עבור לתוכן העמוד
Menu

סוריה: מלכודת שיהיה קשה לצאת ממנה

נראה שהדרך להסדר בסוריה עוד ארוכה. חילוקי הדעות העמוקים בין הצדדים המעורבים מונעים הבנה שתוביל להפסקת אש כללית ולפתרון פוליטי

נראה שהדרך להסדר בסוריה עוד ארוכה. חילוקי הדעות העמוקים בין הצדדים המעורבים מונעים הבנה שתוביל להפסקת אש כללית ולפתרון פוליטי. סוריה נראית יותר כמלכודת שאליה נמשכו מספר מדינות כגון רוסיה, איראן וטורקיה שחשבו לנצל את הכאוס להשגת יתרונות אסטרטגיים לטווח הארוך ועכשיו מוצאות את עצמן מסובכות ואולי אף בפני מערכת דמים נוספת.

מנהיגי רוסיה, איראן וסוריה הכריזו בנובמבר שעבר ניצחון על דעא"ש. בכך התקבל הרושם כי הבעיה המרכזית של המשבר הסורי נפתרה. אסד גם הצליח בעזרת רוסיה, איראן וסוכניה, חיזבאללה והמיליציות השיעיות, להשתלט מחדש על מרבית שטחה המיושב של המדינה, אבל המצב בשטח מקרין תמונה שונה הן במישור הפוליטי והן בעימותים הצבאיים הנמשכים.

ההתפתחות המרכזית בתחום הפוליטי היא הודעתה של ארה"ב כי לא תסיג את כוחותיה, המונים כ- 2000 חיילים, מצפון סוריה ותסייע לכורדים להקים כוח צבאי של 30.000 איש האמור למנוע את תחייתו של דעא"ש באזור ולפקח על הגבולות עם טורקיה ועיראק.

מדובר בכוח שיבנה על בסיס "הכוחות הדמוקרטים הסורים" (מיליציה ברובה כורדית) אשר כבשו, בתמיכתה הצבאית של ארה"ב את קובני ואחר כך את אלרקה, בירת המדינה האסלאמית, והמשיכו את המערכה מעבר לנהר הפרת עד לגבול עם עיראק. האזור, המשתרע על שטח של כ- 30.000 קמ"ר לאורך הגבול עם טורקיה ועד לגבול עם עיראק, מהווה כשליש משטחה של סוריה.

שר החוץ האמריקאי, רקס טילרסון, הציג את עיקרי מדיניות ארה"ב לגבי סוריה בנאום שנשא ב-17.1 במכון הובר של אוניברסיטת סטנפורד וקבע במפורש כי ארה"ב תחזיק את כוחותיה בסוריה עד להחזרת יציבותה.

מטרות ארה"ב, הוא אמר, הן למנוע את התחדשותה של המדינה האסלאמית שפעיליה עדין שולטים על מספר אזורים כפריים וגם להביס את אלקעדה (הכוונה לפתח אלשאם) שיש לה נוכחות חזקה בצפון מערב סוריה (במחוז אדליב). הוא גם הדגיש כי לארה"ב מטרה חשובה נוספת והיא למנוע מאיראן להרחיב את השפעתה "הזדונית" באזור. הוא ציין כי ארה"ב תתחיל בשיקום השטח ותשגר לשם צוותים אזרחים ודיפלומטים.

לעומת זאת, שיקומה של סוריה יתחיל רק אחרי שיושג הסכם בין כל הצדדים באמצעות האו"ם אשר יהיה מבוסס על תהליך פוליטי שעיקריו הרחקת אסד מן השלטון, הקמתה של ממשלה חדשה וחזרת הפליטים לבתיהם. נראה שארה"ב שינתה את מדיניותה והחליטה להמשיך את נוכחותה בסוריה לתקופה ארוכה ואף פתחה את תיק חלוקת סוריה וכי היא תומכת לפחות באוטונומיה כורדית.

ניתן היה לצפות כי האמריקאים לא יוותרו על עמדה פוליטית צבאית בסוריה שנרכשה במחיר גבוה ויעבירוה לאסד השולט בחסות אירן ורוסיה. יתכן שהאיחור בהודעה האמריקאית נובע מניסיונות שלא צלחו להגיע להבנה או לעסקה עם רוסיה בנושאים אחרים כגון אוקראינה או צפון קוריאה. יתכן גם שללחצים של ישראל על וושינגטון להגביל את הנוכחות האיראנית בסוריה היה תפקיד בהחלטה האמריקאית.

