בלוגים

הקו הניצי של מחמוד אל-עאלול

12/03/2017

הרשות הפלסטינית ותנועת פת”ח זוכים בימים האחרונים לביקורת קשה ברחוב הפלסטיני, בעקבות מותו של המבוקש באסל אל-אערג’ בהיתקלות עם כוח צה”ל. מדיניות התמיכה של יו”ר הרשות הפלסטינית בתיאום הביטחוני עם ישראל שאותו הוא הגדיר בעבר במילה “קדוש”, ספגה זעזוע חזק שכן ההתקלות שבה נהרג באסל אלאערג’ אירעה בלב העיר רמאללה, בירת הרשות הפלסטינית, ובמרחק קצר מהמוקטעה שבה יושב יו”ר הרשות הפלסטינית.

נושא התיאום הביטחוני עם ישראל, עפ”י הסכמי אוסלו הינו “הבטן הרכה” של הרשות הפלסטינית שבגללו היא מאושמת, השכם והערב, על ידי פלגי האופוזיציה הפלסטינית ב”שיתוף פעולה” עם ישראל.

האופוזיציה הפלסטינית, המתנגדת להסכמי אוסלו, מתעלמת מכך שללא עמידה בהסכם הזה היתה הרשות הפלסטינית קורסת מזמן. ישראל היא המגינה, באמצעות מנגנוני הביטחון שלה, על המערכת השלטונית הפלסטינית ברמאללה. לא זו, אף זו, ישראל דואגת להעברת כספים אליה מדי חודש, כדי שהרשות תוכל להעסיק ולשלם לפקידים המפרנסים עשרות אלפי משפחות בגדה וברצועה.

אולם, כדאי לשים לב לעמדות שמביע “מספר שתיים” בתנועת פת”ח, מחמוד אל-עאלול, אשר מונה באחרונה לסגנו של מחמוד עבאס בתנועת פת”ח, מהלך שנותן לו עדיפות בקרב הירושה על תפקיד יו”ר הרשות הפלסטינית. לאל-עאלול היסטוריה של מאבק בישראל. אל-עאלול הוא בן 66, יליד העיר שכם, שגורש על ידי ישראל לירדן ב-1971 בגלל פעילות חבלנית.

הוא איש המוסד הצבאי של תנועת פת”ח שעסק בפעולות טרור נגד ישראל במסגרת מנגנון “הגזרה המערבית” שבראשו עמד ח’ליל אלווזיר (אבו ג’יהאד), ראש הזרוע הצבאית של פת”ח שחוסל בתוניסיה על ידי ישראל.

אל-עאלול היה חבר המועצה הצבאית העליונה של אש”פ. ב-1983 הוא היה אחראי ללקיחתם בשבי של 6 חיילי צה”ל בלבנון ובהמשך לעסקת חילופי השבויים, שבמסגרתם שוחררו 5,000 אלפים עצורים ממחנה “אנצאר” בדרום לבנון ועוד 100 אסירים ביטחוניים מבתי הכלא בישראל.

הוא שימש גם בתפקיד מזכיר הועדה “לענייני האדמה הכבושה”, שפיקחה על האינתיפאדה הראשונה. בנו, ג’יהאד, נהרג מירי כוחות צה”ל באינתיפאדה השנייה וחזרתו לתחומי השטחים לא הייתה ביחד עם הנהגת אש”פ, היא התעכבה זמן רב ע”י גורמי הביטחון של ישראל, אשר לא שכחו את פעילות הטרור שבה היה מעורב מחמוד אל-עאלול.

התיאום הביטחוני עם ישראל

בראיון ראשון שהעניק לעיתון “א-שרק אלאווסט” ב-1 במרץ בתפקידו החדש כסגן יו”ר תנועת פת”ח, התייחס מחמוד אל-עאלול לסוגיית  התיאום הביטחוני עם ישראל והביע תמיכה בבחינתו מחדש, הוא אמר : “ישנם לחצים גדולים ויש דעות שאי אפשר להשתמש במקל עכשיו, היו אנשים שאיימו אך דחו את השימוש באיום. אולם אני אומר שבסופו של דבר אין ברירה, צריך לבחון מחדש את כל סוגי הקשר עם ישראל.”

ההתנגדות העממית

מחמוד אלעלול מנסה לקדם את הטמעת  רעיון “ההתנגדות העממית ” בסגנון מאבק הכפר בלעין במדיניות ההתנחלויות וגדר ההפרדה ואת החרם על ישראל. בראיון הוא אמר:

“ההתנגדות היא חוקית… בשלב הזה ההתנגדות המתאימה הינה ההתנגדות העממית, יש התנגדות עממית מכובדת בעשרות מקומות, אך צריך להשקיע מאמץ גדול כדי שהיא תתעורר ותראה את היכולת שלה להפעיל לחץ. היא צריכה להיות כוללת, כדי שתהפוך לאורח חיים. אנו רוצים אותה בשטח כסגנון חיים. אנו רוצים שתהיה תרבות ששולטת בחברה הפלסטינית ושבנינו ימנעו מלקנות סחורות ישראליות”.

