עבור לתוכן העמוד
תפריט

מי בעל הבית במזרח ירושלים – ושל מי "הניצחון"?

עבדאללה מלך ירדן תדרך בארמונו בעמאן ב-29 ביולי את נציגי אמצעי התקשורת על המשבר בהר הבית ושיבח את עמידת תושבי מזרח ירושלים והווקף המוסלמי במאבק על מסגד אל-אקצא, אולם בדבריו הוא התעלם לחלוטין מהרשות הפלסטינית כאילו היא איננה קיימת. אין זה מפתיע כלל וכלל. הדעה הרווחת בקרב הציבור הפלסטיני והעולם הערבי היא כי לרשות הפלסטינית […]

עבדאללה מלך ירדן תדרך בארמונו בעמאן ב-29 ביולי את נציגי אמצעי התקשורת על המשבר בהר הבית ושיבח את עמידת תושבי מזרח ירושלים והווקף המוסלמי במאבק על מסגד אל-אקצא, אולם בדבריו הוא התעלם לחלוטין מהרשות הפלסטינית כאילו היא איננה קיימת.

אין זה מפתיע כלל וכלל. הדעה הרווחת בקרב הציבור הפלסטיני והעולם הערבי היא כי לרשות הפלסטינית והעומד בראשה לא היה שום חלק במאבק על מסגד אל-אקצא. מי שעקב אחרי האירועים במזרח ירושלים ובהר הבית מאז ה-14 ביולי יכול היה להבחין בשתי תופעות בולטות:

אף בכיר מהרשות הפלסטינית ברמאללה לא הגיע כדי לבקר את המפגינים מחשש פן יבולע לו. איש העסקים, המיליארד משכם, מוניב אל-מצרי,שנקלע במקרה לאזור שער האריות, גורש משם בקללות והורחק בבושת פנים.

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס נסע בכלל בשבוע הראשון של המשבר בהר הבית לביקור בסין וקיצר את ביקורו וחזר לרמאללה רק לאחר שראש המודיעין הכללי הגנרל מאג'ד פרג', הנאמן לו, דיווח לו שסגנו בתנועת פת"ח, מחמוד אל-עלול, עושה יד אחת עם הנהגת פת"ח במזרח ירושלים נגדו.

התופעה השניה הראויה לציון הינה מעמדם של אנשי הדת המוסלמים במזרח ירושלים. לראשונה, מאז תקופתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני, נישא לראשונה על כתפיים בידי המוני המתפללים במסגד אל-אקצא, המופתי של ירושלים השיח' מוחמד חוסיין.

המשבר בהר הבית הוכיח כי אין הנהגה פלסטינית אחת אלא הנהגות חדשות, מי שמכתיב את האירועים במזרח ירושלים הינה ההנהגה הדתית המורכבת מבכירי הווקף המוסלמי והנהגת פת"ח המנותקת מהרשות הפלסטינית ברמאללה. שתי ההנהגות האלו פועלות בתיאום תחת השם " הסמכות הדתית והלאומית בירושלים". אש"פ והרשות הפלסטינית כבר לא מנהיגים את העם הפלסטיני, בטח לא במזרח ירושלים.

השיח' עכרמה סברי, מבכירי הווקף המוסלמי בירושלים, נשאל ב-28 ביולי בראיון בעיתון "אל-מצרי אל-יום" האם להנהגה המדינית הפלסטינית היה חלק בהבסת "הכיבוש" הישראלי על מסגד אל-אקצא והשיב:

"לא, אנחנו היא הסמכות הדתית, לנו הייתה הזכות הזו לאחר שביתת השבת של אלמוראבטון על שערי מסגד אל-אקצא – הם שהביאו להסרת גלאי המתכות".

בראיון אחר לסוכנות הידיעות הפלסטינית "שהאב" ב-28 ביולי אמר השיח' עכרמה צברי כי המזרח ירושלמים והפלסטינים הם שהשיגו את הניצחון ואת פתיחת מסגד אל-אקצא למתפללים.

"מוזר שחלק ממנהיגי ערב זוקפים לזכותם את הניצחון,מי שעשה את הניצחון הם העם הפלסטיני ותושבי מזרח ירושלים שהזדהו והפגינו, נתנו יד ומילאו את חובתם כלפי עירם וכלפי מסגד אל-אקצא, מתוך היענות להנהגה הדתית",הוא הסביר.