טורקיה, רוסיה, איראן, ושלטון אסד כמובן, הודיעו על התנגדותן החד משמעית להודעה האמריקאית להקים צבא כורדי חדש (בהמשך התברר כי הכוונה לאמן חלקים של המיליציה הכורדית "היחידות להגנת העם" YPG שהיא הדומיננטית ב"כוחות הדמוקרטים הסורים" במשימות חדשות של פיקוח על הגבולות ולאו דווקא להקים "צבא חדש") וקבעו, כי זו החלטה הנוגדת את החוק הבינלאומי ומהווה התערבות בעניינה הפנימים של סוריה. גם משלחת האופוזיציה הסורית לשיחות אסטנה הודיעה על התנגדותה למהלך האמריקאי. אסד מצדו איים, כי צבאו יירט כל מטוס טורקי שיחדור למרחב האווירי הסורי. מדינות אלה עדין לא הגיבו על נאומו של טלרסון שבוודאי מציב בפניהן אתגר לא קטן.

הגדיל לעשות ארדואן נשיא טורקיה שהודיע כי צבאו יחסל את "ניצני הצבא הכורדי החדש". כוחות טורקים התחילו לנוע לעבר מובלעת עפרין הכורדית בצפון מערב סוריה הנושקת לגבול עם טורקיה ואף התחילו להפציץ את עמדות ה- YPG מבלי לחצות את הגבול עם סוריה. כוחות של "הצבא הסורי החופשי" הנתמכים ע"י טורקיה והמוצבים בעפרין הצטרפו גם הם למתקפה על ה- YPG. בכך מתנגש ארדואן ראש בראש עם ארה"ב ומעמיד בסכנה את חברותו בנאט"ו. בשלב זה מקיים ארדואן מגעים עם רוסיה ואיראן כדי לבדוק את עמדותיהן. נראה שארדואן נמצא במבוכה שכן רוסיה מקיימת יחסים טובים עם הכורדים ויש לה נוכחות צבאית בעפרין כמו גם לאמריקאים. הצבא הטורקי יצטרך להיות זהיר מאד שלא לפגוע בהם.

רוסיה ואיראן אמנם התערבו במשבר הסורי בהסכמת אסד, אך זה האחרון אבד מזמן את הלגיטימיות שלו ושלטונו מבוסס על הפעלת כוח בסיוע כוחות זרים. התערבותה של טורקיה, גם היא נוגדת את המשפט הבינלאומי, מאחר שכוחותיה חדרו לסוריה עוד לפני שנתיים להילחם בכורדים שהקימו אוטונומיה דה פקטו בשטחיהם בתוך סוריה – מהלך המהווה התערבות בענייניה הפנימים. לעומת זאת ההודעה האמריקאית נעשתה על בסיס החלטתה של קואליציה בינלאומית המונה 60 מדינות הפועלת בסוריה נגד ארגוני הטרור.

ועוד במישור הפוליטי. שני המסלולים שהוקמו כדי להגיע להסדר כשלו. מדובר במסגרת למו"מ שהקים האו"ם, המכונה תהליך ג'נבה, המבוסס על החלטת מועבי"ט 2254 מדצמבר 2014 הכוללת מפת דרכים ולוח זמנים לפתרון של שלום.

עיקרו פתיחת תהליך פוליטי להקמת ממשלה זמנית לשנתיים שתכלול את נציגי הממשל ואת פלגי האופוזיציה ולבסוף עריכת בחירות חדשות לנשיאות תחת פיקוח בינלאומי. שבעה מפגשים בג'נבה בהובלת נציג האו"ם לסוריה, סטפן דה מיסטורה, לא הניבו תוצאות על רקע עמדת האופוזיציה הדורשת את סילוקו המידי של אסד וסירובו של הממשל הסורי להדברות ישירה עם האופוזיציה. עם זאת המכשול העיקרי נובע מעמדתה של רוסיה המחייבת את הישארותו של אסד והשתתפותו בתהליך הפוליטי למרות שזו היא שיזמה את החלטה 2254 אשר נתקבלה פה אחד.

