עבור לתוכן העמוד
Menu

ההתפתחויות במלחמה עם "המדינה האסלאמית"

שתי התפתחויות הסותרות זו את זו התחוללו באחרונה בסהר הפורה: עיראק הכריזה על שיחרור מוסול מציפורני המדינה האסלאמית, ובסוריה הוכרזה הפסקת אש בדרעא על גבול ירדן. בינתיים, שתי התפתחויות אלה מחזיקות מעמד: המדינה האסלאמית אכן בטלה בצפון עיראק, ובדרום סוריה הפסקת האש מחזיקה מעמד פחות או יותר. בעוד במוסול זכתה הקשת השיעית להצלחה שכן הכוח […]

שתי התפתחויות הסותרות זו את זו התחוללו באחרונה בסהר הפורה: עיראק הכריזה על שיחרור מוסול מציפורני המדינה האסלאמית, ובסוריה הוכרזה הפסקת אש בדרעא על גבול ירדן. בינתיים, שתי התפתחויות אלה מחזיקות מעמד: המדינה האסלאמית אכן בטלה בצפון עיראק, ובדרום סוריה הפסקת האש מחזיקה מעמד פחות או יותר.

בעוד במוסול זכתה הקשת השיעית להצלחה שכן הכוח המנצח הוא צבא עיראק השיעי ובעלי בריתו אנשי מיליציית "אל-חשד א-שעבי" ("הגיוס העממי") הרי בדרום סוריה א-נוסרה הסונית הקימה את היסוד למחוז אוטונומי "החורן" שכבר הכריזה עליו לפני זמן מה.

צריך להיות נאיבי בצורה קיצונית שלא להאמין שהשיעים אחרי הצלחתם במוסול ימשכו ידם מסוריה…. מכאן, שהקמת מחוז אוטונומי סוני בדרום סוריה יש בו פוטנציאל של הקמת מחסום בפני התפשטות השיעה בסוריה.

אבל המסדרון להתפשטות השיעה איננה בדרום סוריה, אלא בצפונה, וליתר דיוק: כורדיסטן סוריה. כרגע הכורדים בסוריה התחברו עם ארה"ב ורוסיה, מתוך תקווה שחלקם המכריע במלחמה בדאע"ש תזכה אותם בתמיכת המעצמות בשאיפותיהם הלאומיות, אבל זה כנראה לא יקרה, והכורדים למודי האכזבות הודיעו כי הם שוקלים לחזור לבריתם הישנה עם אסד. כלומר: הם יעניקו את שטחם לטובת הקשת השיעית.

הרוח החיה בכינון אזור חיץ בדרום סוריה היא ירדן, ומסיבות מובנות. יש לישראל יש אינטרס מובן בכינון אזור חיץ כזה. אבל, עם כל הכבוד לדרעא, ויש כבוד, המפתח לחסימת איראן בסוריה מצוי בצפון סוריה, אצל הכורדים.