עבור לתוכן העמוד
תפריט

הכורדים לא יכולים להמשיך בלי תמיכת ארה"ב

ייתכן שהקפאת מהלכי העצמאות נועדה לאפשר לטורקיה להסיר את המצור מעל כורדיסטן, לצד הבהרת עמדת ארצות הברית, וחידוש השיחות עם בגדאד על הסדרת היחסים בין הכורדים לערבים השיעים

ייתכן שהקפאת מהלכי העצמאות נועדה לאפשר לטורקיה להסיר את המצור מעל כורדיסטן, לצד הבהרת עמדת ארצות הברית, וחידוש השיחות עם בגדאד על הסדרת היחסים בין הכורדים לערבים השיעים

החלטת הפרלמנט הכורדי להקפיא את מהלכי העצמאות משקפת את המצוקה והחרדה שאחזו בכורדים משהתחוורו להם עוצמת הבידוד המדיני, ממדי הלחץ הכלכלי ובמיוחד החולשה הצבאית מול האיום האיראני בהם הם נתונים בעקבות משאל העם. אם הכורדים הניחו שארה"ב תיחלץ לעזרם כגמול על תרומתם במלחמה נגד דאעש, במסגרתה הם סייעו בהפלת שלטון האימים של הסונה הרדיקלית בשני מרכזיה – במוסול בעיראק וברקה בסוריה, הרי שהתמימות הזו הסתברה כמקח טעות.

אבל מה מרה הייתה אכזבתם כאשר דווקא ארצות הברית, המעצמה שהם כל כך מעריצים, לא תמכה בהחלטתם לערוך את משאל העם לעצמאות, שבו יותר מ-90% מן הכורדים אמרו הן לעצמאות.

מנהיג הכורדים, מסעוד ברזאני, הבהיר כל הזמן כי משאל העם אין פירושו פרישה מיידית מעיראק, אלא ראשיתו של משא ומתן עם ממשלת בגדאד על פרישה מוסכמת שתסדיר גם את סוגיית יצוא הנפט.

הכורדים האמינו כי אחרי שיסיימו את משאל העם, ארצות הברית אולי לא תהיה מרוצה, אבל תקבל אותו כעובדה מוגמרת, אבל למרבה הפתעתם מדריכים אמריקנים ליוו את צבא עיראק אשר נכנס לעיר הנפט כירכוכ, אשר הכורדים שיחררו מידי המדינה האיסלאמית בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה נגדה. במקרה אחד הצבא הכורדי, פשמארגה, ויתר על מוצב כאשר הבחין בצד העיראקי במדריכים אמריקנים, ולא רצה לגרום לנפגעים אמריקנים מאש כורדית.

מדוע ארצות הברית תמכה בעיראק? בעיקר כדי לעזור לראש הממשלה, חידר אל-עבאדי, אשר נחשב בוושינגטון כנכס שיש לשמור עליו, כמי שיש בו פוטנציאל לנתק את עיראק הערבית מאיראן הפרסית.

אבל מה שקרה בפועל הוא שמי שנספח לצבא עיראק היו המיליציות השיעיות בפיקודו של הגנרל האיראני, קאסם סוליימאני, והן לא היו מחוייבות להבטחות כאלה או אחרות של עבאדי לאמריקנים, ולא הסתפקו בכניסה לכירכוך כדי לתת "תמונת ניצחון" לעבאדי לקראת מערכת הבחירות בשנה הבאה, אלא התקדמו לכיוון הבירה אירביל.

הלקח לאמריקנים צריך היה להיות שעם כל הכבוד לעבאדי, מי שמחליט מה קורה בעיראק הוא עדיין קאסם סוליימאני, ומה שמעניין אותו זה לקדם את הקשת השיעית, וזה מה שהוא עושה. האם אכן למדו האמריקנים את הלקח הזה? נחיה ונראה. מול הצורך לחזק את עבאדי קיים הצורך להיערך מול איראן בהקשר של חידוש הסנקציות עליה בגלל הסכם הגרעין. האם זאת באמת המשוואה שעושים בוושינגטון? הכורדים לא בטוחים.

אם כך, כל עוד אין לכורדים גיבוי של ארצות הברית, הם אינם יכולים להמשיך במהלכים לקראת עצמאות.

עוד בעיה קריטית של הכורדים היא הפילוג חסר התקנה בשורותיהם. מי שמוליך את ההיפרדות מעיראק היא משפחת ברזאני שמרכזה בבירה אירביל, אבל בסוליימניה שולטת משפחה מתחרה, טלבאני, שהיא דווקא רוצה להישאר במסגרת עיראק, ולה דווקא יש יחסים טובים עם איראן. מנהיג המשפחה, ג'לאל טלבאני, שמת לא מזמן, היה נשיא עיראק. המהלכים שהובילו לכניסת צבא עיראק לכירכוך החלו כאשר קאסם סוליימאני בא לניחום אבלים בסוליימאנייה, ושם נרקמה התוכנית שיחידות הפשמרגה בכירכוך שמפקדיהן הם אנשי טלבאני יסוגו לטובת צבא עיראק. הפילוג הכורדי מפלג אם כן גם את הצבא.

תוצאות משאל העם, יותר מ-90% תמיכה בעצמאות הטרידו את משפחת טלבאני, כי פירוש הדבר שגם במעוזם בסוליימאניה יש תמיכה חזקה ביריביהם באירביל, משפחת ברזאני, ומכאן הצורך לבלום את מהלכי העצמאות.

גם לתורכיה יש עמדה מסורתית נגד עצמאות כורדיסטן, כי פירוש הדבר התפרקות תורכיה אשר בה נמצא ריכוז כורדי מסיבי, ואם גם הוא ידרוש עצמאות, תורכיה תתפורר.

למעשה, בתורכיה כבר פועלת מחתרת כורדית, ה- PKK, אבל עד כה היא מטרידה את תורכיה, אבל לא מסכנת את קיומה.

באופן פרדוכסלי, לתורכיה יש יחסים טובים מאוד עם אירביל. היא מתנגדת לעצמאות, אבל לא לשמירה על המעמד הנוכחי של אוטונומיה.

אין להוציא מכלל אפשרות כי הקפאת מהלכי העצמאות נועדה לאפשר לתורכיה להסיר את המצור מעל כורדיסטן, לצד הבהרת עמדת ארצות הברית, וחידוש השיחות עם ממשלת בגדאד על הסדרת היחסים בין הכורדים לערבים השיעים.

פורסם במקור באתר NRG360