עבור לתוכן העמוד
תפריט

״הסכם הגרעין היה חלום בלהות, טוב שטראמפ יצא ממנו״

סא”ל מיכאל סגל, ראש ענף איראן באמ”ן לשעבר, בראיון מיוחד ל’מידה’: “העולם מוכן להתעמת עם טהרן בזכות העמדה הנחושה של הנשיא”

דונלד טראמפ הודיע אמש על כוונתה של ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן. הנשיא גם חתם על חידוש הסנקציות נגד האיראנים, שלפי הודעת משרד האוצר האמריקני יישומן המלא יושלם בתקופת זמן של 180-90 ימים. באירופה כבר נלחצו ונשיא צרפת עמנואל מקרון מיהר להודיע כי יפעל עם המדינות הנוספות החתומות על ההסכם – רוסיה, סין, גרמניה ובריטניה – על מנת לייצר הסכמות חדשות עם האיראנים שיעניקו מענה לכשלים של ההסכם הנוכחי: ההכשר שניתן לאיראן להפוך למדינת סף גרעינית החל משנת 2025, תכנית הטילים הבליסטיים והפצת הטרור והחתרנות ברחבי המזרח התיכון בדגש על סוריה, עיראק ותימן.

בנאומו מנה טראמפ דרישות נוספות ממשטר האייתוללות: הידוק הפיקוח על מתקני הגרעין, הגבלת פעילות הגרעין האיראנית ללא תאריך תפוגה, מתן גישה לפקחים לבסיסים הצבאיים וסוגיית זכויות האדם בתוך איראן.

סא”ל במילואים מיכאל סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ”ן וכיום חוקר ב’מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה’, סבור כי פרישתה של ארה”ב מההסכם היא הצעד הטוב ביותר עבור ישראל. “ההסכם הזה הוא חלום בלהות וחרפה מוסרית, וטוב מאוד שטראמפ מתקן את העוול ההיסטורי ויוצא ממנו”, אומר סגל בראיון ל’מידה’. “אני שומע אמירות כמו ‘מה האלטרנטיבה?’ אז התשובה היא שכל אלטרנטיבה עדיפה על הסכם מוגבל בזמן שעם פקיעתו יוכל המשטר האיראני להגיע ליכולת סף גרעינית ולהשתמש במטריה גרעינית כדי להפיץ טרור, לייצא את המהפכה, לחתור תחת מדינות סוניות שכנות ולהתעלל באזרחיו כדבר שבשגרה”.

לדבריו, “ההסכם היה גם עלול לפתוח במרוץ חימוש גרעיני במזה”ת בו מדינות הנתונות כיום למתקפות איראניות (באמצעות ארגוני טרור המסונפים לאיראן) ובמיוחד סעודיה המותקפת כמעט מדי יום בטילים בליסטים מכיוון תימן תחתורנה ליכולת גרעינית”.

סגל מעריך כי ההכרזה אמש של טראמפ נושאת בחובה משמעות היסטורית בעלת השלכות חיוביות לישראל: “אפילו המשטר בטהראן לא האמין שישיג את הוויתורים שהמערב העניק לו בהסכם מ-2015 וכבר נערך אז ל’כלכלה לוחמת’ ולהמשך ההתמודדות עם הסנקציות”, הוא מסביר. “צרפת ומדינות נוספות מוכנות היום להתעמת עם איראן ולנסות להשיג הסכם רחב יותר שיתמודד עם כל הסוגיות שאיראן הותירה מחוץ להסכם הגרעין לא בזכות המילים ה’יפות’ של אובמה אלא בזכות העמדה הנחושה המוסרית והבלתי מתפשרת שמציג הנשיא טראמפ”.

סא”ל (במיל.) מיכאל סגל

ההצהרה של מקרון על הצורך ב”הסכם רחב” מעידה על שינוי דרמטי מצד האירופים

“האיראנים, האירופים והאמת שגם הפלסטינים מבינים כעת דבר חשוב: טראמפ באמת מתכוון למה שהוא אומר. כשהוא אומר שהסכמים נחתמים מתוך עוצמה, ומנגד שחולשה מולידה מלחמה – ברור להם שהוא לא מדבר באוויר. נכון שלפני חודש הוא אמר שייסוג מסוריה אבל כנראה שהוא בוחן מדיניות זו מחדש ואף לא היסס, יחד עם צרפת ובריטניה, לתקוף את אסד בתגובה לשימוש בנשק כימי (בניגוד לנשיא אובמה). ברגע שמנהיג מְשווה לעצמו רמה גבוהה של אמינות, בייחוד כאשר הוא מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, כללי המשחק משתנים גם בכל הקשור לסכסוך עם הפלסטינים. ישראל נמצאת כיום בצד הנכון של משוואת  הכוחות הגיאו-אסטרגית החדשה המתעצבת באזור”.

