הרשות הפלסטינית מציגה יעדים שאפתניים בוועידת הפסגה הערבית הקרובה, ואולם הסיכוי שפורום זה יוכל לסייע להשגת פיוס לאומי עם חמאס קלושים.
הרשות הפלסטינית תולה ציפיות גדולות מהפסגה הערבית המתכנסת ברבת עמון (23-29 במרץ2017).
יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), הציג בראיון לעיתון אל-ווטן הכוויתי (16 במרץ2017) שני יעדים מרכזיים בפסגה הקרובה:1
- תמיכה ערבית ב"זכויות הלגיטימיות"של העם הפלסטיני במסגרת פתרון שתי המדינות והיוזמה הערבית לשלום.
- סיוע בפתרון בעיית הפילוג בזירה הפלסטינית בין הרשות הפלסטינית לחמאס כדי למנוע מציאות של מדינה פלסטינית בגדה המערבית ומדינה פלסטינית נוספת ברצועת עזה.
הסוגיה המדינית והיריבות הפלסטינית תלויות זו בזו. היעדר פיוס לאומי מקשה על הרשות הפלסטינית במאמציה לקבל הכרה בינלאומית במדינת פלסטין.
הרשות הפלסטינית ממשיכה להציב תנאים מקדימים בפני חמאס להשתתפותו בממשלת אחדות לאומית, ובראש ובראשונה הכרה של השרים מטעמו בתוכנית המדינית של אש"ף. אבו מאזן אינו דורש מחמאס להכיר בישראל ומציין, כי אין צורך בכך. לדידו, כל שנדרש הוא גמישות טקטית על בסיס קבלת מצע אש"ף באופן שיאפשר לשריו להיפגש עם שרים ישראלים.
אבו מאזן ציין עוד בהקשר זה, כי הוא מכיר בבחירתו של יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועת עזה ואינו עוסק בשאלה אם הוא קיצוני בדיעותיו או לאו, אלא מקיים מגעים עם המנהיגות המוסמכת של חמאס המיוצגת ע"י הלשכה המדינית של התנועה.
הנהגת הרשות הפלסטינית מעריכה, כי הסיכויים לפיוס לאומי עם חמאס אינם רבים בשלב הנוכחי.אבו מאזן האשים את חמאס בהתנגדות לממשלת האחדות הלאומית שהוקמה ב-2014 (לאחר הסכמתו העקרונית להקמת הממשלה) ובפעילות שמנעה משרי הממשלה לפעול ברצועת עזה.
מעבר לכך, חמאס לא הסכימה לערוך את הבחירות המקומיות ברצועת עזה, ולפיכך החליטה הרשות הפלסטינית לקיימן רק בגדה המערבית ובמחוז ירושלים הפלסטיני. החלטה זו ממחישה עוד יותר את הקרע בזירה הפוליטית הפלסטינית ואת עצמאותו בפועל של ממשל חמאס ברצועת עזה.
בעקבות המגעים הראשוניים עם ממשל דונלד טראמפ ההנהגה הפלסטינית משדרת אופטימיות זהירה. אבו מאזן התרשם, כי טראמפ אינו "נעול" על פתרון מדיני כלשהו, וכי הוא נכון לבחון מחדש את עמדותיו, ובכלל זה לדחות את מימוש ההחלטה להעביר את השגרירות לירושלים.
התמרונים המדיניים של אבו מאזן עשויים לרשום הצלחה על פני השטח. וועידת הפסגה קרוב לוודאי תאמץ באופן מלא בעמדותיו ותכיר בו כנציג הלגיטימי של העם הפלסטיני. ואולם, נקודת התורפה המרכזית תוסיף להאפיל על המאמצים המדיניים. אי הנכונות של אבו מאזן לדרוש שינוי מהותי בעמדות חמאס כלפי ישראל משמעותו שהוא נכון עקרונית לשלב גורמי טרור בהנהגה הפלסטינית,ולכך עשויה להיות התנגדות ישראלית ואמריקנית נחרצת.
מעבר לכך, גילו המבוגר של אבו מאזן ומאבק הירושה המסתמן בחוגי 'פתח' אינם מעודדים את חמאס ללכת לקראתו בשאלת הפיוס הלאומי. ראשי חמאס מעדיפים בעת הנוכחית לשבת על הגדר ולהמתין עד שתתבהר תמונת העברת השלטון לאחר הסתלקות אבו מאזן. שאיפת חמאס נותרה ללא שינוי, והיא חתירה להשתלט גם על הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ולזכות בחזקת הייצוג של העם הפלסטיני כממשיכי אש"ף.
במציאות זו, אין לרשות הפלסטינית מנדט ברור ממרבית העם הפלסטינית בגדה המערבית, רצועת עזה ובפזורה, ולפיכך אין היא יכולה לשמש פרנטר למו"מ היכול לקבל החלטות היסטוריות בשם העם הפלסטיני.
