עבור לתוכן העמוד
תפריט

התיווך הצרפתי והזעם האיראני

נחיתתו של חרירי בפאריס מביאה לשיא את המתח לקראת שובו לביירות ואת הזעם האיראני על מקרון

כשבועיים אחרי שהיה נתון "במעצר בית" בסעודיה יצא רה"מ הלבנוני המתפטר, סעיד חרירי, עם אשתו ובנו בכורו לפאריס, תחת אבטחה כבדה. הוא נפגש בארמון האליזה עם נשיא צרפת עמנואל מקרון במסגרת ארוחה שהוגדרה "ידידותית ומשפחתית".

אין ספק כי עם בואו לפאריס לא הסתימה הפרשה הדרמטית, והאם יגיש חרירי רשמית את התפטרותו לנשיא לבנון. חרושת השמועות, הדיזינפורמציה והמאבקים בזירות הפנימיות והאזוריות ימשיכו ללוות אותנו בימים והשבועות הקרובים. הפרשה תמשיך גם לעורר תמיהות ושאלות מעבר לעצם התפטרותו של חרירי.
ההשלכות הן רבות וכבדות משקל לכל האזור. על עתיד לבנון, על המלחמה עקובה מדם בין הסונים לשיעים, על הטינה של סעודיה נגד איראן והחיזבאללה, וכמובן גם ביחס לישראל.

עם זאת מן הראוי להתמקד במניעים של התווך הדיפלומטי הצרפתי והסיבות שהובילו לבואו של חרירי לפאריס .

הרקע ההסטורי

-המדינה "לבנון הגדולה" הוקמה ב-1920 על ידי צרפת בעקבות נפילת האימפריה העותומנית והסכמי סייס-פיקו.בהתאם לסעיף 22 באמנת חבר הלאומיים שהתקבלה בועידת סן רמו קבלה לבנון מנדט צרפתי.

נזכיר כי באותה תקופה 55% מהאוכלסיה היו נוצרים, השיעים היוו 17% והסונים 20%.

מאז עצמאותה של לבנון ב- 1943 הקשר ההדוק עם פאריס נמשך עד עצם היום הזה. היחסים הבילטרים בין שתי המדינות קיימים בתחומי הכלכלה והמסחר, הבנקאות, התירות והתרבות וכן בתחום הצבאי. לבנון נחשבה אמנם " שוויץ של המזה"ת" אך צרפת רואה בה עדיין "מדינת חסות".
רציחתו של רוה"מ לבנון רפיק אל חרירי (האבא של סעיד) ב-14 בפבואר 2005 עורר תדהמה וזעם רב בצרפת. הנשיא דאז, ג'אק שיראק, היה חברו הקרוב. הוא האשים את סוריה בהתנקשות, ואף השעה את היחסים הדיפלומטים עם דמשק. נציין כי בתום כהונתו ופרישתו מהחיים הפוליטיים מתגורר שיראק במעונו הפרטי בפאריס של ראפיק חרירי.

המהלכים הצרפתים עד בואו של סעיד חרירי לפאריס

-בעת שסעיד חרירי הודיע ב-4 בנובמבר 2017 על התפטרותו, שהה נשיא צרפת באבו דאבי. הוא חנך את מוזיאון הלובר המקומי בפאר והדר. נציין כי האמיר מוחמד בן זייד נחשב לידיד קרוב ואיש אמונו של הנסיך הסעודי מוחמד בן סלמן ולצרפת בסיס צבאי בנסיכות.

הנשיא מקרון השכיל לנצל את הקשר והעיתוי וטס מאבו דאבי לריאד כדי להיפגש עם הנסיך סלמן ולדון עמו על "שחרורו" של חרירי.

– קודם לפגישה קבל מקרון אור ירוק מהנשיא עיון וקבל את ברכת הנשיא טראמפ ופוטין על מהלך התווך.

– מקרון בן ה-39 מוצא בנסיכים הצעירים מסעודיה והאמירויות שפה משותפת לפתוח האזור ולרפורמות ופרטנרים למדיניות הצרפתית.

-שבוע אחרי ביקור הבזק של הנשיא מקרון יצא לריאד שר החוץ של צרפת לה דריאן. בתפקידו הקודם כשר הגנה הוא רקם קשרים הדוקים עם הצמרת הסעודית ואף עם נסיכויות המפרץ הפרסי. בעת בקורו הוא נפגש ארוכות במעונו הפרטי של חרירי בריאד. נציין כי למשפחת חרירי גם נתינות סעודית והיא בעלת חברת BTP הנמצאת שם במצוקה פיננסית קשה.

-במקביל, שוחח הנשיא מקרון עם עמיתו הלבנוני מישל עיון שסרב לקבל את התפטרות חרירי והאשים את סעודיה בהתערבות בוטה בענייינים הפנימיים בלבנון ובהפרת אמנות בינלאומיות. הנשיא עיון בן ה-84, המקורב היום לחיזבאללה ערך בחודש שעבר בקור רשמי בפאריס והצליח להדק את הקשרים בין שתי המדינות.

– צרפת בקשה גם מהפטריאך המרוני בשארה בוטרוס ראחי לפגוש את חרירי בריאד כדי לשכנעו לשוב לבירות.

