עבור לתוכן העמוד
Menu

המפגינים באיראן : "המהפכה האסלאמית הייתה טעות שלנו"

ברחבי איראן מפגינים מאז סוף השבוע שעבר אלפי מפגינים נגד המשטר ואוזלת ידו להביא לשיפור המצב הכלכלי מבית המפגינים מוחים גם השחיתות הציבורית הרבה

ברחבי איראן מפגינים מאז סוף השבוע שעבר אלפי מפגינים נגד המשטר ואוזלת ידו להביא לשיפור המצב הכלכלי מבית ואך גם נגד הסיוע הרב שהוא מגיש למדינות זרות על חשבונו של העם האיראני.
אלו הן ההפגנות הרחבות ביותר באיראן מאז דיכוי גל המחאה בעקבות בחירתו מחדש של אחמדינז'אד לנשיאות.
ההפגנות שבמוקדן יוקר המחייה, האבטלה (המגיעה למעלה מ-12 אחוז) הגואה והשחיתות, החלו בעיר השנייה בגודלה משהד ומשם התפשטו לערים מרכזיות נוספות ואף לבירה טהראן ולעיר הקדושה קום בה מרוכזים הסמינרים הדתיים.

להאזנה לראיון המלא בג"צ:

הפגנה התקיימה (30 דצמבר) גם באוניברסיטת טהראן בה התעמתו סטודנטים עם משטרת המהומות riot-police . במהלך ההפגנות באוניברסיטת טהראן נעצרו מספר מפגינים שהועברו לכלא "אוין" הידוע לשמצה. באחת התמונות שהופצו ברשתות החברתיות והפכה אייקונית נראית אישה מתריסה מול כוחות הביטחון ומניפה על מקל את כיסוי הראש שלה.

המשטר האיראני ניסה תחילה להכיל את המחאה במשהד ולמנוע את התרחבותה באמצעות חסימת רשת האינטרנט ושיבוש שידורי הלוויין ערוצי חדשות מרכזיים כמו ה BBC וה-VOA אך ברשתות החברתיות הופצו עשרות סרטונים ממוקדי העימות השונים שהלכו והתפשטו באיראן.

במוקדי המחאה השונים קראו המפגינים ססמאות נגד אנשי הדת "We don't want Islamic Republic!" & "Clerics shame on you, let go of our country!" וכן "מוות לדיקטטור" (ח'אמנהאי), "מוות לרוחאני" "מוות ל"חזבאללה" ואף סיסמאות בגנות מעורבותה הנמשכת והיקרה של איראן במוקדי סכסוך שונים במזרח התיכון על חשבונו של העם האיראני : forget about Syria, think about us”, "Not Gaza, Not Lebanon, My life for Iran" .

בשיראז קרעו מפגינים את תמונתו של קאסם סלימאני, מפקד כח אלקדס של משמרות המהפכה, מי שעומד מאחורי הסיוע שמעניקה איראן למדינות וארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון .

לאחרונה הודה יחיא סנואר, העומד בראש תנועת החמא"ס בעזה, כי סלימאני יצר עימו קשר לאחרונה והבטיח לו להעמיד לרשות החמאס, ללא תנאי, את כל היכולות "להגנה על ירושלים". סנואר אמר בשיחה עם ערוץ אלמיאדין" almayadeen כי ב-2012 הוא נפגש עם סלימאני והתרשם ממחויבותו העמוקה לפלסטין ולירושלים. גם דובר בשם תנועת הג'האד האסלאמי בפלסטין אמר כי איראן העמידה לרשות הארגון את כל יכולותיה.

לפי שעה לא ברור מי עומד מאחורי גל ההפגנות, אך העובדה שהן התלקחו במספר מוקדים מעידה כי הייתה יד מכוונת שארגנה אותן.

נדמה כי בשלב זה לא בלט ה"צבע הירוק" שאפיין את המחאה ב-2009 ומנהיגי המחאה אז Mir Hossein, Mousavi and Mahdi Karroubi, נתונים מאז 2011 במעצר בית. לפי שעה תגובתו של המשטר האיראני מבולבלת שכן המסרים שמשמיעים המפגינים הם חוצי מחנות ומחאתם מופנית הם נגד המנהיג והן נגד ראש הרשות המבצעת רוחאני – על מדיניותו הכלכלית הכושלת וחוסר יכולתו לתרגם את הסכם הגרעין לפירות כלכליים שישנו את תמונת המצב הכלכלית העגומה של האזרח האיראני.

