בלוגים

ביקור עבדאללה ברשות

08/08/2017

עבדאללה מלך ירדן הגיע השבוע לביקור נדיר ברמאללה, אחרי 5 שנים, והתקבל בכבוד רב בידי ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. אבל מתברר ממקורות פלסטיניים כי למרות שכותרת הביקור הייתה: “הניצחון בירושלים”, הרי שאלת ירושלים לא הייתה במרכז השיחות, אלא מאמץ שיכנוע של מלך ירדן “להחזיר את החיים למסלולם”, ולחדש את הקשרים עם ישראל.

מבחינת ירדן המצב שבו אין שגרירות ישראלית פעילה ברבת עמון הוא בלתי סביר, והודעת אבו מאזן כי ניתק את יחסיו עם ישראל (“מדינת הכיבוש”) לא יכולה להימשך. הביקור נועד להמחיש כי אין מצב שאבו מאזן יהיה תקוע ברמאללה, ומנהיגי העולם ישחרו לפתחו. הביקור היה יוצא דופן שנועד להדגים את הבלתי אפשרי. 

לגבי ירושלים, שני המנהיגים החליטו להמשיך את המאבק בישראל באו”ם, ומן הבחינה הזאת הדברים לא ימצאו חן בישראל, אבל לגבי ירושלים עצמה, הם מעדיפים להרגיע את העיר, ולהחזיר אותה לנורמליות. הסכנה של היווצרות “כיכר תחריר” בשער האריות נהירה לשניהם.

מדוע החליטו עבדאללה מלך ירדן וראש הרשות אבו מאזן שלא להרחיב את הדיבור על ירושלים? מכיוון שבהודעות המקדימות ובהודעות אחרי הביקור התברר כי לא רק שחילוקי הדעות ביניהם לא הצטמצמו, אלא אף התרחבו. מכיוון שלא רצו לפוצץ את השיחות צמצמו את הדיון על ירושלים למינימום ההכרחי.

בשורה התחתונה – אבו מאזן רוצה להיות מוכר כריבון המלא על ירושלים, כולל הר הבית, בעוד ירדן אינה מוכנה להכיר בכך. אבו מאזן מצמצם את התפקיד שיש לירדן עד הסדרי הקבע במובן הדתי בלבד כאחראית על ניהול המסגדים, בעוד ירדן רואה עצמה כאחראית מדינית על רחבת המסגדים כשומר המקומות הקדושים, ובריבונות הפלסטינית היא מכירה בכל השטח שמחוץ לחומות הר הבית.

ירדן רוצה לחזק את הסטטוס קוו עם ישראל משנת 1967, המתיר עליית יהודים על הר הבית, בעוד הנוסחאות הפלסטיניות לסטטוס קוו שוללות עליית יהודים. נוסחה אחת מדברת על המצב בהר הבית אחרי עליית שרון על ההר בשנת 2000, ונוסחה אחרת בעייתית מאוד לישראל – הסטטוס קוו בשנת 1929, כלומר: מאורעות תרפט וההתערבות הבריטית לשמור על ההגמוניה של הווקף בכותל המערבי. הסטטוס קוו עם ירדן מכיר במעמד יהודי בלעדי ברחבת הכותל.

בנאומו לפני משלחת מזרח ירושלים במוקאטעה זרה אבו מאזן מלח על פצעי ירדן. דווקא ערב ביקורו של המלך ההאשמי, הוא העלה על נס את המופתי, חג’ אמין אל-חוסייני, וכינו אותו “גדול המופתים”. בישראל הבינו זאת כמסר נגדה, אבל לא פחות הוא היה נגד ירדן. המלך עבדאללה הראשון נרצח בהר הבית  בידי שליחיו של המופתי… בנוסף לכך, הזכרת חג’ אמין אל-חוסייני כ”מופתי הגדול מכולם” בא לומר למלך: אנו מכירים בתפקידכם בהר הבית כאחראים על התחזוקה. התפקיד הדתי שאנו מכירים בו מבחינתכם הוא אדמיניסטרטיבי. מבחינת הלגיטימציה של ההלכה המוסלמית – אנו גדולים מכם שלא לדבר – נגדכם.

רב השיחה הייתה בארבע עיניים, כך שלא כל כך ברור על מה דיברו. רמז ניתן בגרסאות השונות של דוברי אבו מאזן וסוכנות פטרה הירדנית. דוברי הרשות דיברו רק על תיאום הפעילות באום, בעוד שסוכנות פטרה אמרה כי המלך עבדאללה דיבר על הצורך להתאים את המדיניות למתאר של הנשיא טראמפ.

אבו מאזן לא יכול לקבל זאת, ואוזן מוסיקלית יכלה להבחין בטקס קבלת הפנים נעימות של הצבא האדום, (לקראת הסוף) – כלומר: עבדאללה הולך עם ארה”ב, אבו מאזן עם פוטין.

יש ידיעות סותרות לגבי משבר סעודיה-קטאר. ירדן והרשות הפלסטינית לא מתייצבות לצד סעודיה נגד קטאר, ושני מקורות שונים דיווחו דברים שונים. מקור אחד אמר כי שני הצדדים יתאמו מהלכים שקטים נגד סעודיה, מכיוון שתמכה בישראל במשבר האחרון, ומכאן שהיא מסוגלת לסלק את שניהם מן האחריות על הר הבית, אבל מקור אחר אמר כי הם ינסו לשכנע את סעודיה בעניין ירושלים בלי להתעמת אתה.

אודות המחבר פינחס ענברי

פנחס ענברי, יועץ וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, עיתונאי ותיק ופרשן לענייני ערבים והמזרח התיכון. מחברם של מספר ספרים העוסקים בפלסטינים, וביניהם:The Palestinians: Between Terrorism and Statehood (Sussex Academic, 1996).
This entry was posted in אסלאם רדיקלי, הר הבית, הרשות הפלסטינית, טרור, ירדן, ירושלים, ישראל, מזרח תיכון, ערב הסעודית, פלסטינים. Bookmark the permalink.