בשבוע האחרון התפוצצו בבירת תוניסיה 3 מחבלים מתאבדים. ב-27 יוני התפוצצו שני מחבלים מתאבדים ליד סיור של כוחות הביטחון סמוך לשגרירות צרפת וליד המטה ללוחמה בטרור. איש כוחות הביטחון של תוניסיה נהרג בפיגוע ואחדים נפצעו.
ארגון המדינה האסלאמית נטל אחריות על הפיגועים בסוכנות הידיעות "אעמאק" : "שני מבצעי הפיגועים נגד כוחות הביטחון בתוניסיה היו לוחמים של המדינה האסלאמית.
ב -3 יולי בבוקר פוצץ עצמו אימן בן חביב בן אלח'דירי אל סמירי, שהיה מבוקש על ידי כוחות הביטחון מזה זמן רב, לאחר שכותר על ידי הכוחות המיוחדים ללוחמה בטרור של תוניסיה. בנובמבר 2018 דיווח משרד הפנים התוניסאי לפרלמנט, כי האישה שפוצצה עצמה באוקטובר 2018 בתוניס (15 פצועים) נשבעה אמונים למדינה האסלאמית, אך הארגון לא נטל אחריות על הפיגוע .
🚨 Nouveau bilan d'un policier tué et 8 personnes blessées dans 2 attentats-suicides à #Tunis.#Tunisie pic.twitter.com/h31wu3H11R
— deSperate (@TBMJ2_) June 27, 2019
פיגועי ההתאבדות בוצעו בשבוע בו הופצו שמועות רבות ברחוב התוניסאי לפיו נשיא תוניסיה מחמד אלבאג'י קאא'ד אלסבסי (92), נפטר לאחר שאושפז בבית חולים בשל "מחלה קשה" ב-27 יוני, ביום בו בוצעו שני פיגועי ההתאבדות. בעקבות גל השמועות קראו הממשלה ובכלל זה הנשיא אלשאהד לאזרחי תוניסיה לא להיתפס לבהלה. שכן מצבו של הנשיא משתפר. ב-1 יולי פרסמה לשכת הנשיאות הודעה כי הנשיא "עזב את בית החולים ומחלים ממחלתו". לנשיא בתוניסיה חשיבות רבה בכל הקשור לניהול וקביעת מדיניות הפנים, החוץ והביטחון והוא נבחר אחת לחמש שנים בבחירות דמוקרטיות.
now in #Tunis : aymen smiri a terrorist blow himself up (in hay ettadhamon ) #Tunisie #tunisia #terrorist pic.twitter.com/jPj1yeJEB8
— rabeb aloui (@rabebaloui) July 2, 2019
בדרך לדמוקרטיה
תוניסיה היא המדינה בה החלה בשורת האביב הערבי והיא למעשה היחידה שהצליחה לעלות על נתיב של דמוקרטיה ולא לשקוע אל מלחמת אזרחים ואנרכיה כמו שכנתה לוב. האתגר לפתחה של תוניסיה הוא עצום והיא מתמודדת עם בעיות ביטחוניות – מרבית הג'האדיסטים שהצטרפו למדינה האסלאמית ונלחמו בעיראק ובסוריה הם מוצא תוניסאי ועתה הם חוזרים למולדתם , בעיות כלכליות – אינפלציה, אחוזי אבטלה גבוהים בעיקר בקרב הנוער , אזור הדרום במדינה החש מוזנח ומעת לעת מפגין ובעיות פוליטיות-חברתיות – התנקשויות פוליטיות, מאבקים מפלגתיים, דתים-חילוניים ותחושה בקרב רבים כי התהליך הדמוקרטי לא הושלם ועדין "ניחוח" השלטון הישן ממשיך לרחף בתוניסיה.
מאז הפיגועים הגדולים בתוניסיה ב-2015 (הפיגוע נגד מוזיאון ברדו ואתר הנופש בסוסה – 59 הרוגים ונגד אוטובוס שהסיע חיילים במשמר הלאומי-12 הרוגים ) הצליחה תוניסיה להתמודד בהצלחה לא מבוטלת עם אתגר הטרור במדינה בסיוע מדינות זרות, הכשרת כוח אדם מיומן ללוחמה בטרור בסיוע מערבי, רכישת ציוד מעקב וניטור מתקדמים. במקביל, מאריך הנשיא את תוקף מצב החירום במדינה (הוארך שוב לאחרונה ביוני 2019) ומתבצעים מעצרים ופעילות יומיומית נגד ארגוני הטרור במדינה – המדינה האסלאמית וארגונים הקשורים ל"אלקאעדה" בעיקר גדודי עקבה בן נאפע.
המדינה האסלאמית נכשלה עד כה לבסס נוכחות משמעותית במדינה ומעת לעת נוטלת אחריות על פיגועים מוגבלים נגד כוחות הביטחון , חיסול "מרגלים" ומשתפי פעולה עם השלטונות בעיקר באזורים ההרריים סמוך לגבול עם אלג'יריה. ביוני 2018 נטל ארגון המדינה האסלאמית אחריות על פיצוץ צינור המוביל גז משדה דולב (Douleb)מאזור קסרין לעיר החוף ספקס (התקשורת המקומית טענה שמדובר בשרפה)
חשיבותם של הפיגועים בשבוע האחרון הם בכך שהם בוצעו בלב הבירה תוניס בשיאה של עונת התיירות, שזו השנה הראשונה בה חוזרים התיירים לתוניסיה בצורה מאסיבית לאחר הירידה הניכרת בעקבות פיגועי 2015. ענף התיירות בתוניסיה הוא אחד הקריטיים לשוק העבודה המקומי בו יש הזדמנויות עבודה מעטות ואחוזי אבטלה גבוהים בעיקר בקרה הצעירים.
