עבור לתוכן העמוד
תפריט

סיכום ביקור ראש הממשלה: האירופאים אותם אירופאים

סיכום פגישתו של ראש הממשלה נתניהו עם מנהיגי אירופה

הביקור של רוה"מ נתניהו בפאריס ובריסל היה ללא ספק הזדמנות פז להסביר את עמדתנו כלפי הפלשתינים, גלי הטרור והאיומים של איראן, וכן ולסנגר על ההחלטה ההיסטורית של הנשיא טראמפ להכיר בירושלים כבירתה הטבעית והלגיטימית   של מדינת ישראל.

המשימה לא היתה קלה והיא היתה כרוכה בשכנוע הכוונות הכנות של ישראל למען השלום. מאז ומתמיד נקט האיחוד האירופי עמדה ביקורתית וחשדנית נגדנו ואמץ מלכתחילה את "מפת הדרכים" והנרטיב הפלשתיני כבר ב-1975 כאשר צרפת פתחה נציגות דיפלומטית של אש"פ בפאריס.

האירופים סרבו גם לקדם את הנושאים הבילטרלים כל עוד לא היתה התקדמות בתהליך השלום. עוד ועוד, הם עודדו וממנו ארגונים ועמותות התומכות בחרם על ישראל.

בבקורו המדיני באירופה הצליח רוה"מ לנהל שיח אמיתי, ולומר "דוגרי" את אשר על ליבו, את האמת ההסטורית והמדינית בלי כחל וסרק וזאת למרות חלוקי הדעות והחשדנות גם כלפיו אישית. ערב ביקורו פרסמו בעיתונות המקומית בהשראת כלי תקשורת בישראל מאמרים בקורתיים ואף עוינים על חקירותיו של נתניהו ועל השחיתות בליכוד.

בתוך כך, חשיבות הבקור בעצם קיומו כי זאת הפעם הראשונה שנערכת פגישה מקיפה כזאת עם כל נציגי 28 המדינות של האיחוד האירופי.

 

הפגישה עם נשיא צרפת

הפגישה עם הנשיא מקרון נערכה בארמון האליזה במסגרת ארוחה ידידותית. היא נקבעה עוד לפני נאום הנשיא טראמפ ואמורה היתה להתמקד יותר באיראן ובאיומי חיזבללה וכן במצב בסוריה והלוחמה בטרור. נושאים אלה כמובן עלו ויש לומר כי יש היום בין צרפת לישראל תמימות דעים. נתניהו אף הזכיר כי המודיעין הישראלי העביר לאירופים מידע חשוב שסכל פעולות טרור בבירות אירופה ובכך מנע קרבנות גדולים בנפש.

הנשיא מקרון נחוש בדעתו  להמשיך ביתר שאת ועם יותר משאבים את הלוחמה  בטרור האיסלמי. כעומד גם כראש כל יחידות  הביטחון והצבא, הוא כבר ערך ביקורים אצל הכוחות הצרפתים במאלי. צרפת היא היחידה באירופה שיצאה לפעולת רחבת היקף נגד ארגוני הטרור האיסלמים. בעקבות קריסת משטרו של קאדפי בלוב, צרפת שלחה ב-יוני 2013 כוחות צבא למאלי ויש היום בשטח 4000 חיילים בסיוע כוחות תחזוקה ומודיעין מגרמניה.

מקרון מאמין שיש לעקור מהשורש את הטרור ולתקוף את בסיסיהם ושולחיהם ולנתק אותם מכל מגע אפשרי עם האוכלוסיה המקומית. הוא   החליט לשם כך, להגדיל את המשאבים הטכונולוגים, כוח האדם והתקציבים. הוא הקים כוח מיוחד של יחידות מובחרות וניידות למשימות מיוחדות.

