בסוף השבוע הייתה אמורה להתכנס ברמאללה המועצה המרכזית של אשף, שהיא מעין "פרלמנט זוטא" של הארגון המתיימר לייצג את הפלסטינים בשטחים ובפזורה. בהמשך לאיומים ולהבטחות השונות שנזרקו באוויר כמו בפעמים הקודמות , הצפי היה כי יתקבלו החלטות קשות נגד עזה, אשר המועצה שהתכנסה לפני חודש נמנעה מלקבל. מדובר בהמשך העונשים הכלכליים נגד חמאס והחמרתם.
בכנס לפני חודש, איים התנזים על אבו מאזן כי אם אכן יינקטו צעדי העונשין על חמאס, עלול ארגון הטרור האיסלאמיסטי לכוון את נשקו נגד הפתח', ובמקום ההסכמה הקבועה כי ישראל היא האוייב המשותף, והנשק של חמאס יופנה כלפיה, ישנו איום כי תפרוץ בגדה מלחמת אזרחים.
בינתיים התרחשו התפתחויות המרחיקות את סכנת מלחמת האזרחים הפלסטינית, וזאת בעיקר תודות להעברת הכספים של קטאר ישירות לעזה, במקום התקציבים של רמאללה. התמורה שקטאר דורשת מחמאס היא שמירת השקט, כולל בגדה.
נדמה כי בשלב זה חמאס שם לו למטרה עליונה לייצב את שלטונו בעזה, ואין לו עניין למתוח את אבריו גם לגדה.
לאור דברים אילו אני צופה כי היחסים בין הארגונים הרדיקלים לבין הפתח' יחמירו, ארגונים כמו החזית העממית, החזית הדמוקרטית והג'יהאד האיסלאמי, והם ימשיכו להחרים את ישיבות אש"ף. במקביל, הם מהדקים את יחסיהם עם חמאס, והם למעשה חלק ממאמצי ההרגעה של חמאס מול ישראל. בכך, הם פוגעים במדיניות של אבו מאזן להפוך את אש"ף למקור הסמכות של הרשות הפלסטינית במקום המועצה המחוקקת שנבחרה כחלק מהסכמי אוסלו, שכן אש"ף הוא הארגון שמחבר את שאר הארגונים עם פתח', ובשלב הזה חסרים לאש"ף הארגונים הללו על מנת לחדש את הלגיטימיות שלו כגוף מייצג של העם הפלסטיני.
כמו כן אין זה ברור כיצד יגיב התנזים, ביחוד בג'נין, שם יש יחסים מיוחדים בינו לבין הג'יהאד האיסלאמי, והיחסים מול מאללה מתוחים.
ברמאללה מודעים לסכנות האלה, אבל טוענים כי אין לאבו מאזן בררה. הוא איים על חמאס בגלוי, חמאס לא נרתעה, הוא חזר בו לפני חודש, ואינו יכול לחזור בו כעת, אחרת ייאבד את אמינותו לגמרי.