האירועים במזרח ירושלים ובהר הבית מוכיחים שוב כי ההנהגה הפלסטינית מפוצלת ומפורדת, אם נמפה את תמונת המצב נראה שהיא כדלקמן:

רצועת עזה– שליטה מלאה של תנועת חמאס, אם ייושם ההסכם בין חמאס למוחמד דחלאן, הוא יתחלק עמה בעוגת השלטון.

רמאללה- שליטה מלאה של הרשות הפלסטינית, לרשות מחמוד עבאס עומד כוח של מנגנוני הביטחון הפלסטינים הנאמד בכ-30 אלף חמושים, דבר שמאפשר לו להטיל את מרותו על ערים נוספות בגדה כמו, שכם, טול כרם, ג'נין, קלקיליה, חברון וכו'.

מחנות הפליטים בגדה- שליטה הולכת וגוברת של מוחמד דחלאן.

אזור חברון- שליטה של החמולות הגדולות בהר חברון שיש להן זיקה לירדן.

מזרח ירושלים- שליטה של בכירי הווקף המוסלמי, ההנהגה המקומית של פת"ח,אלמוראבטון(חלקם תושבי מזרח ירושלים וחלקם פעילי התנועה האסלאמית בישראל-הפלג הצפוני), מפלגת "א-תחריר",ראשי משפחות ירושלמיות ותיקות ממוצא חברוני.

בנית האתוס הפלסטיני החדש

תאריך ה-14 ביולי ייכנס לאתוס הלאומי הפלסטיני כתאריך חשוב שבו השיגו הפלסטינים ניצחון היסטורי חשוב במאבק על הריבונות על הר הבית. מבחינתם, הם הביסו את ישראל, הוכיחו כי לא ניתן לעשות שום מהלך שלטוני במקום ללא הסכמתם ואף הצליחו להניף את הדגל הפלסטיני מעל מסגד אל-אקצא עד שהורד בידי המשטרה.

תושבי מזרח ירושלים הפכו בפועל ל"שומרי מסגד אל-אקצא" שמילאו את ההנחיות של הנהגה מזרח ירושלמית אותנטית ולא של הרשות הפלסטינית והעומד בראשה. גורמים בפת"ח במזרח ירושלים אומרים כי המאבק נגד ישראל הצליח בגלל שהוא היה עממי ונעשה ב"דרכי שלום". אזור שער האריות במזרח ירושלים הפך לזירת המאבק העיקרית ואליו נהרו נערים, נשים, צעירים, סטודנטים ומשכילים כדי להעביר את המסר כי הפלסטינים מתנגדים לצעדיה של ישראל ורוצים לשמור על המקומות הקדושים להם. התיאבון בא עם האוכל, והפלסטינים כבר מדברים על השלב הבא במאבק והוא שחרורה של מזרח ירושלים מידי ישראל.

בהנהגת הפת"ח בירושלים סבורים כי שיטת "המאבק העממי" הוכיחה הפעם את עצמה וכי פעילות עממית של כל שכבות האוכלוסיה נגד ישראל עשויה לתת פרי. מי שצריך להיות מודאג מאוד מאובדן השליטה והסמכות הינו יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס שניסה ברגע האחרון לרכוב על גל המאבק על הר הבית כדי שלא להתבזות, אולם, למחמוד עבאס אין שום מעמד במזרח ירושלים לכן הוא החליט להזרים סכום של 25 מיליון דולר לתמיכה בסוחרים, סטודנטים וחסרי יכולת כלכלית בניסיון לחזק את מעמדו הרעוע, ספק אם המהלך הזה יצליח.

לכן, לא מן הנמנע שהפלסטינים המעודדים מהצלחתם ינסו להשתמש בשיטת "המאבק העממי" גם בחזיתות נוספות. עיסאם יוסף, ראש המטה העולמי לתמיכה ברצועת עזה אמר ב-28 ביולי כי השלב הבא אחרי ירושלים הינו שבירת המצור על רצועת עזה.

גם בתנועת חמאס עקבו בעניין רב אחרי המאבק במזרח ירושלים ותנועת חמאס יכולה בהחלט לאמץ את שיטת "המאבק העממי" כדי לעורר את תשומת הלב העולמית לנושא המצור, בחמאס בודקים זאת עכשיו ואי אפשר לשלול את האפשרות הזו על הסף.