דרשני יום השישי באיראן, המתואמים עם לשכת המנהיג, הביעו אף הם מסרים מבולבלים בעד המחאה מצד אחד ונגד היציאה לרחובות. כך אחמד עאם-חודה דרשן העיר משהד, בה התלקחה המחאה, אמר כי המחאה לשיפור תנאי החיים ויוקר המחייה שהחלה "צודקת" אך מהר להזהיר כי "אין לצאת לרחובות כל אימת שמישהו קורא לעשות כן…ביטחון המדינה וסוגיות הנוגעות לחיינו אסור שיהפכו לכלי בעזרתו אויבנו יוכלו לנצח". הוא הגדיר את הסיסמאות שהושמעו בגנות מעורבותה של איראן בסוריה כ"בלתי אחראיות" וכאלה המשחקות לידי המג'האדין ח'לק .

בשונה מהתעלמותה של ארצות הברית, בראשות הנשיא אובמה, מגל המחאה ב-2009 בעקבות הבחירות לנשיאות איראן הביע נשיאה הנוכחי של ארצות הברית תמיכה במפגינים ואמר כי המשטר האיראני מפחד מהעם האיראני וכי "Oppressive regimes cannot endure forever, and the day will come when the Iranian people will face a choice. The world is watching" !. נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, (ומרבית מדינות אירופה) התעלם מהמחאה האותנטית של העם האיראני ב-2009 , מהפרה שיטתית של זכויות אדם באיראן בשנים שלאחר מכן, ומפעילות חזבאללה בחצרה האחורית של ארצות הברית עם קרטלי הסמים שמימנו את פעילות "חזבאללה", וכל זאת בכדי לחבל ב"מורשתו ההיסטורית" – חתימת הסכם הגרעין עם איראן (2015) ב"כל מחיר".

לצד גל המחאה הרחב התקיימו הפגנות מתוכננות של המשטר להפגנת תמיכה בו. ההפגנות היו מתוכננות מראש כדי לציין את דיכוי ההפגנות ב-2009 במחאה על בחירתו מחדש של אחמדינז'אד, אך קבלו משנה חשיבות נוכח התרחשותן במקביל לגל המחאה נגד המשטר, שהחל יום קודם. המפגינים קראו להעמדם לדין של Mir Hossein Mousavi and Mahdi Karroubi מנהיגי המחאה ב-2009 הנתונים עדין במעצר בית.

יודגש, כי בעקבות גל המחאה ב-2009 נקט המשטר האיראני בפעילות מנע רחבה שכללה לצד דיכוי אלים של המחאה. גם מעצר של הפעילים המרכזיים של התנועה הירוקה, סגירת כלי תקשורת רפורמיסטים, מעצר עיתונאים ובלוגרים, איסור על אזכור שמם בתקשורת של ראשי התנועה הירוקה והפרה חוזרת ונשנית של זכויות אדם ומעצרים.

מותו של האיתאללה רפסנג'אני לפני כשנה (ינואר 2017) עתיד להשפיע אף הוא על גל המחאה הנוכחית. רפסנג'אני, ממחוללי המהפכה האסלאמית ומי שהיה שותף לדרכו של ח'מיני, היה מתנגד תקיף של הגברת מעורבותם של משמרות המהפכה בכלכלה ובממשל. הוא הצידה ב-2009 לאחר שקרא לשחרור העצורים בעקבות גל המחאה ולתקשורת חופשית והביע תמיכה במהפכה הירוקה . הוא היה מעין לשון מאזניים בין דורי באיראן ואך שאבד מכוחו במשך השנים (ב-2011 לא נבחר למועצת המומחים) הצליח לגשר על פני התהום בין ראשי המשטר לדור הצעיר ולשכבות הביניים שאבדו מכוחן והשפעתם נוכח עליית משמרות המהפכה.

בהעדר לשון מאזניים ונוכח המשך ההפגנות המשטר האיראני לא יהסס להטיל אל מלאכת דיכוי המהומות את הבסיג' – זרוע המתנדבים של משמרות המהפכה הידועים בדיכוי הברוטלי של המהומות ולשוב לגל המעצרים ההמוני שאפיין את המחאה ב-2009.