כפי שכוחות הביטחון למדו שעדיף לפעול נגד מחבלים בפעילות מסכלת במרכזי הערים טרם הוציאו את זממם לפועל, כך גם במישור ההסברתי צריכה ישראל ללמוד להקדים תרופה למכה ולפעול לא רק כמגיבה לאירועים.
בחינת משמעויותיה המעשיות של הצעת התהדיאה של החמאס מגלה כי זו לא תשרת את האינטרס הישראלי. התהדיאה וההודנה אינן מהוות מסלול העשוי להוביל להתמתנות החמאס ולהשלמתו עם קיומה של מדינת ישראל. נהפוך הוא, על פי תפיסת הארגון והתבטאויות ראשיו, הן נועדו לאגירת כוחות ולשיפור שיטות המאבק.
האם התובעים הפדראלים בארה"ב באמת רואים בבן עמי קדיש עבריין גדול? סביר יותר להניח שפרשת הריגול החדשה משמשת גורמים אמריקנים מסוימים כאמצעי להחלשת התמיכה בישראל, עם כניסתן של שתי המדינות לתקופה לחוצה של משא ומתן, וכן להשארתו בכלא של ג'ונתן פולארד.
נוסח התגובה הרשמית שהעביר חמאס למסמך הנשיא האמריקני לשעבר, ג'ימי קרטר, המסכם את שיחותיו עם הנהגת הארגון, מלמד כי לא חלה כל תמורה בעמדות היסוד של חמאס בסוגיית ההכרה בישראל ומדיניות הטרור. הנשיא קרטר הלך שולל (יתכן שמרצון) אחר הנוסחאות התמימות לכאורה של חמאס.
טוב עשו המנהיגים שהחליטו להימנע מפגישה עם נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, שמורשתו כוללת פייסנות כלפי עריצים, התקפות בוטות על מדינת ישראל וקבלת מימון ממקורות מפוקפקים. עם זאת, בכל הקשור ליחס לאוייב, ישראל צריכה לוודא שהיא עצמה אינה הולכת באותה הדרך.
הטענות בזכות הכרה בחמאס כגורם לגיטימי או בשלום המבוסס על מדינה דו-לאומית משוללות כל יסוד עובדתי ואין הן אלא הימור מסוכן בביטחונה של מדינת ישראל. על רקע חזונות משיחי השלום בישראל, מציגה תנועת החמאס משנה סדורה בדבר כוונותיה להקים מדינה אסלאמית מהים עד הנהר.
מרכז המידע למודיעין ולטרור פרסם לאחרונה מחקר לפיו החמאס עסוק בבנייה צבאית חסרת תקדים. עם זאת, מן הראוי שאור הזרקורים יופנה לכיוון איראן, לה יש היסטוריה ארוכת-שנים של שיתוף פעולה עם ארגוני הטרור הפלסטינים.
סביר להניח שבתוך עשור יגיעו פרשנים אירופים למסקנה הפוכה מהסקרים האחרונים, והיא, שישראל מהווה נכס ודוגמא למדינה הנלחמת על קיומה תוך שמירה על חברה חופשית וערכי מוסר.
עליית האינטרנט 2.0 בישרה גם את בואה של אנטישמיות חברתית מסוג חדש. דרך הרשת, רעיונות אנטישמיים מופצים ומתקבלים במהירות וביעילות ועושים דרכם גם לאתרים הפופולאריים ביותר. הקהילה היהודית, בעזרת הכרה ומימון, חייבת להילחם בגילויי האנטישמיות החדשים.
הפגנות אלימות חסרות תקדים שטפו בשבוע שעבר את מצרים ומאיימות למוטט את משטרו של הנשיא מבארכ. למצבה הפנימי הרעוע של מצרים יש השלכות הן על מעמדה הבין-ערבי והן על יחסיה עם החמאס, המנצל את חולשתה להפעלת לחצים לפתיחת מעבר רפיח.
יותר ממיליון פלסטינים חיים במחנות פליטים בגדה המערבית, עזה, לבנון, סוריה וירדן. אונר"א מעניקה להם מזון, טיפול רפואי וחינוך בחינם ולמעשה מנציחה את מעמדם כפליטים. לו המונופול של אונר"א היה נשבר, ניתן היה ליישב מחדש באופן מיידי את הפליטים הפלסטינים בשטחי A ולפתור אחת ולתמיד את בעיית הפליטים.
על פי ההערכות, מספרם המדויק של הפלסטינים שברחו מישראל בעקבות מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים עומד על 650 אלף. לעומתם, מספר הפליטים היהודים מארצות ערב במזרח התיכון וצפון אפריקה מגיע לכמעט מיליון. גם אבידות הרכוש שספגו היהודים גבוהות בכ- 50% מאלו של הפלסטינים.
בכירים בחמאס החריפו לאחרונה את לשון האיומים כלפי ישראל בסוגיות גלעד שליט, התהדיאה ופתיחת מעבר רפיח. עם זאת, לחמאס אין עניין לאבד את "הקלף החי" שהוא שליט שכן הדבר יביא לביקורת קשה מצד משפחות האסירים הפלשתינים ויחשוף את הנהגת הארגון לסיכולים ממוקדים מצד ישראל. בינתיים, בחמאס מכינים את הקרקע להשתלטות סופית על העם הפלשתיני והעמדת ח'אלד משעל כמנהיג הלאומי.
הסערה סביב הסרט ההולנדי 'פיתנה', העוסק בקיצוניות האיסלאמית, רק מתגברת. התגובות לסרט מצד העולם המוסלמי מראות שוב שהבעיות עימן מתמודדת החברה המערבית מגיעות לאו דווקא מטרוריסטים או אסלאמיסטים קיצונים.
האיחוד האירופי מעביר עשרות מיליוני יורו מקרנות ציבוריות למספר רב של ארגונים לא-ממשלתיים שקשורים לסכסוך הישראלי פלסטיני. רבים מהם פועלים לקידום אג'נדה פוליטית פרו-פלסטינית מבלי שיהיה פיקוח על פעילויותיהם או שקיפות בסיסית בנושאי מימון.
הצידוקים שעמדו למדינה היהודית עוד מ- 1917 לא זו בלבד שלא נחלשו מאז, אלא התחזקו. הקהילה הבינלאומית צריכה להמשיך לעמוד במחויבות הנובעת מהעקרונות שלה עצמה – הצ'רטרים, מגילות זכויות האדם, האמנות – ולהפסיק לתת יד לשחיקה בלגיטימיות של זכותו של העם היהודי למדינה משלו.
שלח לחבר
הדפס עמוד