גל הפיגועים שהיה בצרפת בשלוש השנים האחרונות גרם למאות קורבנות ופצועים. מאז ינואר 2016 ועד היום נהרגו מעל 300 צרפתים. הפגועים גם בבריסל ובלונדון ממחישים את הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני גם עם בריטניה למרות שהיא יצאה רשמית מהאיחוד. מקרון מעונין בהקמת "מערך ביטחוני אירופי" בלוחמה בטרור בנוסף לנאט"ו. בתוך כך, יש  להערך מחדש ולרענן את כל המערכות. המלחמה בדאע"ש בסוריה ובעירק גורמת גם לעריקתם של טרוריסטים בעלי נתינות צרפתית או בלגית שישאפו בכל דרך לשוב לאדמת אירופה. גם אם הארגון של המדינה האיסלמית הובס והוא יושמד כליל בשטח,  משוכנעים רוב המומחים כי הדבר אינו מבשר כלל שיפסקו סופית את הפגועים ויתכן שאף יוגברו במיוחד לרגל חג המולד.

לאור המצב החדש והמסובך שנוצר, שתוף הפעולה המודיעני בין המדינות הוא הכרחי וכמובן נסיונה של ישראל בתחום זה לא יסולא בפז. מקרון גם ימשיך להלחם נגד ההסתה במסגדים ונגד הרדיקליזציה בבתי הסוהר. תיהיה גם נוכחות מוגברת של שוטרים וחיילים ברחובות הערים ובמקומות צבוריים.

אין ספק כי מקרון מבין עתה יותר כי הטרור הפוגע בישראלים בירושלים, ובצרפתים בפאריס או בניס, הוא למעשה אותו טרור, וכי המאבק הוא כלל עולמי ובין שתי תרבויות השונות זו מזו בתכלית. הוא גם מודע היטב כי ישראל נמצאת בחוד החנית ויכולה לסייע במאבק בטרור, הודות לנסיונה העשיר והכואב . מקרון גם גינה את הירי האחרון  על שדרות והפגוע האחרון של המאבטח בתחנה המרכזית.

הנשיא מקרון אמנם מגנה את פעיליות הטרור של המליציות הצבאיות של החיזבללה  אך הוא אינו מתנגד בשלוב הזרוע הפוליטית של הארגון השיעי בממשלת לבנון. באחרונה תווך מקרון במשבר האחרון בבירות והצליח למנוע את התפטרותו של רוה"מ סעד אל חרירי. בשיחותיו עם הנסיך סלמן הוא הדגיש כי דרישות סעודיה לפרק את חיזבללה מנשקו אינו כלל מציאותי.  על כן יש לאפשר לחיזבללה להיות חלק בהנהגת המדינה הלבנונית.

צרפת מודאגת מאי יציבות שלטונית בלבנון, ממשבר כלכלי ומקריסת המערכת הבנקאית.  בתוך כך, מנסה צרפת בכל דרך למנוע מלחמת אזרחים חדשה. נציין כי הדאגה אינה רק על עתיד לבנון, היא חוששת במיוחד שמלחמת אזרחים תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטחה.

יש לזכור כי לצרפת הייתה עמדה נוקשה יותר מהעמדה של ממישל אובמה בנושא פרויקט הגרעין האירני והיא מתנגדת בצורה נחרצת באיום הטילים הבליסטים כאשר היא דורשת לכלול אותו בהסכם חדש עם איראן, וזאת מבלי לבטל את הסכם הגרעין שנחתם בוינה ב-14 ביולי 2015 בוינה.

צרפת גם רואה בנשיא רוחאני מנהיג מתון הממלא אחר הבטחות והסכמים חתומים עם הקהילה הבינלאומית. בתוך כך, צרפת תמשיך לנהל עסקים מסחריים עם טהרן, אך היא תצטרף לסנקציות אם וכאשר תפר את הסכם הגרעין. נציין כי  תווכה של צרפת במשבר בלבנון והתקרבותו של מקרון ליורש העצר הסעודי עורר כעס רב באיראן ושר החוץ של צרפת ביטל בקור מתוכנן בטהרן.