המסלול השני הוא מסלול רוסי העוקף את תהליך ג'נבה ונועד להפגין את ההשפעה שרכשה רוסיה באמצעות התערבותה בסוריה והחזרת היתרון הפוליטי – צבאי לאסד. במהלך 2017 כינסו הרוסים שבעה מפגשים באסטנה בירת קזחסטאן, בשיתוף איראן וטורקיה, במטרה לייצר הסכמה ראשונית בין הממשל הסורי לארגוני האופוזיציה לקראת פתרון פוליטי ובאותה עת גם לקבע את ההגמוניה הרוסית-איראנית- טורקית על מפת העתיד של סוריה. בהתאם לתוכנית הרוסית הוקמו ארבעה אזורי אי-הסלמה בהם הוכרז על הפסקת אש – מלבד במאבק נגד ארגוני המורדים אם כי לא נקבע סופית מי הם המורדים.

הטוררקים תוקפים בצפון סוריה // צילום מסך יוטיוב
הטוררקים תוקפים בצפון סוריה // צילום מסך יוטיוב

מעל אזורים אלה יש איסור טיסות, האזרחים אמורים לחיות בביטחון, והפליטים יוכלו להגיע לשם בבטחה. האזורים הם, ע'וטה המזרחית (פרבר חקלאי פורה של דמשק), חלקים של מחוז אדליב, אזור צפון חומס ואזור לאורך גבולה הצפוני של ירדן ודרום רמת הגולן. אלא שגבולותיהם של האזורים מעולם לא נקבעו בצורה ברורה וצבאו של אסד ממשיך להילחם באירגוני האופוזיציה הסונים המתונים בסיוע רוסי בטענה כי אלה ארגוני מורדים. במפגש אסטנה האחרון בדצמבר הודיעה רוסיה כי הסתיים תהליך זה וקראה לכנס בסוצ'י ב- 29-30 בינואר את "קונגרס העם הסורי" בו ישתתפו 1600 נציגים ממיגון הכוחות הפוליטיים של המדינה.

ארגוני המורדים הסונים הודיעו כי ספק רב אם ישתתפו בהתחשב בעמדה הרוסית התומכת בהישארותו של אסד ובהמשך ההתקפות של הצבא הסורי ומטוסי הצבא הרוסי באזורי אי ההסלמה הפוגעים גם ללא הבחנה באזרחים. פוטין עושה מאמץ עליון לשכנע את האופוזיציה להשתתף בוועידה והזמין את נציגיה להדברות במוסקבה לפני שתתחיל הוועידה בסוצ'י שכן תוצאותיה אמורה להקנות לבסיסיו הצבאים בחמיימים ובטרטוס מעמד של קבע ללא מגבלת זמן.

אם אכן תכשל ועידת סוצ'י יעמוד פוטין בפני שוקת שבורה. הוא לא יוכל לפנות את מרבית כוחותיו מסוריה כפי שהבטיח לפני מספר שבועות. יש להניח גם שהלחימה תמשך וגם בסיסי רוסיה וחייליה יהוו מטרה להתקפות של הארגונים הסורים. מתקפת המזל"טים על הבסיסים הרוסים בחמיימים ובטרטוס היא עדות מוחשית לגבי מה שטומן העתיד. גדלו הסיכויים שפוטין ימצא את עצמו שקוע בביצה הסורית שתדרוש הפנית כוח אדם ותקציבים נוספים לתקופה בלתי ידועה. יהיה עליו גם להתמודד עם איראן וטורקיה בנות בריתו בתהליך אסטנה שלכל אחת מהן אינטרסים שונים. פעולה צבאית טורקית באזור הכורדי תצית מחדש את המלחמה.

האם תתערב רוסיה? לגבי איראן – התבססותה בתוך סוריה וכוונתה להקים בסיסים צבאיים ומפעלים לייצור טילים מתקדמים יהוו איום על ישראל ועלולים לגרום למלחמה רחבת הקף בה ישתתפו חיזבאללה, מיליציות שיעיות וכנראה גם לבנון שתסחף למערכה ע"י חיזבאללה. ושוב, מה תהיה עמדת רוסיה? פוטין מודע עכשיו בוודאי לכל הבעיות האלה, אך ספק אם יש בידו פתרונות. האם צפה אפשרות להסתבכות כאשר החליט לסייע לאסד? הוא יכול היה ללמוד ממלחמת ברית המועצות באפגניסטאן וממלחמת ארה"ב בוויטנאם, אך נראה שהעדיף להתעלם מן ההיסטוריה.