מה חלקה של ישראל בשינוי הכיוון הזה?

“זה ללא ספק הישג למדיניות החוץ של ישראל. בשנים האחרונות החזירה ישראל את איראן ותוכנית הגרעין שלה לסדר היום האזורי העולמי. ישראל – בתמיכתן השקטה של מדינות ערב הסוניות – סרבה להשלים עם הפייסנות האירופית והריצה לעשות עסקים עם איראן תוך התעלמות מתוכנית הגרעין הצבאית שלה, תוכנית הטילים, מעורבותה בטרור, התנגדותה לכל תהליך שלום באזור והפרתן המתמדת של זכויות האדם בתחומה. על רקע זה תפיסת המסמכים המציגים תכנית גרעין איראנית צבאית סדורה והצגתם בשבוע שעבר לא הוו ‘מופע פירוטכניקה’ אלא חשיפת השקר האיראני ארוך השנים (כולל במהלך המשא ומתן עם המערב) בפני כל העולם. המסמכים הבהירו כי איראן שמרה על תוכניות הגרעין שלה ל’יום שאחרי’ פקיעת ההסכם. אני לא יכול לומר שבלי החשיפה הזו טראמפ לא היה יוצא מההסכם אבל ברור שזו העניקה לגיטימציה להכרזה שלו אתמול”.

“יש תיאום מצוין בין רוסיה לישראל”

זמן קצר לאחר ההכרזה של טראמפ דווח בסוריה כי מטוסי חיל האוויר שבו ותקפו – על פי פרסומים זרים – מטרות איראניות ליד דמשק ובמהלכן נהרגו לפחות תשעה ממשמרות המהפכה האיראניים או תומכיהם מבין המיליציות השיעיות שמפעילה איראן בסוריה. במקביל הורה פיקוד העורף על פתיחת המקלטים באזור רמת הגולן. התקיפה אמש מצטרפת לתקיפות בסוף החודש האחרון בסוריה, בהן לפי הדיווחים נהרגו עשרות איראנים והושמדו כ-200 טילים.

לדברי סגל, האיראנים לא ימהרו להגיב בתקיפה נגד ישראל, לפחות לא משטח סוריה. “לאיראן יש כרגע בעיה גדולה להגיב”, הוא מסביר. “קודם כל בחלון הזמן הנוכחי המטרה של האיראנים היא לתקוע טריז בין ארצות הברית לבין אירופה, רוסיה וסין ולאפשר את המשך קיום ההסכם או לקוות כי בחלון הזמנים של 90 יום עד כניסת הסנקציות לתוקפן, יתר המדינות החתומות על ההסכם יצליחו לרבע את המעגל ולהגיע להסכמות כלשהן עם טראמפ. אם עכשיו איראן תתקוף את ישראל היא רק תוכיח לאירופים שטראמפ צודק בכל הקשור לתקופנות האיראנית”.

האיראנים מאיימים בחידוש ייצור האורניום והגברת הפעלת הצנטריפוגות, ובמקביל הודיעו שיגיבו בזמן שיבחרו על ההתקפות שמיוחסות לישראל

“אסור להיכנס לפאניקה ובטח שלא להאדיר את כוחו של האויב. כל עוד מתנהלות שיחות האיראנים לא ישובו כל כך מהר לפתח את הגרעין ולא ימהרו להכעיס את פוטין, שמאוד יתרגז אם אינטרסים רוסיים או סורים בסוריה ייפגעו כתוצאה מתקיפה ישראלית”.

זו הסיבה שישראל מרשה לעצמה לפי הפרסומים הזרים לתקוף בסוריה ערב פגישתם של נתניהו ופוטין?

