, שהיה מסייע לארגון הג'יהאדי במתן מחסה לפעיליו ובמודיעין והפך לצד עוין המקשה עכשיו על תנועתם בשטח. בהתאם ליומון "אלערבי הג'דיד" היו"ל בלונדון, נקטו כבר בקיץ שעבר מיליציות חמושות של השבט בפעולת נמרצות נגד פעילי הארגון מבלי שצוינה מהות הפגיעה שנגרמה להם.

חילוקי הדעות האסטרטגיים בין שני המחנות – זרים מול מקומיים – בתוך "אנצאר בית אלמקדס", בנוסף ללחצים של הצבא המצרי ושל שבט התרבין גרמו לעריקה של מספר בלתי ידוע של פעילים. כמה מהם ברחו בחזרה לעזה, אחרים ללוב. אלה שלא רצו לעזוב את סיני הצטרפו לארגון ג'האדי מתחרה, "ג'נד אלאסלאם" (צבא האסלאם) המעניק להם מחסה מנקמתו של "בית אלמקדס". מדובר בארגון קטן הקשור לאלקאעדה שהוקם כנראה ב-2011, ורק לאחרונה ביצע שתי פעולות נגד כוחות הביטחון המצרים ונגד פעילי המדינה האסלאמית. אין להתפלא אפוא שמצב זה אף הביא לעימותים מזויינים בין חסידי שני המחנות. לפני כמה שבועות נמצאו עשרים גופות באזור מדברי מדרום לאל עריש – מה שנראה כתוצאה של עימות באש חיה בין הפעילים.

עדות למצב הקשה אליו נקלע מחוז המדינה האסלאמית בסיני הגיעה מסדרת מכתבים ששיגר מנהיג המדינה האסלאמית, "הח'ליף" אבו בכר אלבגדאדי, מסוריה כנראה, להנהגת הארגון בלוב בסוף השנה שעברה. המכתבים נפלו בידי פעילי "הקבוצה הלובית הלוחמת (الجمعة الليبية المقاتلة), הקשורה לאלקאעדה. במהלך קרבות נגד פעילי המדינה האסלאמית בבנגזי והגיעו בדרך לא דרך ליומון הסעודי אלשרק אלאווסט היו"ל בלונדון. בגיליונו מ- 30 בנובמבר חושף העיתון כי המכתבים נשלחו ליעדם כנראה באוקטובר – נובמבר על רקע המפלות הקשות של המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה ונפילתה של העיר סירת, מעוז הארגון בלוב ומנוסחים ברוח של אכזבה ותבוסה.

בגדאדי קורא לנציגיו בלוב לרדת לדרום המדינה ולהתרכז שם מחדש תוך ניצול פני השטח ההררים והמדברים החרושים בוואדיות הנותנות מסתור מפני המטוסים והמזלט"ים. הוא קורא להם להמשיך במאבק, לקבל את שרידי הארגון הבורחים מסוריה ומעירק, ובעיקר להתגבר על רוח התבוסתנות שחדרה לשורותיהם. הוא מנחה אותם להתארגן ולנהל משם את המערכה במצרים, טוניסיה, אלג'יריה ומאלי. הוא גם דוחק בהם לגייס ילדים ולשלחם לצפות בפעולות הארגון כדי שיתחנכו ברוחו ויהוו את דור העתיד. ממכתבים אלה נראה שהאזורים המדברים של דרום לוב עלולים להיות אחד ממרכזי הארגון החדשים.

באחד מן המכתבים הביע אלבגדאדי את כעסו על ארגון "אנצאר בית אלמקדס" המצרי אשר רבים מחבריו ברחו מסיני ללוב. וכך הוא כותב: "נודע לי שהתנהגות בלתי הולמת פשתה ביניכם… הפיצו אותה אלה שבאו מגדודי בית אלמקדס וזו התנהגות שבלבלה את צורת הג'יהאד אצלכם. הפרעה זו פגעה במאבק שלכם ועליכם להבין זאת". בהמשך הוא מדגיש כי המערכה בסיני היא חלק של המערכה הכללית ואין לזנוח אותה. האחים במצרים נכשלו וברחו מבלי שסיימו את המשימה. הם זנחו את רוח הג'יהאד ויש "לעזור להם לחזור לסיני" ובמידת הצורך לנהוג בהם כאויב.

