היפוך השואה - הצגתם של הישראלים והיהודים בני זמננו כנאצים - היא אחת מצורותיה המרכזיות של האנטישמיות הנוכחית. תופעה זו, הנפוצה במיוחד בעולם המוסלמי, הולכת וצוברת תאוצה גם במערב. על יום הזיכרון לשואה להיות לא רק יום של הנצחה. כל עוד נוצרות גרסאות חדשות של הדמוניזציה האנטישמית הישנה, משמעותו של היום הזה נותרת בלתי שלמה.
פריצת הגדר והתחברותה של רצועת עזה למצרים היא תוצאה שלילית נוספת של ההתנתקות. עם זאת, יש לראות כיצד ניתן לנצל את המצב החדש לטובת ישראל וצמצום הבעיה הדמוגרפית במקום להיאחז בפרדיגמות נכשלות ובתושבי הרצועה.
האירועים האחרונים בגבול המצרי מבהירים ששוב גברה התעמולה הערבית על מדינת ישראל. יש לומר בפה מלא כי למאבקנו ברצועת עזה, הנמשך מזה שנים, אין שום ליווי דיפלומטי הסברתי. כמו תמיד, ישראל איננה יוזמת, אלא נגררת.
פרשת המצור על רצועת עזה השבוע המחישה את אוזלת ידה של ישראל בכל הנוגע לתחום ההסברה והאינטרנט. משרד החוץ מדבר על "דיפלומטיה ציבורית" ו"מיתוג מחדש", אולם אלה אינן אלא מילים ריקות מתוכן המנסות לכסות על חוסר עשייה ורשלנות פושעת.
ארה"ב וצרפת מחזרות במרץ אחר מדינות ערב וחתמו עמן לאחרונה על הסכמי נשק בסך מיליארדי דולרים. על מנת לשמור על האינטרסים הכלכליים שלהן, השתיים עלולות להפעיל על ישראל לחצים למען "תתגמש" במו"מ עם הפלשתינים.
בעת העתיקה היווה תוקידידס דוגמה לגנרל ששילם את מחיר כישלונו והוגלה מאתונה. למרות הציפייה לעמידה בנורמות של לקיחת אחריות הרי שדו"ח וינוגרד הוא בעיקר הספד למה שהיה. חשוב לא פחות, להתייחס לסכנות המתהוות מהמהלכים הנוכחיים.
ללא מורא ופחד ולעיני כול, צרפת ניצבת היום בחוד החנית במאבק הבינלאומי שמטרתו למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני. לאור זאת, על ישראל לברך על המדיניות הברורה והנחושה של הנשיא סרקוזי.
פרשת הקריקטורות של הנביא מוחמד, השבה ועולה בקנדה, נוגעת בנשמת אפן של הדמוקרטיות המערביות. הכפפת זכויות האזרח וחופש הביטוי לערכים דתיים עלולה ליצור מדרון חלקלק ומסוכן.
הנשיא בוש הציג בביקורו חזון המנותק לחלוטין ממה שכבר הוסכם בין אולמרט לאבו מאזן. ניתן לצפות שרה"מ הישראלי יתעלם מגישת בוש ויבקש מביילין לנהל ערוץ שיחות חשאי עם עבד רבו במטרה לסכם את הבנות ז'נבה.
הידיעה בעיתון "הארץ" אודות מתורגמנית FBI שחשפה 'חפרפרות' גרעין ישראליות שנשתלו בארה"ב אינה אלא חדשות ישנות. עם זאת, יתכן שמאחורי הידיעה ניצב סיפור אחר, על ניסיונותיהם של האמריקאים לתפוס מרגלים בוושינגטון, בהם גם ישראלים ויהודים-אמריקאיים.
האשמתם של ארגוני זכויות אדם את ישראל במניעת טיפול רפואי מתושבי עזה מופרכת מיסודה. למעשה, ממשלת החמאס היא שמספסרת במותם של התושבים הפלשתינים ועושה שימוש ציני בסבלם לצורכי תעמולה.
לקראת ביקורו באזור של נשיא ארה"ב, על ישראל לדרוש מהאמריקנים לעמוד בהבטחות שנתן בוש לשרון ב- 2004, לפיהן תכיר ארה"ב בגושי ההתיישבות ללא דרישה לחילופי שטחים. הדיפלומטיה הישראלית מוכרחה כעת להגן על מכתב בוש ולהציג נימוקים משכנעים מול אלה השואפים להחליפו במערכת חדשה של הצהרות ישראליות-פלשתיניות.
ביטול מרוץ המכוניות פאריס-דקאר הוא לא רק אכזבה גדולה לחובבי הספורט המוטורי, אלא גם מתן פרס לארגון אלקאעדה ולטרור העולמי. הדבר מלמד כי התרפסות וכניעה בפני ארגוני הטרור עלולות להביא לביטולם של אירועים מדיניים וספורטיביים נוספים בעתיד.
אם פעם חשבו כי פיתרון שתי מדינות יביא לקץ הסכסוך, הרי שהיום מקדמים אותו מאחר ו"אין אלטרנטיבה". על מדינת ישראל לעזוב את הפרדיגמות שהוכחו ככישלון ולהציג פרדיגמה חדשה המקדמת, קודם כל, אינטרסים לאומיים וביטחוניים ישראליים.
נראה שהאמריקנים יוכלו לחסוך מעצמם תסכול רב אם יתנו לדיפלומטיה הפלסטינית-ישראלית למות מוות טבעי ולא ידחפו אותה להתקף לב נוסף. בעת המדאיגה הנוכחית, מן הראוי שמאמצי ארה"ב באזור יוקדשו לטיפול באיומים האמיתיים על יציבותו של המזרח התיכון – איראן ואלקאעדה.
שלח לחבר
הדפס עמוד