“פוטין מגנה התקפות שלנו אבל זה בעיקר מס שפתיים. אני זוכר כותרות מלפני כמה חודשים שדיברו על ‘התקיפה האחרונה של ישראל בסוריה’ כדי שלא לעצבן את פוטין. מאז התרחשו עוד כמה ‘תקיפות אחרונות’ ואכן נתניהו יהיה היום אורח הכבוד של פוטין באירוע הניצחון על הנאצים. בניגוד לכל מיני פרסומים יש תיאום צבאי ומדיני מצוין בין רוסיה לישראל”.

איך התיאום הזה בא לידי ביטוי?

ישראל משכילה בינתיים לא להרגיז את הדב הרוסי ומצד שני יש לה יד חופשית לגמרי מטראמפ לפעול בסוריה נגד יעדים איראנים ויעדי חזבאללה המסכנים את בטחונה. צריך לשים לב שישראל מקפידה להתקיף בעיקר מטרות איראניות ומטרות חזבאללה בסוריה, ולא סמלי שלטון של אסד, או אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית לפוטין: נמל טרטוס, שם שוכן בסיס הצי הרוסי או הבסיס האווירי בחמיימים”.

מה אתה חושב שנתניהו יגיד לפוטין?

“הוא יבהיר לו שיש אינטרסים משותפים רבים בין ישראל לרוסיה במניעת התפשטות איראנית בסוריה ובכלל במזרח התיכון. פוטין רואה מה קורה בתימן כשהאיראנים, באמצעות החות’ים, משגרים כמעט מדי יום טילים בליסטיים לעבר סעודיה, כולל לשדה התעופה בריאד ולמתקני נפט של חברת ארמקו. ברור לו שאם איראן תשכפל את המצב הזה לסוריה ותשגר מסוריה טילים מדוייקים לעבר ישראל – אנחנו נגיב בעוצמה שתגרום לקריסת המשטר הסורי ולאיבוד האחיזה הרוסית באזור. אין לו אינטרס שזה יקרה. פוטין גם מבין שאיראן מפתחת טילים בליסטים בטווחים שמגיעים לרוסיה, מה שבטוח לא מוצא חן בעיניו”.

ובכל זאת ישנם דיווחים שרוסיה מספקת לסורים טילי 300S שעלולים להפיל מטוסים שלנו.

“קודם כל לא ברור איזה דגם הרוסים מספקים לסורים, אם בכלל. כרגע ה-300S מוחזקים בידי הרוסים כדי להגן על האינטרסים שלהם בסוריה, ואני מניח שבפגישה בין נתניהו לפוטין תעלה ביתר שאת הבקשה של ישראל שלא לספק טילים אלה לסורים. בינתיים הרוסים משמשים מעין מתווך בין ארה”ב לאיראן בסוריה”.

העימות הבא בדרך?

סגל מעריך כי אם בחצי השנה הקרובה לא ייחתם הסכם חדש ורחב לשביעות רצונם של טראמפ והאיראנים, הסיכוי לעימות צבאי יגדל משמעותית. “זה יכול להיות במפרץ הפרסי שם כבר קיים כיום חיכוך בין ספינות קרב אמרקניות לחיל הים של משמרות המהפכה”, מסביר סגל. “בתימן כבר פועלים כוחות מיוחדים אמריקנים, על פי דיווחים בתקשורת האמריקנית, לסייע לסעודים להתמודד עם איום הטילים הבליסטיים מתימן”. סגל לא פוסל גם אפשרות של מתקפה אמריקנית יזומה על מתקני גרעין איראנים. “אם האיראנים יאיצו דרכם לגרעין –  ‘יפרצו’ בלשון המקצועית  – לא צריך לשלול תקיפה אמריקנית בפורדו, בנתנז או במתקני גרעין אחרים”.

סביר להניח שגם אנחנו לא נצא נקיים

“בהחלט ייתכן שנשלם מחיר, אבל צריך לזכור שאיראן לא מתנהלת בסגנון ‘תמות נפשי עם פלישתים’. אני מניח שמתקפה אם תגיע לא תהיה מלבנון כל עוד חיזבאללה עסוק בלחימה במלחמת האזרחים בסוריה וכאמור גם לא משטח סוריה. האפשרויות הריאליות ביותר הן שליחת מל”טים כמו זה שנשלח בפברואר או ‘פיגועי איכות’ של ארגוני טרור, בעיקר מהים. הכוח הימי של חמאס ושל הג’האד האסלאמי מאומן וממומן ישירות על ידי ‘כח קדס’ של משמרות המהפכה. הג’יהאד האסלאמי בעזה הוא שלוחה איראנית לכל דבר. לאחרונה השב”כ סיכל למשל ניסיון פיגוע של הג’יהאד נגד חיל הים באמצעות סירת תופת, וסביר להניח שניסיונות כאלו יימשכו. ישראל צריכה גם לשים עין על אסדות הגז שקורצות מאוד לאיראן ולארגוני הטרור הפועלים בשליחות טהראן”.