עוד נציין כי צרפת חוששת מאוד שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן. צרפת גם מתוסכלת מכך שההסכם שנחתם באחרונה בין ארה"ב לרוסיה בהקשר הסורי-אירני הושג בלי התחשבות באינטרסים הצרפתים והדבר עורר כעס בפאריס. עוד הבהיר מקרון לראש הממשלה נתניהו כי צרפת חוששת מעימותים מזוינים ואי שוויון אסטרטגי אזורי  העלול להטות את הכף לטובת איראן ורוסיה. היא בוחרת להתמקד בדיפלומטיה הקלסית ובהחלטות של מועצת הביטחון. המדיניות של פאריס מושתתת  עתה על קיום יחסים ידידותיים עם כל המחנות וכל הצדדים. בתוך כך וכדי לשחק את תפקיד המתווך היא מנהלת יחסים במקביל עם סעודיה, קאטר, מצרים ואיראן.

אחרי הכשלון הצורם בתהליך השלום עם הפלשתינים ועם כשלון הועידה הבינלאומית שהתכנסה בפאריס ב-15 בינואר2017 , חיפשה צרפת מהלך דיפלומטי שיחזיר אותה לפעילות במזרח התיכון. היא הבינה בסופו של דבר כי רק ממשל אמריקני יכול לתווך ולישם הלכה למעשה תהליך שלום. דברי רוה"מ נתניהו כי יש לאפשר לממשל טראמפ לגבש תכנית חדשה וגלובלית וכי מעמדה של ירושלים יקבע במשא ומתן בין הצדדים הרחיק כל יזמה חדשה של צרפת או של האיחוד הארופי. צרפת לא שינתה את עמדתה בנושא הפלשתיני והיא ממשיכה להתנגד בתוקף בבניה בהתנחלויות ודורשת כיתר המדינות האירופיות נסיגה מהשטחים על פי החלטת האו"מ 242 והכרה במזרח ירושלים כבירתה של פלשתין.

נדגיש כי קיימת גם דאגה להחלטת טראמפ להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים. צרפת מתנגדת לאיחוד העיר ומעונינת מלכתחילה בבינאומה כי יש לה כאן נכסים, אתרים קדושים וזיקה לעיר, וכן מחיובות לשמירת מעמדם של הנוצרים הקאתולים. נזכיר כי בהחלטה 181 מכ"ט בנובמבר בית לחם כלולה במסגרת בינאום ירושלים וזה עובר כחוט השני מאז ימי הצלבנים. נזכיר עוד כי מלחמת קרים ( 1853-1856  התלקחה  גם בגלל היריבות על המקומות הקדושים בירושלים.

עם זאת וגם בפגישה האחרונה עם רוה"מ נתניהו הנשיא מקרון הדגיש את ההבדל שהוא עושה בין היחסים הבילטרלים לבין פתרון הסכסוך. בניגוד לעמדת הפקידים בבריסל צרפת מעונינת להדק את הקשרים הדו-צדדים בתחומי הכלכלה, המסחר, הטכונולוגיה, האייטייק והתרבות. הקהילה הצרפתית בארץ המונה יותר ממאה אלף וחצי מליון  היהודים החיים עדיין בצרפת גם משפיעים על הדוק הקשרים. באביב הקרוב עומד הנשיא מקרון לערוך בקור רשמי בישראל והוא ישיק פרויקט משותף  בין שתי המדינות במיוחד בתחום התרבות.

פגישת רוה"מ עם שרי החוץ האריופים בבריסל

נזכיר כי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב באה כרעם ביום בהיר ובעיתוי הגרוע ביותר לאירופה כי היא עדיין לא התאוששה מההלם הקודם של הנטישה של בריטניה את האיחוד האירופי. אצל רוב הפוליטיקאים, העיתונאים, ואנשי האקדמיה, טראמפ התגלה אצלם בחלומות בלהות בלבד. על כן הגנוי החריף והבקורת הנוקבת של הצהרת טראמפ האחרונה  הייתה מכוונת אישית נגד הנשיא האמריקני.

