עבור לתוכן העמוד
תפריט

התמוטטות המדינה האסלאמית – מה הלאה?

סביר שעם העלמות המדינה האסלאמית כיחידה גאוגרפית יוקמו באזור קואליציות חדשות שימשיכו את מאבקם לקידום שלטון האסלאם וימשיכו להפתיע אותנו.

אף כי אין אישור סופי למותו של אבו בכר אל בגדאדי, גלוי לעין כל כי המדינה האסלאמית שהוא הקים ב-2014 נמצאת על סף התמוטטות. בעקבות נפילתה של מוסול בעיראק וזו הצפויה של אל רקה בסוריה יצטמצם שטחה למרחבים כפרים בהם מתגוררת אוכלוסייה דלילה בלבד ובכך היא תאבד את עיקר יתרונותיה. נראה אפוא שמתקרב קיצו של חלום חידוש הח'ליפות בימינו אנו. עם זאת אין בשום אופן לראות בהתפתחות זו את חיסולו של הרעיון המרכזי של מחמד (מלבד כמובן המונותאיזם עצמו) כי קבלת האסלאם ע"י הערבים תוביל להקמתה של אומה אסלאמית ללא גבולות שכל מאמיניה יהיו אחים.

חלום הח'ליפות מלווה את האסלאם לאורך כל ההיסטוריה מאז מותו של מוחמד. כיום הוא מכונה במערב אסלאמיזם או אסלאם קיצוני או רדיקלי, אך יש לו אבות קדמונים ובסיס תיאולוגי רחב השזור בכל שלבי התפתחותו של האסלאם: החל מתנועת הח'אורג', שכבר במאה השביעית קבעה את מושג ה'תכפיר', עבור דרך אחמד אבן־חנבל, אבי האסכולה המחמירה ביותר מבין ארבע אסכולות פרשנות האסלאם, ותקי אל־דין אבן־תיימיה, אחד מגדולי חכמי האסלאם שקרא במאה ה-13 לחזור לפרשנות הראשונה של הקוראן והסונה ונחשב כאבי הסלפיזם, הוואהביזם והג'יהאדיזם וכלה בהוגי הדעות של המאה ה-19 שעל תורתם קמה תנועת האחים המוסלמים.

ח'ליפויות מתחרות, שהיו רצופות מלחמות והרג רב, הוקמו (אחרי רציחתו של עלי בן אבו טאלב אחרון ארבעת הח'ליפים המכונים ישרי הדרך שמשלו ממכה) בדמשק, בבגדאד, באנדלוס (ספרד), בצפון אפריקה ובמצרים. האימפריה העותומנית הייתה המסגרת הפוליטית הדתית האחרונה שאיגדה את כל המוסלמים במזרח התיכון וצפון אפריקה במשך כ-500 שנים עד שהובסה במלחמת העולם הראשונה. הערבים חיו תחת שלטונה בהתאם לשריעה, אך ראו בטורקים שהם מוסלמים לא ערבים, כוח משעבד. ואכן עם היעלמותה וביטול הח'ליפות ע"י מצטפא כמאל אתאטורק ב-1924 נפתח שלב חדש במרוץ אחרי הח'ליפות בהקמתה של תנועת האחים המוסלמים במצרים ב-1928. מטרתה הייתה לעצור את חדירת ערכי המערב הליברלים למרחב הערבי ולסלול את הדרך לחידוש הח'ליפות שתנוהל על בסיס השריעה. חסן אל בנא מייסד התנועה וסייד קוטוב התיאולוג המרכזי שלה שהתבססו על קודמיהם הציבו את הג'יהאד ככלי מרכזי לכפיית השריעה על החברה המוסלמית בכוח החרב. סייד קוטוב התמקד  ב"תכפיר" כאשר קבע כי החברה המוסלמית בעת הנוכחית היא כופרת וכמוה כחברה הערבית בתקופה הטרום אסלאמית שכונתה "גאהליה" (תקופה של בערות ואכזריות), והתיר את הג'יהאד להחזרתה בתשובה.

על בסיס תורתם של האחים המוסלמים נפתח גל חדש של אלימות בחברה הערבית. האחים המוסלמים עצמם הקימו עוד בסוף שנות השלושים ארגון סודי שפעל לערעור שלטונו של המלך פארוק ואחר ניסה להתנקש בחייו של גמאל עבד אלנאצר. בהמשך הקימו תומכי התנועה אירגוניים קיצונים כגון "תכפיר והיגרה" שמקרבם יצאו ארגוני הג'יהאד למיניהם כגון אל גמאעה אל אסלאמייה שרצחה את סאדאת וניסתה ללא הצלחה לתפוס את השלטון במצרים וארגון הג'יהאד המצרי שהיה בבסיס הקמתו של אל קאעדה.

המדינה האסלאמית נוצרה מן השלוחה העיראקית של אלקאעידה שנטשה ב- 2104 את מנהיגותו של איימאן אלזוואהירי והתמזגה עם חלק של השלוחה הסורית של אלקאעידה. יחדיו הם הקימו את דעא"ש – המדינה האסלאמית בעיראק ובאלשאם (סוריה הגדולה הכוללת את לבנון, ירדן ופלסטין) שעל בסיסה הכריז אברהים עואד אבראהים אל בדרי את הקמתה של הח'ליפות האסלאמית החדשה בראשותו והעניק לעצמו את השם המכובד: אבו בכר אל בגדאדי אל האשמי אל קוריישי. שם ארוך ומורכב זה מייחס לאל בגדאדי את כל מקורות משפחתו של מחמד וגם לח'ליף הראשון אבו בכר הידוע כ"צדיק" – מאמין ללא רבב.

