נתוני הפתיחה של מדיניות ברק אובאמה במזרח התיכון נראים כמורכבים ומאתגרים בהרבה מן הצפוי. על רקע החתרנות הבלתי נלאית של איראן והפילוג בעולם הערבי, נראה שאובאמה יתקשה לממש את התקוות הגדולות שנתלו בו.
בעוד המרכז הפלסטיני לזכויות אדם ומשרד הבריאות הפלסטיני הודיעו שמרבית הקורבנות במבצע בעזה היו אזרחים, צה"ל העריך שלמעלה משני שליש מההרוגים היו אנשי חמאס. בחינת התנהלותו של המרכז הפלסטיני במהלך המבצע ולאחריו מעמידה בספק רב את טענותיו.
הרבה השתנה במזרח התיכון מאז כיהן ג'ורג' מיטשל כיו"ר הוועדה לחקירת אינתיפאדת אל-אקצא לפני שמונה שנים. ייתכן והאקסיומה הידועה של מיטשל, לפיה אין סכסוך בלתי פתיר", תוכח על ידי החמאס כשגויה.
הפסקת האש נכנסה לתוקף ועתה הגיע שלב התחקירים והשאלות הקשות. זו לא רק שאלה של הסברה, אלא בעיקר קיימת חשיבות אדירה לבירור העובדות. ח'אלד משעל הודה השבוע כי מלכתחילה הייתה המטרה "לספוג" מכה צבאית, אשר בנסיבות הקיימות ברצועת עזה תסתיים קרוב לוודאי בנפגעים בקרב האזרחים הפלסטינים.
האירועים בזירה הערבית בעקבות המבצע בעזה הביאו למחלוקת קשה בין הגוש הרדיקלי לפרגמטי. מצרים וירדן ימשיכו לקיים קשרים עם ישראל, אך אין לצפות לשיפור מהותי ביחסים. ההסתה תימשך, כמו גם הפעילות ההססנית של מצרים נגד ההברחות, שכבר חודשו.
ארגון אמנסטי דן באופן מגמתי לכף חובה את מוסר הלחימה של צה"ל עד כדי כך שהוא מגנה את שיחות האזהרה שקיימו כוחות הביטחון על מנת לצמצם את מספר הנפגעים האזרחיים כשיחות שנועדו לזרוע אימה וכהפרה של החוק הבינלאומי.
אונר"א היא איננה עוד ארגון סיוע תמים של האו"ם, אלא מקור שליטה וכוח שחמאס מנצל היטב מאז ניצח בבחירות. השתלטות חמאס על מוסדות אונר"א צריכה להדליק נורה אדומה באשר לאפשרות שכספים שמעבירות המדינות התורמות עושים דרכם למימון משכורות של פעילי חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
האם תחזיק הפסקת האש מעמד או שמא תקרוס? החמאס ספג פגיעה קשה, אך עדיין יתקשה להניח את נשקו עם סיום הלחימה. ישראל, מצדה, מעוניינת בחזרתו של אבו מאזן לעזה, אולם אפשרות זו נראית כמעט בלתי אפשרית.
ההפגנות האנטי-ישראליות הנערכות ברחבי אירופה על רקע המלחמה בעזה צריכות לעורר דאגה רבה בישראל. הן מצביעות על התבססות המיעוטים המוסלמים באירופה, הגברת השפעתם הפוליטית והעמקת שיתוף הפעולה ביניהם לבין ארגוני השמאל הקיצוני.
לאחר יותר משבועיים של לחימה, מתברר כי תפקידה של מצרים בהבאתה לידי סיום הוא חשוב ביותר. רק שיתוף פעולה בין ישראל למצרים יכול לסתום את ציר ההברחות. הבעיה היא שחמאס והאחים המוסלמים מציבים סיכון גדול על יציבותה וגם דעת הקהל המצרית סולדת מישראל.
בשנים האחרונות הולך ומצטבר מידע רב על השתלטות הדרגתית של חמאס וארגוני טרור פלסטיניים אחרים על אונר"א, סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם. דוגמא בולטת לכך הוא עווד אל-קיק, מורה בבתי הספר של אונר"א ברפיח ששימש במקביל כראש יחידת ההנדסה וייצור אמצעי הלחימה של הג'יהאד האסלאמי.
ישראל נלחמת בימים אלה לא רק נגד חמאס, אלא גם נגד מערך תקשורתי נרחב שהפך למעשה למערך מלחמתי עוין המעודד את הציבור הערבי לשנאה. בראש החזית התקשורתית הזו ניצב ערוץ אלג'זירה.
מלחמת עזה הינה מן המוצדקות במלחמות ולישראל יש זכות להגנה עצמית וחובה מוסרית עליונה להגן על אזרחיה מפני טרוריסטים. ואולם, אין בכך כדי לשחרר את ישראל מלהסביר את פעולותיה ברצועת עזה. הודעות לקוניות של דובר צה"ל אינן מספיקות. המלחמה על דמותה ומוסריותה של ישראל תיפתח מיד לאחר שישוך אבק הקרב.
איגוד העובדים הגדול ביותר בקנדה מתכוון לאשר החלטה בדבר חרם על אנשי אקדמיה ישראליים בגלל הפצצת האוניברסיטה האסלאמית והמלחמה בעזה. הארגון מתעלם מהעובדה ששני הבניינים שהופצצו שימשו את חמאס לייצור טילים ששוגרו לעבר ישובים ישראליים וכי האוניברסיטה האסלאמית משמשת מעוז לזרוע הצבאית של חמאס.
ארגוני זכויות האדם בישראל נוקטים ביוזמה חשובה וברוכה כשהם נותנים ביטוי תקשורתי לדיווחים על הפרות זכויות אדם משני צידי הגבול במלחמה נגד חמאס. דא עקא, שארגונים אלה מתמקדים בטענות נגד מדיניות ישראל ומתעלמים מהטרור הפלסטיני.
במשך שנים, ישראל הובסה לחלוטין בשדה הקרב של מלחמת ההסברה, הנשלטת על-ידי האו"ם, התקשורת, וארגונים לא-ממשלתיים רבי עוצמה. תעמולה אנטי-ישראלית כבר החלה בעזה, וישראל נכנסת למערכה באיחור.
במסמך מפורט אודות ההיבטים המשפטיים של הלחימה בעזה, בוחנים ג'סטוס ויינר ואבי בל את הסוגיות המשפטיות העולות מן הסכוסוך הישראלי-פלסטיני. הביקורת נגד ישראל, כפי שמראים השניים, נעדרת כל בסיס במשפט הבינלאומי ועומדת בניגוד לשתיקה הרווחת לנוכח התנהגותם הבלתי לגאלית של הפלסטינים.
שלח לחבר
הדפס עמוד