האירופים ובמיוחד הצרפתים גם מתוסכלים מחוסר כל השפעה פוליטית בפתרון סכסוכים בעולם ורואים בדאגה את הנקודות שצובר הנשיא פוטין. השסע קיים בין המדינות ואין עד היום מדיניות אחידה. המצב הכלכלי התדרדר, האבטלה גוברת, והמטבע האחיד נמצא בשפל המדרגה. נוכחות מליוני מהגרים מוסלמים הנמצאים בקרב אוכלוסיה נוצרית מדאיגה מאוד את מנהיגי אירופה ודברי הנאצה שהשמיע טראמפ במערכת הבחירות הגבירו אז את הדאגות. גם נסיונותיו של  מנהיג טורקיה ארדואן לרתום את כל הערבים למאבק על ירושלים מדאיג אותם וחוששים מתסיסה ורדיקליזציה בקרב מוסלמים רבים.

אירופה בוודאי לא תשנה את עמדתה המוצהרת במזה"ת והיא תמשיך לשאוף להיות שותפה בכל תהליך מדיני במיוחד בפתרון הבעיה הפלשתינית. עם זאת היא מודעת שבלי מעורבות אגריסבית של ארה"ב לא יכון שלום באיזורינו. בתקופת ממשל אובמה היתה אירופה מאוד פעילה ויצאה ביוזמה משלה לפתרון הסכסוך הפלשתיני במועצת הביטחון ואף היתה מעודדת מאוד מהמנעותה של ארה"ב בענין ההתנחלויות.

הההצהרה האחרונה של הנשיא טראמפ באיזורנו טרפה להם את כל  הקלפים והיא דחק את אירופה לפינה ולאזלת יד. יש להדגיש כי לאירופה אין קו מדיני ברור והיא מוסעת ומפולגת. למעשה תמשך המדניות הדיפלומטית כלפי ישראל להקבע על ידי  הפקידים בבריסל. הקו ימשיך להיות פרו-ערבי ופרו-פלשתיני מובהק וימשיך לקדם את רעיון שתי המדינות לשני העמים. עם זאת בקורו של נתניהו הצליח להפריד בין המדינות וליצור קשרים הדוקים יותר  עם המנהיגים במיוחד עם הנשיא מקרון. בכך, אין לצפות בטווח הקצר על מהלך אירופי אחיד להכרה חד צדדית במדינה פלשתינית.

אירופה גם מחויבת עתה להלחם נגד אנטשמיות, הדליגיטימציה של ישראל, ונגד החרמות ותנועת הBDS. היא תמשיך את התאום המודיעיני עם  ישראל בכל הקשור ללוחמה בטרור האסלאמי.

ניתן לומר שלא יהיה שנוי מהותי במדיניות החוץ של אירופה כלפי ישראל. עם זאת אין ספק שפגישותיו של נתניהו עם הנשיא מקרון ועם שרי החוץ האירופיים העניקו לרוה"מ הזדמנות חשובה לומר בפה מלא כי "תמיכה מפונקת" בפלשתינים לא תועיל ושיש להפסיק את מדיניות הDOUBLE STANDART והצביעות. הגיע העת להכיר במדינת הלאום היהודי ובבירתה ירושלים.

לסכום, הבקור  של ראש הממשלה בפאריס ובבריסל היה בהחלט מוצלח למרות כל הבקורות המקדימות והמתיחות שנסו לעורר פקידים בבריסל בהשראת העיתונות הישראלית.

לאירופה ולישראל יש עבר, ערכים ואינטרסים משותפים בכל התחומים ואין ספק כי ניתן להמשיך בהידוק הקשרים במסגרת דיאלוג כן ופורה וזאת למרות חלוקי הדעות העמוקים בנושא הפלשתיני.