Il y a 4 ans, le 26 juin 2015, un attentat perpétré sur une plage de la station balnéaire de Port El-Kantaoui près de #Sousse en #Tunisie, revendiqué par l’#EI, faisait 38 morts et 39 blessés #NeverForget pic.twitter.com/RCSwlBgg83
— Jean-Charles Brisard (@JcBrisard) June 26, 2019
התרחשותם של פיגועי ההתאבדות בד בבד עם הדיווחים על ההידרדרות הקשה במצבו הבריאותי של הנשיא (והשמועות שהופצו על מותו) מהווים אתגר בטחוני פוליטי כפול עבור המשטר בתוניסיה. זאת ועוד תוניסיה כבר נמצאת בעיצומן של ההכנות וההתמודדות לקראת הבחירות החשובות והרגישות בהמשך השנה לפרלמנט (אוקטובר ) ולנשיאות (נובמבר). באמצע יוני תוקן חוק הבחירות מ-2014 ונקבע כי מועמדים להם תיק פלילי, כאלה שמתחו ביקורת על החוקה או הסיתו לשנאה אלימות ו/או פגיעה בזכויות אדם, כאלה שהשתמשו בקרנות צדקה להשגת תמיכה פוליטית והשתמשו בשליטתם על התקשורת לרווח פוליטי אישי לא יוכלו להתמודד בבחירות. חלק ראו בשני הסעיפים האחרונים ניסיון למנוע ממתמודדים – בעיקר נביל אלקרוי – המקורב לאסבסי – להשתתף בבחירות.
הנשיא המכהן אלסבסי הודיע, כי אינו מתכוון לרוץ לתקופת כהונה נוספת. יחד עם זאת, למרות הצהרותיו האנטי-אסלאמיות הצליח אלסבסי לשמור על מערכת האיזונים הפוליטיים העדינים בפרלמנט ובממשלה. זאת, תוך דו-קיום, נדיר בעולם הערבי, עם מפלגת "האחים המוסלמים" אלנהצ'ה, השותפה בממשלה ונהנית מבסיס תמיכה עממי נרחב בתוניסיה. אלסבסי למרות חשדנותו ב"אחים המוסלמים" נפגש מעת לעת עם רשאד אלע'אנושי, מנהיג התנועה במה שכונה בעיתונות המקומית "פגישת הזקנים" והצליח לשמור על יציבות הספינה התוניסאית במימיו הסוערים של האביב הערבי שכשראה אלנהצ'ה יריב ולא אויב". מעבר לזאת, אלסבסי הינו תומך נלהב בזכויות נשים, קדם בהקשר זה את חוקי הירושה לקראת שוויוניות וחתר למקם את הנשים במרכז השינוי החברתי שהניע במדינה.
כפועל יוצא הדיווחים ההידרדרות החמורה במצבו הבריאותי של אלסבסי, במיוחד ערב הבחירות הקרובות במדינה, עורר חשש כי מספר גורמים ינסו לנצל את חוסר כשירותו ואת גל פיגועי הטרור כדי לדחות את הבחירות ולהסית את השיח על מהצב הכלכלי הקשה במדינה לכיוון חזרה לשיח הביטחוני ולהעמיק את ההגבלות על אזרחי המדינה, כולל בכל הקשור לפרט וחופש העיתונות סוגיות שעדין פעילי זכויות אדם במדינה ממשיכים לעסוק בהן.
להסתלקותו של אלסבסי, שהיה שותף פעיל הן למהלכים שהובילו לעצמאותה של תוניסיה משלטון צרפת והן לעלייתה מחדש על הדרך העקלקלה והמאתגרת שעדין לקראת דמוקרטיה לאחר האביב הערבי וסילוקו של זין אלעבאדין בן-עלי, עתידה להיות השפעה רבה על הזירה הפוליטית בתוניסיה. אחת מציטוטיו המפורסמים "פוליטיקאי חושב על הבחירות הבאות מנהיג מדינה חושב על הדור הבא" (ג'ימס פרימן קלארק, תיאולוג וסופר אמריקני).
בסיכומו של דבר תוניסיה היא המדינה הערבית היחידה שהצליחה עד כה לנווט בהצלחה באתגרים הרבים – הביטחוניים, הכלכליים הפוליטיים, והחברתיים – לאחר האביב הערבי. הבחירות הקרובות אמורות להוות עוד נקודת ציון חשובה בתהליך הדמוקרטי האיטי, השביר אך היציב המתרחש בתוניסיה מאז האביב הערבי. תהליך זה זוכה לסיוע ביטחוני וכלכלי מצד מדינות אירופה וארצות הברית .האתגרים שתוארו והניצבים לפתחה של תוניסיה עדין רבים אך נראה, כי הנהגת תוניסיה תצליח להתמודד עימם כפי שעשתה עד כה בשילוב פעילות ביטחונית מתמשכת ונחושה (לעיתים תוך פגיעה בזכויות הפרט), פוליטיקה של גישור וניסיון להיחלץ מהמשבר הכלכלי הקשה באמצעות רפורמות כואבות , שעד כה מתקשה הממשלה לממשן במלואן.
