בלוגים

הקמת רחבת הכותל ב-1967 הייתה נצרכת וחוקית

11/07/2017
  • כתבות שפורסמו על ידי רויטרס והניו יורקר בחודש יוני האחרון תיארו את הריסתם ופינוים של כ -650 תושבים ערבים מרובע המוגרבים בעיר העתיקה בירושלים, ב-10 ביוני, 1967, שלושה ימים לאחר איחוד העיר. אחת מן הכתבות טוענת כי כי הפעולות הנדרשות כדי ליצור שטח למתפללים יהודים תואמות את ההגדרה של “פשע מלחמה”, בטענה כי הרס מכוון של מבנים בשטח כבוש מהווה הפרה של אמנת ג’נבה הרביעית משנת 1949. המאמר גם מבקר את הצנחנים האיקוניים של דוד רובינגר בתמונת הכותל כמשקפת את הבורות הישראלית במעשים המרושעים לכאורה, בטענה כי היא “מציגה את החזון הציוני תוך השמטת הפלסטינים בתוכו”.

    תצלום אויר של שכונת המוגרבים בעיר העתיקה בירושלים, 1931. המתאר הצהוב (נוסף) מראה את שטח התפילה של הכותל המערבי. שימו לב למבוך שהיה על המתפללים היהודים לעבור אל הסמטה הקטנה לתפילה בכותל (מוזיאון זפלין פרידריכשאפן)

  • מאמרים אלה מאשימים את ישראל ב”חיסול” הרובע המוגרבי, כאשר למעשה קיימות עדויות המראות כי עוד לפני מלחמת 1967 ועד להשתלטות ישראל על מזרח ירושלים היו ימי השכונה ספורים. יחד עם הרובע היהודי הסמוך, שנהרס בידי הירדנים, שני הרובעים היו לא יותר מאשר שכונות עוני מרקיבות, שנבנו על הריסות.

    התמונה האיקונית של שלושה צנחנים ישראלים ליד הכותל המערבי (צילום: דוד רובינגר, לשכת העיתונות הממשלתית)

  • לדברי שגריר ישראל דאז באו”ם, יוסף תקוע, הרובע המוגרבי היה במצב רע, עם תשתיות רעועות וסבל מתנאים ש”שום ממשלה מתורבתת מודרנית או מינהל עירוני לא היו מוכנים לסבול” כאשר אפילו ברויטרס עצמו מתאר את האזור כ”רעוע”.

    יהודים ברובע היהודי מתאמצים לראות את הכותל המערבי הסמוך, המופרד על ידי הרובע המוגרבי, בסביבות 1929. (ספריית הקונגרס)

  • ב-1965-1966 הועברו כ -1,000 פלסטינים, חלקם בכוח, על ידי הממשל הירדני מהרובע היהודי למחנה הפליטים שועפאט, בפקודת ראש ממשלת ירדן דאז, ושפי-אל-טל. מקורות דיווחו כי טל קרא אמר כי “עיריית ירושלים תהרוס את כל הדירות הנמוכות של הרבעון האמור לאחר פינוים”. הרובע המוגרבי היה במצב דומה.
  • האשמת ישראל ב”פשעי מלחמה” מתעלמת מנורמות משפטיות המייחסות רכוש פרטי לשימוש ציבור או ביטחוני, ובלבד ששולם פיצוי, אותו קיבלו תושבי השכונה, ואישרו קבלתו במכתב משנת 1968.
  • למרבה האירוניה, ירדן היא שלא הכירה בנורמה המשפטית ב-1949, כאשר הרסה את הרובע היהודי, גירשה את תושביה, ובזזה וחיללה 58 בתי כנסת, כולם ללא פיצוי.

    הרובע היהודי הסמוך לדירת המוגרבים, בסביבות 1935. שער האשפות משמאל. צפו בישיבת “פורת יוסף”, בית המדרש היהודי (בניין במרכז הכיפה הלבנה) ובית הכנסת “תפארת ישראל”. (ספריית הקונגרס)

  • מתחם הכותל לפני 1948 כלל ניווט במבוך של סמטאות צרות ומסוכנות, שטח צפוף של כ-120 מ”ר. (לעומת מתחם אל-אקצה על הר הבית, המכסה 144,000 מ”ר). המבקרים בעידן שלפני 1948 נתקלו באבנים שבורות, ביוב, בעלי חיים (והפסולת שהשאירו מאחור), ותושבי הרובע המוגרבי ש”נטלו להתנכל למתפללים היהודים”.
  • מיד אחרי מלחמת 1967 ראה ראש העיר ירושלים, טדי קולק, כי השטח הסמוך לכותל המערבי אינו יכול להכיל את מאות אלפי המבקרים הצפויים לחג השבועות ב -13 ביוני 1967. קולק וקציני הצבא נתנו הוראה להרוס את השטח. “התפקיד הראשון היה להרוס בית שימוש שהוקם כנגד הכותל המערבי”, נכתב ב”הארץ”. “אתה בא למקום כזה, ואתה רואה צחנה בקיר”, דיווח עובד אחד. “הופתענו מזה”.
  • מבחינה משפטית, הריסת הרובע המוגרבי והעתקת תושביו נחשבה, על פי כל קנה מידה, מקובל, מוצדק ויתרה מכך, נדרש לוגיסטית, בכדי להבטיח את ביטחון הציבור ולספק למתפללים מעבר בטוח ותברואתי למקום הקדוש ביותר של היהדות.
  • ההאשמות המטעות של רויטרס ושל ה”ניו יורקר”, במלאת 50 שנה למלחמת ששת הימים, התעלמו מן העובדות המהותיות סביב מצבו של הרובע המוגרבי, תולדותיו וממצב ההרס והתחזוקה הנוראים שהיה קיים תחת הממשל הירדני. אין זה מקרה כי הטענות באות באותה העת שהפלסטינים ואונסק”ו מערערים על הקשר היהודי לירושלים ולחברון.

חייל ירדני בכותל, 1948, זמן קצר לאחר גירוש היהודים מהרובע היהודי. יהודים נאסרו מגישה לכותל בין השנים 1948 ל -1967. הרובע המוגרבי מתחיל עם הקיר משמאל. (סוכנות הידיעות AP)

 

 

This entry was posted in המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, הסברה, העולם הערבי, הרשות הפלסטינית, ירדן, ירושלים, ישראל, מזרח תיכון, פלסטינים. Bookmark the permalink.