מדי יום מתפרסמות באמצעי התקשורת הערביים ידיעות חדשות על מהותה של התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני המכונה "עסקת המאה".
גורמים אינטרסנטים שונים מפריחים ספינים באמצעי התקשורת כדי להשפיע על עיצוב התוכנית, דבר שמעיד על כך שאף אחד באמת איננו מכיר אותה על בוריה. נדמה כי הנשיא טראמפ הצליח לשמור היטב את הקלפים צמוד לחזה והוא ממתין בסבלנות למועד המתאים כדי לפרסמה. שר החוץ האמריקני, רקס טילרסון, אמר כי התוכנית נמצאת בשלבי הגיבוש הסופיים אך אף גורם אמריקני מוסמך איננו יכול לנקוב במועד פרסומה של התוכנית.
להלן כמה דוגמאות שהתפרסמו בימים האחרונים בתקשורת הערבית:
א. הנשיא טראמפ יכנס ועידה בינלאומית באחת ממדינות ערב וייתכן שימסור על פרטי תוכניתו בועידת איפא"ק.
ב. "עסקת המאה" כוללת הקמת מדינה פלסטינית בחלקים מהגדה ורצועת עזה, ההתנחלויות ובקעת הירדן ישארו בשליטת ישראל, הפרברים של מזרח ירושלים יהיו הבירה הפלסטינית.
ג. סעודיה פתחה ערוץ תקשורת חשאי עם ישראל, הרש"פ וארה"ב כדי להביא לחידוש הקשר בין הרש"פ לממשל טראמפ והיא מוכנה לתת חסותה למפגשים.
ד. שר החוץ הפלסטיני ריאד מאלכי אומר כי מדינות אירופה ינהל משא ומתן עם ממשל טראמפ כדי ש"עסקת המאה" תכלול הכרה בעקרון שתי המדינות והקמת מדינה פלסטינית בקווי 67.
דבר אחד ניתן כבר לקבוע באופן ברור, התוכנית האמריקנית החדשה סותרת לחלוטין את "הקווים האדומים" של הפלסטינים. הנשיא טראמפ הוציא בהכרזתו על ירושלים כבירת ישראל את נושא ירושלים מהמשא ומתן ומאותת, באמצעות קיצוץ התקציב לאונר"א, כי גם לנושא "זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים צפוי גורל דומה.
לכן יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בלחץ אדיר. הוא מבלה את רוב זמנו במגעים עם מנהיגים בעולם בניסיון לשכנעם לצאת נגד תוכניתו של הנשיא טראמפ, אולם עד היום הוא נחל כישלון חרוץ בניסיונותיו להקים מסגרת בינלאומית חדשה שתתעמת עם ארה"ב ותתפוס את מקומה כנותנת החסות לתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.
"הקוים האדומים" של הפלסטינים בנושא ירושלים, הגבולות, ההתנחלויות והפליטים הם קוים שהפלסטינים מחזיקים בהם עשרות שנים למרות שהמציאות בשטח השתנתה.
מחמוד עבאס רוצה להחזיר לאחור את שעון ההיסטוריה בעוד הנשיא טראמפ רוצה להוביל מהלך מדיני שיש לו עתיד תוך קבירת משקעי העבר.
יו"ר הרש"פ ממתין עכשיו כדי לראות כיצד יעלה ביקורו של ראש הממשלה נתניהו ופגישתו בבית הלבן עם הנשיא טראמפ בכל הקשור לתוכנית, ובהמשך החודש לועידת הפסגה הערבית השנתית שתתקיים בריאד שבסעודיה.
העולם הערבי איננו מוכן להתעמת עם הנשיא טראמפ עבור הפלסטינים, יש לו את הבעיות שלו ובראשן הסכנה האיראנית והמלחמה בארגון דאע"ש.
הבעיה הפלסטינית איננה עומדת בראש סדר העדיפויות מבחינתו.
גם מדינות אירופה, עם כל אהדתן לעניין הפלסטיני, אינן מוכנות לעימות עם ממשל טראמפ ומבקשות מהפלסטינים לתת סיכוי לתוכנית המדינית של הנשיא טראמפ.
לכן, סביר להניח שהעולם הערבי יתייצב מאחורי הרש"פ בועידת ריאד ויתן לה גיבוי מלא בעמדותיה המדיניות ובקווים האדומים שלה, אולם, מדובר ב "מס שפתיים" בלבד, בפועל זה לא יספיק לחלץ מהבוץ את עגלת המשא ומתן.
הצהרות והודעות גינוי מצד מדינות ערב לא יביאו לכך שתקום מדינה פלסטינית בקווי 67 כפי שרוצים הפלסטינים.
הנשיא טראמפ, שסגנון מדיניותו הינו יוצא דופן, נוקט במדיניות "בעל הבית השתגע" ואיננו מהסס לשחוט "פרות קדושות" בתולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני. הוא פועל נמרצות כדי להנמיך ציפיות בצד הערבי-פלסטיני כדי שיגלה פרגמטיות מדינית.
עד עכשיו הוא קרא נכון את המפה בעולם הערבי החלש והמפולג. ההכרזה שלו על ירושלים כבירת ישראל לא הביאה לשום אינתיפאדה ערבית ופלסטינית ויש כבר סימנים כי כמה מדינות ערביות מתחילות להתרגל לרעיון.
למרות שהפלסטינים טוענים כי התוכנית החדשה של טראמפ, שאותה הם עדיין לא ראו, מוטה לגמריי לטובתה של ישראל ולכן היא בבחינת NON STARTER , סביר להניח כי גם ממשלת ישראל תצטרך לבלוע כמה צפרדעים בתוכנית המדינית החדשה של הנשיא האמריקני כמו למשל את "צפרדע" המדינה הפלסטינית העצמאית שהיא מתנגדת לה אפילו אם תקום רק ברצועת עזה ובחלקים של הגדה.
הפלסטינים הם שמצטיירים כעת כסרבנים הגדולים של תוכניתו של הנשיא טראמפ ולא ישראל, זה משרת את ישראל היטב מבחינה מדינית והיא צריכה לשמור על תיאום מלא עם הממשל ולא לריב איתו אפילו אם מתגלעות מחלוקות בנושאים מסויימים, בינתיים, כהונתו של הנשיא טראמפ מסתמנת עד עכשיו כ"מתנה משמיים" עבור ישראל בנושא הפלסטיני, נפתח עבורה חלון הזדמנויות חד פעמי לנסות ולשנות, בעזרת ארה"ב ,נושאים שונים וחשובים הקשורים לסכסוך עם הפלסטינים כמו מעמד ירושלים, "זכות השיבה" ומעמד הפליטים, השמירה על גושי ההתנחלויות הגדולים ועוד, הנשיא טראמפ בלבל את העולם הערבי אך לישראל אסור להתבלבל והיא צריכה להיות ממוקדת בהשגת המטרות האסטרטגיות האמיתיות שלה ולא לעסוק בנושאים שוליים.
