בכינוסה שלא מן המניין של הועידה האסלאמית לשיתוף פעולה באיסטנבול ביוזמת ארדואן הגיע כנראה לקיצו התהליך הדיפלומטי הערבי – אסלאמי בתגובה להכרתה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל.
תהליך זה מוכר מהמשברים הקודמים בין ישראל לעולם הערבי והוא כולל בדרך כלל הצהרות חריפות של הפלסטינים המחייבות תגובות פחות או יותר מתלהמות של מדינות ערביות ומוסלמיות אחרות, כינוס הליגה הערבית בדרג שרי חוץ או ראשי המדינות ולאחריה כינוס של ועדת ירושלים של הועידה האסלאמית לפני או במקום מליאת הועידה.
הפעם הליגה הערבית התכנסה רק בדרג שרי חוץ והסתפקה בגינוי רפה להחלטתו של טראמפ. ועדת ירושלים בראשות מלך מרוקו לא כונסה כנראה מאחר שארדואן, נשיא טורקיה, המכהן השנה כיו"ר תורן של הועידה האסלאמית, רצה לנכס לעצמו את התהילה של איחוד העולם האסלאמי מול ישראל וארה"ב.
אומנם ארדואן כהרגלו יצא בהצהרות חוצבות להבות אש נגד ישראל ואיים לנתק את היחסים הדיפלומטיים עימה עוד לפני הודעתו של טראמפ, אך לפני כינוס הועידה הודיע שר החוץ הטורקי כי הועידה לא תנקוט בסנקציות אלא תפעל לאיחוד העולם האסלאמי מול ההכרה בירושלים בירת ישראל. הודעת הסיכום של הועידה דחתה וגינתה בתוקף את החלטתו "הבלתי חוקית" של טראמפ, ומדינות העולם שעדין לא הכירו ב"פלסטין", נקראו להכיר בה ובירושלים המזרחית כבירתה. נראה שההודעה היא גרסה מרוככת של טיוטה קודמת בה נאמר שהכרזת טראמפ היא בטלה ומבוטלת וטראמפ נדרש לחזור בו. ההודעה רחוקה מנאומיהם החריפים של אבו מאזן ושל ארדואן. אבו מאזן כהרגלו גינה קשות את ישראל כ"מדינת כובשת המבצעת פשעים" נגד הפלסטינים, אך הסתפק במהלך מעשי יחיד כאשר חזר והודיע כי תפקידה של ארה"ב בתיווך בין ישראל לפלסטינים הסתיים. הוא נמנע מלהכריז על ביטול הסכמי אוסלו או הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.
הוא אף הדגיש כי ימשיך לפעול לשלום והקמת שתי מדינות. בסופו של דבר נכנע אבו מאזן למציאות. 48 נציגי המדינות המוסלמיות שנכחו לא היו מוכנים לנקוט בסנקציות נגד ארה"ב. חלקן מקבלות סיוע מארה"ב ואחרות קשורות עימה בהסכמים שונים ומגוונים ומודעות לכך שהמדיניות הפלסטינית העקשנית והבלתי מציאותית לא תוביל לשום פתרון.
בוועידה נכחו 48 מדינות מתוך 57 חברות ורק 16 ראשי מדינות בעוד שבפסגה האסלאמית-האמריקאית שהתקיימה בריאד באפריל בנוכחות טראמפ השתתפו 55 מדינות ו- 36 מהן יוצגו בדרג ראשי מדינה. יתרה מכך ראשי המדינות הסוניות המרכזיות של העולם הערבי האמורות להיותה התומך העיקרי בפלסטינים, מצרים, סעודיה, האמירויות, בחריין ומרוקו נעדרו ושיגרו נציגים בדרג יחסית נמוך.
זה היה ללא ספק מסר מאכזב לאבו מאזן. פורסם שבזמן כינוס הועידה נשא מלך סעודיה נאום על ענייני פנים בפני מועצת אלשורא ואף חתם על סיוע של 100 מיליון דולר לצרפת ולמדינות השאהל (מדינות אפריקה השוכנות במדבר סהרה) האפריקאיות המתארגנות להילחם בארגוני הטרור האסלאמי, אלקאעדה ודעא"ש ההולכים ומתבססים באזור זה. נראה שאבו מאזן שאינו מוכן לשום התגמשות בעמדותיו הקיצונים והמסרב לפתוח במו"מ עם ישראל דורש ממדינות ערב שחלקן נמצאות בעיצומן של מלחמות אזרחים ו/או משברים כלכלים וחברתיים לזנוח את בעיותיהן ולהמשיך במשחק הבלתי מציאותי שבעיית פלסטין היא בראש דאגותיהן אפילו במחיר מאבק בארה"ב.
עכשיו נותר לראות האם ימשיך אבו מאזן במאבקו בישראל באמצעות האירגוניים הבינלאומיים ופניות לבית הדין הבינלאומי ובכך ירחיב את חילוקי הדעות במדינות ערב ויסתום את הגולל על כל דיאלוג עם ישראל. זאת ועוד כאשר ישקע האבק למי יפנה אבו מאזן לחדש את מה שמכונה התהליך המדיני באזור? לרוסיה, סין, האיחוד האירופי? לא רק שהן אינן מקובלות לחלוטין ע"י ישראל אלא שספק אם הן עצמן ירצו להיכנס לתסבוכת זו.
לגבי ארדואן, הוא אומנם חש כי התחזק מעמדו כמנהיג אסלאמי, אך בסופו של יום הצהרותיו נגד ארה"ב החמירו את הדרדרות היחסים עימה והותירו אותו בברית עם קטר תומכת האחים המוסלמים ואיראן החותרת לקעקע את המשטרים של המדינות הסוניות באזור ולהשליט את שלטון מורה ההלכה השיעי -מדיניות המכוונת גם נגד טורקיה. ארדואן מודע לכך היטב. אומנם יחסיו עם רוסיה התחזקו. טורקיה התיישרה עם מדיניות פוטין לגבי סוריה וחברה לרוסיה ואיראן בפורום אסטנה ,בירת קזחסטאן, שם מנסות שלוש המדינות לשרטט את מפת סוריה בהנהגת רוסיה. מה שחמור עוד יותר שפוטין אשר ביקר באנקרה יומיים לפני כינוס הועידה הסכים לספק לטורקיה את המערכת נ"ט S400 שאינה חלק ממערכות הנשק הסטנדרטיות של ברית נאט"ו שבה לטורקיה מעמד בכיר והביך שוב את ארה"ב. נראה שארדואן אינו מחמיץ שום הזדמנות לסבך את עצמו ועדין לא מובן לאן מופנות פניו.
בשלב זה תגובת הפלסטינים שחזרה והסיתה את הרחוב הפלסטיני לאלימות ואת העולם הערבי/האסלאמי ,בעל כורחו ,לקיצוניות דיפלומטית לא זכתה לשום השג מוחשי. נותר לראות כיצד יתמודד אבו מאזן עצמו עם הצהרותיו המתלהמות בימים בקרובים.