לא ידוע כיצד נהגו הפעילים הלובים בבורחים של "בית אלמקדס" והאם הם אכן חזרו לסיני. מכל מקום כפי שידוע מחוז המדינה האסלאמית בסיני ממשיך בפעולותיו ונמצא מול אתגרים ההולכים ומעצימים. במיוחד אמור הדבר לגבי "הפיוס" בין חמאס לרשות הפלסטינית והלחצים של מצרים על חמאס להפסיק כל שיתוף פעולה עם מחוז המדינה האסלאמית. על רקע זה הקים חמאס אזור חיץ בין רפיח הפלסטינית לרפיח המצרית הנשלט ע"י כוחות הביטחון שלו והמונע כל קשר בין פעילי בית אלמקדס בסיני לבין עמיתיהם בעזה והארגונים הסלפים שעשרות מהם נעצרו בזמן האחרון.

היחסים בין ארגון "אנצאר בית אלמקדס" לבין חמאס היו תמיד אמביוולנטיים מאחר שהארגון הג'האדי רואה בחמאס ארגון כופר שזנח את הג'יהאד. עם זאת המציאות מול ישראל ומצרים אילצה אותם לקיים שיתוף פעולה מינימלי סביר. על רקע זה שמשה רצועת עזה מקום מקלט לפצועים וכנראה גם בתנאים מסוימים לנמלטים מתקיפות הצבא המצרי. יתכן אף שעזה הייתה מקום נוח לייצור או ניסוי כלי נשק ותחמושת. אולי החשוב מכל היה שארגון בית אלמקדס לא הפריע לחמאס לנהל את קווי ההספקה שלו בסיני שדרכם הועברו לעזה נשק, ציוד מגוון ומוצרים חיוניים שהוברחו ממצרים ומלוב.

היומון אלמסרי אליום דיווח בשנה שעברה כי ארגון "בית אלמקדס" סייע בהעברת נשק שהוברח מלוב לסיני ומשם נשלח בחלקו לעזה. עתה הדברים השתנו ונראה כי נותקו היחסים ופעילי בית אלמקדס החלו לפגוע בקווי ההספקה של חמאס בסיני – מה שהביא למחסור חמור במוצרים חיוניים אזרחים וצבאיים למשטר החמאסי. עוינותו של בית אלמקדס לחמאס באה לביטוי בוהק ומזוויע כאשר לפני מספר שבועות פרסם הארגון וידיאו של הוצאתו להורג של אחד מפעיליו שניסה להעביר נשק מסיני לחמאס בעזה. מדובר בפעיל שהיה חבר בעז אלדין אל קאסם וערק לשורות בית אלמקדס. גם המוציא להורג היה עריק מעז אלדין אלקאסאם. ניתן לומר שארגון המדינה האסלאמית בסיני הטיל מצור על חמאס ומתנהלת ביניהם מלחמה קשה ואכזרית.

מחוז סיני של המדינה האסלאמית בסיני נמצא במצוקה גדולה. הוא סובל מעימות פנימי על המשך דרכו בעוד שארגון המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק שאליו נשבע אמונים הולך ומתמוטט ומאבד בהדרגה את האפשרות לתמוך בו בהעברת אמצעי לחימה וכספים הדרושים למאבקו ולתפקודו. בו בזמן עליו להמשיך להתמודד עם מתקפה רחבת הקף של הצבא המצרי וגם להתעמת בשטח הביתי שלו עם שבט תרבין העוין וגם עם ארגון החמאס שלא יסכים לוותר על קווי ההספקה החיוניים שלו בסיני. עם זאת ספק רב אם הארגון יתפורר או יעלם בעתיד הקרוב. פעיליו הנאמנים, שאמונתם מבוססת על הקוראן, גדולתו הבלתי ניתנת לערעור של אללה והמצווה להילחם באויבי אללה עד להכנעתם, הם חדורי שליחות אלוהית נעלה ומונעים ע"י חומר דלק שלעולם לא יכלה.