בלוגים

הקאמבק של מרוואן ברגותי?

28/03/2017

לפי גורמים בתנועת פת”ח, מרוואן ברגותי, הכלוא בישראל ומרצה עונש של חמישה מאסרי עולם על רצח אזרחים ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה, זועם על יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

ברגותי שזכה לכינוי “נלסון מנדלה הפלסטיני” הגיע בפריימריז של ועידת פת”ח השביעית ברמאללה בחודש נובמבר שעבר למקום הראשון בבחירות להנהגת התנועה, הוא גם מוביל בשנה האחרונה בכל סקרי דעת הקהל בשטחים כמי שראוי להיות יו”ר הרשות הפלסטינית הבא אחרי פרישתו של מחמוד עבאס.

אולם מחמוד עבאס החליט להתעלם מהפופולאריות העצומה שלו בתנועת פת”ח וברחוב הפלסטיני ולהרחיקו מכל תפקיד משמעותי בהנהגת פת”ח. עבאס החליט באחרונה למנות את מחמוד אל-עאלול לתפקיד סגן יו”ר תנועת פת”ח ואת ג’בריל רג’וב למזכ”ל פת”ח. ברגותי נותר רק בתפקידו כחבר הועדה המרכזית של התנועה, אחד מבין 18 חברים, ולמעשה הורחק מכל תפקיד מנהיגותי.

מקורביו של מחמוד עבאס טוענים כי לא הייתה לו ברירה, הוא חשש מתגובת ישראל אם ייתן לברגותי תפקיד בכיר בהנהגה, כיוון שהוא נחשב לסמל הטרור של האינתיפאדה השנייה. עבאס חשש גם מתגובת ממשל טראמפ ולדברי מקורביו התייעץ עם מצרים וירדן בנושא לפני שקיבל את ההחלטה להרחיק את ברגותי. ג’ברל רג’וב, הרואה עצמו כיורשו של מחמוד עבאס, טוען כי ברגותי הורחק מכל תפקיד בהנהגה מכיוון שהוא אסור בכלא הישראלי ולא יוכל למלא, באופן מעשי, שום משימה שתוטל עליו.

מרבית פעילי תנועת פת”ח והרחוב הפלסטיני לא קונים את התירוצים האלה של מחמוד עבאס. הנה למשל, אחמד סעאדאת, מנהיג ארגון החזית העממית בשטחים, האסור בכלא הישראלי על תכנון ההתנקשות בשר רחבעם זאבי (גנדי) ז”ל ממשיך לשמש כמזכ”ל הארגון ולנהל אותו מן הכלא.

הדעה הרווחת היא כי מחמוד עבאס חושש מהאהדה הגדולה שהרחוב הפלסטיני חש כלפי מרוואן ברגותי ומהעובדה שהוא ידידו הטוב של מוחמד דחלאן, שהוא יריבו הפוליטי המר ולכן החליט להרחיקו ממוקד קבלת ההחלטות. אולם, מרוואן ברגותי איננו מתכוון להבליג על הדחתו מהנהגת פת”ח והוא מחפש כל דרך להבליט את עצמו כמנהיג גם מתוך הכלא.

בסוף השבוע שעבר פרסם מרוואן ברגותי הודעה מתוך הכלא על שביתת רעב שתתחיל ב-17 באפריל של כל האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראלים. בהודעתו הקפיד ברגותי לציין  כי בתוקף היותו המנהיג של פת”ח הוא אוסר על האסירים הביטחוניים לנהל משא ומתן עם הנהלת הכלא שלא באמצעותו.

הוא קרא גם לפלסטינים מחוץ לכלא לקיים פעולות מחאה בכל השטחים כדי לתת “תמיכה לאומית” לשביתת הרעב. הרקע לשביתת הרעב מוגדר כדרישות לגיטימיות של האסירים הביטחוניים לשפר את תנאי חייהם בכלא. הם דורשים הטבות שונות, החל משיפור הטיפול הרפואי, הכנסת ספרים ועיתונים, זכות ללמוד לבגרות ולאוניברסיטה הפתוחה ועד להפסקת המעצרים המנהליים.

אין כרגע סימנים כי שרות בתי הסוהר מתכוון להיענות לדרישות האלה כדי למנוע את השביתה, אך ההערכה בקרב מקורביו של מחמוד עבאס היא כי מרוואן ברגותי מתכוון לקיים את שביתת הרעב בכל מחיר מכיוון שהוא רוצה להפוך אותה לפלטפורמה כדי לעשות קאמבק פוליטי, כדי שלא לאבד את תמיכת הרחוב הפלסטיני ולהישאר בתודעה הציבורית.

נושא האסירים הביטחוניים הוא נושא רגיש מאוד בחברה הפלסטינית שיש עליו קונסנזוס. מרוואן ברגותי מנסה באמצעות השביתה הזו לרכוב על גל האהדה שיש לציבור הפלסטיני כלפי האסירים הביטחוניים ולהצטייר כמי שמנהל מאבק מתוך הכלא נגד ישראל.

ברגותי מעריך כי המהלך הזה יחזק אותו ואם ייצא ממנו כמנצח הוא יוכל להשתמש בכך כמנוף לחץ על מחמוד עבאס להחזירו באופן רשמי לצמרת תנועת פת”ח. נראה שברגותי מתוסכל גם מהעובדה שהוא ממשיך לרצות את עונשו בכלא מבלי שההנהגה הפלסטינית פועלת מול ישראל כדי להביא לשחררו. פדווא, רעיתו של ברגותי טוענת כי שום גורם בתנועת פת”ח לא פעל ב2011 כדי להכליל את בעלה ב”עסקת שליט”.

גורמים בפת”ח אומרים כי מחמוד עבאס מעדיף שמרוואן ברגותי ישאר בכלא הישראלי וישמש כאחד הסמלים של המאבק הפלסטיני מאשר יהיה משוחרר ויתחרה בו בזירה הפוליטית הפלסטינית. מקורביו של מרוואן ברגותי טוענים כי הדחתו ע”י מחמוד עבאס מצמרת פת”ח פגעה בסיכויים להקדים את שחרורו. הציבור הפלסטיני עלול לשכוח ממנו ויפחתו המאמצים של גורמים פלסטינים שונים בזירה הבינלאומית להביא לשחרורו. לכן בהחלט ניתן לראות בשביתת הרעב הגדולה שברגותי מנסה להוביל כעת בבתי הכלא בישראל ניסיון לעשות מעין קאמבק פוליטי וציבורי כדי להבליט את עובדת היותו אחד ממנהיגיה הבכירים של תנועת פת”ח וסמל המאבק בישראל.

This entry was posted in אבו מאזן, הרשות הפלסטינית, ישראל, פלסטינים. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

1 × 1 =