במישור הצבאי מעטים הסיכויים לרגיעה ואין לצפות להפסקת אש כללית. הלחימה נמשכת כאמור במוקדים שונים. מחוז אידליב הגדול בצפונה של סוריה השוכן בין חלב לאזור העלווי נמצא עדין בידי ארגוני אופוזיציה סונים ומקשה על הקשר בין דמשק לחלב; חלק מן הארגונים המחזיקים בו נתמכים ע"י טורקיה, אך עיקר השטח מוחזק ע"י ארגון פתאח אלשאם לשעבר אלנוסרה המקושר לאלקאעדה. בימים האחרונים התפתחו באזור קרבות קשים כאשר צבאו של אסד בסיוע רוסי אווירי ניסה להשתלט על נמל התעופה הצבאי הגדול אבו אלט'והור והצליח לכבוש מספר כפרים.

פתאח אלשאם השיב מלחמה שערה, פתח בהתקפת נגד וכבש מחדש את הכפרים. ההתקפה במרגמות ובמז"לטים על הבסיס האווירי הרוסי בחמיימים ועל הבסיס הימי בטרטוס היו כנראה חלק ממתקפת הנגד של ארגון פתאח אלשאם. ארגוני אופוזיציה סונים עדין שולטים על שטחים באזור ע'וטה המזרחית וגם שם נמסר על קרבות בלתי פוסקים. באזור דרעא ובדרום רמת הגולן הביס צבא סוריה את המורדים רק בחלקו. באזור טנפ ליד משולש הגבולות סוריה, עיראק, ירדן עדין שולטים כוחות של האופוזיציה הנתמכים ע"י כוחות מיוחדים של ארה"ב. אפילו לדעא"ש יש עדין מובלעות במזרח המדבר הסורי דרומית לדיר אלזור.

בהקשר דעא"ש נשאלת השאלה היכן נמצא אבו בכר אלבגדאדי והצוות הבכיר שלו המוסיף לנהל את הארגון. בכירי דעא"ש הם בחלקם קצינים עיראקים סונים שלא הסכימו לקבל את השלטון השיעי שארה"ב כפתה על עיראק וסייעו להקמת דעא"ש כאשר התחיל את דרכו בעיראק. לא ברור מה עלה בגורלם. על כל פנים אין מידע שנתפסו.

בכל השטחים האלה נמשכת הלחימה כאשר צבאו של אסד הנתמך במיליציות פרו אירניות וחיזבאללה, ובסיוע אווירי רוסי, מנסה לנגוס שטחים נוספים מן המורדים – לא תמיד בהצלחה כפי שהוכיחו הימים האחרונים בקרבות באדליב ובע'וטה המזרחית. כל זאת תוך שימוש אפילו בפצצות המכילות גז כלור, והתקפות חוזרות ונשנות על מטרות אזרחיות מול תגובה רפה של מדינות המערב.

לסיכום המצב בסוריה ממשיך להיות מסוכן לאזור ולעולם כולו מאחר שמעורבות בו שתי המעצמות העולמיות הגדולות ושתי המעצמות המוסלמיות האזוריות איראן וטורקיה מבלי שניתן למצוא ביניהן מכנה משותף שישמש בסיס לפתרון פוליטי ובעצם אין איש היודע כיצד לצאת מן המלכודת הסורית. נציג האו"ם, דה מיסטורה החליט לכנס את פורום האו"ם, הפעם בוינה, ב-25 בינואר עוד לפני "קונגרס העם הסורי" בסוצ'י. רוסיה מצדה ממשיכה במאמציה לשכנע את האופוזיציה הסורית להשתתף ואף הזמינה את נציגיה למוסקבה לדון בנושא עוד לפני פתיחת כנס סוצ'י ומבטיחה שכוונתה היחידה היא לקדם את התהליך האו"מי. נראה שהמדינה היחידה המרוצה ממצב זה איראן שהאינטרס העיקרי שלה להקים את הסהר השיעי הולך ומתגשם על רקע חתרנותה במדינות האזור ובעיקר התערבותה בסוריה.