בינתיים מנסה איראן, באמצעות החות’ים, שיטות לוחמה א-סימטריות ובכלל זאת שליחת סירות נפץ מאויישות ואוטונומיות לעבר מתקני נפט סעודים וספינות של הקואליציה הסעודית הפועלות באזור הים האדום מול חופי תימן.

סגל מבהיר כי הכיוון אליו צריכה להסתכל ישראל הוא תימן: “כל מה שקורה בתימן עלול לקרות גם כאן”, הוא מציין. “יש לא מעט הערכות שהעימות הבא לא יהיה אצלנו אלא במשולש של ארה”ב-סעודיה-איראן באזור תימן. זה שדה הניסויים של האיראנים. הם עושים שם כמעט ככל העולה על רוחם נגד הסעודים. מנסים טווחי ירי של טילים, פועלים להוציא פיגועים נגד משחתות סעודיות, לפגוע בשדות הנפט ובתקופת אובמה גם להתגרות באמריקנים במפרץ הפרסי”.

האיראנים וחיזבאללה הוכיחו עצמם בעבר בהוצאה לפועל של פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות בחו”ל

“זה נכון ולפיגועים כאלו יכול להיות פוטנציאל קטלני, כמו בבורגאס או בשגרירות בואנוס איירס ונגד AMIA. מדובר גם בפיגועים בחתימה נמוכה יחסית ולוקח זמן עד שמוכיחים שהאיראנים אחראים להם. מצד שני כשיש בבית הלבן את טראמפ נצטרך אולי הרבה פחות הוכחות כדי שיבין מי עומד מאחורי פיגוע כזה, אם חלילה יתרחש. אם טראמפ ישתכנע הוא יעניק לישראל יד חופשית לחלוטין ואז שוב האיראנים ישובו לנקודת התחלה בעייתית ביותר”.

נשמע שהיכולת של איראן להוציא לפועל תגובת נקם נגד ישראל מצומצמת יחסית

“לעולם אסור להיות שאננים אבל אין ספק שלמרות האיומים וההצהרות האיראניות המתלהמות הם בבעיה”.

הסנקציות עובדות

טראמפ כאמור הודיע על חידוש הסנקציות על האיראנים, ולפי סגל מדובר בניסיון מחודש של הבית הלבן ליצור קרע בתוך בין המשטר לעם האיראני ולהתסיס את האזרחים כצעד לשינוי המשטר. “מאז 2009 אנחנו שומעים קריאות מצד אזרחי איראן לזנוח את ההתערבות הצבאית היקרה במדינות אחרות ( “לא לבנון, לא עזה, נמות בשביל איראן”) – ולהתרכז בהם, באיראנים ובשיפור מצבם”, מסביר סגל.

הפגנות נגד המשטר באיראן | ויקיפדיה

בינואר האחרון התחדשו המהומות נגד המשטר אך הן דוכאו ביד קשה על ידי השלטון. הסנקציות הקרובות עשויות להציתן מחדש. בסבב הסנקציות הקודם, שהחל בשנת 2012, ספגה הכלכלה האיראנית הפסדים ישירים של כ-200 מיליארד דולר ואובדן הכנסות בגובה 600 מיליארד דולר. לפי ההערכות הסנקציות היו אחראיות ל-30-20 אחוז מכלל הבעיות הכלכליות של איראן באותה תקופה.

בעקבות הסרת הסנקציות הכסף שב לזרום לאיראן, אך כפי שציין טראמפ בנאומו האזרחים האיראנים לא נהנו ממנו, אלא דווקא משמרות המהפכה והצבא שתקציבם נסק בכ-40 אחוז. לאחרונה, ועוד בטרם הכריז טראמפ רשמית על נסיגת ארה”ב מההסכם וחידוש הסנקציות, צנח ערכו של הריאל האיראני ורשםכמעט שפל חדש לעומת הדולר. מאז תחילת 2018 איבד הריאל כמעט מחצית מערכו.