הסיבות שהובילו לתווך הצרפתי

-אחרי הכשלון הצורם בתהליך השלום עם הפלשתינים וכשלון הועידה הבינלאומית שהתכנסה בפאריס ב-15 בינואר2017 , חיפשה צרפת מהלך דיפלומטי שיחזיר אותה לפעילות במזרח התיכון.

– המדיניות של פאריס מושתתת עתה על קיום יחסים ידידותיים עם כל המחנות וכל הצדדים. בתוך כך וכדי לשחק את תפקיד המתווך היא מנהלת יחסים במקביל עם סעודיה, קאטר, מצרים ואיראן.

-צרפת חוששת מעימותים מזוינים ואי שוויון אסטרטגי אזורי העלול להטות את הכף לטובת איראן ורוסיה. היא בוחרת להתמקד בדיפלומטיה הקלסית ובהחלטות של מועצת הביטחון.

-צרפת מפרידה בין "החיזבאללה הפוליטי" לבין "הצבאי". בשיחותיו עם הנסיך סלמן מודע השיא מקרון כי דרישות סעודיה לפרק את חיזבאללה מנשקו אינו כלל מציאותי. על כן יש לאפשר לחיזבאללה להיות חלק בהנהגת המדינה הלבנונית.

-צרפת חוששת מאוד שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן.

– ההסכם שנחתם באחרונה בין ארה"ב לרוסיה בהקשר הסורי-אירני הושג בלי התחשבות באינטרסים הצרפתים והדבר עורר כעס בפאריס.

– התווך בפרשת חרירי נעשה גם לאור "האדישות" של ארה"ב להרתם מיוזמתה לפתרון המשבר.

– למרות ההתקרבות לכאורה לאיראן העדיפו הצרפתים מאז ומתמיד את המחנה הסוני על השיעי. נציין כי בעת מלחמת איראן-עירק של שנות ה-80 תמכה צרפת ללא עוררין בסאדם חוסיין. היא ספקה לו נשק ואף כור גרעיני.(הושמד על ידי ישראל ביוני 1981)

– צרפת מודאגת מאי יציבות שלטונית בלבנון, ממשבר כלכלי ומקריסת המערכת הבנקאית. נזכיר כי בשני העשורים האחרונים אין ללבנון תקציב לאומי והמערכות פועלות מתוך אינטרסים עדתיים שונים בלתי מבוקרים ונגועים בשחיתות. בתוך כך, מנסה צרפת בכל דרך למנוע מלחמת אזרחים חדשה. נציין כי הדאגה אינה רק על עתיד לבנון, היא חוששת במיוחד שמלחמת אזרחים תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטחה.

ההשלכות המידיות

– שר החוץ של צרפת ביטל בקור מתוכנן בטהרן. הנשיא מקרון שנפגש בחודש ספטמבר האחרון בניו יורק עם עמיתו האיראני רוחני נעתר לבקשתו לערוך בקור ראשון והסטורי בטהרן.

– צרפת מסרבת לבטל את הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בוינה. עם זאת היא חותרת עתה לדון במכלול בעיות שנוצרו מאז, בין היתר על מעורבותה של איראן בסוריה ועל הטילים הבליסטים שברשותה.

– בשנים האחרונות ובמיוחד מאז המנדט השני של רוחני, העדיפה צרפת את איראן על פני סעודיה. היא מתחה בקורת על ריאד והנסיך סלמן על מדיניותה נגד קאטר וכן על המשך מעורבותו במלחמה בתימן.

– העמדה החדשה של צרפת וההצהרות האחרונות של מנהיגיה על "כוונות הגמוניות" של איראן עוררו זעם בטהרן ולתגובות חריפות על התווך הצרפתי. לא ברור אם ומתי יערכו הביקורים המתוכננים של לה דריאן ושל מקרון.

– יש חשש שההסתבכות עם טהרן תעמיד בספק את המשך פעילותם של החברות הצרפתיות באיראן שהשקיעו משאבים רבים מאז ביטול הסנקציות.
לסיכום , אין ספק כי בטווח הקצר היה התווך הצרפתי בפרשת אל חרירי מהלך נקודתי ומבריק שאפשר לכל הצדדים "לרדת מהעץ הרם" ובכך למנוע עימות מיידי. הנשיא מקרון זכה לכמה נקודות חיוביות גם בעיני דעת הקהל והתקשורת. המהלך האחרון גם הוכיח כי יש עדיין לפאריס כלים דיפלומטים והשפעה מסוימת בעולם הערבי, במיוחד בלבנון. השאלה היא מה המחיר שתשלם צרפת בעתיד.

לא ברור עדיין מה הם המהלכים הבאים של חרירי ואיך תגיב סעודיה עם חזרתו לבירות ב-22 בנובמבר ביום העצמאות של לבנון. אם תיהיה אכן התפטרות יצטרך הנשיא מישל עיון למצוא ראש ממשלה זמני וסוני שיהיה מקובל לחיזבאללה. עד הבחירות לפרלמנט שיערכו בשנה הבאה יהיו בוודאי התפתחיות נוספות ובלתי צפויות . עד אז תנסה צרפת להרגיע את המצב בלבנון ובמקביל לתמרן בין איראן לערב הסעודית.