 אופציית “פתרון שתי המדינות”

בראיון שהעניק, משגר אל-עאלול מסר ברור לממשל החדש בארה”ב, “אנו דבקים בזכויות שלנו ובקווים האדומים, נגן עליהם ולא נכנע לשום תכתיבים”. כשנשאל על  נסיגה אפשרית של הנשיא טראמפ מאופציית “פתרון שתי המדינות”, הוא העלה מחדש את רעיון “המדינה האחת” שהוא רעיון ישן של אש”פ עוד משנות ה-70 ואמר:

“אנו מתנגדים לרעיון “המדינה האחת” בתנאים הישראליים, דהיינו מדינה אחת ומשטר אפליה גזעני. אנחנו היינו הראשונים שהצענו מדינה דמוקרטית שיחיו בה כל היצורים על האדמה הזו.

המדינה אחת שאנו מדברים עליה באופן היסטורי היא המדינה שכולם יחיו בה באופן שווה, אבל אנחנו יודעים שישראל לא תקבל זאת, הם לא יסכימו, הם רוצים מדינה יהודית נקייה, לכן הם דורשים הכרה במדינה היהודית, אנחנו הצענו מדינה אחת בעבר ואין בעיה שנקבל את הרעיון הזה בתנאים שלנו”.

מחמוד אל-עאלול עסוק בימים אלה בניסיונות לחזק את כוחה הנחלש של תנועת פת”ח ברחוב הפלסטיני ולשקם את מעמדה שנפגע קשות בגלל מדינותו של מחמוד עבאס.

בראיון הוא הודה כי “קיימים פערים בין תנועת פת”ח לרחוב הפלסטיני”, בימים האחרונים הוא הפיץ מזכר פנימי לחברי התנועה שבו קרא “להתאחד ולקיים דיאלוג פנימי עם כל הגופים של פת”ח כדי ליצור הרמוניה פנימית”.

עפ”י גורמים בפת”ח, הוא מאיץ במנהיגי פת”ח ברמה המקומית בגדה לרדת לרחוב ולהתמזג מחדש עם האנשים ולהתפייס עמם.

אל-עאלול רואה עצמו כיורשו של מחמוד עבאס בתפקיד יו”ר הרשות הפלסטינית. הוא איננו בעד פירוק הרשות הפלסטינית ורואה בהקמתה “הישג לאומי”, אולם הוא תומך בנקיטת קו תקיף מול ישראל, “על הרשות הפלסטינית להעמיק את הניגוד עם הכיבוש (הישראלי)”, הוא מדגיש.

בעוד שנה אמורה תנועת פת”ח לבחון מחדש, עפ”י התקנון שלה, את כל המינויים החדשים, כולל מינויו של אל-עאלול. אולם הוא לא חושש. מחמוד עבאס העדיף אותו כ”מספר שתיים” על פני ג’בריל רג’וב, בגלל שהוא יותר נאמן אליו ומשתייך להנהגת פת”ח הותיקה ולא לדור הביניים של הנהגות האינתיפאדות הראשונה והשנייה.

בינתיים, למרות היריבות עם ג’בריל רג’וב, שמונה למזכ”ל התנועה ובעצם ל”מספר שלוש” בפת”ח, הם משתפים פעולה ביניהם, נגד ראש הממשלה ראמי חמדאללה, מקורבו של מחמוד עבאס. עפ”י גורמים בפת”ח הם אף קיבלו “אור ירוק” ממנו לפעול להדחתו. השניים גם משתפים פעולה נגד מחמד דחלאן, שהינו יריבם הפוליטי המשותף והטוען לכתר יו”ר הרשות הפלסטינית.

במזכר הפנימי שהפיץ בימים האחרונים תקף אל-עאלול את מצרים ואת מחמד דחלאן וכתב: “ישנם כוחות אזוריים שמתערבים בעניין הפלסטיני באמצעות עריכת ועידות מבלי לתאם זאת עם (ההנהגה) הלגיטימית הפלסטינית.”

לכן, קרב הירושה על תפקיד יו”ר הרשות הפלסטינית, יהיה כנראה עקוב מדם. למרות שמחמוד אל-עאלול נחשב לדמות שאיננה מאיימת על מחמוד עבאס, יש לו נסיון רב בחיסולים ובפעולות טרור.

עפ”י גורמים בכירים בפת”ח, לפני כשבעה חודשים הוא ניסה לחסל את רסאן א-שכעה, חבר הועד הפועל של אש”פ וראש עירית שכם לשעבר. חוליית המתנקשים שירתה מנשק אוטומטי על ביתו נכשלה במשימה, נלכדה כמה חודשים מאוחר יותר ע”י מנגנוני הביטחון הפלסטינים ואמורה לעמוד לדין. אולם, בעקבות מינויו של אל-עאלול לתפקיד סגן יו”ר פת”ח לא ברור אם המשפט יתקיים.

למוחמד דחלאן יש גייסות מזויינים במחנות הפליטים בגדה. ג’בריל רג’וב שולט במנגנון הביטחון המסכל הפלסטיני, שבעבר עמד בראשו ולמחמוד אל-עאלול יש גם כן כמה עשרות שכירי חרב חמושים הפועלים בשירותו. הקרב לא יהיה פשוט.

This entry was posted in אבו מאזן, הרשות הפלסטינית, פלסטינים. Bookmark the permalink.