המצב הכלכלי רק יחריף כעת בעקבות חידושן הצפוי של הסנקציות. שעות ספורות לאחר הכרזת טראמפ אמש פורסם בתקשורת האמריקנית כי עסקת הענק בין חברת התעופה ‘בואינג’ לאיראנים, בשווי כ-20 מיליארד דולר, צפויה להתבטל. חברת ‘איירבוס’ האירופית עשויה גם היא לבטל את ההתקשרות שלה עם האיראנים – מכירת 100 מטוסי סילון תמורת 19 מיליארד דולר – כדי להימנע מסנקציות מצד האמריקנים.

לאיראן קשרי מסחר הדוקים ביותר גם עם מדינות אסיה – סין, יפן, דרום קוריאה, וייטנאם וטאיוואן – אך גם הן צפויות להוריד פרופיל ביחסם עם טהראן על מנת שלא ליפול קורבן לסנקציות מצד ארה”ב.

“הקרקע בשלה למהפכה נוספת”

סגל אינו סבור שהסנקציות יובילו לקריסה מוחלטת של הכלכלה האיראנית, אך הן בהחלט עשויות לחולל את התסיסה נגד המשטר לה מייחלים טראמפ וישראל. “האיראנים קיבלו המון כסף כתוצאה מהסרת הסנקציות והם כבר מנוסים במשטר של ‘כלכלה לוחמת’ כפי שהגדיר חמנהאי את ההתמודדות עם סבב הסנקציות הקודם”, הוא מסביר.

מנגד, סגל מדגיש כי 2018 שונה בתכלית מ-2012: “בבית הלבן יושב טראמפ, לא אובמה שהפנה גב לעם האיראני בהתקוממות לפני תשע שנים. האזרחים האיראנים גם לא נהנו מהסרת הסנקציות. להיפך, מצבם רק הורע. הכסף הלך בעיקר לייצוא המהפכה ולהרפתקאות צבאיות ויקרות בסוריה ובתימן, בעוד התשתיות באיראן הרוסות לחלוטין – מים, נפט, כבישים. גם מבחינת זכויות אדם ההסכם העניק לאיראנים יד חופשית להמשיך ולהתעלל באזרחיהם (507 הוצאות להורג באיראן ב-2017, שניה רק לסין) ולהגביל את חופש הביטוי שלהם. מנהיגי המחאה של 2009, מיר חסין מוסוי ומהדי כרובי, עדין במעצר בית “.

בינתיים האיראנים הופכים לשנואים יותר במזרח התיכון

“אי אפשר לנתק בין ההכרזה של טראמפ להעברת השגרירות לירושלים, להצהרות הסעודיות בנוגע לחוסר היכולת של הפלסטינים להגיע להסכם כלשהו, לשיתוף הפעולה בין ישראל ושכנותיה נגד האיראנים, לניתוק היחסים של מרוקו עם איראן ולשוּליות של הסוגיה הפלסטינית. אחרי שמונה שנים קשות, המטוטלת נעה כעת לכיוון ישראל”.

יכול להיות שנזכה לראות בנפילת שלטון האייתולות בקרוב?

“אני לא יכול לומר שהסיכויים גבוהים, אבל הקרקע באיראן בשלה למהפכה נוספת. ההתנהלות של טראמפ אולי לא תפיל את השלטון בטהראן אבל בהחלט תערער אותו. הפעם, בניגוד ל-2009, העם האיראני לפחות יודע שיש בבית הלבן מי שיתמוך בו אם יחליט להקיז דמו כדי לצאת לחופשי. השאלה הגדולה, זו שאף אחד לא יודע לענות עליה, היא מתי זה יקרה ומה יהיה הטריגר”.

 

סא”ל מיכאל סגל – חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, תוך התמקדות באיראן, טרור והמזרח התיכון – שירת בצה”ל בחטיבת המחקר באמ”ן בתחומי איראן, פלסטינים ופרוליפרציה. כותב עבור מרכז המידע למודיעין וטרור במרכז למורשת המודיעין (מל”מ) בתחום האיראני ומשרת כיועץ בתחום מחקר סיכונים ואיומים במפרץ לחברות פרטיות.

פורסם באתר מידה.