הקמתה של המדינה האסלאמית הייתה השלב האחרון בהתפתחות התנועה לחידוש הח'ליפות בעת הנוכחית. היא נפתחה כאמור בהפעלת אלימות במצרים, הביאה להקמתם של ארגונים אלימים בכל מדינות ערב והאסלאם שהפעילו טרור במדינותיהם במטרה לערער את השלטון. שלב נוסף הגיע עם אלקאעידה, ארגון טרור אסלאמי בינלאומי בראשות בן לאדן שדגל בביצוע פעולות טרור במדינות המערב בתקווה לערער את יציבותו הפוליטית ולהחלישו.

בהקמתה  של המדינה האסלאמית נוצר שלב חדש ומסוכן מאחר שמדובר זו הפעם הראשונה בשליטה של ארגון טרור אסלאמי אכזרי, המיישם את השריעה בקפדנות מחמירה, על טריטוריה רחבה שהשתרעה על חלקים של עיראק וסוריה,  שם התגוררו כשלושה מיליון אזרחים. מצב זה הקנה לארגון את האפשרות לניצול אוצרות טבע כגון נפט, גיוס אמצעים פיננסיים ע"י גביית מיסים והשתלטות על בנקים, גיוס לוחמים ואימונם ופיתוח אמצעי לחימה. הארגון יצר גם שלוחות בלוב ובמצרים וביצע פעולות טרור בכל רחבי המזרח התיכון, צפון אפריקה, אירופה וארה"ב. באמצעות מערכת תקשורת מפותחת הוא גם ידע להפיץ את תורתו ולבנות לעצמו תדמית של ארגון בלתי מנוצח. כך הפכה המדינה האסלאמית למוקד משיכה לצעירים מוסלמים מכל מדינות העולם.

אלא שכל הממלכה הזאת נמצאת בשלבי קריסה בעקבות התארגנותו של המערב באמצעות הקואליציה האמריקאית נגד דעא"ש, התעשתות המיליציות של  הכורדים בעיראק ובסוריה, בנייתו מחדש של הצבא העיראקי וכניסתה של רוסיה לסוריה להגן על משטרו של אסד. נראה שהייתה זו טעות של אבו בכר להקים מסגרת טריטוריאלית שהפכה בסופו של דבר למטרה נוחה לכוחות הרבים הנלחמים נגדה. יתרה מכך הקמתה של המדינה האסלאמית פגעה גם בתנועת האחים המוסלמים החותרת לפגוע במערב מבפנים ולמוטטו על בסיס הגירת המוסלמים למערב, התרבותם והגעה לשלטון "באמצעים דמוקרטים". המדינה האסלאמית שהתבססה אומנם על תורת האחים המוסלמים משכה את האש גם לעברם והגבירה את חששות המערב מפניהם. כיום מתקיים במספר מדינות כגון בריטניה וארה"ב דיון האם לסווג את האחים המוסלמים כתנועת טרור.

אלקאעידה והמדינה האסלאמית הם רק החלק המוכר של התנועה האסלאמית הכללית לחידוש הח'ליפות. במקביל הוקמו עשרות ארגונים הפועלים למען אותה מטרה, אך נבדלים אחד מן השני על רקע אישי של מיסדם או של דרכי פעולה שונים. נזכיר את שבאב בסומליה, בוקו חראם בניגריה, גמאעת אלאסלאמי בדרום מזרח אסיה, אבו סייפ בפיליפינים, הטאליבן באפגניסטאן ובפקיסטאן שהוקמו אמנם על בסיס הוואביזם הסעודי אך מטרתם דומה לשאר הארגונים להקמת השלטון האסלאמי האגדי. מניחים שבסוריה לבדה פועלים כ-80 ארגוני ג'יהאד שחלקם משתפים פעולה ביניהם וחלקם נלחם אחד בשני. נזכיר גם את "חיזב אל תחריר", ארגון המקביל לתנועת האחים המוסלמים, בעל סניפים רבים במערב שהוקם דווקא בירושלים בשנת 1953. זוהי רק תמונה חלקית ביותר של רשת הארגונים האסלאמיים הרדיקלים בעולם.

שרידי המדינה האסלאמית לא יתקשו אם כך למצוא בית חדש בקרב ארגוני הטרור האסלאמיים הפרושים באזור ובכל היבשות. התקשורת הבינלאומית הרבתה לדון לאחרונה בשאלה כיצד יפעלו פעילי המדינה האסלאמית אחרי העלמות הבסיס הקרקעי שלהם. ההנחה היא כי הם יגבירו את פעולות הטרור כדי להוכיח כי מטרתם שרירה וקיימת.

כבר בחודש דצמבר האחרון פורסם בתקשורת הערבית כי פתאח אל שאם (לשעבר אל נוסרה, שלוחת אלקעידה בסוריה) המבוצרת היטב במחוז אידליב הנושק לאזור העלווי מנסה להתאחד עם ארגון אחראר אל שאם אחד הארגונים האסלאמיים הגדולים הממומן ע"י ערב הסעודית. המטרה היא להקים "ארגון אסלאמי סורי" האמור לקלוט בחיקו ארגונים ג'יהאדים נוספים בכוונה להתמקד בחדירה לאזור העלווי מולדתו של אסד.

כוונה זו נראית כיום כמוגזמת על רקע התמיכה הרוסית והאיראנית באסד. עם זאת סביר שעם העלמותה של המדינה האסלאמית כיחידה גאוגרפית יוקמו באזור קואליציות חדשות אשר ימשיכו את מאבקם לקידום שלטון האסלאם. הם יפעלו בדרכים שונות ומשונות וימשיכו להפתיע אותנו. כדוגמה אפשר לתת את השתלטות ארגון אבו סייפ האסלאמי על העיירה מראווי בפיליפינים והקמת אמירות אסלאמית שם שהצבא הפיליפיני אינו מצליח להביס.