עבור לתוכן העמוד
תפריט

חשש בחמאס: ה"אביב הערבי" בדרכו אל עזה

שביתות ומחאות נגד המצב הכלכלי ברצועה מתחילות להפחיד את שלטון החמאס

ברצועת עזה גוברת המחאה החברתית על רקע המצב הכלכלי המתדרדר, הקיצוץ בתקציב אונר"א וקריסת תהליך הפיוס. בחמאס חוששים מתופעת "האביב הערבי". גם ישראל צריכה לדאוג מפני הפיצוץ הצפוי והיא צריכה לעשות כל שביכולה להקל על המצב הכלכלי ברצועה.

ברצועת עזה התקיימה אתמול שביתת מסחר כללית עפ"י קריאת המגזר הפרטי. הסוחרים והבנקים במחאה על המצב הכלכלי המתדרדר.

קדמו לשביתה הזו בחודש האחרון שביתות של הסוחרים בישובים שונים ושביתה של נהגי המוניות בדרום הרצועה.

נראה כי הרחוב העזתי מתחיל להתעורר שוב בגלל הלחץ הכלכלי הגובר, האזרח העזתי מתקשה לספק לעצמו את צרכי המחייה הבסיסיים, האבטלה גוברת, הייצור במפעלים ובסדנאות הואט,יש מחסור בחשמל ובמי שתיה, מעבר רפיח סגור והמצור הימי והיבשתי נמשך.

הטענות של תושבי רצועת עזה אינן מופנות רק כלפי ישראל בגלל המצור הנמשך על הרצועה במשך 11 שנים, הם מופנות גם כלפי מצרים,  כלפי שלטון חמאס ברצועת עזה וכלפי הרש"פ, שהעומד בראשה הטיל בחודשים האחרונים סנקציות כלכליות על רצועת עזה כדי שהתושבים יתקוממו נגד שלטון חמאס.

לכך יש להוסיף את ההחלטה של הנשיא טראמפ לקצץ בתקציבה של אונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה לטיפול בפליטים מטעם האו"ם. הנפגעים הראשונים מההחלטה הזו יהיו מיליון פליטים פלסטינים המתגוררים ברצועת עזה.

אי אפשר להתעלם משתי התפתחויות חשובות שמגבירות את התסכול והחששות בקרב תושבי הרצועה, האחת, המבוי הסתום בתהליך הפיוס והשניה, הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל שהביאה להתנתקות הרש"פ מהתהליך המדיני והכרזת אינתיפאדה חדשה ע"י תנועת חמאס.

בקרב תושבי הרצועה הייתה ציפייה כי הפיוס בין פתח' לחמאס יקל את המצור על הרצועה, מעבר רפיח היה אמור להיפתח באופן קבוע כולל למעבר סחורות.

הייתה גם תקווה, עד להכרזת טראמפ בעניין ירושלים, כי הממשל החדש יגבש את "עסקת המאה" שתיתן גם אופק מדיני לפלסטינים ברצועת עזה, גם התקווה הזו התנפצה אל קרקע המציאות.

ברצועת עזה אומרים כי מדובר רק בתחילתו של גל המחאה. כבר נקבעה הפגנה גדולה ברפיח ב-1 בפברואר במחאה על יוקר המחיה, האבטלה, הפסקות החשמל והפגיעה בזכויות האדם.

אי אפשר לשלול על הסף אפשרות כי המחאה תלך ותגבר עד שתגיע להפגנות המונים בנוסח "האביב הערבי".

זה הדבר שתנועת חמאס חששה ממנו מאוד. לכן היא קיבלה כבר לפני כמה חודשים את ההחלטה האסטרטגית ללכת למהלך הפיוס כדי להעביר את האחריות האזרחית על חיי התושבים לידי הרש"פ.

חמאס רצתה שהפיצוץ של המחאה החברתית יהיה בפניה של הרש"פ ולא בפניה שלה, היא תכננה ליישם את מודל חזבאללה בלבנון ולשמור על נשקה מבלי שתהייה לה אחריות שלטונית, עכשיו היא תקועה באמצע.

מחמוד עבאס ,הטיל סנקציות כלכליות על תושבי הרצועה כדי להמרידם נגד חמאס, הוא השניא את עצמו ואת הרש"פ לא מעט בקרב תושבי הרצועה בגלל המהלך הזה אך בהחלט ייתכן שתוכניתו  תגשים את עצמה.

התפוצצות של גל מחאה ברצועה בסגנון "האביב הערבי" איננה טובה לכל הצדדים, תנועת חמאס עלולה לחמם את גבול הרצועה כדי להסיט את הזעם לעבר ישראל וחוסר יציבות ברצועה משליך לרעה גם על היציבות במצרים ובירדן.

תנועת חמאס היא הריבון כעת ברצועה והיא תצטרך למצוא דרכים כדי להתמודד עם המחאה החברתית-כלכלית ולהכיל אותה,אולם גם ישראל צריכה לעשות את כל שבידה כדי להקל במהירות על המצב הכלכלי ברצועה בכל הדרכים האפשריות כדי לנסות ולמנוע את הפיצוץ, זה גם האינטרס שלה.